ארכיון קטגוריות: כשלי רגולציה

מי קובע איך עיר תיראה? יש לא מעט ערים בישראל ובעולם שיש בהן שכונות מגורים ומקומות עבודה, אבל אנשים לא רוצים לגור בהן. מצד שני יש ערים ושכונות מבוקשות. לרגולציה יש השפעה מכריעה על ההצלחה והכישלון של עיר. בפוסט הזה אני מתכוון לרגולציה שמגבילה את המרחב העירוני: הגבלות על בנייה (גודל, גובה, מיקום), הגבלות עלהמשך לקרוא "הרגולציה שמעצבת את הערים שלנו – ומי משלם את המחיר?"

חברת אפל רצתה לקבל מה-FDA אישור לשווק את ה-apple watch 4, שמודד ומנתח שורה של תיפקודים בריאותיים. בתהליך הזה אפל התמודדה עם שתי בעיות של מערכת בירוקרטית:

ב-1976 הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב (EPA) הורתה להיערך כדי למנוע ולטפל בדליפת חלב כמו בדליפת שמן. למה? כי טכנית חלב מכיל כ-3% אחוז שומן. ההוראה לגבי חלב הטילה עלויות עצומות על התעשייה, עד שהיא בוטלה ב-2011. הסיבה הרשמית לא הייתה שחלב שונה משמן, אלא שהוא כפוף לרגולציות אחרות שמטפלות בסיכון לדליפת חלב.

הגדרת המטרה של המדיניות אז הצעת חוק להעלאת קצבאות הזקנה נפלה בהצבעה בכנסת (28.11.2018). זאת לא רגולציה אבל הנה שני הסנט שלי על קבלת ההחלטות שמאחורי החוק. העלאת קצבאות הזקנה היא לא מטרה, אלא אמצעי. השאלה היא מה מנסים להשיג. בדרך כלל כשאנחנו מחלקים לאנשים כסף (זה הכסף של כולנו, כן?) אנחנו רוצים לקדם אחתהמשך לקרוא "קצבאות הזקנה וקבלת החלטות"

יש חוקים טיפשיים ויש אכיפה טיפשית. אחד הלקחים של מדיניות רגולציה היא שאפילו אם החוק הוא מצויין, התוצאות שלו יהיו גרועות אם הוא יבוצע ויאכף בצורה לא טובה. היום נסתכל על כשלי אכיפה עם שני סיפורים על אכיפה טיפשית ופורמליסטית דוכן הלימונדה זהו סיפור על ג׳ניפר נואלס, שעזרה לבנה בן ה-6 להקים דוכן לימונדה. המטרההמשך לקרוא "כשלי אכיפה: דוכן הלימונדה"

החוק שאסר לרקוד בשנת 1926 עבר במדינת ניו יורק "חוק הקברט". החוק קבע שאסור לרקוד בשום מקום שפתוח לציבור ומוכר מזון או שתייה, אלא אם אותו מקום קיבל רישיון מיוחד. למי שאין רישיון קברט אסור היה לבצע בידור מוזיקלי, שירה, ריקוד או כל צורה אחרת של בילוי ("musical entertainment, singing, dancing or other form ofהמשך לקרוא "סוף סוף מותר לרקוד בניו יורק!"

בפוסט קודם ראינו איך כשל של system neglect עלול לגרום לנו לקבל החלטות שגויות – למשל לא להביא בחשבון את כל הזיהום שכרוך בייצור שקיות בד לעומת שקיות ניילון. בואו נסתכל על דוגמה אחרת, הפעם מעולם הצרכנות. יש תלונה נפוצה אצל משתמשי אפל שהכבלים של החברה לטעינת מכשירים נהרסים מאוד מהר – בערך תוך חציהמשך לקרוא "למה הכבלים של אפל נהרסים כל כך מהר?"

בישראל יש קמפיין חזק למעבר משקיות ניילון ("שקיות גופייה") לשקיות בד רב פעמיות. הנושא חזק בתקשורת מאז חוק השקיות שנכנס לתוקף בתחילת 2017. המטרה היא לצמצם את השימוש בשקיות ניילון ולעבור לשימוש בשקיות רב פעמיות. בתחילת השנה התפרסם מחקר של הרשות להגנת הסביבה בממשלת דנמרק שהשווה בין החתימה הסביבתית של שקיות ניילון לזו של שקיותהמשך לקרוא "מה עדיף – שקיות ניילון או שקיות בד?"

