כולם מדברים על משבר האקלים ועל צעדים שצריך לעשות כדי להגן על הסביבה. ממשלות תומכות וגם כופות מעבר לאנרגיה פחות מזהמת וחברות מספרות לנו שהמוצרים שלהן מפחיתים את הפגיעה בסביבה. אחד המוצרים הפופולאריים בטרנד הירוק הזה הוא רכבים חשמליים.
אבל כנראה שהטרנד הזה מבוסס על אינטואיציה לא נכונה.
הערת עריכה: בגרסה המקורית נעשה שימוש לא מדויק במונח "זיהום" ביחס למחקרים שמוזכרים בפוסט. המחקרים שמוצגים כאן התמקדו בפליטת פחמן דו-חמצני, ולא בחנו את כל סוגי הזיהום . ולכן בוצע תיקון בנוסח הפוסט. תודה למגיבים.
המחקר שזיעזע את גרמניה
קבוצת חוקרים ממכון המחקר הגרמני IFO פרסמה בשנת 2019 מחקר שסתר את האינטואיציה ואת ההנחות המקובלות. לפי המחקר, רכבים חשמליים יוצרים בין 11% ל-28% יותר פחמן דו חמצני בהשוואה לרכבים עם מנוע דיזל. המחקר הזה יצר רעידת אדמה בגרמניה, כי הממשלה התחייבה להפחית את פליטת הפחמן הדו חמצני ב-40% עד 2030.
המחקר השווה בין שלושה רכבים: Tesla Model 3 בתור הרכב החשמלי, Mercedes 220d עם מנוע דיזל, ו-Mercedes C Class שהוסבה ממנוע בנזין למנוע גז נוזלי (שאמור להיות יותר חסכוני ופחות מזהם). המחקר הזה בדק את הפליטות והתייחס למעגל החיים המלא של כל רכב (full life cycle) – החל מהייצור של הרכב ועד הקילומטר האחרון שהוא נוסע. המחקר השוואה בין הרכבים בהנחה שכל אחד מהם נוסע 150,000 ק"מ בסך הכל. והם השתמשו בנתונים שנאספו במחקרים של ממשלת שבדיה.
בסך הכל, המרסדס עם מנוע הדיזל יצרה 141 גרם של פחמן דו חמצני לק"מ נסיעה, כולל פליטת הפחמן שכרוכה בהפקת הדלק (קידוח, זיקוק והובלה). הרכב החשמלי של טסלה יצר בין 156 ל-181 גרמים של פחמן דו חמצני לק"מ נסיעה (זה כולל את הפליטה שכרוכה בייצור הסוללה – חציבה ועיבוד של מתכות כמו ליתיום, קובלט ומגנזיום). הרכב החשמלי פלט יותר פחמן דו חמצני.
זה לא המחקר היחיד שערער את ההנחה הרווחת לגבי רכבים חשמליים. מחקר אחר מצא שרכבים חשמליים גורמים לפליטת פחמן דו חמצני גבוהה ב- 15%-68% יותר מרכבים המונעים בדלק.
זה לא הרכב – זו הסוללה
המחקר הזה מציף את העובדה שרכב מזהם לא רק כשהוא נוסע על הכביש, אלא גם לפני, אחרי ותוך כדי. ייצור הרכב כרוך בפליטות פחמן דו חמצני, וגם הטיפול ברכבים שירדו מהכביש והפקת האנרגיה שבה הרכב משתמש – כולם פולטים פחמן דו חמצני. במקרה של רכבים חשמליים מקור מרכזי של לפליטת פחמן דו חמצני היא הסוללה. וכמו שהמחקר מראה, ייצור סוללה היא פעולה שכרוכה בהשפעה סביבתית לא מבוטלת.
אבל יש עוד גורם משמעותי שמשפיע על היקף פליטת הפחמן הדו חמצני. את הסוללה צריך להטעין. מחברים את הסוללה לשקע חשמל והיא מתמלאת. אבל איך החשמל הזה מגיע לשקע שלנו? צריך לייצר אותו. וכמו שהפקה ועיבוד של דלק משפיעה על הסביבה, גם הפקת חשמל כרוכה בפליטה של פחמן דו חמצני. ולכן היקף ההשפעה הסביבתית שרכבים חשמליים יוצרים תלוי גם בשאלה – איך מייצרים חשמל אצלכם במדינה? האם משתמשים במזוט? שורפים פחם או גז טבעי? או אולי משתמשים באנרגיה גרעינית שהיא ירוקה ביותר?
המחקר הנוסף שהזכרתי מדבר על כך שרכב חשמלי פולט יותר פחמן דו חמצני מרכב רגיל, בפער של 15%-68%. זה פער גדול, נדמה שהמחקר לא מדויק. הפער הזה נובע מהיקף פליטת הפחמן הדו חמצני של השיטות השונות לייצור חשמל.
האם אירופה משקרת לעצמה?
המחקר הזה עשה הרבה רעש בגרמניה ובאירופה כולה. באיחוד האירופי מדברים על יעד של אפס פליטות פחמן ועל רכבים עם אפס פליטות פחמן (zero-emission vehicles). אבל גם הם מבינים שאפס זה לא באמת אפס. כרגע הם פועלים כדי שעד 2021 כל הרכבים באירופה יהיו כאלו שפולטים פחות מ-95 גרם פחמן דו חמצני לק"מ. והם שואפים להפחית את הפליטות ל-59 גרם לק"מ עד 2030. כמו שראינו – גם רכבי דיזל וגם רכבים חשמליים די רחוקים מהיעדים האלו.
האיחוד האירופי מתייחס לרכבים חשמליים כאל התקווה הגדולה שתאפשר לשינוי הזה לקרות. אבל המחקר הגרמני מראה שרכבים חשמליים פולטים פחמן דו חמצני – והרבה. ולכן החוקרים הגרמניים מבקרים את המדיניות האירופית וטוענים שהיא בלתי אפשרי מבחינה טכנית ("technically unrealistic"). יש כמובן גם ביקורות על המחקרים האלו – גם מארגונים ירוקים וגם מהכיוון של יצרניות רכבים חשמליים.
שלוש הערות חשובות:
1. המחקר הזה, כמו כל מחקר גדול מבוסס על הנחות. לא בדקתי אותן ויכול להיות שהן לא מדויקות.
2. המחקר הגרמני נערך ביחס לדפוסי פעילות ועלויות ייצור בגרמניה בתקופה מוגדרת. אי אפשר להסיק ממנו מסקנות אוטומטיות לישראל (יכול להיות שהמסקנות רלוונטיות לישראל, אבל צריך לבדוק) וגם ברור שבעתיד דברים ישתנו. אבל הוא כן מציג דוגמה לחשיבה מערכתית, שיכולה לחשוף מסקנות מפתיעות.
3. יש גם מחקרי נגד שמבקרים ותוקפים את המחקר הזה (ותודה לקוראים ששלחו לי), למשל המקור הזה.
הסיפור המרכזי הוא לא מחקר כזה או אחר. הסיפור הוא גם לא בבחירה בין רכב בנזין לרכב חשמלי (די ברור שהרכב החשמלי ינצח וזה רק עניין של זמן). הסיפור הוא למה אנחנו מופתעים.
מעבר לרכב החשמלי – מה יושב מאחורי הסיפור הזה
1. מה שרואים ומה שלא רואים
המחקר הזה מפתיע כי אנחנו יודעים שמנוע בעירה שורף דלק ולכן מזהם. גם אפשר להריח את זה. אנחנו מריחים את הדלק בתחת הדלק ואפשר להריח את העשן שהרכב פולט. מנוע בעירה הוא גם רועש. בקיצור – אנחנו יכולים להרגיש באמצעות החושים שלנו שמנוע בעירה הוא "רע" ומזהם. לעומת זאת, סוללה חשמלית היא נקייה, שקטה ולא מזיקה. לפחות ככה זה מרגיש.
אבל ייצור הסוללה והטעינה שלה כרוכות בזיהום ופליטת פחמן דו חמצני. אנחנו פשוט לא רואים את זה.
זה מקרה קלאסי של הטיה קוגנטיבית של התעסקות במה שאנחנו רואים ולא במה שלא רואים. למרות שלעיתים קרובות מה שלא רואים הוא הרבה יותר גדול ומשמעותי – למשל מספר האנשים שתרופה הצילה יהיה גדול יותר ממספר האנשים שסבלו מתופעות לוואי ממנה. אבל בדרך כלל מה שמטריד את הרגולטור זה תופעות הלוואי של תרופה שתאושר, ולא האנשים שיחלו וימותו בגלל תרופה שלא אושרה.
הזיהום הזה פשוט קורה במקום אחר. הזיהום שכרוך בייצור החשמל מתרחש בתחנת הכוח שמייצרת את החשמל עבורי. זה יכול להיות בקצה השני של העיר, בעיר אחרת, ותיאורטית גם במדינה שכנה. כמובן שההפקה של חומר הגלם (נפט) לחלוטין יכולה להתבצע בצד השני של העולם.
גם הכרייה והייצור של הסוללה כנראה מתבצעת במקום אחר בעולם. הרבה מהמוצרים שאנחנו צורכים מיוצרים בסין ומדינות מתפתחות אחרות. שם אין סטנדרטים של "אפס פליטות". זה פשוט זיהום בחצר של מישהו אחר. נשמע לכם מוכר?
2. עוד מקרה של NIBMY
כל הסיפור הזה הוא סוג של NIMBY. אנחנו נגד זיהום – אצלנו. אבל אדישים לזיהום שמתרחש במקומות אחרים. האיחוד האירופי רוצה שהרכבים שנוסעים על הכבישים באירופה לא יפלטו הרבה פחמן דו חמצני, אבל מה לגבי הזיהום שמתרחש מחוץ לאירופה?
אני לא חושב שזו החלטה מכוונת, אבל במבחן התוצאה יש פה רגולציית NIMBY והעדפה ציבורית למוצר שאולי מזהם יותר, אבל מזהם רחוק ממני. וזה NIMBY קלאסי. רק שבענייני אקלים (פליטות פחמן דו חמצני) הבעיה היא גלובלית ולכן פליטה שמתרחשת במקום אחר צריכה להטריד אותנו כמו פליטות שסמוכות אלינו.
3. ניתוח מעגל חיים שלם full life cycle
זאת גם דוגמה לצורך בניתוח שלם של הסוגיה, ולסכנה שבהתמקדות באלמנט אחד. אין ספק שהרכב החשמלי עצמו פולט פחות פחמן דו חמצני כשהוא נוסע בהשוואה לרכב ששורף דלק. אבל זו הסתכלות על נקודה אחת ולא על כל התמונה. ראינו דוגמאות כאלו בפוסט על ההשוואה בין שקיות רב-פעמיות לשקיות ניילון וגם בפוסט על הסיבה שהכבלים של אפל נהרסים מהר. וזה קורה כמובן גם בסוגיות לא סביבתיות: אנחנו מתמקדים ברכיב אחד ומחמיצים את יתר ההשפעות של הרגולציה – כמו השפעות לא רצויות של מכסים, או חוק שאמור לחזק את התעשייה המקומית.
4. מלכודת הכוונות טובות
זאת גם דוגמה לסכנה שטמונה בכוונות טובות. ככל שהכוונות שלנו טהורות וטובות יותר, כך אנחנו משוכנעים יותר בצדקת הדרך שלנו ועלולים לא לראות את החסרונות והמגבלות של המהלך שאנחנו מקדמים. במקרה הזה – ההתאהבות ברעיון שאפשר לעבור לרכב חשמלי עם "אפס פליטות" עיוור את מקבלי ההחלטות לגבי חלק ניכר מההשפעות הסביבתיות שהם יוצרים. ובמצב כזה גם אין סיבה שמישהו ישקיע בפיתוח סוללה שהייצור שלה פחות מזהם – כי אף אחד לא יודע שכרגע יש בעיה.
5. העדפת החדש
אני חושב שגם יש פה דוגמה לטובה לכך שאנחנו אוהבים פתרונות חדשניים ומסעירים. וזה פתח לגימיקים. לא כל פתרון חדשני הוא גימיק זול, אבל הרבה פעמים אנחנו אוהבים את הרעיון שיש לנו פתרון חדש, וההתלהבות הזו מונעת מאיתנו לבחון את הרעיון הזה לעומק. לפעמים פתרונות מסורתיים ו"משעממים" הם הפתרון האמיתי. הדוגמה הכי טובה לזה היא שרגולטורים יעדיפו לאמץ רגולציה חדשה ופחות נוטים להשקיע בשיפור פעולות הפיקוח ואכיפה בשטח. זה סזיפי, משעמם ומעייף.
בשורה התחתונה אני רוצה להשאיר שאלה – כמה אומץ צריך בשביל ליזום, לממן ולפרסם מחקר שאומר את ההיפך ממה שכולם רוצים לשמוע?
