למה צריך להיזהר מעיקרון הזהירות המונעת

אנחנו שוקלים להטיל רגולציה על שני  חומרי הדברה: חומר א' גורם נזק קטלני באופן מיידי; חומר ב' עלול לגרום נזק נמוך אחרי חשיפה לאורך זמן – אבל בגלל שזו השפעה ארוכת טווח לא ברור מה בדיוק הנזק.

מה דעתכם – על איזה חומר חשוב יותר לפקח?

למרות שחומר א' יותר מסוכן ויש מידע שתומך בזה, ההחלטה הייתה דווקא להגביל את השימוש בחומר ב'. זה קרה בגלל משהו שנקרא "עיקרון הזהירות המונעת". להמשיך לקרוא למה צריך להיזהר מעיקרון הזהירות המונעת

כשלי אכיפה: משטרת הבייביסיטרים

איזון בין פנאי וקריירה (work-life balance) הוא אתגר משמעותי במיוחד עבור הורים. זה עוד יותר מאתגר עם פעוטות בגילאים צעירים. אחד הפתרונות הפרקטיים הוא לתאם פעילות שבה מספר פעוטות משחקים יחד ואחד ההורים שומר עליהם. ככה אותו הורה יכול להיות עם הפעוטות, והוא מפנה את ההורים של יתר הפעוטות.

זה מה שעשו מספר הורים בוושינגטון די.סי בארה"ב. מאז שנות ה-70 קבוצת הורים ארגנה "play dates" במהלכם אחד ההורים משגיח על מספר פעוטות. מאחר שלאותם הורים אכפת מהילדים שלהם, הם אספו כסף לקופה משותפת ודאגו לביטוח, למזון בריא, לפלסטלינה ועוד. היופי בפתרון הקהילתי הזה הוא שההורים יצרו מסגרת התנדבותית לחלוטין ללא כוונת רווח וללא העסקת עובדים חיצוניים. זה גם הסוד לעלויות הנמוכות – כל משפחה משלמת רק 200$ בשנה לכיסוי העלויות (ובונסף ההורים "תורמים" מזמנם).

נשמע אוטופי? אז כאן מתחיל הסיפור שלנו.

המדינה נחלצת לעזרה

בספטמבר האחרון המפקחת על החינוך הודיעה להורים שהם פועלים בניגוד לחוק.

להמשיך לקרוא כשלי אכיפה: משטרת הבייביסיטרים

סימון מזון מהונדס גנטית – איך לבלבל את הציבור

האם משרד החקלאות האמריקאי (ה-USDA) הצליח לייצר את הרגולציה הגרועה בעולם? תשפטו בעצמכם –

כשחוק מבלבל במקום לעזור

בשנת 2016 הקונגרס חוקק חוק שמחייב שכל מזון שמכיל רכיבים שעברו הנדסה גנטית – יסומנו כדי שהצרכן יוכל לדעת. החוק לא קובע שמזון שעבר שינוי גנטית הוא יותר או פחות בטוח, אלא רק עוסק בחובת גילוי. מכוח החוק משרד החקלאות האמריקאי קבע סטנדרט בשם NBFDS. אבל נראה שה-NBFDS לא יעזור לצרכנים אלא בעיקר יבלבל אותם.

פרדוקס הכוח: קוקאין ואזורים ללא נשק

רגולציה כופה היא לא תמיד הפתרון

המלחמה בקוקאין

שנת 2009. איוו מוראלס, נשיא בוליביה מגרש את הרשות למלחמה בסמים של ארה"ב (DEA) משטח בוליביה. במשך שנים ארה"ב נלחמה בגידול הקוקה (ממנו מפיקים את הסם קוקאין) במטרה לחסל אותו. אבל היא נכשלה: גידול הקוקה רק הלך והתרחב.

