לבכות על חלב שנשפך

ב-1976 הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב (EPA) הורתה להיערך כדי למנוע ולטפל בדליפת חלב כמו בדליפת שמן. למה? כי טכנית חלב מכיל כ-3% אחוז שומן.
ההוראה לגבי חלב הטילה עלויות עצומות על התעשייה, עד שהיא בוטלה ב-2011. הסיבה הרשמית לא הייתה שחלב שונה משמן, אלא שהוא כפוף לרגולציות אחרות שמטפלות בסיכון לדליפת חלב.

קצבאות הזקנה וקבלת החלטות

הגדרת המטרה של המדיניות

אז הצעת חוק להעלאת קצבאות הזקנה נפלה בהצבעה בכנסת (28.11.2018).
זאת לא רגולציה אבל הנה שני הסנט שלי על קבלת ההחלטות שמאחורי החוק.

העלאת קצבאות הזקנה היא לא מטרה, אלא אמצעי. השאלה היא מה מנסים להשיג.

בדרך כלל כשאנחנו מחלקים לאנשים כסף (זה הכסף של כולנו, כן?) אנחנו רוצים לקדם אחת משתי מטרות: או כדי לגרום להם לעשות משהו או כדי שלא יחסר להם כסף.

להמשיך לקרוא קצבאות הזקנה וקבלת החלטות

כשלי אכיפה: דוכן הלימונדה

יש חוקים טיפשיים ויש אכיפה טיפשית. אחד הלקחים של מדיניות רגולציה היא שאפילו אם החוק הוא מצויין, התוצאות שלו יהיו גרועות אם הוא יבוצע ויאכף בצורה לא טובה.

היום נסתכל על כשלי אכיפה עם שני סיפורים על אכיפה טיפשית ופורמליסטית

דוכן הלימונדה

זהו סיפור על ג׳ניפר נואלס, שעזרה לבנה בן ה-6 להקים דוכן לימונדה. המטרה העיקרית הייתה לתת לו להתנסות ביזמות, בשירות וללמוד על הערך של כסף. כוס לימונדה נמכרה במחיר סמלי של 75 סנט.

להמשיך לקרוא כשלי אכיפה: דוכן הלימונדה

סוף סוף מותר לרקוד בניו יורק!

החוק שאסר לרקוד

בשנת 1926 עבר במדינת ניו יורק "חוק הקברט". החוק קבע שאסור לרקוד בשום מקום שפתוח לציבור ומוכר מזון או שתייה, אלא אם אותו מקום קיבל רישיון מיוחד. למי שאין רישיון קברט אסור היה לבצע בידור מוזיקלי, שירה, ריקוד או כל צורה אחרת של בילוי ("musical entertainment, singing, dancing or other form of amusement").

ב-2016 החוק עדיין היה בתוקף. באותה שנה היו בעיר ניו יורק כ-25,000 פאבים וברים, אבל בכל מדינת ניו יורק היו רק כ-120 בעלי רישיון קברט (ב-2017 מספרם צנח ל-97). אסור לרקוד בכל עסק אחר.

להמשיך לקרוא סוף סוף מותר לרקוד בניו יורק!

למה הכבלים של אפל נהרסים כל כך מהר?

בפוסט קודם ראינו איך כשל של system neglect עלול לגרום לנו לקבל החלטות שגויות – למשל לא להביא בחשבון את כל הזיהום שכרוך בייצור שקיות בד לעומת שקיות ניילון. בואו נסתכל על דוגמה אחרת, הפעם מעולם הצרכנות.

יש תלונה נפוצה אצל משתמשי אפל שהכבלים של החברה לטעינת מכשירים נהרסים מאוד מהר – בערך תוך חצי שנה. בגלל הבלאי המואץ של הכבלים של אפל התפתחה תעשייה שלמה של כבלים חלופיים ושל פתרונות לבעיה. האתר הזה, למשל, כולל מדריך קנייה והמלצות על כבלים חלופיים של יצרניות אחרות. זה נשמע די מפתיע כי אפל היא חברה שמשקיעה הרבה במוצרים שלה ובנוחות ללקוחות. זה אחד הדברים שמבדלים אותה מיצרניות מתחרות, למשל מסין.

להמשיך לקרוא למה הכבלים של אפל נהרסים כל כך מהר?

מה עדיף – שקיות ניילון או שקיות בד?

בישראל יש קמפיין חזק למעבר משקיות ניילון ("שקיות גופייה") לשקיות בד רב פעמיות. הנושא חזק בתקשורת מאז חוק השקיות שנכנס לתוקף בתחילת 2017. המטרה היא לצמצם את השימוש בשקיות ניילון ולעבור לשימוש בשקיות רב פעמיות.

בתחילת השנה התפרסם מחקר של הרשות להגנת הסביבה בממשלת דנמרק שהשווה בין החתימה הסביבתית של שקיות ניילון לזו של שקיות רב פעמיות "ירוקות" (כאן תוכלו לקרוא תרגום שלו לאנגלית). המחקר מסיק ששקיות ניילון הן החלופה הטובה ביותר עבור הסביבה.

איך זה ייתכן?

להמשיך לקרוא מה עדיף – שקיות ניילון או שקיות בד?

ההשפעות הלא רצויות של רגולציה – מכסי היבוא של הנשיא טראמפ

ההשפעה של מכסים

ביום שלישי (18.9.2018) טראמפ הטיל מכסי יבוא בהיקף מוערך של 200 מיליארד דולר על סחורות מסין. הסבב הנוכחי של המכסים על סין הוא חלק מהסלמה במלחמת המכסים בין הצדדים. המטרה המוצהרת של המהלך היא להבטיח סחר הוגן ולסייע לתעשייה האמריקאית להתחרות. סין היא כוח כלכלי משמעותי שמתחרה בארה"ב: ב-2016 היקף היצוא של סין עמד על 1.99 טריליון דולר, בעוד שהיקף היצוא של ארה"ב עמד על 1.45 טריליון דולר.

המהלך הדרמטי של טראמפ הוא הזדמנות לבחון את האפשרות שהתוצאות של רגולציה יהיו הפוכות מהכוונות של מי שקבע אותה, מה שאני מכנה "מדיניות בומרנג" (boomerang policy).

להמשיך לקרוא ההשפעות הלא רצויות של רגולציה – מכסי היבוא של הנשיא טראמפ