ארכיון קטגוריות: ניהול סיכונים ציבוריים

השריפה הגדולה של לונדון פרצה בבוקר ה-2.9.1666 במאפייה ברובע הסיטי של לונדון. האש התחזקה בגלל רוחות מזרחיות חזקות והציתה עוד ועוד בתי עץ. במשך כארבעה ימים היא כילתה את רוב האזור המוקף חומה של העיר. נהרסו כ־13,000 מבנים, ועשרות אלפי תושבים נותרו חסרי בית. אין מידע מהימן על מספר ההרוגים, גם בגלל תיעוד חלקי באותההמשךהמשך לקרוא "כיבוי שריפות"

זה נשמע מופרך אבל יש מטוסי בואינג 747 (בעיקר הדגם הוותיק 747-400) שעדיין משתמשים בדיסקטים כדי לעדכן את מערכות הניווט והתפעול. אותם דיסקטים בנפח 1.44 מגה שנכחדו מהמשרדים והבתים שלנו בשנות התשעים. לעוקבים הצעירים – השתמשנו בדיסקטים האלו לפני עידן ה-CD. לעוקבים הממש צעירים – לפני ה-MP3 והסטרימינג – היה צריך להעביר מידע באמצעות העתקההמשךהמשך לקרוא "למה מטוסים עדיין משתמשים בדיסקטים לעדכון תוכנה?"

לכל רגולציה יש מחיר גלוי ומחיר נסתר. המחיר הגלוי הוא העלות של אמצעי צמצום הסיכון, למשל מתקני בטיחות או בדיקות שחובה לבצע. המחיר הסמוי הוא שהפעילות המפוקחת מצטמצמת, למשל בגלל בדיקות בטיחות פחות טיסות יכולות להמריא, או שיזמים מוכשרים מתעסקים במילוי טפסים במקום פיתוח פתרונות טכנולוגיים ויש פחות המצאות. דווקא המחיר הסמוי הוא לרוב הגבוההמשךהמשך לקרוא "משולש הסיכון והמחיר הנסתר"

המגיפה המסתורית במיאמי הכל התחיל בחזרה של מקהלת בית ספר יסודי במיאמי. החזרה התקיימה בשעות הבוקר ואחת הילדות הרגישה לא טוב. נקרא לה "סנדי". סנדי יצאה מהחזרה כדי לחפש את אחות בית הספר. האחות לא הייתה במשרד. המזכירה של האחות מצאה את סנדי מעולפת מחוץ לחדר האחות והזמינה אמבולנס. האמבולנס הגיע ממש כשהסתיימה החזרה שלהמשךהמשך לקרוא "תעלומה כפולה: שתי תקריות שהתרחשו בבתי ספר"

יש לנו נטיה להתמקד בדבר אחד ולהעצים אותו, במיוחד כשמדובר על סיכונים. בשנת 2020 זו הייתה הקורונה. זה מה שרוב האנשים יזכרו ממנה. אבל לפעמים מרוב עיסוק בדבר אחד, אנחנו שוכחים שיש עוד סיכונים משמעותיים בעולם. זה קורה לכל בני האדם, גם לרגולטורים ולמקבלי החלטות. אפקט "הנעילה" גורם לנו לשכוח מרוב הבעיות ולנסות לפתור אחתהמשךהמשך לקרוא "העולם הוא מקום מסוכן: סיכום שנת 2021 ממבט של ניהול סיכונים"

האם להתחסן נגד הקורונה? ניתוח סיכונים האם אתם מתכוונים להתחסן נגד הקורונה? אלפי מילים נשפכו על זה בעיתונות וברשתות החברתיות. אבל לדעתי זה לא מספיק כדי לגבש החלטה מושכלת. מציגים לנו הסברים וטענות, אבל אנחנו לא מקבלים נתונים ברורים. בפוסט הזה אציג לכם את הנתונים הרלוונטיים להחלטה האם להתחסן או לא כנגד הקורונה.הפוסט הזה ממשיךהמשךהמשך לקרוא "האם להתחסן נגד הקורונה? ניתוח סיכונים"

תקציר הפרקים הקודמים:בפרק הראשון שאלנו איזה מקור אנרגיה יכול לעזור לנו להפחית זיהום אוויר ופליטות פחמן דו חמצני וראינו שהחלופה הטובה ביותר היא אנרגיה גרעינית.בפרק השני בחנו את הסיכונים של אנרגיה גרעינית וראינו שלמרות פחדים והטיות, היא מאוד בטוחה.בפרק השלישי שאלנו למה לא משתמשים בה יותר וראינו שהתשובה היא בעיקר חסמים רגולטוריים (שכנראה נגרמו בגללהמשךהמשך לקרוא "האנרגיה של העתיד: פרק 4 (מה הסיכוי שתהיה אנרגיה גרעינית בישראל?)"