במקרה הזה ייתכן שחלק מהתעשייה שמחה לשמוע את המחקר הזה, אבל בהרבה מקרים קשה למצוא מישהו מספיק אמיץ או טיפש כדי שיגיד לנו מה שאנחנו צריכים לשמוע אבל לא ממש רוצים.
הרגולטור - גיא מור 
בנאדם שמת כי לא היתה תרופה למחלתו – מת בשקט. הוא לא תובע אף אחד.
בנאדם שקיבל כאב ראש מתרופה שלקח – עשוי לתבוע את המפתח, היצרן או המפיץ.
אז מה הפלא שתופעות לואי מטרידות את המפתחים יותר מהתועלת שבתרופות?
הם לא רוצים תביעות, ואיש עדיין לא תבע מישהו על כך שהוא לא פיתח תרופה.
אהבתיLiked by 1 person
בהחלט, יש מערך תמריצים שנוגד חדשנות.
כתבתי על זה גם כאן: https://regulator.online/2018/10/15/fearofinnovation/
אהבתיLiked by 1 person
מי שיוזם מחקר שיגיד את ההפך ממה שרוצים לשמוע, הוא שרלטן!
כשאתה מתחיל מחקר אתה לא אמור לדעת מה תמצא.
אם החלטת מראש מה תהיה תוצאת המחקר (ההפך ממה שהכל רוצים לשמוע) – עדיף שלא תחקור.
אהבתיאהבתי
עם או בלי מכוניות ימשיכו לחצוב ליתיום ושאר מחצבים נחוצים. גם עובד יצור שהםליץ במשמרת אפשר להוסיף לחשבון שלך או של המחקר. רכבים היברידיים החשמליים חוסכים זיהום.
אהבתיאהבתי
שטויות! כתבה מוזמנת ומגמתית
ברכב חשמלי
1. אין צורך בשמנים מזהמים!
2. ניתן לטעון את הסוללה באנרגיה מתחדשת
3. בלאי נמוך מאוד..נסעתי כבר 160k ויש לי עדיין את הברקסים המקוריים!!
4. את הסוללות ממחזרים והן משמשות לאגירת אנרגיה שנים ארוכות לאחר שהן סימו את דרכן ברכב החשמלי.
5. הפקת דלקים פלוס השינוע שלהם מזהמת יותר משימוש בחשמל שלא צריך הפקה יקרה ושינוע!
6. הפקת החשמל בתחנת הכוח בעלת נצילות גבוהה יותר מכל רכב כך שהיא פחות מזהמת!
אהבתיאהבתי
תודה על הביקורת העניינית, יאיר.
מוזמן לעיין במחקרים.
למרות שאנחנו לא מסכימים, אני מאמין שכוונותיך טובות.
אהבתיLiked by 1 person
ממליץ לך לקרוא בעיון את המאמר המצורף.
https://www.carbonbrief.org/factcheck-how-electric-vehicles-help-to-tackle-climate-change
אני הגעתי למסקנה אחרת!
רכב חשמלי מזהם שליש מרכב דלקים לאורך חיי הרכב, תהליך יצור הסוללות תורם עד 50% פליטות פחמן דו חמצני תלוי במקור יצור הסוללות. יצור התאים באירופה וארצות הברית ברובו מבוסס על אנרגיה ירוקה, המגמה בעולם להפחית את כמות הפליטות ה CO2 ולעבור לאנרגיה ירוקה,
כך שרכב חשמלי משנה לשנה יפלוט פחות CO2 לעומת רכב דלקים.
אהבתיאהבתי
בכתבה אין מידע על עלות בכסף ובזיהום אוויר של תהליך זיקוק הנפט לדלק , והאמת ששם הזיהום האמיתי .
הרבה יותר מזהם מתהליך ייצור סוללה .
והאמת שתמיד יהיה שימוש בנפט גם עבור סלילת כביש מזפת .
אהבתיאהבתי
שכחת: ברכב חשמלי אין מנוע, קלאצ', גיר מערכת קירור, רצועות ופילטרים.
אהבתיLiked by 1 person
תגובה ליאיר, הנימוקים שלך הגיוניים, חוץ מבלאי הברקסים. מה הקשר בין בלאי הבלמים לסוג ההנעה?
אהבתיאהבתי
צריך לבדוק לאורך זמן ולא מדובר רק על שנה אלה על עשר שנים כולל בלאי שמעלה צריכת דלק .
חוץ מזה ניתן לשנות טכנולוגיה לסוללה , שמעתי על סוללות תחמוצת אלומניום .
