כשלי אכיפה: דוכן הלימונדה

יש חוקים טיפשיים ויש אכיפה טיפשית. אחד הלקחים של מדיניות רגולציה היא שאפילו אם החוק הוא מצויין, התוצאות שלו יהיו גרועות אם הוא יבוצע ויאכף בצורה לא טובה.

היום נסתכל על כשלי אכיפה עם שני סיפורים על אכיפה טיפשית ופורמליסטית

דוכן הלימונדה

זהו סיפור על ג׳ניפר נואלס, שעזרה לבנה בן ה-6 להקים דוכן לימונדה. המטרה העיקרית הייתה לתת לו להתנסות ביזמות, בשירות וללמוד על הערך של כסף. כוס לימונדה נמכרה במחיר סמלי של 75 סנט.

להמשיך לקרוא כשלי אכיפה: דוכן הלימונדה

סוף סוף מותר לרקוד בניו יורק!

החוק שאסר לרקוד

בשנת 1926 עבר במדינת ניו יורק "חוק הקברט". החוק קבע שאסור לרקוד בשום מקום שפתוח לציבור ומוכר מזון או שתייה, אלא אם אותו מקום קיבל רישיון מיוחד. למי שאין רישיון קברט אסור היה לבצע בידור מוזיקלי, שירה, ריקוד או כל צורה אחרת של בילוי ("musical entertainment, singing, dancing or other form of amusement").

ב-2016 החוק עדיין היה בתוקף. באותה שנה היו בעיר ניו יורק כ-25,000 פאבים וברים, אבל בכל מדינת ניו יורק היו רק כ-120 בעלי רישיון קברט (ב-2017 מספרם צנח ל-97). אסור לרקוד בכל עסק אחר.

להמשיך לקרוא סוף סוף מותר לרקוד בניו יורק!

למה הכבלים של אפל נהרסים כל כך מהר?

בפוסט קודם ראינו איך כשל של system neglect עלול לגרום לנו לקבל החלטות שגויות – למשל לא להביא בחשבון את כל הזיהום שכרוך בייצור שקיות בד לעומת שקיות ניילון. בואו נסתכל על דוגמה אחרת, הפעם מעולם הצרכנות.

יש תלונה נפוצה אצל משתמשי אפל שהכבלים של החברה לטעינת מכשירים נהרסים מאוד מהר – בערך תוך חצי שנה. בגלל הבלאי המואץ של הכבלים של אפל התפתחה תעשייה שלמה של כבלים חלופיים ושל פתרונות לבעיה. האתר הזה, למשל, כולל מדריך קנייה והמלצות על כבלים חלופיים של יצרניות אחרות. זה נשמע די מפתיע כי אפל היא חברה שמשקיעה הרבה במוצרים שלה ובנוחות ללקוחות. זה אחד הדברים שמבדלים אותה מיצרניות מתחרות, למשל מסין.

להמשיך לקרוא למה הכבלים של אפל נהרסים כל כך מהר?

מה עדיף – שקיות ניילון או שקיות בד?

בישראל יש קמפיין חזק למעבר משקיות ניילון ("שקיות גופייה") לשקיות בד רב פעמיות. הנושא חזק בתקשורת מאז חוק השקיות שנכנס לתוקף בתחילת 2017. המטרה היא לצמצם את השימוש בשקיות ניילון ולעבור לשימוש בשקיות רב פעמיות.

בתחילת השנה התפרסם מחקר של הרשות להגנת הסביבה בממשלת דנמרק שהשווה בין החתימה הסביבתית של שקיות ניילון לזו של שקיות רב פעמיות "ירוקות" (כאן תוכלו לקרוא תרגום שלו לאנגלית). המחקר מסיק ששקיות ניילון הן החלופה הטובה ביותר עבור הסביבה.

איך זה ייתכן?

להמשיך לקרוא מה עדיף – שקיות ניילון או שקיות בד?

ההשפעות הלא רצויות של רגולציה – מכסי היבוא של הנשיא טראמפ

ההשפעה של מכסים

ביום שלישי (18.9.2018) טראמפ הטיל מכסי יבוא בהיקף מוערך של 200 מיליארד דולר על סחורות מסין. הסבב הנוכחי של המכסים על סין הוא חלק מהסלמה במלחמת המכסים בין הצדדים. המטרה המוצהרת של המהלך היא להבטיח סחר הוגן ולסייע לתעשייה האמריקאית להתחרות. סין היא כוח כלכלי משמעותי שמתחרה בארה"ב: ב-2016 היקף היצוא של סין עמד על 1.99 טריליון דולר, בעוד שהיקף היצוא של ארה"ב עמד על 1.45 טריליון דולר.

המהלך הדרמטי של טראמפ הוא הזדמנות לבחון את האפשרות שהתוצאות של רגולציה יהיו הפוכות מהכוונות של מי שקבע אותה, מה שאני מכנה "מדיניות בומרנג" (boomerang policy).

