מה מדינת ישראל צריכה לעשות כדי לצאת מהמשבר הכלכלי ולשגשג?

אחת לכמה שנים ה-OECD מפרסם סקירה כלכלית על כל אחת מהמדינות החברות בו.
בחודש ספטמבר 2020 הארגון פרסם סקירה כלכלית על מדינת ישראל. בואו נראה איך ה-OECD מנתח את מצבה של מדינת ישראל ומה היא צריכה לעשות. כמובן שהפוסט הזה מתמקד בענייני רגולציה והתוכן כאן משקף את מה שה-OECD כתב.

החדשות הרעות

כמו מדינות רבות, גם ישראל ספגה מכה כלכלית בעקבות משבר הקורונה (ליתר דיוק, בגלל הרגולציה שננקטה כנגד משבר הקורונה). חוץ מאבטלה, תחלואה וגירעון, לישראל יש אתגרי רקע שקשורים ברגולציה שלה:

1. מדינת ישראל שיפרה חלק מהרגולציה שלה, אבל במספר אזורים הרגולציה מכבידה יותר מבמדינות OECD אחרות.
2. יש שימוש נרחב בפיקוח מחירים ובמכסים. לפי ה-OECD זה בולט במיוחד בענף המזון והחקלאות.
3. הרגולציה הסביבתית מתאפיינת בהרבה מאוד בירוקרטיה ואישורים מראש. יש מקום לצמצם בירוקרטיה, למשל באמצעות איחוד תהליכים – כך שהרגולטורים הסביבתיים יפעלו באופן מתואם.
4. ישראל מתאפיינת בעומס רגולציה רב בתחום התשתיות. זה בולט בתחום האנרגיה (יצרן חשמל מרכזי ששולט גם על מקטע ההולכה), אבל עוד יותר בתחום התחבורה.
בתחום התחבורה, ה-OECD מותח ביקורת על הרגולציה הנוקשה בתחום הרכבת (בה פועל רק שחקן אחד), ומשווה אותה לרפורמה בתחום האוטובוסים, שבין 2004-ל-2014 נפתח להרבה מפעילים. ישראל מתאפיינת בעומס רגולציה בכל הענפים התחבורתיים חוץ מאחד – תחבורה ימית.
הגרף הזה (מתוך הדוח) מראה את עומס הרגולציה בענפים שונים – ככל שהגרף גבוה יותר כך הרגולציה מכבידה יותר.

דברים טובים שכדאי להמשיך

הרפורמה במשק החשמל שבוצעה ב-2018 עשויה לתרום לתחרות בענף ייצור החשמל, אך צריך להקפיד שהרגולציה תאפשר ליצרנים חדשים גישה שוויונית לרשת ולא תחסום כניסה של מתחרים.

בשנים האחרונות הייתה הקלה מסוימת ברגולציה על הבנקים. למשל, דרישות ההון מבנקים הופחתו ב-1%, מה שמקל על כניסת שחקנים חדשים וגם מפחית עלויות לבנקים הקיימים. זו מגמה שיכולה לעודד תחרות וה-OECD מברך עליה.

האם כדאי להשקיע ברפורמות ברגולציה?

אסטרטגיה מנצחת

ה-OECD משווה במאקרו בין שלוש אסטרטגיות מומלצות לישראל: שיפור התשתיות, שיפור הרגולציה והשקעה בחינוך ומדיניות תעסוקה. בגרף הזה אפשר לראות את התרומה של כל אסטרטגיה כזו להגדלת התמ"ג – אם ישראל תפעל לפי המלצות ה-OECD בתחום הרגולציה, זה יגדיל את התמ"ג ב-1% עד 2030 וב-6% עד 2050.
אפשר לראות שבטווח הארוך השקעה בשיפור הרגולציה (אפור) יותר חשובה מהשקעה בתשתיות (ירוק).

אבל כמה זה יעלה?

גם לזה יש ל-OECD תשובה. למשל, השקעה בחינוך ובהכשרה מקצועית תעלה 1.1% מהתמ"ג של ישראל ב-2030. זה מתקזז לגמרי עם התועלות מהמהלך הזה.
שיפור הרגולציה כמעט לא יעלה כסף. זה הגיוני כי לא צריך להוציא סכומים משמעותיים כדי לשפר את תוכן הרגולציה או כדי לייעל תהליכים. זה אומר שמכל האסטרטגיות, שיפור הרגולציה הוא הדבר היחיד שיכול לשפר את מצבה של ישראל באופן דרמטי ושאפשר לעשות אותו כמעט בלי תקציב. זאת נקודה דרמטית בתקופה של גירעון ומשבר כלכלי.
כשהם מדברים על "שיפור הרגולציה" הם מתכוונים לשיפור שאפשר למדוד ויביא את ישראל לחמשת המקומות הראשונים במדד ה-PMR של ה-OECD (בהשוואה לכל המדינות החברות בארגון).

אז מה לעשות? 6 המלצות קונקרטיות

1. ה-OECD ממליץ לישראל לאמץ מנגנון של "אישור בשתיקה" שקובע שאם הרגולטור לא ענה לבקשה לרישיון בתוך זמן מוגדר – הרישיון ניתן מעצם השתיקה.

2. בתחום התחבורה – הארגון ממליץ לשקול אגרות גודש ואומר שהניסיון בעולם מלמד שהן פתרון אפקטיבי כי הן עוזרות לתמחר את עלות הפקקים.

3. בתחום השכירות, ה-OECD מתייחס לשיח על רגולציה וממליץ להתמקד ברגולציה שתספק לצדדים מידע, ולא במגבלות קשות (כמו התערבות בתוכן החוזים או פיקוח מחירים).

4. הרגולציה על יבוא – הארגון ממליץ לישראל להפחית מכסים וחסמי יבוא רגולטוריים וגם לייעל את תהליכי היבוא. הארגון מדגיש שפתיחת יבוא תטיב גם עם העסקים המקומיים וגם עם הציבור הישראלי בכללותו.

5. לאור הקריסה של עסקים רבים האתגר בשנים הקרובות יהיה לסייע לעסקים חדשים לקום. זה מחדד את הצורך הכללי לצמצם את עלויות הרגולציה וגם באופן ספציפי יותר להסיר רגולציה אנטי תחרותית, שמטיבה עם החברות הגדולות ומונעת מעסקים קטנים להתחרות בהן.

6. טיפול ברגולציה ובבירוקרטיה הפנים ממשלתית. ה-OECD ממליץ לישראל לבצע רפורמה ברכש הציבורי, למשל חובת מכרזים, חשבויות, וכל הג'אז הזה. לפי הארגון, רפורמה כזו תסייע לממשלה להגשים את המדיניות שלה.

אופטימיות בתקופת משבר

לסיכום אני רוצה להציע נקודת מבט אופטימית.
אם היינו מדינה שכבר סידרה את כל הרגולציה שלה – אז לא הייתה לנו הזדמנות משמעותית לשפר את מצבנו כי כבר עשינו מה שיכולנו.
דווקא בגלל שהרגולציה שלנו לא מושלמת זה נותן תקווה. קחו את רמת החיים בישראל ותחשבו כמה אפשר לשפר אותה באמצעות שיפור הרגולציה. אם נעשה חצי מההמלצות של ה-OECD הרווחה של אזרחי ישראל תזנק.
לא יודע מה איתכם, לי זה נותן תקווה שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.
זה גם אומר שצריך להפשיל שרוולים ולטפל ברגולציה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: