ארכיון קטגוריות: אירועים – ניתוח מקרה

מדינות רבות רוצות לפתח את שוק האנרגיה ולעבור לאנרגיות שמש ורוח. אחד החסמים המרכזיים למעבר הזה הוא הרגולציה של אותן מדינות. הפוסט מבוסס על מחקר של ג'ושוע מייסי. מסע להיסטוריה הרגולטורית של שוק האנרגיה רגולציה של עידן הנפט הסיפור שלנו מתחיל בתחילת המאה ה-20. באותה תקופה נפט הוא המלך, אחרי שהחליף את הפחם. בתחילת הדרך,המשךהמשך לקרוא "מי רודף את שוק האנרגיה כבר יותר מ-100 שנים?"

ידעתם שבעיר ניו יורק אסור לחבר לגז בניינים חדשים שגובהם עד שבע קומות? המטרה – למנוע שימוש בתנורי גז לבישול. ניו יורק היא לא העיר הראשונה לקבוע רגולציה הזו. בקליפורניה יש כ-50 ערים שונות שקבעו איסורים כאלו. כן כן, כיריים עם גז שאנחנו מכירים היטב בישראל אסורות לשימוש בחלקים ניכרים מארה"ב. הביסוס לרוב הרגולציות האלוהמשךהמשך לקרוא "האם זה הסוף לתנורי בישול עם גז?"

לפני מספר ימים הוגשה בארה"ב הצעת החוק Guidance Out of Darkness Act, או בראשי תיבות – GOOD. הצעת החוק אומרת משהו מאוד פשוט – הרגולטורים חייבים לפרסם את כל הנהלים שלהם לציבור.למה צריך בכלל חוק כזה ולמה ההצעה מגיעה מהקונגרס? בשביל לענות על זה אנחנו צריכים טיפה רקע. הרגולציה נמצאת בנהלים רובנו חושבים שהכללים שמנהליםהמשךהמשך לקרוא "החוק לחשיפת הנהלים הסודיים"

בישראל אנחנו כבר רגילים לכך שביצים צריך לשמור במקרר. כבר שנים שמשרד הבריאות ממליץ לאחסן ביצים "אך ורק במקרר". משרד הבריאות גם מסביר שלא מומלץ לשטוף ביצים: "אסור לשטוף ביצים, השטיפה עלולה לגרום לחדירת החיידקים דרך הקליפה." גם בארה"ב ה-FDA קובע שצריך לאחסן את הביצים במקרר. ממש כמו משרד הבריאות הישראלי, גם ה-FDA מסביר שזההמשךהמשך לקרוא "למה שומרים ביצים במקרר?"

כבר כמה שנים יש מלחמה רגולטורית סביב מוצרי מזון מן הצומח.האם אפשר לומר 'המבורגר צמחוני'? האם ניתן לקרוא לחלב סויה 'חלב'?לא מדובר באנקדוטה פשטנית. יש כאן מתח אמיתי, מורכבות משפטית והמון המון אינטרסים. ניתחתי את זה באריכות בעבר, באחד הפוסטים המתסכלים והמצחיקים.אז אתמול ה-FDA פרסם טיוטת רגולציה וסוף סוף התחיל להכריע בנושא.לפי הטיוטה יהיה מותרהמשךהמשך לקרוא "עדכון רגולציה: איך קוראים לחלב סויה?"

זה לא סוד שבשנים האחרונות הפודקאסטים הפכו מנישה למדיה מרכזית. כמובן שהמגמה הזו לא פסחה גם עלי וזו הזדמנות להזמין את כולם להאזין לגרסת הפודקאסט של הרגולטור, שזמינה בכל האפליקציות ויש בה כבר יותר מ-200 פרקים. הפודקאסטים תפסו תנופה וכיום כרבע מהאמריקאים צורכים חדשות דרך פודקאסטים. ברגע שזה קרה התחיל דיון בהשפעות החיוביות והשליליות שלהםהמשךהמשך לקרוא "האם בקרוב נראה רגולציה על פודקאסטים?"

בבחירות האחרונות (נובמבר 2022) שיעור ההצבעה עמד על 67.2%. זאת אומרת שבערך שליש מבעלי זכות הבחירה לא טרחו לממש אותה. אלו, פחות או יותר, הנתונים בשנים האחרונות: 67.2% (2021), 71% (2020), 69.4% (2019ב), 67.9% (2019א), 71.8% (2015). בארה"ב המצב דומה, בבחירות 2020 שיעור ההצבעה עמד על 62.8%. וגם במדינות רבות אחרות שיעור ההצבעה נע ביןהמשךהמשך לקרוא "האם לחייב הצבעה בבחירות?"

