ארכיון קטגוריות: הפינה האקדמית

הכאב היה אמיתי, גם ההשלכות כאב כרוני הוא סבל שאי אפשר להסביר למי שלא חווה אותו. אנשים עם פציעות קשות, מחלות ניווניות או טיפולי סרטן – מתעוררים כל בוקר עם כאב שמשתק את הגוף ושוחק את הנפש. הם מנסים לתפקד, לעבוד, להיות הורים ובני זוג. אבל כל נשימה כואבת וכל תנועה היא מאמץ. הם לאהמשךהמשך לקרוא "הכאב היה אמיתי, גם ההשלכות"

דמיינו שאתם נוסעים בכביש מהיר במהירות של 100 קמ״ש. ואז, אתם מאיצים ל-110, ואחר כך ל-130. נשמע כמו דרך לחסוך זמן, נכון? אבל כשבודקים את המספרים מגלים משהו מפתיע: האצה מ-30 ל-50 קמ״ש תחסוך לכם 8 דקות על פני 20 ק״מ. אבל מ-110 ל-130? זה יחסוך לכם פחות מדקה. איך זה הגיוני?ברוכים הבאים לעולם שלהמשךהמשך לקרוא "למה נהיגה במהירות של 130 קמ״ש לא תחסוך לכם זמן – ומה זה אומר על רגולטורים?"

תקציבים שממשיכים לזרום גם כשהמחלה כבר לא פה שמעו סיפור -בסוף שנות ה-80, מגפת האיידס נראתה כמו סוף העולם. פחד, כאב, וחוסר ודאות. מול החשש הציבורי והלחץ הפוליטי, קברניטי מערכת הבריאות בארה"ב החליטו לפעול – ובגדול. אחת ההחלטות הייתה להבטיח ש-10% מתקציב המחקר של ה-NIH, הגוף המרכזי למימון מחקר רפואי, יוקצה לחקר HIV/AIDS. ובמשך שניםהמשךהמשך לקרוא "הבועה שכולנו חיים בתוכה"

העולם הפיננסי משתנה במהירות, ואיתו גם האופן שבו אנחנו משתמשים בכסף שלנו. יותר ויותר אנשים ברחבי העולם מעדיפים להשתמש בארנקים דיגיטליים כמו  PayPal, bit, Paybox ו-Venmo במקום בכרטיסי אשראי או במזומן. ארנק דיגיטלי זה לא רק ביטקוין. הציבור שומר ומפקיד שם סכומי כסף וגם מבצע העברת כספים. אך למרות הנוחות הרבה, השוק הפרוץ של הארנקיםהמשךהמשך לקרוא "הארנק הדיגיטלי שלכם פרוץ "

מארק צוקרברג, מנכ"ל Meta (חברת האם של פייסבוק ואינסטגרם), הודיע בתחילת חודש ינואר על פניית פרסה. במשך שנים Meta הפעילה עובדים שפעלו כ'בודקי עובדות (fact checkers) שבדקו תכנים והחליטו האם לאשר או לפסול אותם. לפעמים בם הסתייעו בטכנולוגיה ולפעמים הם פעלו ידנית. אולי גם לכם קרה שפוסט נפסל. השיטה הזו ביטאה אחריות וניהול ריכוזי שלהמשךהמשך לקרוא "פייסבוק מפסיקה את בקרת התוכן"

גם אם אנחנו לא מודים בזה, אצל רבים מאיתנו העבודה היא לא רק פרנסה, אלא גם דרך להגשים את עצמנו ולקדם מטרות שחשובות לנו. משמעות בעבודה יכולה להיות מנוע חשוב: מחקרים מראים שעובדים שחווים משמעות בעבודתם משקיעים יותר, מרגישים סיפוק רב יותר ומוכנים להשקיע מאמצים רבים לאורך זמן ואל מול אתגרים. אבל מה קורה כשהערכיםהמשךהמשך לקרוא "זהירות! רגולציה שפוגעת במוטיבציה של העובדים"

אתמול מלאו 134 שנים למאמר המכונן "The Right to Privacy".המאמר פורסם בשנת 1890 והוא נחשב לאבן דרך בפיתוח הזכות לפרטיות, כיוון שהגדיר אותה לראשונה כזכות עצמאית, והדגיש את הצורך בהגנה על חיי הפרט מפני חדירה בלתי מורשית.המחברים (וורן וברנדייס) היו מוטרדים מעיתונות מודפסת ומהמצאת המצלמה. גם היום האתגרים לפרטיות נובעים בעיקר מהתפתחויות טכנולוגיות – אבלהמשךהמשך לקרוא "יום הולדת 134 לזכות לפרטיות"

יש שני טרנדים חזקים עכשיו בכל העולם – רגולציה סביבתית ורגולציה על טכנולוגיות חדשניות (סייבר, AI וכו'). כל מדינה מעצבת את הרגולציה שלה באופן שונה. למשל, בישראל הפעילות של Uber אסורה, בעוד שבארה"ב ובאירופה הפעילות חוקית והחברה משגשגת. אותו דבר קורה ברגולציה סביבתית. כל מדינה עושה את הבחירות שלה. תיאורטית זה אמור להיות על בסיסהמשךהמשך לקרוא "ההבדל בין ארה"ב לסין ברגולציה הסביבתית"

ב-15 שנים האחרונות החלום הישראלי השתנה. להיות רופא או עורך דין זה בסדר, אבל אנשים רוצים לעשות אקזיט. זאת אומרת, להקים חברת סטארטאפ ולמכור אותה במאות מיליוני דולרים.* למי היזמים מוכרים את הסטראטאפים שלהם?לחברה גדולה יותר. ולפעמים – לחברת ענק. לפי דיני התחרות מדובר במיזוג – חברה אחת שרוכשת חברה אחרת. בכל העולם יש רגולציההמשךהמשך לקרוא "האם להגביל אקזיטים של סטראטאפים?"

