רגולטור בלי תיאבון

כל יזם יודע שתשואה באה עם סיכון. אבל רגולטורים פועלים הפוך. הם לרוב הם פועלים כדי למנוע סיכונים לחלוטין. הם לומדים לפחד מסיכון במקום לנהל אותו. הרי כל תקלה אחת תגיע לכותרות, ואף רגולטור נמדד יתוגמל על חדשנות שאפשרה תועלת או פתחה שוק חדש.בקצרה: לרגולטורים אין תיאבון סיכון. תיאבון סיכון הוא כמה סיכון הארגון רוצההמשךהמשך לקרוא "רגולטור בלי תיאבון"

קליפורניה עושה סיבוב פרסה: מה קורה כשמעצמת הרגולציה מבינה שהיא הגזימה?

לפני כמה ימים עדכנתי על שינוי כיוון באירופה, במקביל קורה דבר דומה בקליפורניה. לאורך שנים קליפורניה הייתה השחקן הכי נלהב בארה"ב על מגרש הרגולציה. זו המדינה שהמציאה לעצמה סטנדרטים מחמירים לפליטות רכבים, ביצעה לגליזציה של קנאביס תוך שהיא חוסמת את השוק הזה, והעבירה עשרות הוראות שמכתיבות לא רק איך לבנות – אלא מי יכול לבלוםהמשךהמשך לקרוא "קליפורניה עושה סיבוב פרסה: מה קורה כשמעצמת הרגולציה מבינה שהיא הגזימה?"

הרגולציה של מדינת ניו יורק על תמחור מבוסס AI

מדינת ניו יורק קבעה חוק קטן, עם מסר גדוללפי החוק, אם חברה קובעת את המחירים בעזרת אלגוריתם שמשתמש בנתונים האישיים של הצרכן – היא חייבת להגיד את זה בצורה ברורה.החוק קבע את הנוסח שצריך לגלות:“this price was set by an algorithm using your personal data.”אגב, החוק הזה נוגע לסוגיה מהותית שקדמה ל-AI: תמחור פרסונאלי ואפלייתהמשךהמשך לקרוא "הרגולציה של מדינת ניו יורק על תמחור מבוסס AI"

מיקרו-פלסטיק מסכן אותנו – האם החוקרים יודעים איך להתמודד עם התופעה?

אנחנו מוקפים בפלסטיק – בבקבוקי השתייה, באריזות המזון ואפילו בבגדים שלנו. אבל האם עצרתם לחשוב איך כל הפלסטיק הזה משפיע על הבריאות שלכם? מחקר שפורסם לפני שנה ב-Israel Journal of Health Policy Research מציג תמונה מדאיגה: חלקיקי פלסטיק זעירים חודרים לגוף שלנו, מצטברים באיברים שונים ועלולים לגרום לנזק בריאותי משמעותי. המאמר מספק סקירה רחבה עלהמשךהמשך לקרוא "מיקרו-פלסטיק מסכן אותנו – האם החוקרים יודעים איך להתמודד עם התופעה?"

רגולציה של אוויר נקי – הדור הבא

מגיפת הקורונה גרמה לנו להיות מודעים לדברים קטנים שפעם לא חשבנו עליהם. לחיצות ידיים הפכו לגורם סיכון. ואם מישהו עושה אפצ'י קטן הוא עלול להכניס את כולנו לבידוד (או חמור מכך). אבל אפיק ההדבקה מספר אחד של הקורונה הוא האוויר ופתאום התחלנו לחשוב על האוויר שאנחנו נושמים. הוא שם כל הזמן, הוא בלתי נראה אבלהמשךהמשך לקרוא "רגולציה של אוויר נקי – הדור הבא"

חוק ההסדרים 2021 – סיכום רגולטורי

חוק התקציב וחוק ההסדרים עברו אתמול בשלוש קריאות. זה הזמן לקצת סיכומים. שתי הערות כלליות: א. בניגוד לשיח המקובל, השנה הציבור והתקשורת עסקו בעיקר בחוק ההסדרים ופחות בחוק התקציב. בעיני זו מגמה נכונה. כבר בפוסט השני שפרסמתי כאן העברתי ביקורת על כך שהשיח בישראל ממוקד בתקציבים ומזניח את הרגולציה. אז זה מתחיל להשתנות וממש אפשרהמשךהמשך לקרוא "חוק ההסדרים 2021 – סיכום רגולטורי"

מה זה "מדיניות רגולציה"?

זאת שאלה מתבקשת כי בישראל התחום שנקרא מדיניות רגולציה (regulatory policy) הוא צעיר ולא מפותח, ולכן גם פחות מוכר. רגולציה (בעברית: אסדרה) היא כללים שהמדינה קובעת. ומדיניות רגולציה היא תפיסה ניהולית של עולם הרגולציה. מדיניות רגולציה שואפת שהרגולציה תהיה באיכות גבוהה – שתהיה אפקטיבית (תשיג את התוצאות) וגם יעילה (מקסימום תועלות במינימום עלות). חשוב כברהמשךהמשך לקרוא "מה זה "מדיניות רגולציה"?"

איך לגבש רגולציה חכמה ומה עושים בישראל?

בואו נדבר על קבלת החלטות. נניח שהחלטתם לקנות דירה. האם אתם ניגשים לאדם הראשון שמוכר דירה וחותמים איתו על חוזה? די ברור שלא. לפני שתבחרו לקנות דירה ספציפית תעשו כל מיני בירורים. תגדירו איזו דירה אתם מחפשים: כמה חדרים, באיזה איזור, דירת גג או דירת גן, עם או בלי חניה ועוד שיקולים שונים. אני בטוחהמשךהמשך לקרוא "איך לגבש רגולציה חכמה ומה עושים בישראל?"

ניהול סיכונים – איך מתחילים?

הנה שלוש דוגמאות אמיתיות לרגולציות ממשלתיות שנועדו לנהל סיכונים לציבור: הממשלה מחליטה לפעול למנוע הימצאות חיידקים מסוכנים במפעלי דגים למאכל. משרד המשפטים מקדם תכנית לחיסול מקרי אונס בבית סוהר. משרד הבריאות מקדם תכנית לצמצום זיהום חיידקי כתוצאה ממגע במזון לבעלי חיים. האם ההצעות האלו טובות ומועילות, או אולי הן בזבזניות ומיותרות? איך בכלל שופטים רגולציה?המשךהמשך לקרוא "ניהול סיכונים – איך מתחילים?"