ארכיון קטגוריות: אירועים – ניתוח מקרה

רוני הוא בוגר יחידה טכנולוגית שיחד עם עוד שני שותפים הקים סטארט אפ פורץ דרך. הם עבדו מאוד קשה ולאט לאט החברה צמחה, גייסה עובדים וגם צברה לקוחות. אחרי שש שנים הם העבירו חצי ממטה החברה לארצות הברית – כדי לעבוד צמוד ללקוחות הגדולים שלהם. כדי לשמור על היתרון התחרותי של החברה, רוני מקפיד לחתוםהמשךהמשך לקרוא "אסור לאסור להתחרות"

בחודשים האחרונים התגלע ויכוח בין טורקיה לאיחוד האירופי ( בעיקר גרמניה) לגבי שווארמה ודונר קבב, בעקבות בקשתה של טורקיה להעניק למנה זו סטטוס של "מומחיות מסורתית מוגנת" במסגרת האיחוד האירופי. טורקיה טוענת שהדונר קבב הוא חלק מהמורשת הקולינרית שלה ושיש להגן על השם שלו ועל אופן ההכנה המסורתי.ההגבלות שטורקיה מבקשת להטיל כוללות דרישה לשימוש בבקרהמשךהמשך לקרוא "מלחמת השווארמה (פרק 1)"

לרגולטורים פיננסיים כמו הרשות לניירות ערך יש תפקיד חשוב – לוודא שיש למשקיעים מידע מלא ונכון על אפיקי השקעות שונים. זה חיוני כדי להגן על המשקיעים וגם כדי שיהיה שוק הון מתפקד. וזה לא מוגבל רק לברוקרים ואנשי עסקים, כי הפנסיות של כולנו מושקעות בשוק ההון. אבל בשנים האחרונות נראה שהרשות לניירות ערך בארה"ב, ה-SEC,המשךהמשך לקרוא "ה-SEC מתערב ברגולציה אקלימית"

אם תטיילו במונטנה שבארה"ב תראו שם כבשים ענקיות. מאחורי הכבשים האלו יש סיפור מטורף. ארתור צ׳ובארט (Arthur Schubarth) הוא חקלאי בן 80, שבבעלותו חווה במדינת מונטנה בארצות הברית. תחום ההתמחות של צ'ובארט הוא גידול והרבעה של עיזים וכבשים. לרוב הוא מרביע ומוכר אותם לצרכי צייד. בארה"ב נהוג לצוד בעלי חיים ואחרי מחקר מקיף, צ׳ובארט החליטהמשךהמשך לקרוא "כשכבשים ממרכז אסיה פוגשות טכנולוגיה מהעתיד "

זה סיפור על מאבק קשה, שמעורר זעם וכעס. וכמו הרבה מאבקים יצריים – הוא סובב סביב מטבעות קריפטו. לפני כשנה ה-SEC (הרשות לניירות ערך בארה"ב) הטילה על קים קרדשיאן קנס בגובה 1.2 מיליון $ בגין קידום בתשלום של מטבע קריפטו. הסיפור שלנו מתחיל בכך שקרדשיאן קידמה בתשלום מטבע קריפטו בשם EMAX. היא קיבלה סכום שלהמשךהמשך לקרוא "קים קרדשיאן נגד הרשות לניירות ערך"

כ-10,000 לוויינים פעילים מקיפים את כדור הארץ. מספר בלתי נתפס. רק בשנה האחרונה שוגרו כ-2,600 לווינים. רובם המכריע (84%) הם לווינים שנעים במסלול נמוך (LEO), זאת אומרת בגובה של פחות מ-1,000 ק"מ. החלל מתמלא בקצב מהיר. בשנת 2004 היו כ-850 לווינים פעילים, ובשנת 2014 המספר הגיע ל-1,200 (כמעט הוכפל בעשור). בעשור שחלף מספר הלוויינים הוכפלהמשךהמשך לקרוא "נעשה צפוף בחלל"

במרכז סן פרנסיסקו תמצאו את שכונת Noe Valley. מדובר בשכונה מאוד נעימה, בטוחה ומפותחת. אבל יש בעיה אחת שמפריעה כבר שנים לתושבים ולעוברים בה – אין באזור תאי שירותים ציבוריים. אחרי שנים של פניות ובקשות – עיריית סן פרנסיסקו החליטה לתת מענה לפניות. העירייה ניסתה לבנות תא שירותים ציבורי בעלות של 1.7 מיליון$. בסכום כזההמשךהמשך לקרוא "סן פרנסיסקו החליטה לבנות את תא השירותים היקר בעולם"

כמה טיפ אתם משאירים במסעדות ובבתי קפה?10%? 12%? 15%?ועוד שאלה – אתם אוהבים להשאיר טיפ? בסצנת הפתיחה של הסרט "כלבי אשמורת", הגיבורים של הסרט משלמים את החשבון בדיינר. אחד מהם, מר פינק (Pink), מסביר למה הוא לא משאיר טיפ למלצרית.בתרגום חופשי שלי: "אני לא משאיר טיפ בגלל שהחברה אומרת שאני חייב. אני משאיר טיפ כשזההמשךהמשך לקרוא "הגיע הזמן להפסיק לתת טיפים?"

לפני המלחמה בעזה ולפני הסערה המשפטית בישראל, כולם הוטרדו ממשבר האקלים. ובזמן שאנחנו היינו עסוקים בשחרור חטופים מעזה, התקיימה ועידת COP28, שעסקה בצמצום פליטות פחמן דו חמצני. היעד הרשמי: הגעה לאיפוס פחמן (net zero carbon) עד שנת 2050. יש מספר צעדים מוכרים שעליהם מדברים: מס על פחמן, פריסת פאנלים סולאריים, התקנת טורבינות רוח והסבת מגזרהמשךהמשך לקרוא "תכנית למלחמה במשבר האקלים"

איך רגולטורים קובעים רגולציה?זאת אומרת – איך הם מחליטים אם הבעיה מצדיקה התערבות ממשלתית, איך מחליטים מה לדרוש ואיך משווים בין חלופות שונות?השבוע הכללים האלו השתנו. בארצות הברית כבר 20 שנה יש מסמך מקצועי בשם מזכר A-4 שקובע את כל הדברים אלו. המזכר נכתב על-ידי גוף בשם Office of Management and Budget, או בקיצור -המשךהמשך לקרוא "ממשל ביידן משנה את הכללים לקביעת רגולציה: תיקון מזכר A-4"

עד שההייטק נכנס למשבר, היו הרבה חברות שהצטיינו בגיוס עוד ועוד כסף ממשקיעים. זה אפשר לאותן חברות להוציא המון כסף, גם אם הן לא היו רווחיות. אנחנו רגילים לחשוב על חברות טכנולוגיה כחברות שמתמקדות בחדשנות. אבל העובדה ששולי הרווח של החברות היו קטנים או לא קיימים, הביאו חלק מהן לאמץ אסטרטגיות שמאפיינות ענפים הרבה יותרהמשךהמשך לקרוא "איזה רגולציה אובר רוצה?"

בצעד חדשני ה-FDA אישר לאחרונה מכירת גלולות למניעת הריון ללא מרשם. ההחלטה מסמנת שינוי משמעותי בזמינות ובנגישות של הגלולות, ונותנת מענה לפער ארוך שנים. האישור מגיע לאחר בדיקות והערכות קפדניות. ההחלטה מתייחסת רק לסוג אחד של גלולה – Opill (מאחר שהם אלו שהגישו את הבקשה להקלה בדרישות). במשך עשרות שנים, אמצעים למניעת הריון מספקים לנשיםהמשךהמשך לקרוא "הישג פורץ דרך: ה-FDA מאשר לראשונה גלולות למניעת הריון ללא מרשם"

בעוד חודש בדיוק חברת Apple תקיים את אירוע ההכרזה השנתי שלה. כמו בכל שנה צפוייה הכרזה על דגמים ומוצרים חדשים.אבל הפעם אני יודע מראש מה יהיה בהכרזה (או לפחות יכול להעריך ברמת ודאות גבוהה). איך אני יודע?באוקטובר 2022 האיחוד האירופי אישר חוק שמחייב שמכשירים אלקטרוניים יהיו עם חיבור usb c.החוק הזה מיועד ממש ל-Apple, בגללהמשךהמשך לקרוא "בשביל הקסם הבא אצטרך לוח שנה ו-iPhone"

היום יותר ויותר פעולות מתבצעות באופן דיגיטלי. כל קליק ואינטראקציה באינטרנט משאירים עקבות, וחברות מתאמצות להבין מה אנחנו מחפשים. חברה שמבינה מה הצרכנים רוצים או מחפשים – תצליח, חברה שתפספס – תיכשל. הכלי ששינה את חוקי המשחק הוא גוגל אנליטיקס (Google Analytics) – שירות שחולל מהפכה באופן שבו עסקים, משווקים ובעלי אתרים מבינים את הלקוחותהמשךהמשך לקרוא "למה אסור להשתמש בגוגל אנליטיקס?"

היום הושגה התקדמות משמעותית ברגולציה הבין-לאומית על מידע ופרטיות. נציבות האיחוד האירופי אימצה באופן רשמי את החלטת ההלימה (adequacy) בין האיחוד האירופי לארה"ב, מסגרת שנקראת EU-U.S Data Privacy Framework.רקע קצרצר שיעזור להבין את חשיבות ההחלטה: לכל מדינה מודרנית יש רגולציה של פרטיות, והיא הופכת יותר ויותר חשובה ככל שאנחנו חיים בעידן מבוסס מידע. הרגולציות האלוהמשךהמשך לקרוא "עדכון רגולציה – החלטת ההלימה בין האיחוד האירופי לארה"ב"