הם זוחלים לאט וזורעים הרס.קשה מאוד להרוג אותם. וגם כשאנחנו בטוחים שהצלחנו להביס אותם, הם פתאום חוזרים שוב. אני מדבר על זומבי מאוד הרסני מסוג מסויים. רעיון זומבי."רעיון זומבי" (Zombie Idea) הוא רעיון גרוע שחוזר שוב ושוב. למרות שהוא מזיק – קשה להיפטר ממנו. זו לא המצאה שלי. שני חוקרים (גיא פיטרס ומקסימיליאן נייג'ל) ממפיםהמשךהמשך לקרוא "איך להלחם ברעיונות זומבים?"

בערך פעם בשבוע שואלים אותי – כמה הרגולציה תורמת למחירי המזון ואיך אפשר להוזיל את מחירי המזון בישראל?זאת שאלה גדולה ומורכבת – פעמיים.פעם אחת – כי ענף המזון מכיל הרבה מוצרים והרבה חוליות. יש גידול בשדות, קירור, שינוע, מכירה בחנויות, ויש גם גידול של בעלי חיים, וכמובן יש תעשיות מורכבות של עיבוד מזון.פעם שניה -המשךהמשך לקרוא "חסמי יבוא בענף המזון בישראל"

ג'ובס, בזוס, צוקרברג… והמפקח על הבנקים? מה הקשר בין רגולציה ליזמות? כבר הרבה שנים שהיזמות היא כוח שמשפיע בצורה מדהימה על החיים שלנו. היזמות הביאה לשירותים חדשניים בכל עולמות התוכן שאנחנו מכירים – בתקשורת שאנחנו צורכים, ברכישות שאנחנו מבצעים, בטיפולים הרפואיים שאנחנו מקבלים ועוד. הכל התחיל מיזמות. גם עכשיו, כשהעולם העסקי נפגע מהקורונה בצורה חמורההמשךהמשך לקרוא "רגולטורים כיזמים"

הכלכלה המשתפת סוחפת את העולם ומשנה את כללי המשחק. בישראל אנחנו מכירים את הכלכלה השיתופית בשתי סוגיות: Airbnb לשיתוף נכסים ו-Uber לשיתוף בנסיעות. את Uber אנחנו לא באמת מכירים כי הרגולציה המסורתית חוסמת אותה, אבל Airbnb נכנסה לישראל כמו ליתר העולם ועוררה שאלות שונות. למשל, המלונאים מתנגדים לה ודורשים להחיל רגולציה קפדנית על דירות מגוריםהמשךהמשך לקרוא "האם ואיך לפקח על Airbnb?"

הויכוח המסורתי סביב רגולציה עוסק בשאלה – האם עדיף לתת לכוחות השוק להתנהל כדי להביא לתוצאה האופטמלית, או שאולי הממשלה צריכה להתערב ולפתור כשלי שוק באמצעות רגולציה? זה בעצם ויכוח של בעד ונגד רגולציה. ורוב הדיון נע על הציר בין רגולציה ממשלתית לבין היד הנעלמה של השוק החופשי (במקרה כזה החברות יחילו על עצמן רגולציההמשךהמשך לקרוא "משלוש יוצא אחד: השוק החופשי, הרגולטור או שלטון הפלטפורמה?"

האם תאכילו את התינוק שלכם במזון לתינוקות מיצרן לא מוכר? ומה לגבי חלב אם של מישהי אחרת? מחקרים הצביעו על יתרונות רבים מתזונה בחלב אם – התפתחות שכלית, חיזוק המערכת החיסונית ותועלות בריאותיות נוספות. אבל מה עושים כאשר האמא של התינוק לא מסוגלת להניק, למשל מסיבות רפואיות? אפשרות אחת היא להזין את התינוק בחלב מאישההמשךהמשך לקרוא "רגולציה על חלב אם"

בישראל הימורים פרטיים הם עבירה פלילית. אסור לארגן הימורים ואסור להשתתף בהם. בגלל שחוזה הימורים הוא בלתי חוקי, בית משפט גם לא יאכוף אותו. אבל – וזה אבל גדול – לממשלה מותר לארגן הימורים. ברוכים הבאים לפינה האקדמית – שבה נדבר על מחקרים אקדמיים. בפוסט הזה נראה מאמר של פרופ' עופר גרוסקופף. בשנת 2018 גרוסקופףהמשךהמשך לקרוא "המונופול הממשלתי בשוק ההימורים"