בפוסט הקודם ראינו שיש סיבות טובות להחליף נפט ופחם ואפילו גז טבעי, במקור אנרגיה חלופי – כזה שיקטין דרמטית את פליטת הפחמן ואת הזיהום. ראינו גם כי אנרגיות מתחדשות (בעיקר שמש ורוח) לא הביאו את הבשורה בגלל שהן יקרות ולא מאפשרות ייצור חשמל רציף ואמין. התחלנו לדבר על אנרגיה גרעינית, שהיא מקור זול, אמין ודלהמשךהמשך לקרוא "האנרגיה של העתיד: פרק 2 (הסיכונים)"

לפני שבוע איטליה הטילה סגר מלא על כל המדינה. שוטרים וחיילים מסתובבים ומוודאים שאנשים לא מפרים את הסגר. הסגר הזה בא אחרי ההתפשטות חסרת המעצורים של נגיף הקורונה באיטליה, שהביא את מערכת הבריאות שלהם לסף קריסה (ויש שאומרים שהיא כבר קורסת). לחצו כאן לקריאת הפוסט הקודם – על הכשלים של האמריקאים בטיפול בקורונה. וכאן אפשרהמשךהמשך לקרוא "האם להטיל סגר? על אפס סיכון ותגובה מהירה לקורונה"

או מה יקרה אם נוכל לקרוא מחשבות? או להנדס גנטית בעלי חיים ללא הגבלה? מה יהיו ההשפעות של טכנולוגיות כאלו על החברה? ואיזו מדיניות או רגולציה נצטרך במקרים כאלו? ממשלה שנערכת מראש לשינויים רוב המדינות לא מתעסקות בשאלות של "מה אם" (what if), אלא עוסקת בפתרון הבעיות הקיימות. הן לא פנויות לחשוב על הבעיות והדילמותהמשךהמשך לקרוא "מה היה קורה אם היינו יכולים להיות בלתי נראים?"

הייתה פעם מחלה קטלנית שסיכנה ילדים. התרופה הראשונה שמדענים פיתחו הצילה ילדים רבים, אבל לא את כולם. היתרון של התרופה הראשונה היה שהיא זולה ופשוטה לשימוש – כך שגם ההורה של הילד יכול לתת לו אותה. החיסרון של התרופה הראשונה הזו היה שהיא לא התאימה לתינוקות מתחת לגיל שנתיים. בהמשך מדענים פיתחו תרופה נוספת. התרופההמשךהמשך לקרוא "האם אמצעי בטיחות מיוחדים באמת משפרים את הבטיחות?"

האם משרד התחבורה צדק או טעה? בתחילת 2016 משרד התחבורה ביצע ניתוח והערכה של הצרכים העתידיים של הרכבת. בין היתר המשרד העריך שבשנים 2017-2018 לא יהיה גידול בצורך בקרונות ניהוג. לכן הוחלט שלא להזמין קרונות ניהוג חדשים. אבל בסוף שנת 2018 קווי הרכבים היו מפוצצים בנוסעים שנדחקו בגלל מחסור בקרונות ניהוג. מסתבר שמשרד התחבורה העריךהמשךהמשך לקרוא "איך יודעים אם החלטה של רגולטור שגויה?"

לפני כמה ימים היית בדיון על רגולציה מיושנת שהצענו לבטל. לכולם היה ברור שהרגולציה כבר לא נחוצה בשביל להגן על בריאות הציבור. ואם היא לא משרתת את המטרה – אפשר וצריך לבטל אותה. ואז מישהו אמר – "הרגולציה מחייבת לבצע בדיקות מעבדה ולהיעזר במומחים. אם נבטל אותה, המעבדות האלו יסגרו והעובדים שלהן יאבדו את מקוםהמשךהמשך לקרוא "החלונות השבורים – עלות או תועלת?"

אדם נוהג ברכב ומתקרב לצומת כשהרמזור אדום. הוא ממשיך לנסוע וחוצה את הצומת באדום. הוא דורס מספר הולכי רגל ופוגע במכוניות אחרות. מי אחראי למצב הזה – משרד התחבורה או משטרת התנועה? נראה לי שדי ברור שהנהג אחראי. הנהג סיכן אחרים. והוא גם פעל באופן שמנוגד לחוק. אבל העיקר הוא שכשמישהו יוצר סיכון או נזקהמשךהמשך לקרוא "מי אחראי למעשים מסוכנים?"