נוסף על כל זה ניתן לייצר רכבים באמצעות שימוש באנרגיה ירוקה (שמופק מרוח ושמש) כל סוגי הרכבים .
בכתבה אין כל מידע שהוא שרלוונטי לבעיתיות בהפקת הדלק עבור רכב מזהם ואיזה אחוז מהנפט המזוקק באמת הופך לדלק ולא נשאר בצורה אחרת שלא מתאימה לדלק , גם התהליך של הפקת הדלק כמו תהליך ייצור הסוללה צריך להיכנס למשוואה שלהם .
אהבתיאהבתי
ברכב חשמלי בלימה היא רגנרטיבית ע"י המנוע החשמלי שטוען את הסוללה בזמן הבלימה, כך שהשימוש הברקסים הוא רק במצבי חירום ולצורך עצירה מלאה, לכן בלאי הברקסים נמוך מאוד.
אהבתיLiked by 1 person
שלום
דווקא יש קשר ישיר לבלאי ההברקסים משום שבלימת המנוע חזקה ( וגם טוענת חזרה את הסוללה ) והשימוש בברקסים קטן באופן משמעותי.
אהבתיLiked by 1 person
הרכבים החשמליים משתפרים מדגם לדגם מבחינת ביצועים וגם מדדי זיהום. לעומת זאת,
לממשלה יש אינטרס כלכלי לשימוש בדלק מזהם כי היא לוקחת מיסים גבוהים מהדלק. משום כך הפרסום מצניע את יתרונות הרכב החשמלי ובמיוחד את היכולת של רכבים מודרניים להטען דרך המערכת הביתית
אהבתיאהבתי
היי רחלי
המטרה בפוסט הייתה להאיר שרכב חשמלי אינו נטול זיהום או פליטות פד"ח, כי הם תלויים במקור הפקת האנרגיה.
רכבים חשמליים משתפרים כל הזמן (אגב, גם רכבים עם מנוע בעירה) וזו מגמה מבורכת.
ועדיין – אם הרכב החשמלי משתמש בחשמל שהופק משריפת פחם – למשל – יהיה מדובר בפעילות עם חתימה סביבתית משמעותית.
הנקודה שיש לקחת היא שכדי לבחון חלופה כלשהי צריך להתבונן על כל הלוח מקצה לקצה.
זה למשל יכול להיות קטליזטור לדרישה לעבור למקורות אנרגיה פחות מזהמים (כמו שאכן נעשה בישראל – במעבר מפחם לגז טבעי).
אהבתיLiked by 1 person
הצחקת אותי.
אל תדאגי לממשלה… אם היא לא תיקח מס על דלקים מזהמים, היא תמצא דרך לקחת מס על לא דלקים "לא מזהמים (כלומר חשמל "לא מזהם").
רוצה הוכחה?
תמתיני שנתיים-שלוש כשמסת הרכבים החשמליים בארץ תעלה והשלטון יילחץ מאיבוד המיסים היקרים.
האם ברור שאין חשמל שהוא לא מזהם?
האם ברור שבלי רכב (חשמלי או לא) עדיף על רכב חשמלי?
האם ברור שתחב"צ עדיפה עשרות מונים על רכב ***פרטי***?
האם לא היה ברור מהפוסט שרכב חשמלי הוא שקר עתידני (כן, רשמתי שקר) שכל מטרתו היא להרחיק את הזיהום מהערים לפריפריה או למדינות שכנות?
רכב חשמלי ***במהלך חייו*** מהייצור עד לגריטה/פירוקיה (ואל תשכחי את הסוללות), מזהם בדיוק כמו רכב מנוע בעירה פנימית, אם לא יותר.
אהבתיאהבתי
שקר טוב הוא כזה המתבסס על עובדות נכונות.
גם אם המחקר הזה אמין מצויין פה שמדובר רק על פחמן דו חמצני, אין ספק שצריך לצמצם את הפליטה שלו אבל מה עם כל השאר, רכב ממונע במנוע דיזל פולט מזהמים רבים ושונים אשר מסוכנים לאדם הרבה יותר מאשר הפחמן הדו חמצני.
כמו כן, שימוש ברכב חשמלי (גם אם יוכיחו שאינו מפחית בזיהום) מוציא את הזיהום ממרכזי הערים ומשוכונות המגורים.
אהבתיLiked by 1 person
היי אמיר
מילים קשות.