בארבע השנים האחרונות כתבתי על רגולציה בהמון תחומים, ורק עכשיו אני נוגע לראשונה בתחום הנהיגה בשכרות. תחום מאוד מוכר אבל איכשהוא הייתי קודם צריך לטפל בסיגריות אלקטרוניות, מדיחי כלים ותרומות איברים. אז בואו נצלול לסיכון המשמעותי שנוגע לכל אחד מאיתנו. צריכת אלכוהול פוגעת במהירות התגובה, במוטוריקה וביכולת שלנו לקבל החלטות. כשאנחנו מבצעים פעילות שכרוכה מראשהמשךהמשך לקרוא "החמרת הרגולציה כדי להתמודד עם נהיגה בשכרות"

עם איזה כבל אתם טוענים את הטלפון הסלולרי שלכם?בקרוב מאוד נשתמש כולנו רק בכבל USB-C, זה הכבל עם חיבור USB החדש והעגול, זה שניתן לחבר בשני בכיוונים בצורה סימטרית. ב-24 לאוקטובר 2022 נציבות האיחוד האירופי (ה"ממשלה" של האיחוד האירופי) אישרה באופן סופי את הדירקטיבה שקובעת באופן מחייב אילו חיבורי מטענים יהיו חוקיים באיחוד האירופי. דירקטיבההמשךהמשך לקרוא "האיחוד האירופי אוסר על כבלים יחודיים לטעינה של מכשירים"

עוד שבועיים, בתחילת שנת 2023 יכנס לתוקף חוק של קליפורניה שיחייב מעסיקים לפרסם את השכר כחלק מפרסום משרות. החוק יחול על כל מקום עבודה שמעסיק 15 עובדים או יותר וקובע שאם המעסיק מפרסם משרה עליו לציין את טווח השכר של המשרה (כשכר חודשי גלובאלי או כשכר שעתי). החוק הזה מיועד גם כדי לסייע למועמדים לקבלהמשךהמשך לקרוא "החוק של קליפורניה לשקיפות בשכר"

וחזרנו!אחרי שנאלצתי לקחת הפסקה – אני חוזר לשתף אתכם בסיפורים ותובנות על רגולציה, ניהול סיכונים ומדיניות ציבורית. מבטיח שיהיה מעניין, מפתיע, מצחיק ולפעמים גם מרגיז.ולכבוד החגיגות – סיפור שהוא גם מצחיק וגם מרגיז. בשנת 1955 שר האוצר, לוי אשכול, הודיע שבכוונתו לבטל את משטר הרישוי של מקררים. מה?כן, בשנים הראשונות הייתה בישראל רגולציה של רישויהמשךהמשך לקרוא "הצילו את יצרני הקרח"

בשנת 2015, ממשל אובמה העביר חבילת רגולציה מקיפה שכונתה – CPP, קיצור ל-Clean Power Plan. אובמה והסוכנות להגנת הסביבה (EPA) תכננו לעשות מהפכה ולהילחם בשינוי האקלים. בין יתר ההוראות, ה-CPP הגדיר לכל מדינה בארה"ב יעד משלה להפחתת פליטות הפחמן. הרגולציה אפשרה לכל מדינה להגיש לממשל הפדרלי תכנית שמפרטת איך היא מתכוונת להגיע ליעד (זה בעצםהמשךהמשך לקרוא "הגבלה דרסטית על שיקול הדעת של רגולטורים: פסק דין וירג'יניה המערבית נ' ה-EPA"

לפני שבועיים ניתן פסק דין של בג"צ, שקבע מגבלות על ניתוק מחשמל בשל חובות, אם מדובר באוכלוסיות נזקקות (בג"ץ 4988/19 ס.ר.מ. נ' הרשות לשירותים ציבוריים חשמל). בעקבות פסק הדין התפרסמו קריאות שמחה ששיבחו אותו. למשל, עורכי הדין שייצגו את העותרים אמרו: "ביום הכי קר בשנה, שבו אנשים נותרים ללא חימום, בג"ץ קיבל את עמדתנו ופסקהמשךהמשך לקרוא "הבעיה בשיח סביב פסק הדין על ניתוקי החשמל"

הבנק העולמי הוא ארגון עצום עם המון כוח, שמשקיע מיליארדי דולרים במדיניות מסביב לעולם – בפרויקטים, בהלוואת ובפיתוח. אבל בשנה וחצי האחרונות הבנק העולמי נמצא במרכזה של פרשה לא נעימה – סביב מדד קלות עשיית עסקים (Doing Business). מדובר במדד שמאז שנת 2002 בוחן כ-190 מדינות לפי מספר קריטריונים שקשורים בפתיחה ותפעול של עסקים. המדדהמשךהמשך לקרוא "למה כבר לא שומעים על מדד Doing Business"

כולכם בוודאי יכולים לספר לי איך נראה ערב חג מולד אצל משפחה אירופאית או אמריקאית סטנדרטית.אורות מעטרים את חזית הבית או הדירה, ארוחת ערב חגיגית, באח אש דולקת ובמרכז הסלון עץ אשוח גדול עמוס קישוטים. ואם ראיתם עצי חג מולד בישראל, בטח שמתם לב שמדובר בגרסה עלובה ולא מרשימה. אולי זה בגלל שפלסטיק לא מנצחהמשךהמשך לקרוא "האם עצי חג מולד בטוחים לשימוש?"

