ארכיון תגיות:מבנה ועבודת הרגולטור

רגולציה עולה כסף. אבל היא גם עולה בזמן – כשצריך להמתין לאישור מראש. זה יכול להיות רישיון עסק, היתר בניה, אישור יבוא או מסמך אחר שמצריך פעולה אקטיבית של הממשלה. הרבה פעמים זמן שווה יותר כסף מכסף. וההמתנה לאישור כרוכה בתסכול ואי וודאות. מדינת פנסילבניה התמודדה בדיוק עם תופעה כזו של זמני המתנה ארוכים לאישורים.הפתרוןהמשךהמשך לקרוא "השיטה של פנסילבניה לקיצור בירוקרטיה"

כשרגולטור קובע כללים, הוא עושה את זה כדי להגן על הציבור. אבל לפעמים יש רגולטורים שמתבלבלים בין תפקידם לקבוע כללי התנהגות, לבין ניסיון לקבל החלטות פרטניות. טיפול רפואי יצירתי במהלך תקופת הקורונה במהלך מגיפת הקורונה, מספר רופאים החליטו לרשום למטופלים שלהם תרופה בשם איברמקטין (Ivermectin). המורכבות הייתה בכך שאותה תרופה לא הייתה מיועדת לטיפול בוירוסהמשךהמשך לקרוא "רגולטור הוא לא רופא"

איך רגולטורים קובעים רגולציה?זאת אומרת – איך הם מחליטים אם הבעיה מצדיקה התערבות ממשלתית, איך מחליטים מה לדרוש ואיך משווים בין חלופות שונות?השבוע הכללים האלו השתנו. בארצות הברית כבר 20 שנה יש מסמך מקצועי בשם מזכר A-4 שקובע את כל הדברים אלו. המזכר נכתב על-ידי גוף בשם Office of Management and Budget, או בקיצור -המשךהמשך לקרוא "ממשל ביידן משנה את הכללים לקביעת רגולציה: תיקון מזכר A-4"

מה דעתכם על ההצעה לחייב כל אינסטלטור (שרברב בעברית תקנית) לקבל רישיון כתנאי לעיסוק במקצוע?הסיבות די מובנות מאליהן – אינסטלטורים עוסקים במערכות מים וביוב, שעלולות לתרום לסיכונים לבריאות האדם וטיפול לקוי בהן עלול גם לגרום לנזילות ולנזקי רכוש – לא רק ללקוח אלא לשכנים שלו.האם ההסבר הזה משכנע אתכם בצורך ברישוי מקצועות לאינסטלטורים? רישוי אינסטלטורים המשךהמשך לקרוא "השיטה שתעזור לכם להחליט – האם לפקח על האינסטלטור?"

נסו להיזכר בדיון או בויכוח האחרון שניהלתם על נושא שנוי במחלוקת. זה יכול להיות זכויות של זוגות חד מיניים, מערכת החינוך, הזכות לשאת נשק, מערכת המשפט, ארגוני עובדים או איפה נגמרת הזכות להפגין. אתם מציגים את הטיעונים שלכם שמבוססים על היגיון, נתונים ודוגמאות. האדם שאיתו אתם מתדיינים עונה משהו כזה: "אם נאפשר את מה שאתםהמשךהמשך לקרוא "סכנות במדרון החלקלק"

בפוסט הקודם הצגתי לכם את השינויים שממשל ביידן מקדם בכללים שלפיהם רגולטורים צריכים לגבש שינויי רגולציה. ביידן מציע לשנות את מזכר A-4, מסמך מקצועי שמשמש כ"מערכת ההפעלה" לתהליכי גיבוש רגולציה וניתוח ההשפעות שלה. התיקונים שממשל ביידן מציע מהווים את השינוי הדרמטי ביותר במדיניות הרגולציה בארה"ב ב-30 השנים האחרונות – מאז צו נשיאותי שהנשיא קלינטון פרסםהמשךהמשך לקרוא "הבעיות במהפכה השקטה של ממשל ביידן (מזכר A-4)"

בארה"ב רגולטורים שמציעים שינוי רגולציה בהיקף משמעותי חייבים ללוות אותו בניתוח של הרגולציה ובניתוח עלות-תועלת. אבל אם תנסו לגבש רגולציה או לבצע ניתוח עלות-תועלת, מהר מאוד תיתקלו בהרבה שאלות. במה מתחשבים ובמה לא, איך מכמתים השפעות שונות, איך משלבים השפעות מסוגים שונים ועוד שאלות רבות. כדי לסייע לרגולטורים האמריקאים, ה-OMB בבית הלבן (Office of Managementהמשךהמשך לקרוא "לשנות את מערכת ההפעלה של הרגולטורים: תיקון מזכר A-4"

אני כותב פה הרבה על רגולציה ועל רגולטורים. היום נסתכל על התמונה הגדולה יותר.היום נשווה רגולטור לשליט של מדינה. שניהם נמצאים במגזר הציבורי ושניהם מקבלים החלטות שמשפיעות על הציבור. יש כל מיני סגנונות של מנהיגים. בקצה אחד של הסקאלה יש שליטים עם ערכים דמוקרטיים וליברליים, ובקצה השני של הסקאלה יש שליטים דיקטטורים – ריכוזיים וכוחניים.הםהמשךהמשך לקרוא "דיקטטורה אמיתית – מה קורה מאחורי הקלעים של הרגולציה ברוסיה?"

כמה זמן צריך להקדיש לפני החלטה על תקנות חדשות בתחום המזון או הבטיחות? שנה של עבודה? חודש? יום? שעה? תסכימו איתי שהחלטות משמעותיות מצריכות זמן וככל שהנושא יותר מורכב ומשפיע יותר – כך כנראה צריך להקדיש יותר זמן ויותר משאבים. בואו נסתכל לרגע על החלטות של שופטים. גם אצל שופטים יש החלטות קטנות והחלטות גדולות.המשךהמשך לקרוא "אחד נגד מאה – איך הרגולטור אמור לקבל החלטות?"

גוף מדיניות הרגולציה העליון בארצות הברית נקרא OIRA. ל-OIRA שורת תפקידים ומשימות, אבל היא בעיקר מובילה את מדיניות הרגולציה בממשל הפדרלי וממליצה לנשיא אילו הצעות לרגולציה לאשר ואילו לחסום. המנהל של OIRA ממונה על ידי נשיא ארצות הברית והמינוי כפוף לשימוע ואישור בפני הסנאט (הבית העליון של הקונגרס). הנשיא ביידן החליט למנות את ריצ׳רד רברזהמשךהמשך לקרוא "לייב בלוגינג – השימוע של ריצ׳רד רברז לתפקיד מנהל OIRA"

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן סימן את מדיניות הרגולציה כנושא מרכזי עבורו. כבר ביום הראשון שלו בתפקיד, ביידן פרסם שורה של צווים נשיאותיים ומזכרים דרמטיים – חלקם נועדו לבטל החלטות של הנשיא שקדם לו וחלקם התוו אג'נדה חדשה. בין היתר, ביידן קבע שגוף מדיניות הרגולציה OIRA ימלא תפקיד מרכזי יותר – ויתחיל לסייע בקידום מדיניות. מאזהמשךהמשך לקרוא "הפרדוקס של ביידן והתפקיד החשוב שלא אוייש"

מה משותף לממשלות ולחברות ענק?שתיהן זזות לאט ולוקח להן הרבה זמן להגיב לשינויים. ועכשיו יש התגייסות כדי לשנות את זה. בחודש אוקטובר 2021 מועצת ה-OECD אימצה המלצות לגבי ממשל רגולטורי אג'ילי (agile regulatory governance). ההמלצות לא עוסקות בתוכן של רגולציה ספציפית, אלא בשאלה – איך רגולטורים צריכים לעבוד ואיך המערכת צריכה להיות בנויה. כדי להביןהמשךהמשך לקרוא "רגולציה אג'ילית"

רוסיה מתאמצת כדי לשפר את המדיניות שלה באמצעות עבודת מטה איכותית יותר.הממשלה הרוסית מטמיעה את שיטתרגולציה חכמה (באנגלית – RIA, ברוסית – ODS). עושים שם יותר שימוש בנתונים, השוואה בין חלופות וספקנות כלפי לוביסטים.בפרלמנט הרוסי – הדומה (Duma) – אין כאלו תהליכים.ולכן קבוצות אינטרס מעדיפות לקדם חקיקה ורגולציה דרך הפרלמנט ולא דרך הממשלה.כידוע, קבוצות אינטרסהמשךהמשך לקרוא "מניפולציה באמצעות הפרלמנט הרוסי"

אחת הרפורמות המדוברות בחוק ההסדרים היא חקיקת חוק יסודות הרגולציה והקמת רשות רגולציה מה הרקע לרפורמה? מה היא כוללת? ומי המתנגדים? כדי לעזור לכם להבין את הרפורמות, חברתי לפרופ' איל פאר מבית הספר למדיניות ציבורית באונ' העברית.אנחנו עורכים סדרת מפגשי זום, שבכל אחד מהם נארח גורם ממשלתי בכיר כדי לדון במהלך אחד מתוך חוק ההסדרים.המשךהמשך לקרוא "בואו לשמוע מה קורה בחוק ההסדרים – רפורמת הרגולציה"

בדיוק לפני עשר שנים פרצה המחאה החברתית, שהניעה שיח על ממשלה ומדיניות חברתית וכלכלית.בתזמון מדהים, הממשלה הכריזה היום על השקת תכנית לאומית למדיניות רגולציה.בעשור האחרון למדנו כמה רגולציה משפיעה על החיים של כולנו. ואם זה לא הספיק – משבר הקורונה היה שיעור בחשיבות של רגולציה איכותית.אבל זה מאוד מסובך לסדר את הרגולציה ולכן התכנית החדשההמשךהמשך לקרוא "פורסמה תכנית לאומית למדיניות רגולציה"

