חוק ההסדרים 2021 – סיכום רגולטורי

חוק התקציב וחוק ההסדרים עברו אתמול בשלוש קריאות. זה הזמן לקצת סיכומים.

שתי הערות כלליות:

א. בניגוד לשיח המקובל, השנה הציבור והתקשורת עסקו בעיקר בחוק ההסדרים ופחות בחוק התקציב. בעיני זו מגמה נכונה. כבר בפוסט השני שפרסמתי כאן העברתי ביקורת על כך שהשיח בישראל ממוקד בתקציבים ומזניח את הרגולציה. אז זה מתחיל להשתנות וממש אפשר היה לראות את זה בחודשים האחרונים.

ב. שמחתי מאוד שהממשלה והכנסת קידמו בחוק ההסדרים האחרון רפורמות ומהלכים שתואמים לעקרונות שאני מציג כאן בבלוג. למשל, בתחילת השנה הצגתי 14 נקודות לשיפור הרגולציה וחלק גדול מהן מופיע בחוק ההסדרים. אז בסקירה הזאת אשלב הרבה לינקים לפוסטים קודמים כדי שתוכלו להעמיק במהלכים שמעניינים אתכם.

שלושת הרפורמות הכי גדולות בחוק ההסדרים בהיבטי רגולציה

1. חוק יסודות האסדרה

זה מהלך ענק, שינוי של כללי המשחק ואחריב בעיקר עליו (אם אתם רוצים להבין את הרקע לחוק ואת הבעיות שהוא נועד לפתור – מוזמנים לקרוא את הדוח שהכנתי לבקשת הצוות שגיבש את החוק: "דוח מור – פערים ובעיות יסוד במערכת הרגולטורית בישראל"). ניגע בכמה נקודות.

מטרת החוק היא לייצר חקיקת מסגרת לכל עולם הרגולציה. מאחר שכל רגולטור קובע הוראות מכוח החוק שלו (חוק אוויר נקי, פקודת התעבורה, חוק הגנת הצרכן) – אין עקרונות ותהליכים אחידים ורוחביים.
אז החוק קובע עקרונות למדיניות רגולציה חכמה עבור כל הרגולטורים.

אף אחד לא מדבר על זה, אבל בעיני זה אחד הדברים הכי חשובים בחוק הזה – לייצר עקרונות יסוד משותפים. למעשה, מדובר בהמשך לסעיף א' להחלטת ממשלה 4398 משנת 2018 (סעיף שאני ניסחתי), שקבע "עקרונות יסוד למדיניות רגולציה חכמה".

רשות רגולציה: בנוסף, החוק מקים רשות רגולציה לאומית תחת משרד ראש הממשלה. הרשות תבצע בקרה על תהליכי גיבוש הרגולציה לפי שיטת "רגולציה חכמה" (RIA), למשל שימוש בנתונים. בנוסף הרשות תייעץ לרגולטורים בגיבוש רגולציה חדשה ותייעץ להם בשיפור הרוגלציה הקיימת כדי שהיא תהיה איכותית יותר (למשל, איך לשפר אכיפה, לא לחסום חדשנות וכו'). הרשות גם תכשיר את הרגולטורים ותייעץ לממשלה בנושאי רגולציה.

החוק מחייב בחינה תקופתית של הרגולציה – עיקרון שבא לידי ביטוי באופן עוצמתי באמצעות סעיפי שקיעה. הרעיון הוא שצריך לבחון את הרגולציה כל כמה שנים כדי לוודא שיש לה השפעה, שהיא עושה את העבודה, לא מזיקה ונשארת עדכנית ורלוונטית. הרפורמה מחייבת בדיקה כל חמש או עשר שנים. זה שומר על הרגולציה עדכנית לאורך זמן.

