איך קוראים להמבורגר צמחוני?

מדינת מיסיסיפי בארה"ב אוסרת על על חנויות לקרוא להמבורגרים צמחוניים "המבורגרים צמחוניים". נשמע לכם מוזר? אתם לא לבד.

למה מותר לקרוא בשר?

חוקים שאוסרים הטעיה הם לא דבר חדש. למשל אסור לומר שמוצר ללא בשר מכיל בשר. אבל החוק החדש (שנכנס לתוקף ביולי 2019) מרחיב את האיסור גם למוצרים שבדרך כלל מכילים בשר. התוצאה היא שאסור לקרוא להמבורגר טבעוני "המבורגר טבעוני" (vegan burger) או לנקניקיה צמחונית "נקניקיה צמחונית" (veggiehot dog). זה אסור גם אם השם של המוצר מכיל בפירוש את המילה "צמחוני".

מסתבר שלדעת המחוקקים במיסיספי, הצרכנים עלולים לחשוב ש"המבורגר טבעוני" מכיל בשר. אם אתם שואלים אותי, זה חוק מיותר. ולא רק שהוא מיותר – הוא גם די מזלזל באינטיליגנציה של הצרכנים. וככל שמתעמקים בחוק – הוא נשמע יותר הזוי. כי אם לדעתנו צרכנים עלולים לטעות בדבר כל כך פשוט ולחשוב ש"המבורגר צמחוני" הוא בשרי, אז הם מתבלבלים ממש בקלות. איך הם יכולים לבחור דירה, ביטוח או פנסיה אם הם יחשבו ש"צמחוני" הוא בשרי?

אז נראה שהחוק לא פותר שום בעיה צרכנית. אבל לדעתי הוא דווקא עלול לבלבל. אם ליצרנים אסור לקרוא להמבורגר הצמחוני שלהם "המבורגר צמחוני", איך הם אמורים לקרוא לו? אולי הם יקראו לו "קציצה צמחונית בלחמניה" או "תערובת מעולת מן הצומח בתוך מאפה חיטה"? באופן אבסורדי, החוק מונע מהיצרנים להשתמש בביטוי הכי ברור ואינטואיטיבי לצרכנים. אותי זה דווקא יותר מבלבל.

מה לגבי חלב?

שליש מהמשפחות בארה"ב צורכות מוצרי חלב מהצומח, כמו חלב סויה או חלב שקדים. מסתבר שה-FDA חושש שאותם צרכנים טועים לחשוב שמדובר בחלב מן החי ולא מן הצומח. מנהל ה-FDA רוצה להילחם בסימון המטעה שעלול לגרום לצרכנים לחשוב שחלב אורז או חלב סויה הם חלב מן החי.

ה-FDA מגדיר "חלב" כ- "הפרשת חלבית … המתקבלת בחליבה מלאה של פרה בריאה אחת או יותר" (“lacteal secretion…obtained by the complete milking of one or more healthy cows”). החוק הזה קיים עכשיו וה-FDA מתכוון להתחיל לאכוף אותו כדי להגן על הצרכנים המסכנים שחשבו שחלב שקדים מופק מפרות. אגב, ההגדרה לא כוללת חלב כבשים או עיזים, אז לפי החוק היבש גם להם אסור לקרוא "חלב".

ומה נחשב מיונז?

ה-FDA דואג להגן גם על צרכני המיונז מפני מוצרים שלא מכילים ביצים. המותג הטבעוני JUST ("הוגן") שיווק תחליף צמחוני למיונז שנקרא "JUST Mayo". מבחינת הרגולטור זו הייתה הטעייה. ה-FDA טען שהמונח "מיונז" (Mayo) שמור רק למוצרים שמכילים ביצים – ושלח לחברה מכתב התראה לפני נקיטה בהליכי אכיפה (בסוף ה-FDA החליט לוותר).

את מי החוק באמת משרת?

בפוסט קודם – על רגולציה של תיונים בישראל – ראינו שבעלי אינטרס משתמשים באינטרס הציבורי כדי להצדיק רגולציה שתעזור להם. אף אחד לא מקדם רגולציה ואומר "תעבירו את החוק הזה כי הוא יאפשר לי להעלות מחירים". תמיד יש איזו מטרה חברתית ראויה.

לדעתי זה הסיפור גם במקרה הזה.

ההגנה על הצרכנים היא רק סיפור כיסוי. מי שבאמת מרוויח מרגולציה כזו הן חברות מתעשיית הבשר, החלב והביצים. תחליפי בשר הם תחרות למוצרי בשר (כשמם כן הם – תחליפיים). אם מישהו מוכר המבורגר צמחוני, ייתכן שאני אקנה אותו במקום מוצר בשר. וזה כמובן מאוד מפריע למי שמגדל ומוכר מוצרי בשר, ביצים וחלב.