אכן, המחקר הזה עוסק רק בפד"ח. זה נכתב במפורש.
וכמובן שיש עוד סוגי מזהמים. איפה פה השקר?
אהבתיאהבתי
הערים יהיו שקטות יותר אך הכדור ישמור על אותה רמת זיהום
אהבתיLiked by 1 person
כיום רוב הזיהום ברכבים הוא שחיקת גלגלים והכביש רכב חשמלי כבד יותר ..
לעומת זאת שקט יותר וזה יתרון בזיהום רעש
אהבתיאהבתי
ממליץ לקרוא ב"מגזין רכב חשמלי" (גילוי נאות: אין לי קשר לאתר) על ההתפתחויות האחרונות, זה נושא בוער.
לדוגמה, בנושא פירוק ומחזור הסוללה:
https://www.evm.co.il/honda-plans-for-recycling-batteries/
בקשר ליעילות אנרגטית וזיהום הסביבה, באופן תיאורטי הפקת אנרגיה גרעינית אמורה לפתור את הבעיה הזו כל עוד ימצאו פתרונות יעילים לפירוק והטמנת הפסולת. ככל הידוע גם זה נושא בוער שמחפשים לו פתרונות כל העת.
אהבתיLiked by 1 person
בחרת לצטט מחקר אחד, מאוד לא מייצג, שעבר ביקורת חריפה על טעויות ו"אי-דיוקים" (במקרה הטוב), ואם אני לא טועה גם החוקרים הסתייגו מהתוצאות בדיעבד.
מהצד השני, ישנם אינספור מחקרים שמראים באופן גורף את ההיפך.
זאת הטיה לא פחות גדולה ממה שאתה מציין, ומזכירה את כל נושא הכחשת שינויי האקלים על אף הקונצנזוס המדעי המוחץ בעניין הזה.
כל פעולה תעשייתית שאנו עושים מזהמת, אין חולק על כך, בוודאי שגם ייצור סוללות. עם זאת, ההחזר האנרגטי בגין עודף ה"מאמץ" הנדרש לייצור הסוללה ביחס למנוע דלקי חוזר תוך שנה עד שנתיים, ומנקודה זאת חוסך אנרגיה ופליטות לאורך חיי הרכב – שהוא אגב ארוך יותר משמעותית ברכב חשמלי.
אפילו במקרה בו ייצור החשמל הוא ברובו מפחם, שיעור הפליטות מרכב חשמלי נמוך מזה של רכב בנזין או דיזל – וכמובן שתמהיל הדלקים בייצור חשמל הולך בקצב גובר כלפי אנרגיות מתחדשות (אגב בלבלת כמה פעמים בפוסט בין פליטות גזי חממה בהן אין חשיבות למיקום הפליטה ופליטות מזהמי אויר).
אפשר עוד להרחיב אבל לא במסגרת של טוקבק…
עידן ליבס
חוקר מדיניות אנרגיה ותחבורה חכמה, מוסד שמואל נאמן, טכניון
אהבתיאהבתי
היי עידן
אני מסכים שיש ביקורות על המחקר הזה (דרך אגב, הפניתי לשני מחקרים). זה נכון, אגב, לגבי הרבה מחקרים. ביקורת לכשעצמה היא דבר מקובל.
לגבי הרמיזה – אני לא מכחיש שינוי אקלים, אבל שים לב שקונצנזיוס הוא מדד בעייתי. אמת מדעית היא לא עניין של הצבעת רוב. בכל מקרה, אני לא מהנדס ולכן לא אתווכח על דיוק מדעי כזה או אחר.
אני מזמין אותך להעלות לכאן מחקרים סותרים, זה יעשיר ויתרום לדיון ואני בעד.
אם זה לא היה ברור מהפוסט הזה ומפוסטים קודמים – אני תומך במערכת לאנרגיות יעילות וירוקות יותר. וכמובן שהתקווה היא שטכנולוגיות חדשות יהפכו את זה ליעיל יותר.
הדגש בפוסט הוא בכך שצריך להסתכל על כלל ההשפעות הסביבתיות של פעולה או מוצר מסוים. אולי לך זה נראה דבר מובן מאליו, אבל רוב האנשים מביאים בחשבון רק את מה שהם רואים. יש ערך בהטלת הספק באינטואיציות ובהנחות, מאחר שלעיתים האינטואיציות שלנו שגויות. חשוב שנבין למה זה קורה. הרבה מאוד החלטות מדיניות מתקבלות על סמך אינטואיציות ולא על סמך מידע.