להמשיך לקרוא ההשפעות הלא רצויות של רגולציה – מכסי היבוא של הנשיא טראמפ

בירוקרטיה במערכת המשפט (מקסיקו)

האזרח מול המערכת

זה סיפור על אזרח שזכאי לקצבה מהממשלה. נקרא לו פדרו. הממשלה דחתה את הבקשה של פדרו לקצבה. לכן פדרו הגיש עתירה לבית משפט. בית המשפט קבע שהממשלה פעלה נכון כשדחתה את הבקשה לקצבה, בגלל ליקויים טכניים בחתימה על הטופס ובמסמכים שצורפו. עם זאת, בית המשפט נתן לפדרו שלושה ימים להגיש לבית המשפט עותק פיזי של בקשה מתוקנת עם העתק עדכני של תעודת הזהות שלו.

פדרו בן 95 והוא מתגורר במרחק של כ-70 ק"מ מבית המשפט המקומי שדן בערעור שלו. פדרו לא הספיק לתקן את הפגמים הטכניים ולהגיע פיזית לבית המשפט עם המסמכים המתוקנים בתוך שלושה ימים. לכן בית המשפט דחה את העתירה והקצבה שלו נשללה.

להמשיך לקרוא בירוקרטיה במערכת המשפט (מקסיקו)

למה הדבר הכי מפחיד בעולם זה רגולטור פחדן

איך פחד ומדיניות קיצונית דרדרו את ארצות הברית

במהלך תקופה היובש בארה"ב (1920-1933) נאסר לחלוטין ייצור, יבוא, הפצה ומכירה של משקאות חריפים. האיסור הזה נועד להגן על בריאות הציבור וגם על "המוסר הציבורי". למרות שהחוק קבע איסור ועונשים חמורים, הדבר לא הביא להפסקת הייצור, המסחר והצריכה של משקאות חריפים. בגלל האיסור על ייצור ומכירת אלכוהול, היצרנים והברים ירדו למחתרת ולכן לא היו כפופים לשום פיקוח. הצורך להסתיר את הפעילות הביא לירידה ברמת התברואה וברמת חומרי הגלם. האלכוהול הפך ליותר מסוכן לבריאות.

להמשיך לקרוא למה הדבר הכי מפחיד בעולם זה רגולטור פחדן

האם למסעדות בישראל יש עתיד?

אחת לכמה זמן מתפרסמת בתקשורת כתבה שמצביעה על הקשיים של העוסקים בתחום מסויים. למשל, 7 ימים (ידיעות אחרונות) פרסמו כתבה שמנסה להבין למה ענף המסעדות "נמצא על סף קריסה".

מכל מקום עולה המאבק של המסעדות ברגולציה הממשלתית

חצי מהטענות קשורות לתוכן של הרגולציה. המסעדנים מתלוננים על דרישות מוגזמות ויקרות, שלפעמים גם בלתי אפשרי לעמוד בהן.

להמשיך לקרוא האם למסעדות בישראל יש עתיד?

ריבוי רגולטורים וזכות וטו

בעיה: אזרח שרוצה לבצע עסקה צריך לקבל אישורים ממספר רגולטורים והוא חייב לקבל אישור מכולם. בטור שדוד האן פרסם ב-themarker הוא טוען שהבעיה היא שלרגולטורים יש זכות וטו והם יכולים לחסום עסקאות.

הקושי נעוץ לא רק בעצם זכות הוטו של רגולטורים, אלא גם במספר הרגולטורים

ריבוי רגולטורים הוא אתגר רציני. דברים מסתבכים בעיקר איפה שיש כמה רגולטורים.

להמשיך לקרוא ריבוי רגולטורים וזכות וטו

הסכנות שבחפיפת שיער

האם הממשלה צריכה להגן על על הציבור מפני חופפי שיער במספרות?

יש מדינות בארה"ב כמו אלבמה, לואיזיאנה, טקסס וטנסי, שבהן מקצוע חפיפת השיער במספרות וסלוני יופי, מותנה בקבלת רישיון ממשלתי. טנסי היא המדינה הכי מחמירה. על חופפי השיער בטנסי לעבור הכשרה אינטנסיבית של 300 שעות (שעולות יותר מ-3,000 דולר); ולעבור שתי בחינות בעלות של 140 דולר. בעלי רישיון נדרשים לשלם כל שנה אגרה של 50 דולר.

להמשיך לקרוא הסכנות שבחפיפת שיער

למה מטוסים לא טסים מהר יותר?

ב-60 השנים האחרונות זמני הטיסות לא התקצרו, למרות שהטכנולוגיה התקדמה בכל תחום אחר.

לשיקולכם אם זה בגלל מנועי הסילון או רגולציה של ממשלת ארה"ב

להמשיך לקרוא למה מטוסים לא טסים מהר יותר?