בישראל רוב הרשויות והיחידות הרגולטוריות בנויות באותו אופן: ההנהלה מורכבת מאנשי מקצוע בתחום התוכן של הרגולציה, לפעמים יש מישהו עם רקע בניהול או מהאקדמיה. אבל ראש הארגון הוא בדרך כלל מומחה לעולם התוכן (ניירות ערך, הנדסת חשמל, רפואה וכו') וכך גם מנהלי המחלקות שכפופים אליו. ההיררכיה היא מקצועית. כשאנחנו מדברים על גיבוש רגולציה מדוייקת ואיכותית,המשךהמשך לקרוא "המבנה הארגוני של הרגולטורים"

ג'ובס, בזוס, צוקרברג… והמפקח על הבנקים? מה הקשר בין רגולציה ליזמות? כבר הרבה שנים שהיזמות היא כוח שמשפיע בצורה מדהימה על החיים שלנו. היזמות הביאה לשירותים חדשניים בכל עולמות התוכן שאנחנו מכירים – בתקשורת שאנחנו צורכים, ברכישות שאנחנו מבצעים, בטיפולים הרפואיים שאנחנו מקבלים ועוד. הכל התחיל מיזמות. גם עכשיו, כשהעולם העסקי נפגע מהקורונה בצורה חמורההמשךהמשך לקרוא "רגולטורים כיזמים"

לכולנו יש רעיונות איך צריך לנהל את המדינה. אבל במציאות זה לא פשוט לקבוע מדיניות. תהליכי קבלת החלטות הם משימה מאתגרת וגם מקבלי החלטות ותיקים לא תמיד עושים אותם באופן מיטבי. לכן ממשלות קבעו כללים שמגדירים איך קובעים רגולציה (בנקודה הזאת מישהו בדרך כלל מגיב "רגולציה על רגולציה", וזה כבר מזמן לא מקורי). וזה דיהמשךהמשך לקרוא "איך 50% מהרגולציה נקבעת בניגוד לכללי מנהל תקין?"

לפני שמתחילים: חוץ מהבלוג יש גם פודקאסט. אנחנו מתמודדים בקטגוריית פריצת השנה בתחרות הפודקאסטים של "גייקטיים" לשנת 2019. אשמח מאוד אם להיכנס ללינק ולהצביע (זו הקטגוריה האחרונה). ההצבעה עד היום (29.12) בשעה 9:00. על תקציב ורגולציה דמיינו עובד מדינה חרוץ. יום אחד הוא חושב על רעיון לתכנית ממשלתית, שצריכה תקציב של 100 מיליון ש"ח, אבלהמשךהמשך לקרוא "לנהל את תקציב הרגולציה"

לפני שבועיים כתבתי פוסט די פסימי על המניפולציות והעיוותים שטראמפ עשה בניתוח עלות-תועלת. בחודשים האחרונים גורמים שונים קראו לזנוח את שיטת הניתוח הזו. חלקם רגולטורים אמריקאיים שלא אוהבים שדורשים מהם לבחון את העלות מול התועלת, וחלקם פוליטיקאים דמוקרטיים שטענו שהניתוח מיועד כדי לחסום רגולציה. לאחרונה הצטרפה קבוצה שלישית: מתנגדי רגולציה מהצד הימני של המפה הפוליטית,המשךהמשך לקרוא "להציל את ניתוח עלות-תועלת"

כבר שנים שהוא מעורר פרובוקציות. אבל במהלך הקמפיין לנשיאות זה רק החמיר. וגם אחרי שטראמפ נבחר לנשיא הוא המשיך לצפצף על כללי המשחק. כבר שנתיים וחצי שטראמפ בבית הלבן. לאורך התקופה הזו יותר ויותר מומחים טוענים שהאג'נדה שלו היא להפחית רגולציה בכל מחיר ולא בהכרח לייעל את השירות לציבור או להגדיל את הרווחה הכלכלית שלהמשךהמשך לקרוא "קיצו של ניתוח עלות-תועלת?"

במהלך הלימודים יעל (שם בדוי) עשתה סמסטר של חילופי סטודנטים באירופה. ומאז היא חלמה להביא לישראל פיצה איטלקית. אחרי הלימודים יעל החליטה ללכת על זה ולפתוח פיצרייה באחת הערים במרכז הארץ. היא התחילה לחפש נכס ולהשוואת מחירים של תנורים, והגישה בקשה לרישיון עסק. "אין בעיה" היא חשבה "אגיש את המסמכים ועד שאקבל את הרישיון כברהמשךהמשך לקרוא "אישור בשתיקה – לקחת אחריות על הזמן"