עושים סדר בג'ונגל הרגולציה. ההוראת השונות מפוזרות על פני חוקים, תקנות, נהלים והוראות אחרות. והמסמכים האלו מפוזרים. הבאלגן הזה לא מקשה רק על הציבור, הוא אפילו עלול להקשות על הממשלה לנהל את הרגולציה שלה. הפתרון כאן הוא בהשארת הפתרון האמריקאי שטראמפ יצר והצליח יפה (עד שבוטל).

אג'נדה רגולטורית – הרגולטורים והממשלה יפרסמו מעין תכנית עבודה, שבה יציגו איזו רגולציה הם מתכננים לשנות, ליצור או לבטל. זה מאפשר לציבור וודאות. אבל בעיני זה כלי חשוב במיוחד עבור הרגולטורים עצמם – זה כלי עבודה שעוזר לתכנן ומגן על הרגולטור מפני לחץ לעסוק בדחוף ולא בחשוב. ורשות הרגולציה תאחד הכל לתכנית ממשלתית אחת ולתמונה שלמה.

צמצום בירוקרטיה. וגם חובה שמטרתה לצמצם את הבירוקרטיה ולייצר נורמה של תהליכים דיגיטליים. כל דרישה חדשה לאישור מראש (רישיון, היתר וכו') – תבוצע בתהליך דיגיטלי שיאפשר לאזרח להגיש את הבקשה ולקבל את האישור דרך האינטרנט.

קיימנו מפגש זום על חוק יסודות הרגולציה עם יוזמי החוק – מוזמנים להאזין.

2. חוק רישוי עסקים

במגנון הנוכחי כל רגולטור ממשלתי קובע את הדרישות שלו במפרט אחיד. הרקע לחוק הוא בעיות שהתגלו בתוכן המפרטים, במגנון (עיכובים בכתיב מפרטים אחידים) ובעיות של תאימות בין דרישות של רגולטורים שונים. לכן הוחלט למנות וועדה מאסדרת שתכתוב את המפרטים אחידים. בוועדה חברים נציגים של מספר משרדי ממשלה כולל הרגולטור. התיקון הזה בעצם מעביר את האחריות לכתיבת המפרטים האחידים מהרגולטור הבודד אל הוועדה המאסדרת.

זה שינוי מנגנוני של בעלי התפקיד עם הסמכות לקבוע את הרגולציה.

3. יבוא ותקינה

הרפורמה הזו מיועדת להסיר חסמי יבוא. יש לרפורמה ארבע רגליים עיקריות:

(א) הכרה בתקינה בינ"ל – ניתן יהיה לייבא מוצרים שעומדים ברגולציה האירופית או אחרת, גם אם המוצר לא עומד בתקינה הישראלית. זה בעצם מהווה תחליף לתקינה הישראלית כאשר היא שונה מהמקובל בעולם.
(ב) יבוא במסלול הצהרה – זה שינוי של מנגנון הפיקוח על חלק מהמוצרים. פחות בדיקות מראש ומעבר לפיקוח מבוסס ניהול סיכונים.
(ג) איסור לקבוע דרישה שמחייבת קשר עם היצרן – כאשר הרגולטור מחייב את היבואן להיות בקשר אקטיבי עם היצרן, הוא בעצם נותן יתרון ליבואנים רשמיים והופך אותם לבלעדיים. הסעיף נועד למנוע את זה.
(ד) ברירת מחדל – קביעת מסלולי היבוא בחוק כך שאם לא נקבע אחרת, תחול ברירת מחדל מקילה. הרעיון פה הוא שאם הרגולטור לא נתן את הדעת על סוג המוצר – הוא נכנס כבריר מחדל למסלול מזורז.

קיימנו מפגש זום על החוק הזה עם מקדמי החוק – מוזמנים להאזין.

עוד רפורמות – על קצה המזלג.