ההשפעה של מכסים ביום שלישי (18.9.2018) טראמפ הטיל מכסי יבוא בהיקף מוערך של 200 מיליארד דולר על סחורות מסין. הסבב הנוכחי של המכסים על סין הוא חלק מהסלמה במלחמת המכסים בין הצדדים. המטרה המוצהרת של המהלך היא להבטיח סחר הוגן ולסייע לתעשייה האמריקאית להתחרות. סין היא כוח כלכלי משמעותי שמתחרה בארה"ב: ב-2016 היקף היצוא שלהמשך לקרוא "ההשפעות הלא רצויות של רגולציה – מכסי היבוא של הנשיא טראמפ"

האזרח מול המערכת זה סיפור על אזרח שזכאי לקצבה מהממשלה. נקרא לו פדרו. הממשלה דחתה את הבקשה של פדרו לקצבה. לכן פדרו הגיש עתירה לבית משפט. בית המשפט קבע שהממשלה פעלה נכון כשדחתה את הבקשה לקצבה, בגלל ליקויים טכניים בחתימה על הטופס ובמסמכים שצורפו. עם זאת, בית המשפט נתן לפדרו שלושה ימים להגיש לבית המשפטהמשך לקרוא "בירוקרטיה במערכת המשפט (מקסיקו)"

איך פחד ומדיניות קיצונית דרדרו את ארצות הברית במהלך תקופה היובש בארה"ב (1920-1933) נאסר לחלוטין ייצור, יבוא, הפצה ומכירה של משקאות חריפים. האיסור הזה נועד להגן על בריאות הציבור וגם על "המוסר הציבורי". למרות שהחוק קבע איסור ועונשים חמורים, הדבר לא הביא להפסקת הייצור, המסחר והצריכה של משקאות חריפים. בגלל האיסור על ייצור ומכירת אלכוהול,המשך לקרוא "למה הדבר הכי מפחיד בעולם זה רגולטור פחדן"

אחת לכמה זמן מתפרסמת בתקשורת כתבה שמצביעה על הקשיים של העוסקים בתחום מסויים. למשל, 7 ימים (ידיעות אחרונות) פרסמו כתבה שמנסה להבין למה ענף המסעדות "נמצא על סף קריסה". מכל מקום עולה המאבק של המסעדות ברגולציה הממשלתית חצי מהטענות קשורות לתוכן של הרגולציה. המסעדנים מתלוננים על דרישות מוגזמות ויקרות, שלפעמים גם בלתי אפשרי לעמוד בהן.

בעיה: אזרח שרוצה לבצע עסקה צריך לקבל אישורים ממספר רגולטורים והוא חייב לקבל אישור מכולם. בטור שדוד האן פרסם ב-themarker הוא טוען שהבעיה היא שלרגולטורים יש זכות וטו והם יכולים לחסום עסקאות. הקושי נעוץ לא רק בעצם זכות הוטו של רגולטורים, אלא גם במספר הרגולטורים ריבוי רגולטורים הוא אתגר רציני. דברים מסתבכים בעיקר איפה שישהמשך לקרוא "ריבוי רגולטורים וזכות וטו"

האם הממשלה צריכה להגן על על הציבור מפני חופפי שיער במספרות? יש מדינות בארה"ב כמו אלבמה, לואיזיאנה, טקסס וטנסי, שבהן מקצוע חפיפת השיער במספרות וסלוני יופי, מותנה בקבלת רישיון ממשלתי. טנסי היא המדינה הכי מחמירה. על חופפי השיער בטנסי לעבור הכשרה אינטנסיבית של 300 שעות (שעולות יותר מ-3,000 דולר); ולעבור שתי בחינות בעלות של 140המשך לקרוא "הסכנות שבחפיפת שיער"

ב-60 השנים האחרונות זמני הטיסות לא התקצרו, למרות שהטכנולוגיה התקדמה בכל תחום אחר. לשיקולכם אם זה בגלל מנועי הסילון או רגולציה של ממשלת ארה"ב