בעצם מדובר בתחרות. סוגיה מסחרית. לא בהטעיית הצרכן ובטח שלא בבריאות. וזה מה שאמר נציג של תעשיית הבשר בראיון ל-Vox על החוק של מדינת מיסיסיפי: "הצעת חוק זו תגן על מגדלי הבקר שלנו מפני הצורך להתחרות במוצרים שלא מבעל חיים" ("This bill will protect our cattle farmers from having to compete with products not harvested from an animal").

אפשר לספר מעשיות על הטעיית הצרכן. אפשר לדבר על הערכים התזונתיים (למשל, של חלב מן החי מול חלב מן הצומח). ואפילו אפשר לנהל דיון פילוסופי ואתי על תעשיית המזון מן החי. אבל כל הדיונים האלו לא רלוונטיים. מדובר בשחקנים מסחריים שפשוט משתמשים ברגולציה כדי לחסום תחרות. זו לא סתם תחרות, אנחנו רואים כאן תעשיות גדולות ומסורתיות שנאבקות בחברות חדשות וחדשניות. עבר מול עתיד.

הטכנולוגיה משתפרת. המצאות ומוצרים חדשים נכנסים לשוק (כמו Impossible Foods ו-Beyond Meat). חלק מהצרכנים מעדיפים את התחליפים מסיבות אידיאולוגיות, חלק מסיבות בריאותיות וחלק מצמצמים צריכת בשר כדי להפחית השפעות על הסביבה.

תעשיית המזון מן החי יכולה לפתח פתרונות חדשנים – למצוא שיטות שאפשרו לה להוריד מחירים, לשפר את הטעם או להפחית את החתימה הסביבתית. במקום להתחרות ולהשתפר, נראה שחלק מהחברות והארגונים בחרו לא לעשות את זה. במקום, הם משחקים "הגנה" ומשתמשים ברגולטור כדי לחסום תחרות. אפשר לראות את השימוש ברגולציה כצעד שמבטא ייאוש.

בדצמבר 2018 בית המשפט הפדרלי לערעורים (של המחוז התשיעי) פסק שסימון חלב שקדים כ"חלב" לא מהווה הטעיה. לפי השופטים, הכינוי "חלב" למוצר מן הצומח לא יטעה את הצרכן הסביר. לאור פסק הדין הזה נראה שצרכן סביר לא יחשוב שמוצר שנקרא "המבורגר טבעוני" מכיל בשר.

השאלה הגדולה היא איזה תפקיד הרגולטורים יקחו במאבק המסחרי הזה. האם הם יהיו כלי בידי התעשיות המסורתיות וישמרו את הסטטוס קוו (חוק שקובע ש"המבורגר" זה רק מבשר) או שהם יאפשרו חדשנות ויעודדו הגדלה של מגוון המוצרים שקיימים לרשות הצרכן?

השאלה הקטנה היא האם חקיקה כזו בכלל עוזרת לצרכנים? מה דעתכם – חוקים כאלה משפרים את הבהירות או מבלבלים אתכם?

 

אגב, נראה שמדינת מיסיסיפי נסוגה מהרגולציה הזו. לאור התנגדות קשה הם הודיעו שלא יאכפו את החוק ויבחנו תיקון שלו.

הניסיון לטפל באפליה בשוק הדיור

רגולציה למניעת אפליה – אין ראוי מזה.

למשל החוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים. יש שני אתגרים עם חקיקה למניעת אפליה – קשה לאכוף אותה (לכו תוכיחו שאני לא רוצה למכור לכם מוצר דווקא בגלל הגיל שלכם) ולא בטוח שהיא בכלל אפקטיבית.

איך לטפל בבעיות של אפליה?

יש סימני שאלה סביב רגולציה שאוסרת אפליה. למשל ארה"ב עוסקת הרבה באפליה בתחום המגורים. בשנת 1968 עבר חוק שאסר על אפליה במכירה והשכרה של בתים. החוק עבר כחלק מגל החקיקה למען זכויות האזרח של שנות ה-60, שנועד לטפל באי השוויון וההפרדה על רקע גזעי. באותה תקופה היה מאוד נפוץ שבשכונות "לבנות" יסרבו להשכיר או למכור דירות לאפרו-אמריקאים.

אבל למרות החוק הזה, שעבר לפני יותר מ-50 שנים, עדיין יש סגרגציה (הפרדה) בתוך הערים האמריקאיות. להמשיך לקרוא הניסיון לטפל באפליה בשוק הדיור

ודאות ועתיד ההייטק

בדרך כלל כשאני מביא סיפורים מהעולם, הם על ארה"ב ואירופה. גם יתר הבלוגים והעיתונאים כותבים על אותן מדינות. אז הפעם חשבתי לגוון וללכת למקום שלא מדברים עליו כמעט – הכלכלה השמינית הכי גדולה בעולם.