ויש עוד רפורמות מרתקות שעברו בחוק ההסדרים, למשל:

1. תכנון ובניה

יצירת מסלול של רישוי עצמי שבו האדריכל ינפיק לעצמו היתר בניה. התפיסה היא שלבעלי מקצוע כמו אדריכל ומהנדס יש ממילא אחריות אז ניתן לאפשר להם לחתום על התכנית ולקחת אחריות.
עוד מהלך ברפורמה הזו הוא צמצום ה"הקלות" (האפשרות לבקש חריגות מתכניות, מה שהופך את הליכי התכנון והבניה לארוכים ומסורבלים).

2. רפורמת הכבאות

אימוץ של התקינה הבין לאומית בתחום בטיחות האש ועיגון כל ההוראות בתקנות
זו רפורמה שאני מקדם וניתן לקרוא עליה כאן.

3. אגרות גודש.

הטלת מיסוי על נהיגה כדי לגרום לנהגים להפנים את העלות של הפעולה שלהם (עומס על הכביש, זיהום וכו'). המטרה פה היא לא לגבות כסף מהציבור, אלא לשנות התנהגות בלי כפיה. זה נקרא גם "רגולציה מתקדמת". שימו לב שזו לא רגולציה פרופר (כללים של אסור ומותר), אלא מס שמתמחר את הפעילות ונועד לגרום לנו לפעול באופן אופטימלי יותר. זה דומה למנגנון של מס פחמן.

4. רפורמה במערך הכשרות.

הרפורמה תבטל את המונופול הממשלתית של הרבנות על שירותי כשרות ותהפוך אותה מאופרטור (מבצע פעולה) לרגולטור. [כדי להבין את הרפורמה כדאי לקרוא את הפוסט על ארבעת התפקידים שהממשלה יכולה למלא]. הרפורמה הזו מיועדת לפתוח את שוק שירותי הכשרות לתחרות, על בסיס ההבנה שרגולציה משפיעה מאוד על התחרות – לטוב או לרע.

ועוד הרבה נושאים נוספים.

פרקים שנשארו מחוץ לחוק ההסדרים

יש רפורמות בתחומי הרגולציה שבנתיים לא צלחו את הליכי החקיקה ונשארו מחוץ לחוק ההסדרים.

1. חלק מחוק יסודות הרגולציה – סעיפים שאיפשרו במקרי קצה לרשות הרגולציה לחסום הצעות לרגולציה (מקרים בהם תהליך הגיבוש היה ברמה מאוד מאוד ירודה).

2. רפורמת החקלאות – חלקה מתבצעת בחוק ההסדרים וחלקה בשינויים כמו ביטלו מכסים. החלקים שבחוק ההסדרים פוצלו ולא נחקקו כרגע. [קיימנו מפגש זום על הרפורמה – מוזמנים להאזין]

3. פרק המטרו – שנועד לאפשר לקדם את פרויקט המטרו בעיקר בהיבט שהוא מצריך הסכמה של רשויות מוניציפליות רבות ושל רגולטורים ממשלתיים רבים. החוק מיועד לתת מענה לבעיות של שחקני וטו רבים וגם לבעיות של נימבי (NIMBY).

4. דיוור דיגיטלי – חוק שנועד להסדיר את האופן שבו הממשלה פונה ושולחת מסרים לציבור ולהתאים אותם לעידן הדיגיטלי (מעורר שאלות של נגישות עבור אוכלוסיות שלא מסתדרות עם כל האמצעים הדיגיטליים).


לסיכום, חוק ההסדרים של 2021 הוא חוק מאוד רגולטורי כן רפורמות רבות, שמשקף את מגוון הנושאים והאתגרים של רגולציה.
חשוב לציין לגבי כל הרפורמות שזו רק ההתחלה והיישום הוא המכריע. למשל, צריך להמתין ולראות איך תבוצע ההקמה של רשות הרגולציה, ואגרות הגודש מתוכננות להיכנס לתוקף רק בעוד שנתיים.

תגובה אחת על “חוק ההסדרים 2021 – סיכום רגולטורי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: