הניסיון לטפל באפליה בשוק הדיור

רגולציה למניעת אפליה – אין ראוי מזה. למשל החוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים. יש שני אתגרים עם חקיקה למניעת אפליה – קשה לאכוף אותה (לכו תוכיחו שאני לא רוצה למכור לכם מוצר דווקא בגלל הגיל שלכם) ולא בטוח שהיא בכלל אפקטיבית. איך לטפל בבעיות של אפליה? יש סימני שאלה סביבהמשך לקרוא "הניסיון לטפל באפליה בשוק הדיור"

ודאות ועתיד ההייטק

בדרך כלל כשאני מביא סיפורים מהעולם, הם על ארה"ב ואירופה. גם יתר הבלוגים והעיתונאים כותבים על אותן מדינות. אז הפעם חשבתי לגוון וללכת למקום שלא מדברים עליו כמעט – הכלכלה השמינית הכי גדולה בעולם. ברזיל. בעבר טענתי שבשנת 2019 הרגולציה על ההייטק תפרח. ובמהלך שנת 2018 ברזיל העבירה חוק מודרני להגנה על מידע ופרטיות. הואהמשך לקרוא "ודאות ועתיד ההייטק"

תחרות ופופוליזם אמריקאי

דיני הגבלים עסקיים מיועדים למנוע חסמים מלאכותיים לתחרות כדי למנוע פגיעה בצרכנים. זה תחום שמבוסס מאוד על כלכלה, אבל מפעם לפעם עולות הצעות פופוליסטיות שעלולות לגרום ליותר נזק מתועלת. קחו לדוגמה את ההצעות של הסנטורית הדמוקרטית אליזבט וורן, שמתכוונת לרוץ לנשיאות ארה"ב בשנת 2020. לפני כמה חודשים היא הצהירה שכנשיאה היא תקדם שתי יוזמות בתחוםהמשך לקרוא "תחרות ופופוליזם אמריקאי"

לספור דובדבנים

מיד לאחר שהוא נבחר, הנשיא טראמפ הודיע שהוא יוביל רפורמות ברגולציה הפדרלית. למשל, שיבטל לפחות 75% מהרגולציה של ה-FDA. נשמע קיצוני. מסתבר שהמציאות פחות מפחידה, אבל הרבה יותר מוזרה. בהתאם למדיניות של טראמפ ה-FDA פרסם לאחרונה הצעה לתיקון שיפחית את הרגולציה שחלה בתחום מאוד ספציפי. כמה ספציפי? מדובר ברגולציה על עוגות פאי דובדבנים קפואות ("frozenהמשך לקרוא "לספור דובדבנים"

שנאת הסיכון של ה-FAA

אנחנו על סף המהפכה הבאה בתחום התחבורה. אני לא מתכוון לנסיעה שיתופית או להיפרלופ. אני מדבר על השמיים. עברו 115 שנים מאז שהאחים רייט ביצעו את הטיסה הראשונה. בעשורים האחרונים התחבורה האווירית הרחבה מאוד וגם הפכה נגישה יותר כלכלית. אבל תחבורה אווירית מתבצעת באותו אופן כבר כמה עשרות שנים והיא מעין מועדון סגור מבחינת יזמותהמשך לקרוא "שנאת הסיכון של ה-FAA"

ההשפעות הלא רצויות של רגולציה – חוק ג'ונס נותן פרוטקציה

לפני 99 שנים נחקק בארה"ב חוק ג'ונס (השם הרישמי – The Merchant Marine Act of 1920). החוק נועד לחזק את ענף הספנות האמריקאי. הוא קבע שאוניה שמפליגה בין שני נמלים אמריקאים (נניח – ניו יורק ולואיזיאנה) חייבת להיות בבעלות אמריקאית, ועם צוות ודגל אמריקאי. במילים אחרות: רק ספינות אמריקאיות יכולות להפליג בין שני נמלים אמריקאיםהמשך לקרוא "ההשפעות הלא רצויות של רגולציה – חוק ג'ונס נותן פרוטקציה"

למה צריך להיזהר מעיקרון הזהירות המונעת

אנחנו שוקלים להטיל רגולציה על שני חומרי הדברה: חומר א' גורם נזק קטלני באופן מיידי; חומר ב' עלול לגרום נזק נמוך אחרי חשיפה לאורך זמן – אבל בגלל שזו השפעה ארוכת טווח לא ברור מה בדיוק הנזק. מה דעתכם – על איזה חומר חשוב יותר לפקח? למרות שחומר א' יותר מסוכן ויש מידע שתומך בזה,המשך לקרוא "למה צריך להיזהר מעיקרון הזהירות המונעת"

כשלי אכיפה: משטרת הבייביסיטרים

איזון בין פנאי וקריירה (work-life balance) הוא אתגר משמעותי במיוחד עבור הורים. זה עוד יותר מאתגר עם פעוטות בגילאים צעירים. אחד הפתרונות הפרקטיים הוא לתאם פעילות שבה מספר פעוטות משחקים יחד ואחד ההורים שומר עליהם. ככה אותו הורה יכול להיות עם הפעוטות, והוא מפנה את ההורים של יתר הפעוטות. זה מה שעשו מספר הורים בוושינגטוןהמשך לקרוא "כשלי אכיפה: משטרת הבייביסיטרים"

סימון מזון מהונדס גנטית – איך לבלבל את הציבור

האם משרד החקלאות האמריקאי (ה-USDA) הצליח לייצר את הרגולציה הגרועה בעולם? תשפטו בעצמכם – כשחוק מבלבל במקום לעזור בשנת 2016 הקונגרס חוקק חוק שמחייב שכל מזון שמכיל רכיבים שעברו הנדסה גנטית – יסומנו כדי שהצרכן יוכל לדעת. החוק לא קובע שמזון שעבר שינוי גנטית הוא יותר או פחות בטוח, אלא רק עוסק בחובת גילוי. מכוחהמשך לקרוא "סימון מזון מהונדס גנטית – איך לבלבל את הציבור"

פרדוקס הכוח: קוקאין ואזורים ללא נשק

רגולציה כופה היא לא תמיד הפתרון המלחמה בקוקאין שנת 2009. איוו מוראלס, נשיא בוליביה מגרש את הרשות למלחמה בסמים של ארה"ב (DEA) משטח בוליביה. במשך שנים ארה"ב נלחמה בגידול הקוקה (ממנו מפיקים את הסם קוקאין) במטרה לחסל אותו. אבל היא נכשלה: גידול הקוקה רק הלך והתרחב. אחרי שממשלת בוליביה סיימה את היחסים עם ה-DEA היאהמשך לקרוא "פרדוקס הכוח: קוקאין ואזורים ללא נשק"

רגולציה בחצר האחורית – Nimby

מה גרם למשבר הדיור? המקום: עמק הסיליקון, סן פרנסיסקו קליפורניה. כמה כמה עשורים שבאזור יש ריכוז של חברות טכנולוגיה מובילות. העובדים באותן חברות מרוויחים שכר גבוה והם רוצים לגור באזור. אבל אין באזור מספיק דירות. אם תסתובבו באזור (אתם יכולים לעשות את זה בעזרת google street view – הנה דוגמה לרחוב רנדומלי) תראו בעיקר בתיםהמשך לקרוא "רגולציה בחצר האחורית – Nimby"

שונוּת היא הכל בחיים: חוק דוד-פרנק

המשבר שאחרי המשבר הכלכלי בעקבות המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008, ממשל אובמה חוקק רפורמה ענקית שידועה כחוק "דוד-פרנק" (Dodd–Frank). החוק מתפרס על 2,323 עמודים. החוק הקים שורה של סוכנויות ממשלתיות חדשות שמפקחות על המערכת הבנקאית (היום פעילות 11 סוכנויות שונות), וגם הטיל חובות מוגברות על מוסדות פיננסיים. אותם מוסדות צריכים לציית ללא פחות מ-243 חוקיםהמשך לקרוא "שונוּת היא הכל בחיים: חוק דוד-פרנק"

סתירות ברגולציה

כשיש המון גופים שקובעים אלפי הוראות זה עניין של זמן עד שהם יתחילו לסתור את עצמם. בפוסט הזה נראה סיפורים על סתירות ברגולציה. יש הרבה סתירות והרבה סוגים של סתירות סתירה בין הרגולציה למציאות המקרה הקלאסי הוא רגולציה בלתי אפשרית – רגולציה שמתנגשת עם המציאות. למשל, שלט שקובע שחובה ללכת על המדרכה, אבל המדרכה כלהמשך לקרוא "סתירות ברגולציה"

הרגולציה שמעצבת את הערים שלנו – ומי משלם את המחיר?

מי קובע איך עיר תיראה? יש לא מעט ערים בישראל ובעולם שיש בהן שכונות מגורים ומקומות עבודה, אבל אנשים לא רוצים לגור בהן. מצד שני יש ערים ושכונות מבוקשות. לרגולציה יש השפעה מכריעה על ההצלחה והכישלון של עיר. בפוסט הזה אני מתכוון לרגולציה שמגבילה את המרחב העירוני: הגבלות על בנייה (גודל, גובה, מיקום), הגבלות עלהמשך לקרוא "הרגולציה שמעצבת את הערים שלנו – ומי משלם את המחיר?"

המקרה המוזר של Apple מול הבירוקרטיה הרפואית

חברת אפל רצתה לקבל מה-FDA אישור לשווק את ה-apple watch 4, שמודד ומנתח שורה של תיפקודים בריאותיים. בתהליך הזה אפל התמודדה עם שתי בעיות של מערכת בירוקרטית:

לבכות על חלב שנשפך

ב-1976 הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב (EPA) הורתה להיערך כדי למנוע ולטפל בדליפת חלב כמו בדליפת שמן. למה? כי טכנית חלב מכיל כ-3% אחוז שומן. ההוראה לגבי חלב הטילה עלויות עצומות על התעשייה, עד שהיא בוטלה ב-2011. הסיבה הרשמית לא הייתה שחלב שונה משמן, אלא שהוא כפוף לרגולציות אחרות שמטפלות בסיכון לדליפת חלב.

קצבאות הזקנה וקבלת החלטות

הגדרת המטרה של המדיניות אז הצעת חוק להעלאת קצבאות הזקנה נפלה בהצבעה בכנסת (28.11.2018). זאת לא רגולציה אבל הנה שני הסנט שלי על קבלת ההחלטות שמאחורי החוק. העלאת קצבאות הזקנה היא לא מטרה, אלא אמצעי. השאלה היא מה מנסים להשיג. בדרך כלל כשאנחנו מחלקים לאנשים כסף (זה הכסף של כולנו, כן?) אנחנו רוצים לקדם אחתהמשך לקרוא "קצבאות הזקנה וקבלת החלטות"

כשלי אכיפה: דוכן הלימונדה

יש חוקים טיפשיים ויש אכיפה טיפשית. אחד הלקחים של מדיניות רגולציה היא שאפילו אם החוק הוא מצויין, התוצאות שלו יהיו גרועות אם הוא יבוצע ויאכף בצורה לא טובה. היום נסתכל על כשלי אכיפה עם שני סיפורים על אכיפה טיפשית ופורמליסטית דוכן הלימונדה זהו סיפור על ג׳ניפר נואלס, שעזרה לבנה בן ה-6 להקים דוכן לימונדה. המטרההמשך לקרוא "כשלי אכיפה: דוכן הלימונדה"

סוף סוף מותר לרקוד בניו יורק!

החוק שאסר לרקוד בשנת 1926 עבר במדינת ניו יורק "חוק הקברט". החוק קבע שאסור לרקוד בשום מקום שפתוח לציבור ומוכר מזון או שתייה, אלא אם אותו מקום קיבל רישיון מיוחד. למי שאין רישיון קברט אסור היה לבצע בידור מוזיקלי, שירה, ריקוד או כל צורה אחרת של בילוי ("musical entertainment, singing, dancing or other form ofהמשך לקרוא "סוף סוף מותר לרקוד בניו יורק!"

למה הכבלים של אפל נהרסים כל כך מהר?