אנחנו מפונקים. התרגלנו לדברים שעכשיו אנחנו לא יכולים בלעדיהם. אחד מהם הוא חיבור Wi-Fi לאינטרנט. יש meme שרץ ברשת, כפארודיה עם פירמידת הצרכים של מאסלו, שמציב בבסיס הפירמידה סוללה וחיבור Wi-Fi. יותר בסיסי והכרחי מצרכים פיזיולוגיים. כמעט בכל מקום יש רגולציה או שמרגישים את ההשפעה של הרגולציה. בלא מעט מקרים אפשר לראות שיבושים שהרגולציה גרמההמשךהמשך לקרוא "תודה על ה- Wi-Fi"

רגולטורים דורשים שיגישו להם מפות. לא מפות של מדינה וגם לא מפות לניווט בשטח או בים. מפות של העסק או המבנה. לפעמים ממש קוראים למסמך הזה מפה (למשל "מפה מצבית") ולפעמים קוראים למסמך הזה "תכנית". אבל גם תכנית שמציגה איפה כל דבר נמצא ומה המרחקים בין רכיבים היא בעצם סוג של מפה – היא עוזרתהמשךהמשך לקרוא "מפות בקליפורניה"

חשבתם פעם עד כמה לרגולטורים יש השפעה ישירה על החיים שלכם?הרבה מהרגולציה מופנית לעסקים, אבל היא משפיעה גם עליכם ועלי. למשל, במשך עשרות שנים בישראל היה איסור להקים בתי מרקחת סמוכים זה לזה – אז לפעמים היה מחסור בבתי מרקחת. ואם יש לכם תלונות לגבי האופן שבו העיר שלכם בנויה ומתוכננת (חניה, צל, למה איןהמשךהמשך לקרוא "על כף המאזניים: נגישות לגלולות למניעת הריון"

יש שתי שאלות ששואלים אותי על שוק הדיור: איזו מדיניות ממשלתית צריך ליישם כד להוריד את מחירי הדיור, ואיזו מדיניות ממשלתית אחראית למחירי הדיור הגבוהים וצריך לבטל אותה? למעשה זו אותה שאלה (תלוי בגישה של השואל כלפי מעורבות הממשלה). והשאלה המדוייקת היא: מה יעבוד? שמענו הרבה הצהרות והשערות וגם ראינו ניסיונות שנכשלו. אבל אנחנו רוציםהמשךהמשך לקרוא "איך להוריד את מחירי הדיור? (מה הנתונים מלמדים אותנו)"

זה מטורף. רגולטורים באירופה השמידו משלוח של בירה מילר.למה? בגלל הסלוגן שכתוב על הפחיות: "השמפנייה של הבירה". כידוע – המונח "שמפנייה" הוא מונח שמוגן ברגולציה ומותר להשתמש בו רק על יין נתזים שיוצר בחבל שמפיין ועומד בשורה של כללים. בכל אופן, הבירה עצמה הייתה בריאה ובטוחה לצריכה ועמדה בכל הדרישות. אבל שאף אחד לא יגעהמשךהמשך לקרוא "אירופה נגד בירה מילר"

מדינות רבות רוצות לפתח את שוק האנרגיה ולעבור לאנרגיות שמש ורוח. אחד החסמים המרכזיים למעבר הזה הוא הרגולציה של אותן מדינות. הפוסט מבוסס על מחקר של ג'ושוע מייסי. מסע להיסטוריה הרגולטורית של שוק האנרגיה רגולציה של עידן הנפט הסיפור שלנו מתחיל בתחילת המאה ה-20. באותה תקופה נפט הוא המלך, אחרי שהחליף את הפחם. בתחילת הדרך,המשךהמשך לקרוא "מי רודף את שוק האנרגיה כבר יותר מ-100 שנים?"

ידעתם שבעיר ניו יורק אסור לחבר לגז בניינים חדשים שגובהם עד שבע קומות? המטרה – למנוע שימוש בתנורי גז לבישול. ניו יורק היא לא העיר הראשונה לקבוע רגולציה הזו. בקליפורניה יש כ-50 ערים שונות שקבעו איסורים כאלו. כן כן, כיריים עם גז שאנחנו מכירים היטב בישראל אסורות לשימוש בחלקים ניכרים מארה"ב. הביסוס לרוב הרגולציות האלוהמשךהמשך לקרוא "האם זה הסוף לתנורי בישול עם גז?"

לפני מספר ימים הוגשה בארה"ב הצעת החוק Guidance Out of Darkness Act, או בראשי תיבות – GOOD. הצעת החוק אומרת משהו מאוד פשוט – הרגולטורים חייבים לפרסם את כל הנהלים שלהם לציבור.למה צריך בכלל חוק כזה ולמה ההצעה מגיעה מהקונגרס? בשביל לענות על זה אנחנו צריכים טיפה רקע. הרגולציה נמצאת בנהלים רובנו חושבים שהכללים שמנהליםהמשךהמשך לקרוא "החוק לחשיפת הנהלים הסודיים"