אהבתיאהבתי
קודם כל הדיון חשוב.
רק שהכותרת והפתיח מקוממים, ומתכתבים עם הרבה FUD שמופנה לכיוון התחום.
מוסכם שקונצנזוס הוא לא מדד (אגב עד לא מזמן לא היה קונצנוס לגבי רכב חשמלי) ובכל מקרה אני תמיד בעד האמת המדעית (לא בטוח אגב שהמאמר הזה עבר peer review, לפי הקישור שלך הוא לא פורסם בז'ורנל מקצועי).
ישנם פרסומים רבים, לרבות של האיחוד האירופי עצמו שמשווים את ניתוח מחזור החיים (LCA) של כלי רכב מבוססי מערכות הנעה שונות, ובכולם המסקנה היא מוחצת.
מציע כרפרנס – פופולארי ולא אקדמי – לראות התייחסות למאמר הזה בקישור הבא:
https://electrek.co/2019/04/22/study-electric-cars-dirtier-diesel-debunked/
ציטוט אחד מתוכו –
One of the biggest mistakes they are making is that they are comparing the full production and lifecycle of an electric vehicle, including the emission from the electricity uses, against the production and lifecycle of a diesel car without accounting for all the energy used to produce the diesel and supply it to the cars.
ויש עוד טעויות מתודולוגיות.
בכל מקרה חשוב תמיד לזכור שיש אינטרסים גדולים וחזקים שעומדים מאחורי תעשיות אלו, ולהטיל ספק בכל דבר.
לראיה, החוקרים ב"מחקר" הנ"ל ממליצים לבחון הנעה במימן כפתרון חליפי, כאשר כל מי שקצת מכיר את הנושא יודע שרכב מימני כולל גם הוא סוללה, תא הדלק שבו מכיל גם הוא מתכות נדירות (בעיקר פלטינה) והכי גרוע – למעלה מ-95% מהמימן – נכון להיום לפחות – מיוצר מגז טבעי בתהליך עתיר אנרגיה.
לבסוף, ראוי גם לציין שתחום ההנעה החשמלית (שבעצם אפילו הקדים את מנועי הבעירה הפנימית) נמצא יחסית בחיתוליו, ומושקע מאמץ מחקרי אדיר וכלל עולמי בפיתוח סוללות שבין היתר עושות שימוש בחומרים יותר נגישים ופחות מזהמים בהפקתם, כמו גם שיפור תהליכי המיחזור שלהן (שקיימים כבר היום).
ניתן ללמוד עוד על תחום מיחזור סוללות רכב בסרטון הבא – https://www.youtube.com/watch?v=Bpe8HalVXFU
בברכה,
עידן
אהבתיאהבתי
תודה על התגובה המקיפה עידן
מעריך את הזמן שלקחת כדי להביא מחקרים שמבקרים אותו, אני אוסיף הפניה אליהם. כי מבחינתי, המסר העיקרי הוא לא תמיכה בסקטור כזה או אחר, אלא בחשיבות של ביצוע ניתוח שלם. כמו ה- full life cycle שמוזכר במאמר שהבאת, והצורך לבחון את כל היתרונות והחסרונות, גם אם הם מתרחשים במקום אחר או יורגשו רק בעתיד.
אהבתיאהבתי
כתבה מעניינת מאוד. שלוש נקודות למחשבה. ראשית חלק מהמגיבים טוענים שהמחקר שגוי. לכן מומלץ לבצע מחקרים נוספים. שנית צריך לבדוק את כלל המזהמים ולא רק פליטות גזים.
המחקר כלל 3 מכוניות בינוניות / גדולות . ומה עם מכוניות קטנות שנועדו בעיקר לעיר.
וכמובן למה לא נבדקו רכבים היברידיים.
מעניין גם מכוניות שמונעות במימן.
אהבתיאהבתי
יש פה טעות חמורה במחקר הזה!!!!
כי רכב שמונע בבנזין פולט את הפחמן דו חמצני על בני אדם כי הוא נוסע בעיר!
ואילו הרכב החשמלי לא פולט כלום!!!
אלא המפעל ייצור וחברת החשמל שהם נמצאים רחוק ממקום יישוב בגלל שהם מזהמים…
בקיצור.
או שתתקנו את הכתבה או שתמחקו אותה!
