מיקרו-פלסטיק מסכן אותנו – האם החוקרים יודעים איך להתמודד עם התופעה?

אנחנו מוקפים בפלסטיק – בבקבוקי השתייה, באריזות המזון ואפילו בבגדים שלנו. אבל האם עצרתם לחשוב איך כל הפלסטיק הזה משפיע על הבריאות שלכם? מחקר שפורסם לפני שנה ב-Israel Journal of Health Policy Research מציג תמונה מדאיגה: חלקיקי פלסטיק זעירים חודרים לגוף שלנו, מצטברים באיברים שונים ועלולים לגרום לנזק בריאותי משמעותי. המאמר מספק סקירה רחבה עלהמשךהמשך לקרוא "מיקרו-פלסטיק מסכן אותנו – האם החוקרים יודעים איך להתמודד עם התופעה?"

רגולציה של אוויר נקי – הדור הבא

מגיפת הקורונה גרמה לנו להיות מודעים לדברים קטנים שפעם לא חשבנו עליהם. לחיצות ידיים הפכו לגורם סיכון. ואם מישהו עושה אפצ'י קטן הוא עלול להכניס את כולנו לבידוד (או חמור מכך). אבל אפיק ההדבקה מספר אחד של הקורונה הוא האוויר ופתאום התחלנו לחשוב על האוויר שאנחנו נושמים. הוא שם כל הזמן, הוא בלתי נראה אבלהמשךהמשך לקרוא "רגולציה של אוויר נקי – הדור הבא"

חוק ההסדרים 2021 – סיכום רגולטורי

חוק התקציב וחוק ההסדרים עברו אתמול בשלוש קריאות. זה הזמן לקצת סיכומים. שתי הערות כלליות: א. בניגוד לשיח המקובל, השנה הציבור והתקשורת עסקו בעיקר בחוק ההסדרים ופחות בחוק התקציב. בעיני זו מגמה נכונה. כבר בפוסט השני שפרסמתי כאן העברתי ביקורת על כך שהשיח בישראל ממוקד בתקציבים ומזניח את הרגולציה. אז זה מתחיל להשתנות וממש אפשרהמשךהמשך לקרוא "חוק ההסדרים 2021 – סיכום רגולטורי"

על תקשור סיכונים: סיכונים מוחלטים

בעמוד הראשי של Ynet יש כותרת לכתבה הזו. היא מבשרת שבגלל המוטציה הבריטית הסיכון לחלות קשה בקורונה עלה ב-70%. וואו. זה נשמע הרבה. מפחיד.אבל מה זה בעצם אומר? לא ברור. הציגו לנו פה סיכון באופן יחסי.לא אמרו כמה אנשים יחלו ולא אמרו כמה אנשים יחלו יותר בגלל המוטציה.הציגו לנו את אחוז השינוי. יכול להיות שעדהמשךהמשך לקרוא "על תקשור סיכונים: סיכונים מוחלטים"

מה זה "מדיניות רגולציה"?

זאת שאלה מתבקשת כי בישראל התחום שנקרא מדיניות רגולציה (regulatory policy) הוא צעיר ולא מפותח, ולכן גם פחות מוכר. רגולציה (בעברית: אסדרה) היא כללים שהמדינה קובעת. ומדיניות רגולציה היא תפיסה ניהולית של עולם הרגולציה. מדיניות רגולציה שואפת שהרגולציה תהיה באיכות גבוהה – שתהיה אפקטיבית (תשיג את התוצאות) וגם יעילה (מקסימום תועלות במינימום עלות). חשוב כברהמשךהמשך לקרוא "מה זה "מדיניות רגולציה"?"

Better safe than sorry – האומנם?

היום מקובל לומר שמניעה עדיפה על טיפול בדיעבד. כנראה שזה נכון כשמדובר על החלטה מקצועית פרטנית, למשל טיפול בחולה ספציפי או פעולה שמזהמת את הסביבה. מניעה מראש זולה כשמדובר באדם פרטי אבל האם כלל של "מניעה עדיפה על טיפול בדיעבד" נכון גם לגבי מדיניות ציבורית? בואו נסתכל על דוגמה היפותטית של טיפול במחלה. נתוני בסיסהמשךהמשך לקרוא "Better safe than sorry – האומנם?"

קסדה לרוכבי אופניים? רעיון טוב. לחייב רוכבי אופניים לחבוש קסדה? לא בטוח שכדאי

האם הממשלה צריכה לחייב רוכבי אופניים לחבוש קסדות? הפוסט עוסק באופניים רגילים, לא באופניים חשמליים. האם העמדה שלכם מבוססת נתונים שרלוונטיים לדיון, או שהיא מבוסס על תחושת בטן וידע כללי? יתרונות הקסדה אין מחלוקת שבמקרה של תאונה, קסדה מעניקה הגנה לראש ומונעת פציעות קטלניות (הנה דוגמה למחקר – יש עוד המון). נראה לי שזה עניין מוכר ומשכנעהמשךהמשך לקרוא "קסדה לרוכבי אופניים? רעיון טוב. לחייב רוכבי אופניים לחבוש קסדה? לא בטוח שכדאי"

איך לגבש רגולציה חכמה ומה עושים בישראל?

בואו נדבר על קבלת החלטות. נניח שהחלטתם לקנות דירה. האם אתם ניגשים לאדם הראשון שמוכר דירה וחותמים איתו על חוזה? די ברור שלא. לפני שתבחרו לקנות דירה ספציפית תעשו כל מיני בירורים. תגדירו איזו דירה אתם מחפשים: כמה חדרים, באיזה איזור, דירת גג או דירת גן, עם או בלי חניה ועוד שיקולים שונים. אני בטוחהמשךהמשך לקרוא "איך לגבש רגולציה חכמה ומה עושים בישראל?"

ניהול סיכונים – איך מתחילים?

הנה שלוש דוגמאות אמיתיות לרגולציות ממשלתיות שנועדו לנהל סיכונים לציבור: הממשלה מחליטה לפעול למנוע הימצאות חיידקים מסוכנים במפעלי דגים למאכל. משרד המשפטים מקדם תכנית לחיסול מקרי אונס בבית סוהר. משרד הבריאות מקדם תכנית לצמצום זיהום חיידקי כתוצאה ממגע במזון לבעלי חיים. האם ההצעות האלו טובות ומועילות, או אולי הן בזבזניות ומיותרות? איך בכלל שופטים רגולציה?המשךהמשך לקרוא "ניהול סיכונים – איך מתחילים?"