ברזיל.

בעבר טענתי שבשנת 2019 הרגולציה על ההייטק תפרח. ובמהלך שנת 2018 ברזיל העבירה חוק מודרני להגנה על מידע ופרטיות. הוא נקרא בקיצור LGPD (בתרגום מילולי לאנגלית: General Data Privacy Law).

להמשיך לקרוא ודאות ועתיד ההייטק

תחרות ופופוליזם אמריקאי

דיני הגבלים עסקיים מיועדים למנוע חסמים מלאכותיים לתחרות כדי למנוע פגיעה בצרכנים. זה תחום שמבוסס מאוד על כלכלה, אבל מפעם לפעם עולות הצעות פופוליסטיות שעלולות לגרום ליותר נזק מתועלת.

קחו לדוגמה את ההצעות של הסנטורית הדמוקרטית אליזבט וורן, שמתכוונת לרוץ לנשיאות ארה"ב בשנת 2020. לפני כמה חודשים היא הצהירה שכנשיאה היא תקדם שתי יוזמות בתחום ההגבלים עסקיים – שעושות הרבה רוח אבל עלולות לגרום להרבה נזק

להמשיך לקרוא תחרות ופופוליזם אמריקאי

לספור דובדבנים

מיד לאחר שהוא נבחר, הנשיא טראמפ הודיע שהוא יוביל רפורמות ברגולציה הפדרלית. למשל, שיבטל לפחות 75% מהרגולציה של ה-FDA. נשמע קיצוני. מסתבר שהמציאות פחות מפחידה, אבל הרבה יותר מוזרה.

בהתאם למדיניות של טראמפ ה-FDA פרסם לאחרונה הצעה לתיקון שיפחית את הרגולציה שחלה בתחום מאוד ספציפי. כמה ספציפי? מדובר ברגולציה על עוגות פאי דובדבנים קפואות ("frozen cherry pies"). אמיתי לגמרי.

להמשיך לקרוא לספור דובדבנים

שנאת הסיכון של ה-FAA

אנחנו על סף המהפכה הבאה בתחום התחבורה. אני לא מתכוון לנסיעה שיתופית או להיפרלופ. אני מדבר על השמיים.

עברו 115 שנים מאז שהאחים רייט ביצעו את הטיסה הראשונה. בעשורים האחרונים התחבורה האווירית הרחבה מאוד וגם הפכה נגישה יותר כלכלית. אבל תחבורה אווירית מתבצעת באותו אופן כבר כמה עשרות שנים והיא מעין מועדון סגור מבחינת יזמות וחדשנות. בואו נשים את הציניות בצד ולרגע נעז לחלום: מכוניות מעופפות, רחפנים לא מאוישים וטיסות על-קוליות. יש בארה"ב המון השקעות ומיזמים שרוצים לקדם את זה.

חסמים רגולטורים

אבל התחום לא ממש יכול להתקדם כי כל פעילות חייבת אישור מרשות התעופה האמריקאית (FAA). בירוקרטיה היא לא דבר חדש, אבל תחום התעופה הוא דוגמה לרגולציה מחמירה מידי שמנוהלת על-ידי שנאת סיכון ופחד. התוצאה היא שה-FAA מעדיף לאשר טכנולוגיות קיימות ופחות נלהב לאשר טכנולוגיות חדשות ולא מוכרות. להמשיך לקרוא שנאת הסיכון של ה-FAA

ההשפעות הלא רצויות של רגולציה – חוק ג'ונס נותן פרוטקציה

לפני 99 שנים נחקק בארה"ב חוק ג'ונס (השם הרישמי – The Merchant Marine Act of 1920). החוק נועד לחזק את ענף הספנות האמריקאי. הוא קבע שאוניה שמפליגה בין שני נמלים אמריקאים (נניח – ניו יורק ולואיזיאנה) חייבת להיות בבעלות אמריקאית, ועם צוות ודגל אמריקאי. במילים אחרות: רק ספינות אמריקאיות יכולות להפליג בין שני נמלים אמריקאים (לספינות זרות מותר שרק אחד הנמלים יהיה אמריקאי).

החוק נועד להגן מסחרית על חברות הספנות מפני תחרות. חוק ג'ונס הוא רגולציה פרוטקציוניסטית. הוא אמור לתת לתעשייה המקומית יתרון על חברות בינ"ל. הבעיה היא שהוא גרם לתוצאה ההפוכה. להמשיך לקרוא ההשפעות הלא רצויות של רגולציה – חוק ג'ונס נותן פרוטקציה