מוכנים למגיפה הבאה?

כמאה שנה אחרי השפעת הספרדית, מגיפת הקורונה, או בשמה הרשמי COVID-19, הכתה בעולם. הקורונה יצרה את אחד המשברים העולמיים הגדולים ביותר בהיסטוריה: תמותה, נזק בריאותי, שיבושים כלכליים וחברתיים. לפי המחקרים היא גרמה לתמותה עודפת של 14.9 מיליון איש (והמספר ממשיך לעלות). המגיפה גם הכניסה לעוני כ-100 מיליון איש בעולם – בגלל תחלואה וגל הרגולציה הבריאותיתהמשך לקרוא "מוכנים למגיפה הבאה?"

מה השיח על הנטל הרגולטורי מפספס?

הרטוריקה המסורתית סביב רגולציה מוכרת לכם. ביטויים כמו: הביטויים השחוקים האלה הם לרוב עמומים וכלליים. במקסימום הם מבטאים רגש או כוונה כללית. שמענו אותם הרבה כי נוח לצטט אותם. הם יושבים בול על כותרת של כתבה בעיתון.אבל יש משהו די עצלני בביטויים האלו. הכי קל לחזור לאותו ניסוח מוכר, לאותה סיסמה על "הפחתת הרגולציה" אוהמשך לקרוא "מה השיח על הנטל הרגולטורי מפספס?"

החפץ המסוכן שאסור להכניס לארצות הברית

המקום: ארצות הברית של אמריקה, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.השנה: 2011, הגבולות פתוחים כי אין עדיין קורונה ואף אחד לא יודע מה זה "מטוש". אישה קנדית בשם לינד בירד חוצה את הגבול מקנדה לארצות הברית. במעבר הגבול היא מתבקשת לעבור בדיקה מדגמית. הפקחים מאתרים ברשותה חפץ מסוכן ובלתי חוקי. כמובן שהם מיד מחרימים אותו ומזהירים אותההמשך לקרוא "החפץ המסוכן שאסור להכניס לארצות הברית"

האם זה הסוף לתנורי בישול עם גז?

ידעתם שבעיר ניו יורק אסור לחבר לגז בניינים חדשים שגובהם עד שבע קומות? המטרה – למנוע שימוש בתנורי גז לבישול. ניו יורק היא לא העיר הראשונה לקבוע רגולציה הזו. בקליפורניה יש כ-50 ערים שונות שקבעו איסורים כאלו. כן כן, כיריים עם גז שאנחנו מכירים היטב בישראל אסורות לשימוש בחלקים ניכרים מארה"ב. הביסוס לרוב הרגולציות האלוהמשך לקרוא "האם זה הסוף לתנורי בישול עם גז?"

החסם הרגולטורי על הקמת תחנות כוח גרעיניות

נתחיל בקצת חדשות טובות: בקרוב תחל לפעול תחנת כוח גרעינית חדשה בארה"ב, אחרי כ-30 שנים בהן לא הוקמו שם תחנות כוח גרעיניות. אבל זה חריג, שמספר על הכלל. והכלל הוא שקשה מאוד להקים תחנות כוח גרעיניות בארצות הברית. לדעתי, קשה באופן לא פרופורציונלי לסיכון. סיפרתי על החסמים הרגולטורים בארה"ב במסגרת הסדרה על האנרגיה של העתידהמשך לקרוא "החסם הרגולטורי על הקמת תחנות כוח גרעיניות"

האם רגולטורים פיננסים יהפכו לרגולטורים אוניברסליים?

בכל מדינה מתקדמת יש רגולטור שמפקח על המסחר בניירות ערך (כמו מניות). בארץ זו הרשות לניירות ערך, בארצות הברית זה ה-SEC ובבריטניה זה ה-FCA. כל הרגולטורים האלו מתמקדים בסיכון משמעותי – שהשווי של ניירות ערך לא יהיה ברור למשקיעים או שהוא יעבור מניפולציה. התממשות של סיכון כזה תפגע בתפקוד של שוק ההון. ולכן המטרה המרכזיתהמשך לקרוא "האם רגולטורים פיננסים יהפכו לרגולטורים אוניברסליים?"

ההתלהבות לחוקק – הדבר השני הכי מפחיד בעולם

נתחיל בשתי שאלות. מוזמנים לנסות לענות:1. מה עושים חברי פרלמנט?2. מה עושים רגולטורים? מה התשובה שלכם?מה לדעתכם התשובה הנפוצה?מה לדעתכם תהיה התשובה של חברי פרלמנט ושל הרגולטורים עצמם? מניסיוני, התשובות המקובלות הן:1. חברי פרלמנט מחוקקים חוקים2. רגולטורים קובעים (ואוכפים) רגולציות וזו התפיסה המקובלת. תפיסה יצרנית.אם יש לי סמכות להעביר חוקים, אז אני צריך להעביר חוקים.ומיהמשך לקרוא "ההתלהבות לחוקק – הדבר השני הכי מפחיד בעולם"

החורף הקשה של אירופה

הטרגדיה של אירופה הייתה ידועה מראש. החורף הקרוב הולך להיות קשה: הרחובות יוחשכו, מפעלים יסגרו ועסקים יצמצמו שעות פעילות. כנראה שגם יהיו הפסקות חשמל. הסיבה: מחסור באנרגיה.הנה הערכה של התמותה הצפויה בכל שבוע באירופה בחורף הקרוב: הגרף מתאר תמותה שבועית למיליון איש. באירופה חיים כ-450 מיליון איש, ולכן צריך להכפיל כל ערך על הגרף במספרהמשך לקרוא "החורף הקשה של אירופה"

חוק ג'ונס וההיסטוריה של הפרוטקציוניזם הימי

ארצות הברית היא מעצמה ימית. היא שולטת בים גם מבחינה צבאית וגם מבחינה כלכלית-מסחרית. אנחנו רגילים לחשוב על ארצות הברית כמסמלת סחר חופשי, גלובליזציה ותחרות. בפועל, ארצות הברית נגועה בפרוטקציונזם והסדרים שמונעים תחרות. כשל המדיניות הכי בולט בתחום הוא חוק ג'ונס.החוק קובע שרק ספינה מתוצרת ארה"ב עם צוות אמריקאי יכולה לשוט בין שני נמלים אמריקאים.המשך לקרוא "חוק ג'ונס וההיסטוריה של הפרוטקציוניזם הימי"

אם הקנאביס חוקי בקליפורניה, למה השוק השחור פורח?

קליפורניה הייתה מהמדינות הראשונות בארה"ב שהעבירה חוקי לגליזציה. כבר בשנת 2016 היא קבעה שמותר למכור ולצרוך קנאביס (מכל סיבה, לא רק לשימוש רפואי).אבל למרות שעברו קצת יותר מחמש שנים, הענף עדיין מדשדש בהשוואה למדינות אחרות בארה"ב. ויש תופעה שמראה יותר מהכל ששוק הקנאביס של קליפורניה שבור: השוק השחור משגשג.רוב מוכרי הקנאביס פועלים מתחת לראדר הממשלתיהמשך לקרוא "אם הקנאביס חוקי בקליפורניה, למה השוק השחור פורח?"

איך סן פרנסיסקו הגדילה את העישון בקרב בני נוער?

בשנת 2018 סן פרנסיסקו קיימה מעין "משאל עם" שבו הוחלט לאסור על מכירה של כל מוצרי הטבק בטעמים. האיסור כלל גם מוצרי טבק מסורתיים כמו סיגריות וגם מוצרים מודרניים כמו סיגריות אלקטרוניות ומוצרי אידוי טבק (vaping). הרציונאל היה להגן על בני הנוער ולמנוע מהם להתחיל לעשן. הנחת העבודה הייתה שמוצרי עישון בטעמים פונים לקהל צעירהמשך לקרוא "איך סן פרנסיסקו הגדילה את העישון בקרב בני נוער?"

דרושים עובדים מכל מקום – חוץ מקולורדו

אחד הדברים החיוביים שקרו בעקבות הקורונה הוא המעבר לעבודה מהבית (ובכלל מחוץ משרד). אפילו במגזר הציבורי יש מעבר חלקי לעבודה מהבית. בשנה וחצי האחרונות חברות רבות החלו לגייס לתפקידים שהם 100% מרחוק (remote positions). אפשר לראות מודעות דרושים, שבהן כבר לא כתוב מאיפה עובדים, אלא נאמר שהמשרות פתוחות לעובדים מכל מקום – בגלל שכבר לאהמשך לקרוא "דרושים עובדים מכל מקום – חוץ מקולורדו"

למה חיילים נוהגים באוטובוסים צהובים?

בישראל שיעורי ההתחסנות נגד קורונה יחסית גבוהים ויש היענות יפה של האוכלוסייה.בארה"ב שיעור ההתחסנות היה לא מספיק גבוה, לפחות בעיני הנשיא ביידן. בחודשים האחרונים ממשל ביידן העביר הנחיות גם לגופים פדרליים וגם לגופים מדינתיים שיש לדרוש מכל העובדים במערכת הציבורית להתחסן. הדרישה הזו הוצבה בניגוד לגישה של טראמפ ומנהיגים רפובליקניים שגררו רגליים עם עידוד התחסנותהמשך לקרוא "למה חיילים נוהגים באוטובוסים צהובים?"

מה גרם לסגר הימי על ארה"ב?

בימים האחרונים ארצות הברית סובלת ממשבר באספקה של מוצרים רבים. יש מחסור במוצרים שונים – גם מוצרי צריכה חסרים על המדפים וגם חומרי גלם לתעשיה. ראיין פטרסן, מנכ"ל של חברת לוגיסטיקה גדולה, ניסה לברר למה המשלוחים שלהם מחו"ל לא מגיעים. כשהוא ביקר בנמל בלונג ביץ' קליפורניה הוא גילה את התשובה: המכולות נתקעות בנמלים.בסדרת ציוצים, פטרסןהמשך לקרוא "מה גרם לסגר הימי על ארה"ב?"

האיסור על טבק בטעמים – כוונות טובות שפוגעות בחלשים

המצב בוושינגטון די.סי לא טוב. כבר עשורים שמדובר בעיר עם שיעורי עונים גבוהים וסגרגציה (הפרדה) בין שחורים ללבנים. כתוצאה מהסגרים והגבלות הקורונה שיעור האבטלה מאוד גבוה (נע סביב 30%). ואם זה לא מספיק, בחודשים האחרונים וושינגטון די.סי סובלת מגל פשע. וכמובן שברקע עוד יש תחלואה של קורונה. אלו בעיות קשות ודחופות. אבל מסתבר שלעיריית וושינגטוןהמשך לקרוא "האיסור על טבק בטעמים – כוונות טובות שפוגעות בחלשים"

מלחמת הרגולציה שמאחורי ההוצאות להורג בארה"ב

יש בארה"ב 24 מדינות שעדיין מבצעות הוצאות להורג. גם הממשל הפדרלי מוציא אנשים להורג בגין פשעים שונים. הדרך הכי נפוצה כיום היא זריקה קטלנית. אבל איך משיגים את הזריקות האלו? הופתעתי לגלות שאין רגולציה פדרלית על זריקות להוצאות להורג. מסתבר שה-FDA מסרב לתת רישיונות ייעודיים לזריקות רעל (זאת אומרת, אין מוצר שמקבל רישיון פדרלי לשימושהמשך לקרוא "מלחמת הרגולציה שמאחורי ההוצאות להורג בארה"ב"

הרגולציה על עוגות דובדבנים מאחדת את העם האמריקאי

בימים של קיטוב ופילוג פוליטי, יש מעט דברים שזוכים לקונצנזוס.אחד מהם הוא עוגות. מי לא אוהב עוגות? לפני שנתיים כתבתי כאן על רגולציה אמריקאית משונה. רגולציה של ה-FDA שמחייבת שעוגות פאי דובדבנים קפואות יכילו לפחות 25% דובדבנים.ה-FDA, שעוסק בבטיחות ובריאות, מתעקש לקבוע מה תהיה התכולה של עוגות. ההוראה הזו חלה רק על עוגות דובדבנים (לאהמשך לקרוא "הרגולציה על עוגות דובדבנים מאחדת את העם האמריקאי"

עבור מי תוכננה העיר יוסטון?

במהלך הסגרים של הקורונה הוגבלנו לרדיוס של 100, 500 או 1,000 מטר מהבית שלנו. ובעצם נאלצו לגלות מה יש בסביבה הקרובה של הבית שלנו. פתאום התחלנו ללכת ברגל בערים שלנו. כדי לוודא שאנשים לא מפרים את הסגר המשטרה בישראל הקימה מחסומים. בארה"ב ובאירופה הערים עצמן סגרו רחובות לתנועת מכוניות כדי לא לאפשר לאנשים להגיע למשרדים,המשך לקרוא "עבור מי תוכננה העיר יוסטון?"