בפוסט קודם ראינו איך כשל של system neglect עלול לגרום לנו לקבל החלטות שגויות – למשל לא להביא בחשבון את כל הזיהום שכרוך בייצור שקיות בד לעומת שקיות ניילון. בואו נסתכל על דוגמה אחרת, הפעם מעולם הצרכנות. יש תלונה נפוצה אצל משתמשי אפל שהכבלים של החברה לטעינת מכשירים נהרסים מאוד מהר – בערך תוך חציהמשך לקרוא "למה הכבלים של אפל נהרסים כל כך מהר?"

מה עדיף – שקיות ניילון או שקיות בד?

בישראל יש קמפיין חזק למעבר משקיות ניילון ("שקיות גופייה") לשקיות בד רב פעמיות. הנושא חזק בתקשורת מאז חוק השקיות שנכנס לתוקף בתחילת 2017. המטרה היא לצמצם את השימוש בשקיות ניילון ולעבור לשימוש בשקיות רב פעמיות. בתחילת השנה התפרסם מחקר של הרשות להגנת הסביבה בממשלת דנמרק שהשווה בין החתימה הסביבתית של שקיות ניילון לזו של שקיותהמשך לקרוא "מה עדיף – שקיות ניילון או שקיות בד?"

ההשפעות הלא רצויות של רגולציה – מכסי היבוא של הנשיא טראמפ

ההשפעה של מכסים ביום שלישי (18.9.2018) טראמפ הטיל מכסי יבוא בהיקף מוערך של 200 מיליארד דולר על סחורות מסין. הסבב הנוכחי של המכסים על סין הוא חלק מהסלמה במלחמת המכסים בין הצדדים. המטרה המוצהרת של המהלך היא להבטיח סחר הוגן ולסייע לתעשייה האמריקאית להתחרות. סין היא כוח כלכלי משמעותי שמתחרה בארה"ב: ב-2016 היקף היצוא שלהמשך לקרוא "ההשפעות הלא רצויות של רגולציה – מכסי היבוא של הנשיא טראמפ"

בירוקרטיה במערכת המשפט (מקסיקו)

האזרח מול המערכת זה סיפור על אזרח שזכאי לקצבה מהממשלה. נקרא לו פדרו. הממשלה דחתה את הבקשה של פדרו לקצבה. לכן פדרו הגיש עתירה לבית משפט. בית המשפט קבע שהממשלה פעלה נכון כשדחתה את הבקשה לקצבה, בגלל ליקויים טכניים בחתימה על הטופס ובמסמכים שצורפו. עם זאת, בית המשפט נתן לפדרו שלושה ימים להגיש לבית המשפטהמשך לקרוא "בירוקרטיה במערכת המשפט (מקסיקו)"

למה הדבר הכי מפחיד בעולם זה רגולטור פחדן

איך פחד ומדיניות קיצונית דרדרו את ארצות הברית במהלך תקופה היובש בארה"ב (1920-1933) נאסר לחלוטין ייצור, יבוא, הפצה ומכירה של משקאות חריפים. האיסור הזה נועד להגן על בריאות הציבור וגם על "המוסר הציבורי". למרות שהחוק קבע איסור ועונשים חמורים, הדבר לא הביא להפסקת הייצור, המסחר והצריכה של משקאות חריפים. בגלל האיסור על ייצור ומכירת אלכוהול,המשך לקרוא "למה הדבר הכי מפחיד בעולם זה רגולטור פחדן"

האם למסעדות בישראל יש עתיד?

אחת לכמה זמן מתפרסמת בתקשורת כתבה שמצביעה על הקשיים של העוסקים בתחום מסויים. למשל, 7 ימים (ידיעות אחרונות) פרסמו כתבה שמנסה להבין למה ענף המסעדות "נמצא על סף קריסה". מכל מקום עולה המאבק של המסעדות ברגולציה הממשלתית חצי מהטענות קשורות לתוכן של הרגולציה. המסעדנים מתלוננים על דרישות מוגזמות ויקרות, שלפעמים גם בלתי אפשרי לעמוד בהן.