אחרי שממשלת בוליביה סיימה את היחסים עם ה-DEA היא יצרה מדיניות חדשה. במקום לנסות לחסל את גידול הקוקה, היא החליטה לשלוט בהיקף התופעה. בוליביה בחרה בגישה יוצאת דופן: היא התירה גידולי שדות קוקה לשימוש בתרופות וטקסים דתיים תוך פיקוח ממשלתי (ואסרה על ייצור סמים). זו מדיניות הרבה יותר רכה משל האמריקאים, אבל התוצאה הייתה צמצום של 15% בהיקף שטחי גידול הקוקה במדינה.

להמשיך לקרוא פרדוקס הכוח: קוקאין ואזורים ללא נשק

רגולציה בחצר האחורית – Nimby

מה גרם למשבר הדיור?

המקום: עמק הסיליקון, סן פרנסיסקו קליפורניה. כמה כמה עשורים שבאזור יש ריכוז של חברות טכנולוגיה מובילות. העובדים באותן חברות מרוויחים שכר גבוה והם רוצים לגור באזור. אבל אין באזור מספיק דירות. אם תסתובבו באזור (אתם יכולים לעשות את זה בעזרת google street view – הנה דוגמה לרחוב רנדומלי) תראו בעיקר בתים פרטיים צמודי קרקע עם שתי קומות מקסימום, המון מגרשי חנייה, חצרות גדולות מסביב לבתים וגם חלקות ריקות. מאוד לא עירוני (להרחבה ראו: כאן ופה).

הסיבה היא הרגולציה המחמירה על קרקע ובניה. האיסורים חלים לפי אזורים (zoning) והמגבלות רבות. אם תנסו לבנות משהו בגובה של יותר משתי קומות (אפילו בשולי האזור ליד תחנת רכבת) – מישהו ידאג לחסום אתכם.

להמשיך לקרוא רגולציה בחצר האחורית – Nimby

שונוּת היא הכל בחיים: חוק דוד-פרנק

המשבר שאחרי המשבר הכלכלי

בעקבות המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008, ממשל אובמה חוקק רפורמה ענקית שידועה כחוק "דוד-פרנק" (Dodd–Frank). החוק מתפרס על 2,323 עמודים. החוק הקים שורה של סוכנויות ממשלתיות חדשות שמפקחות על המערכת הבנקאית (היום פעילות 11 סוכנויות שונות), וגם הטיל חובות מוגברות על מוסדות פיננסיים. אותם מוסדות צריכים לציית ללא פחות מ-243 חוקים ורגולציות שונות, שנועדו להפחית את הסיכונים למערכת הפיננסית.
מאז 2010 העלויות של "דוד-פרנק" הסתכמו ב- 73 מיליון שעות של עבודת ניירת רגולטורית והוצאות של 36 מיליארד דולר.

להמשיך לקרוא שונוּת היא הכל בחיים: חוק דוד-פרנק

סתירות ברגולציה

כשיש המון גופים שקובעים אלפי הוראות זה עניין של זמן עד שהם יתחילו לסתור את עצמם. בפוסט הזה נראה סיפורים על סתירות ברגולציה.

יש הרבה סתירות והרבה סוגים של סתירות

סתירה בין הרגולציה למציאות

המקרה הקלאסי הוא רגולציה בלתי אפשרית – רגולציה שמתנגשת עם המציאות. למשל, שלט שקובע שחובה ללכת על המדרכה, אבל המדרכה כל כך צרה שאי אפשר ללכת עליה.

הנה דוגמה אמיתית: בקליפורניה עבר חוק שמחייב יצרני נשק להתקין בכל כלי נשק אמצעי שיטביע על הקליע סימון מיקרוסקופי שיאפשר לשייך את הקליע באופן חד-חד ערכי לכלי שירה אותו. זה נשמע נהדר, רק שיש בעיה אחת – עדיין לא קיימת טכנולוגיה שמאפשרת לעשות זאת. אפילו בית משפט הכיר בכך שמדובר ברגולציה בלתי אפשרית. אז בנתיים כולם עבריינים.

להמשיך לקרוא סתירות ברגולציה