ארכיון תגיות:מפוקח שמעצב את הרגולציה

עד שההייטק נכנס למשבר, היו הרבה חברות שהצטיינו בגיוס עוד ועוד כסף ממשקיעים. זה אפשר לאותן חברות להוציא המון כסף, גם אם הן לא היו רווחיות. אנחנו רגילים לחשוב על חברות טכנולוגיה כחברות שמתמקדות בחדשנות. אבל העובדה ששולי הרווח של החברות היו קטנים או לא קיימים, הביאו חלק מהן לאמץ אסטרטגיות שמאפיינות ענפים הרבה יותרהמשךהמשך לקרוא "איזה רגולציה אובר רוצה?"

ארצות הברית היא מעצמה ימית. היא שולטת בים גם מבחינה צבאית וגם מבחינה כלכלית-מסחרית. אנחנו רגילים לחשוב על ארצות הברית כמסמלת סחר חופשי, גלובליזציה ותחרות. בפועל, ארצות הברית נגועה בפרוטקציונזם והסדרים שמונעים תחרות. כשל המדיניות הכי בולט בתחום הוא חוק ג'ונס.החוק קובע שרק ספינה מתוצרת ארה"ב עם צוות אמריקאי יכולה לשוט בין שני נמלים אמריקאים.המשךהמשך לקרוא "חוק ג'ונס וההיסטוריה של הפרוטקציוניזם הימי"

בפוסט הקודם ראינו שמערכת המס בארה"ב מסובכת ולא יעילה, ושהדבר עולה לאזרחים בזמן ובכסף. מי שמציל את אזרחי ארה"ב מהבירוקרטיה הממשלתית הן חברות פרטיות שמסייעות בהכנת דיווחי המס לציבור ומתפרנסות מכך יפה. העסק של אותן חברות מבוסס על כך שקשה לציבור להתנהל מול הממשלה. כשה-IRS התכוון להקים מערכת מחשוב חדשה שתייעל את ההליך, החברות קידמוהמשךהמשך לקרוא "מי אשם שמערכת המס מסובכת? (חלק 2)"

בארה"ב כל אזרח צריך לדווח על ההכנסות שלו לרשויות המס (IRS) בטופס מפורסם שמספרו 1040. למרות שזו חובה שכל הציבור צריך לבצע – רוב האנשים לא יודעים איך כי מאוד מסובך להכין את הדיווחים האלו. ולכן לאורך השנים צצו יועצים וחברות שהציעו לעזור (בתשלום) בהכנת דיווחי המס. עד כאן סיפור סטנדרטי. אבל כאן נכנס הטוויסט.המשךהמשך לקרוא "מי אשם שמערכת המס מסובכת? (חלק 1)"

חשוב שצעצועים ומוצרים לתינוקות וילדים יהיו בטוחים. אולי אפילו יותר ממוצרים למבוגרים, בגלל שילדים קטנים יותר פגיעים. יש כל מיני סיכונים. למשל, צריך לדאוג שלא יהיו חלקים קטנים שהם עלולים לבלוע וגם שלא יהיו בהם כימיקלים מסוכנים (כמו עופרת). כל הורה רוצה להגן על הילד שלו. זה מסוג הנושאים שאין עליהם מחלוקת. ולכן בשנת 2008המשךהמשך לקרוא "להגן על הילדים הקטנים או על הילדים הגדולים?"

לפני שנתיים כתבתי כאן על חוק ג'ונס (שמו הרשמי: The Merchant Marine Act of 1920), שקבע שכדי שספינה תוכל להפליג בין שני נמלים אמריקאיים היא חייבת להיות תוצרת ארה"ב ושכל אנשי הצוות הם אמריקאיים. לספינות שלא יוצרו בארה"ב או שהצוות לא אמריקאי כולו מותר שרק אחד משני הנמלים יהיה אמריקאי. החוק נועד לתת עדיפות לתעשייתהמשךהמשך לקרוא "חוק ג'ונס מכה שנית – והוא אפילו לא נותן פרוטקציה"

בתחילת ספטמבר התקיים בכנסת דיון על נזקי העישון וכיצד ניתן להפחית אותם. באופן מפתיע, בדיון השתתף נציג של חברת סיגריות גדולה – פיליפ מוריס. עוד מוקדם לדעת מה הייתה ההשפעה שלו על הדיון. אז בנתיים הנה הסיפור על החוק למניעת עישון במשפחה ולפיקוח על טבק (Family Smoking Prevention and Tobacco Control Act), שנחקק בארה"ב בשנתהמשךהמשך לקרוא "מי מקדם רגולציה על סיגריות?"

בשנים האחרונות פייסבוק סופגת הרבה מאוד ביקורת – מעקב אחר משתמשים, פגיעה בפרטיות, קיממבריג' אנליטיקס ומה לא. אבל לפני בערך שנה משהו השתנה. פייסבוק מזמינה רגולציה על חברות אינטרנט ועל רשתות חברתיות. היא מבקשת שיטילו עליה רגולציה. מארק צוקרברג פרסם טור דעה שבו הוא קרא להטיל רגולציה בארבעה תחומים שונים: פיקוח על תוכן, פעילות פוליטיתהמשךהמשך לקרוא "למה פייסבוק מבקשת שיפקחו עליה?"

הוויסקי הוא משקה שכפוף להמון רגולציה. היום נראה איך הרגולציה מעצבת אותו וגם נותנת מרחב פעולה ליצרנים. נתחיל בהתחלה. אם אתם לוקחים שעורה מותססת ומעבירים אותה זיקוק אתם מקבלים תזקיק: נוזל עם ריכוז אלכוהול גבוה. עכשיו אנחנו רוצים להוסיף לו טעמים ולכן מיישנים את התזקיק בחביות עץ. בסוף התהליך מבקבקים אותו ומשווקים. אתם יכולים לייצרהמשךהמשך לקרוא "הרגולציה על הוויסקי"

בדרך כלל מדברים על איך חברות מתמודדות עם רגולציה ומה הן נאלצות לעשות כדי לציית. בואו נדבר על חברות שיוזמות מהלכים כדי לשנות את הרגולציה. זה הסיפור על חברות שירותי נסיעה שיתופיות – אובר וליפט. הטקטיקות שמוזכרות כאן מבוססת על הדוח של הפרויקט הלאומי לחוקי עבודה בארה"ב. הן לא החברות הכי גדולות או הכי עשירות,המשךהמשך לקרוא "הטקטיקות של אובר וליפט"

אתם חולים וקיבלתם מרשם לאנטיביוטיקה. צריך ללכת לבית מרקחת. למה הם כל כך רחוקים ואין אף בית מרקחת באזור? היסטורית אתם יכולים להאשים את סעיף 20(א) לפקודת הרוקחים שקבע: "לא ייפתח בית מרקחת אלא במרחק של חמש מאות מטרים לפחות מבית מרקחת קיים…" עד שנת 1991 היה איסור לפתוח שני בתי מרקחת סמוכים (אלא באישורהמשךהמשך לקרוא "תחרות ורגולציה"

שימוש ברגולציה למטרות אינטרסנקטיות הרגולציה בכוס התה תעשו לעצמכם כוס תה ושבו לקרוא סיפור קצר – בשנות ה-50 נקבע בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות מזון) שמזון לא יסגר באמצעות סיכות מתכת. המטרה הייתה למנוע בליעה של סיכות מתכת. למשל אם תיון נסגר ע"י סיכת מתכת, הסיכה עלולה להשתחרר כשהתיון בכוס. באותה רוח, בשנות ה-80המשךהמשך לקרוא "עיוותים ברגולציה וקבוצות אינטרס"