אפקט הקוברה – כאשר המדיניות גורמת לתוצאה ההפוכה

כל החלטה מיועדת כדי להביא לתוצאות טובות. אבל לפעמים המציאות מפתיעה אותנו וההחלטות שלנו גורמות לתוצאות לא רצויות ואפילו מזיקות. התופעה הזו מכונה "אפקט הקוברה". כשזה קורה לאדם פרטי – זאת בדרך כלל בעיה שלו. אבל כשזה קורה לממשלה – בדרך כלל הרבה אנשים יסבלו מהכשל הזה. הסיפור המקורי שעל שמו קרוי אפקט הקוברה, קרההמשך לקרוא "אפקט הקוברה – כאשר המדיניות גורמת לתוצאה ההפוכה"

קריסת הבניין בפלורידה הייתה כישלון מערכתי

לפני שבוע קרס בניין דירות ברמת גן. בנס לא היו הרוגים.עדיין מוקדם לומר מה גרם לאירוע החריג ברמת גן. אבל המקרה הזה הזכיר לי אירוע חמור בהרבה שהתרחש רק לפני חודשיים בפלורידה ארה"ב – ועליו יש הרבה יותר מידע.ביוני 2021 קרס בניין דירות בן 12 במיאמי שבפלורידה. באסון נספו כ-100 בני אדם שהבית שלהם קרסהמשך לקרוא "קריסת הבניין בפלורידה הייתה כישלון מערכתי"

מי אשם שמערכת המס מסובכת? (חלק 2)

בפוסט הקודם ראינו שמערכת המס בארה"ב מסובכת ולא יעילה, ושהדבר עולה לאזרחים בזמן ובכסף. מי שמציל את אזרחי ארה"ב מהבירוקרטיה הממשלתית הן חברות פרטיות שמסייעות בהכנת דיווחי המס לציבור ומתפרנסות מכך יפה. העסק של אותן חברות מבוסס על כך שקשה לציבור להתנהל מול הממשלה. כשה-IRS התכוון להקים מערכת מחשוב חדשה שתייעל את ההליך, החברות קידמוהמשך לקרוא "מי אשם שמערכת המס מסובכת? (חלק 2)"

מי אשם שמערכת המס מסובכת? (חלק 1)

בארה"ב כל אזרח צריך לדווח על ההכנסות שלו לרשויות המס (IRS) בטופס מפורסם שמספרו 1040. למרות שזו חובה שכל הציבור צריך לבצע – רוב האנשים לא יודעים איך כי מאוד מסובך להכין את הדיווחים האלו. ולכן לאורך השנים צצו יועצים וחברות שהציעו לעזור (בתשלום) בהכנת דיווחי המס. עד כאן סיפור סטנדרטי. אבל כאן נכנס הטוויסט.המשך לקרוא "מי אשם שמערכת המס מסובכת? (חלק 1)"

במקום איסור על שימוש בכלי פלסטיק – יש חלופות טובות יותר

לאחרונה יש שוב ושוב קריאות לאסור על שימוש בפלסטיק – בין אם בשקיות פלסטיק או בכלים חד פעמיים. גם אני חושב שזיהום הוא בעיה סביבתית מרכזית. אבל זה שאנחנו מסכימים על הבעיה, לא אומר שאיסור הוא הפתרון. למשל, הצעה לאסור על שקיות פלסטיק מבוססת על אינטואיציה די פשוטה: אם שקיות פלסטיק הופכת לפסולת שיוצרת השפעותהמשך לקרוא "במקום איסור על שימוש בכלי פלסטיק – יש חלופות טובות יותר"

להגן על הילדים הקטנים או על הילדים הגדולים?

חשוב שצעצועים ומוצרים לתינוקות וילדים יהיו בטוחים. אולי אפילו יותר ממוצרים למבוגרים, בגלל שילדים קטנים יותר פגיעים. יש כל מיני סיכונים. למשל, צריך לדאוג שלא יהיו חלקים קטנים שהם עלולים לבלוע וגם שלא יהיו בהם כימיקלים מסוכנים (כמו עופרת). כל הורה רוצה להגן על הילד שלו. זה מסוג הנושאים שאין עליהם מחלוקת. ולכן בשנת 2008המשך לקרוא "להגן על הילדים הקטנים או על הילדים הגדולים?"

ההיסטוריה הבירוקרטית של חוק עידוד השקעות הון

אני רוצה לספר לכם סיפור על חוק ישן נושן. חוק עידוד השקעות הון משנת 1959. המטרה של החוק היא "עידוד השקעות הון ויוזמה כלכלית" לשם "פיתוח כושר הייצור של משק המדינה; שיפור יכולתו של המגזר העסקי להתמודד בתנאי תחרות בשווקים בין-לאומיים; יצירת תשתית למקומות עבודה חדשים ובני-קיימא" (סעיף 1 לחוק). הכלים המרכזיים של החוק הםהמשך לקרוא "ההיסטוריה הבירוקרטית של חוק עידוד השקעות הון"