זה מטעה אנשים…
אהבתיLiked by 1 person
התמונה הבאמת רחבה היא, הסתכלות על ציר הזמן. גרמניה מיצרת השנה 56.3% מהחשמל שלה ממקורות מתחדשים ועוד 23.54% מאורניום, סה”כ 79.84% ממקורות שלא מזהמים ב-CO2. מידע מהאתר
https://www.energy-charts.de/energy_pie.htm
בזמן המחקר היה 40.4 מחשמל ממקורות מתחדשים ו13.3% מאורניום, סה”כ 53.7% ממקורות שלא מזהמים ב-CO2. הפרש של שנתיים. עוד שנתיים יהיה 90% עד 100% ממקורות שלא מזהמים.
אני מציע לכותב, אים יש לו טיפת בושה, להחליף את הכותרת לאיך כותבים כתבות מגמתיות, דוגמה קלאסית.
אהבתיאהבתי
אי אפשר לכתוב כל כך הרבה רבעי אמיתות רק מתוך חוסר הבנה של התחום.
אם יש לכותב אינטרס כלכלי – שיציין זאת….
אהבתיאהבתי
היי דניאל
שמח לציין שאין לי אינטרס כלכלי בנושא.
אהבתיאהבתי
כל שינוי באחת מהנחות היסוד יכול לשנות את התמונה. אם הנחת היסוד תהיה שמחזור החיים הממוצע ברכב הינו 200,000 ק"מ או יותר קיים סיכוי סביר שהתוצאה הייתה שונה באופן מובהק.
אהבתיאהבתי
בהחלט. אני מציע לא להיתפס לנקודה זו או אחרת של המחקר אלא להתבונן יותר על תובנות הרוחב מהסיפור הזה בכללותו.
אהבתיאהבתי
ברכב חשמלי המיוצר היום הצפי הוא של בין חצי מיליון למיליון ק”מ. הבחירה בנקודה המשונה של 150,000 מטילה צל על האמינות והמוטיבציה של המחקר כולו.
אהבתיאהבתי
מציע לקרוא את המחקר לפני שפוסקים כאלו דברים
אהבתיאהבתי
כמה שהכתבה צודקת,ייצור סוללות מזהם הרבה יותר מייצור דלק,ולחשוב גם על הטעינה שהסוללות ייצטרכו,זה הרבה הפקת חשמל מזהם
אהבתיאהבתי
הו ואוו…
מישהו נגע פה בנושא רגיש והעיר עליו את כל מיליית אוהדי הטסלות?
אילון מאסק עליך!
(טוב נו, מבלי לזלזל).
עכשיו אני חייב לקרוא.
אבל קודם עושה סיבוב בבלוג הירוק כדי לקבל קצת נוגדנים ושלא להידבק בקדחת חיבוק העצים המפרגנת והמרימה לעצמה.
רק נקודה למחשבה עוד *לפני* שקראתי – רכב מזהם.
רכב הוא מזהם.
רכב, מעצם היותו, חשמלי או מונע בבנזין, הוא מזהם.
לא קצת, לא מעט, אלא הרבה.
ולכן?
סעו בתחבורה ציבורית. אלח תשאירו את הנסיעות בתחבורה ציבורית לעניים ולסטודנטים. תעמדו מאחורי חיבוק העצים השכלתני שלכם.
בנוסף – תביאו פחות ילדים (אם בכלל). זה בראש ובראשונה.
ולקינוח – טוסו פחות לחו"ל. הרבה הרבה פחות. הרבה הרבה הרבה פחות. אם בכלל.
אההה…
קשה לא?
קשה עד בלתי אפשרי?
לא להביא ילדים לעולם? לא לטוס לחו"ל פעם בשנה? לא להחזיק רכב ולתדלק אותו כל שבוע?
אם כל אלו שמעליי בתגובות לא עושים ולו חלק קטן וניכר מכל מה שציינתי פה, אז כל בכיינות ה"רכב חשמלי פחות מזהם!" שלהם לא שווה בעיניי כקליפת השום.
לפעמים, התשובה, מתחת, לאף.
רק שקשה מאוד לעמוד במשא ובנטל של לקחת אחריות על הבחירות שלנו כשהן מונעות מאיתנו את מה שאנו רוצים וצריכים, או מה שמספרים לנו שאנו רוצים וצריכים (רכב, חו"ל, ילדים).
ועכשיו?
אקרא.
אהבתיאהבתי