מחקר של מכון גרטנר מצביע על הסיבות לכך שעובדים בארגונים גדולים לא עובדים לפי הנהלים:32% לא מצאו מידע רלוונטי כשהם החמיצו הוראה20% לא הצליחו לזהות את המידע הנדרש19% לא זכרו את ההוראה / הנוהל16% לא הבינו את הנוהל הרבה פעמים כשאנחנו נתקלים בהפרות של כללים אנחנו אומרים שצריך עוד ענישה.אבל שימו לב לסיבות ההפרה. העובדיםהמשךהמשך לקרוא "למה עובדים מפרים את הנהלים של הארגון?"

כולנו יודעים לדקלם שפלסטיק מזיק לסביבה ובשנים האחרונות שמענו הצעות לאסור או להגביל שימוש בפלסטיק. הדיון הזה מתנהל עכשיו בכל העולם המערבי. לאחרונה נתקלתי בדוח שחיברה אנג'לה לוגומסיני, שמסביר איך הצעות לרגולציה על פלסטיק לא יפתרו את הבעיות הסביבתיות. הדוח כולל דוגמאות לכך שהאיסורים על שימוש בפלסטיק עלולים לגרום לפגיעה בסביבה אם הם יקבעו באופןהמשךהמשך לקרוא "רוצים להגן על הסביבה? אל תמהרו לאסור על שימוש בפלסטיק"

ישראל הופכת יותר ויותר צפופה וגם ויותר ויותר פקוקה. אנחנו מוסיפים עוד כבישים ומחלפים אבל זמן הנסיעה רק מתארך. הבעייה הזו לא ייחודית לישראל. אותן אתגרים קיימים בערים גדולות בעולם (ניו יורק, לונדון) ובמדינות קטנות (סינגפור, הונג קונג). גם מקומות שהשכילו להקים רכבת תחתית מתמודדים עם עומסים ופקקים שמחמירים. יודע את זה כל מי שהיההמשךהמשך לקרוא "שלוש שכבות לבעיית הפקקים"

בחודש יולי המריאו לחלל ריצ׳רד ברנסון, מייסד וירג׳ין וג׳ף בזוס, מייסד אמזון. התגובות היו מגוונות. חובבי חלל וטכנולוגיה התלהבו. אבל גם היו ביקורות על הרעיון של עשירים שטסים לחלל וקריאות לעשות חרם על אמזון. אחרים קראו להגביל את בזבוז הכסף וטענו שאם מיליארדרים יכולים להוציא כל כך הרבה כסף על כמה דקות בחלל, זה סימןהמשךהמשך לקרוא "דילמת החדשנות – האם הממשלה צריכה להגביל מיליארדרים שטסים לחלל?"

"שלום כאן XXX.אלו בחירות גורליות למדינת ישראל. חשוב לי לקבל את התמיכה שלכם להנהגת המדינה. צאו מחר להצביע ויחד ננצח״ לפני כל מערכת הבחירות אנחנו מופצצים בהודעות sms ובשיחות מוקלטות עם מסרים פוליטיים. תצביעו לי, ההוא שקרן, צריך להחליף את השלטון, צריך לבחור בי שוב – כל מיני מסרים. זה מעצבן ומסיח את הדעת. הרבההמשךהמשך לקרוא "האם צריך לאסור ספאם פוליטי?"

בישראל כמעט לא מדברים על רגולציה. ואם כבר מדברים אז השיח בנאלי: ימנים קוראים לביטול והפחתת רגולציה ושמאלנים קוראים להוספת רגולציה. זאת חלוקת התפקידים.למה? ככה.וזה חבל כי העמדות שלנו לא אמורות להיות מוכתבות מראש. ומי בכלל אמר ששמאלנים אמורים תמיד לתמוך בהוספת רגולציה וההיפך? אז כדי להראות שזה לא חייב להיות ככה, בואו נדבר עלהמשךהמשך לקרוא "דה רגולציה זה לא עניין של ימנים: 40 שנים לרפורמת ההובלה היבשתית בארה"ב"

משהו חיובי אחד יצא מהקורונה – כל העולם למד כמה חשוב שהמדיניות הציבורית תהיה איכותית, וכמה נזק יכול להיגרם ממדיניות באיכות ירודה. יש הרבה שיעורים ללמוד מסאגת הקורונה, אחד מהם הוא ש"יותר חזק" זה לא בהכרח יותר טוב. למה להטיל סגר? למשל, יש מדינות שהעדיפו להטיל סגרים אגרסיביים, יש מדינות שהתמקדו בניטור ויש כאלו שהתנהגוהמשךהמשך לקרוא "רגולציה טובה היא לא עניין של כוח"

כמו כולם כתבתי הרבה על כשלים של מדינות בטיפול בקורונה. אבל הפעם בואו נדבר על החלטות טיפשיות ואוויליות שהתקבלו בזמן המשבר אבל לא קשורות לנגיף עצמו. הנה שני סיפורים על החלטות של ה-FDA. המלחמה על הפסטה בישראל אנחנו קוראים להכל "פסטה" או "ספגטי", אבל במדינות מתוקנות מכירים את השמות של פסטות בצורות שונות. למשל, ישהמשךהמשך לקרוא "החלטות מטופשות בזמן משבר"