ראיתי שאהבתם את המודל המקוצר אז אנחנו ממשיכים.
והשבוע: מהלך רוחבי באוסטרליה, משטר אישורים חדש בארה"ב – ובסוף ספיישל רוסיה.
1. אוסטרליה ביקשה מהרגולטורים למצוא איפה אפשר להקל
ביולי 2025 ממשלת אוסטרליה פנתה ל-30 רגולטורים ול-8 משרדי ממשלה וביקשה מהם להציע דרכים לשפר רגולציה ולהפחית נטל.
התוצאה: יותר מ-400 רעיונות, ובהם כ-150 צעדים שאפשר לבצע בלי תקציב חדש ובלי שינוי חקיקה.
השבוע משרד האוצר האוסטרלי פרסם את תשובות הרגולטורים עצמם. עכשיו אפשר לראות את ההצעות הקונקרטיות: פישוט תהליכים ואישורים, דיגיטל ודאטה, שיתוף מידע ותיאום בין רגולטורים. מי הציע יותר ומי פחות.
הרעיון המעניין הוא המנגנון: במקום שיחידת מטה תחפש לבדה רגולציה מיותרת, מבקשים מהרגולטורים עצמם לזהות מה אפשר לתקן מהר. זה כמובן נשען על גיבוי פוליטי משמעותי.
2. איך בונים משטר אישור מראש חדש?
ה-Federal Reserve פרסם שתי הצעות ליישום ה-GENIUS Act בתחום ה-stablecoins.
אחת מהן יוצרת הליך אישור ייעודי לבנקים שרוצים להנפיק payment stablecoins. ה-Fed מפרט אילו חומרים המבקש יגיש ובונה גם הליכים לערעור, שימוע והחלטה סופית.
החידוש הוא ארכיטקטורת האישור: כשנדרש אישור מראש, צריך להחליט איזה מידע באמת נחוץ, מהם מבחני ההחלטה, מה לוח הזמנים ומה קורה כשהבקשה נדחית.
ספיישל רוסיה
התפרסמו כמה דברים מעניינים השבוע ברוסיה וזה מצדיק מהדורת ספיישל.
3. למדוד עלויות רגולציה – ולנהל אותן כמו תקציב
הצעת חוק חדשה שהוגשה לדומה מבקשת לעגן בחקיקה את ה-Standard Cost Model, להחזיר One-in-one-out, ולחבר לכל דרישה חדשה במרשם גם ערך כמותי של העלות שלה.
זה חיבור מעניין בין מאגר רגולציה לבין מערכת שמודדת ומנהלת את הנטל.
4. לא לקבור את עלות הרגולציה בתוך דוח ארוך
לפי Smart Regulation, בעקבות שינוי בכללי גיבוש הרגולציה הרוסיים, הערכת עלויות הציות צריכה להופיע כבר במסמך הנלווה שמונח בפני מקבלי ההחלטות – ולא רק בתוך דוח גיבוש הרגולציה שהוא לפעמים ארוך ומפורט.
העיקרון פשוט: אם רוצים שמקבלי החלטות ישקלו עלויות, צריך לשים את הנתון מול העיניים שלהם ברגע ההחלטה, ולא להסתיר אותו.
5. Guillotine 2.0: לא לבדוק רגולציה – לבדוק מסלול שלם
ברוסיה מפעילים מנגנון שנקרא הגיליוטינה הרגולטורית. וכעת במסגרת מודל 2.0 של המנגנון, הם בוחנים את מחזור החיים של פרויקטים שחוצים כמה רשויות, ולא רק הוראות בודדות. הם לא מסתכלים על הרגולציה שקבע רגולטור בודד, אלה על כל הרגולציות שחלות על אזרח או עסק שרוצה לבצע פעולה מסוימת – וזה אומר להסתכל על הוראות של מספר יחידות ומספר משרד הממשלה. הגישה הזו גם מכונה 'אירועי חיים'.
השבוע קבוצת העבודה החליטה לא לתמוך בהצעה של Rosreestr לשינוי כללי שימוש בקרקע, משום שלפי התעשייה היא עלולה לחייב שינוי ייעוד שיימשך כחצי שנה.
ההחלטה נובעת מהשינוי ביחידת הניתוח: במקום לשאול אם הוראה מסוימת טובה, בוחנים את המסלול המלא של הפרויקט ואת כל העלויות והמגעים עם הרשויות. הם הגיעו למסקנה שבגלל מכלול הרגולציות השינוי הזה לא רצוי. זה מה שבאמת חשוב: לא מה הרגולטור הבודד קבע, אלא התוצאה המצרפית שחלה על הציבור.