ארכיון תגיות:פיננסים

עולם המטבעות הדיגיטליים מרגיש לפעמים כמו מערב פרוע – כל אחד יכול ליצור מטבע, לפתוח פלטפורמה למסחר, ולהבטיח הרים וגבעות. מצד אחד – יש המון חופש ומקום להזדמנויות, אבל גם סיכונים. אז באוסטרליה החליטו לעשות סדר.אבל – וזה החלק המעניין – הם לא התחילו מהמקום שבו כולם נוטים להתמקד. במקום להתעסק בשאלות "האם להנפיק מטבעהמשךהמשך לקרוא "איך הרגולטור האוסטרלי החליט לפקח על מטבעות קריפטו?"

העולם הפיננסי משתנה במהירות, ואיתו גם האופן שבו אנחנו משתמשים בכסף שלנו. יותר ויותר אנשים ברחבי העולם מעדיפים להשתמש בארנקים דיגיטליים כמו  PayPal, bit, Paybox ו-Venmo במקום בכרטיסי אשראי או במזומן. ארנק דיגיטלי זה לא רק ביטקוין. הציבור שומר ומפקיד שם סכומי כסף וגם מבצע העברת כספים. אך למרות הנוחות הרבה, השוק הפרוץ של הארנקיםהמשךהמשך לקרוא "הארנק הדיגיטלי שלכם פרוץ "

דמיינו שאתם בדרך לחופשה חלומית. הדרכונים מוכנים, המזוודות ארוזות, ואתם בדיוק מגיעים לשדה התעופה.אבל אז—כאוס.הטיסות מתבטלות, התורים בשדה התעופה עומדים. בכל שדות התעופה התורים הארוכים משתרכים, אנשים מתוסכלים ולא מצליחים לשלם על כרטיסים חדשים כי גם מערכות הבנקים קורסות.אתם הולכים לקנות כוס קפה כדי לקחת הפסקה. אבל גם בחנויות הקופות משותקות, וכל הלקוחות עומדים מבולבלים,המשךהמשך לקרוא "העולם נעצר: לקחים מהקריסה הגדולה"

כולם צריכים כסף, גם ארגוני טרור. אם זה בשביל לרכוש נשק, להקים תשתית או לשלם שכר לאנשי הארגון. כסף מסובב את העולם, וגם את עולם הטרור. ברוב המדינות יש ענף רגולטורי שמוקדש לתחום הזה, שנקרא מניעת מימון טרור. לפעמים, למשל בישראל, הוא משויך לתחום רחב יותר שנקרא הלבנת הון (anti money laundering, בקיצור – AML).המשךהמשך לקרוא "איך לחנוק ארגון טרור?"

ביום שישי הנשיא ביידן חתם על צו נשיאותי לקידום התחרות שכותרתו "Executive Order on Promoting Competition in the American Economy". באופן טבעי הצו והתדריכים של הבית הלבן מספרים על המטרות החשובות שלו – עידוד התעסוקה אחרי משבר הקורונה, הגברת תחרות במשק והקלות שונות. בעיתונות הכלכלית (בישראל ובעולם) תוכלו למצוא פירוט נרחב על הצו ומטרותיו המפורשות.המשךהמשך לקרוא "ממשל ביידן – בעד או נגד תחרות?"

מה אנחנו הכי אוהבים כלקוחות? לקבל משהו בחינם.0. זה המחיר האולטימטיבי.והרבה פעמים אנחנו תומכים במדיניות שתאפשר לנו לקבל דברים בחינם. אבל הבעיה היא שאין באמת חינם. זאת אומרת, אפשר לקבל פה ושם מתנה בחינם. אבל זה לא קורה לאורך זמן ובכמויות גדולות. ולכן במדיניות ציבורית אין חינם. אספר לכם שלושה סיפורים. 1. ייעוץ פיננסי כשאתםהמשךהמשך לקרוא "מלכודת החינם"

רגולציה היא עולם מאוד טריטוריאלי. רגולטור אחד מפקח על תחבורה, רגולטור שני מפקח על הסביבה, רגולטור שלישי מפקח על אנרגיה, וכו'. בדרך כלל רגולטורים פועלים בתחומי עומק, ב-silos נפרדים. לכל אחד יש את התחום שלו. הם לא אוהבים להתערב בתחומים של אחרים (ועוד פחות אוהבים שאחרים מתערבים בתחום שלהם). אבל מה קורה כאשר הסיכונים בתחוםהמשךהמשך לקרוא "כשרגולציה סביבתית ורגולציה פיננסית נפגשות"

כמה חודשים אחרי שהנשיא טראמפ נכנס לבית הלבן הוא הודיע שארה"ב תפרוש מאמנת פריז בנושא האקלים. זו הייתה רעידת אדמה כי לכולם היה ברור שהפרישה של ארה"ב מהאמנה תחליש אותה מאוד. פרשנים טענו שבלי ארה"ב, ההסכם עלול לקרוס או להיות חסר ערך ללא רגולציה אמריקאית. [הפוסט לא עוסק בסוגיה עצמה של שינוי אקלים – קיומההמשךהמשך לקרוא "להתמודד עם שינויי האקלים"

רגולציה למניעת אפליה – אין ראוי מזה. למשל החוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים. יש שני אתגרים עם חקיקה למניעת אפליה – קשה לאכוף אותה (לכו תוכיחו שאני לא רוצה למכור לכם מוצר דווקא בגלל הגיל שלכם) ולא בטוח שהיא בכלל אפקטיבית. איך לטפל בבעיות של אפליה? יש סימני שאלה סביבהמשךהמשך לקרוא "הניסיון לטפל באפליה בשוק הדיור"

בטח שמעתם על ליברה – מערכת התשלומים ומטבע הקריפטו שהוכרזה על-ידי קבוצת חברות בראשות פייסבוק. הנה 13 מחשבות ושאלות שהאירוע מעלה: 1. מדובר בסינדיקט של חברות בין לאומית שמתאגדות יחד כדי להציע שירות חוצה מדינות. הן יקבעו את הכללים והן יהיו חזקות. במועד ההשקה הסינדיקט כלל את פייסבוק, ויזה, מטסטרקארד, פייפאל ועוד ענקיות. ודי בטוחהמשךהמשך לקרוא "13 מחשבות על ליברה"

האם יש בעיה של עודף רגולציה? יותר מדי רגולציה? הבנקים בישראל נוהגים להתלונן שיש עליהם עומס רגולציה. הם לא רק מתלוננים על חוקים ותקנים, אלא גם על הוראות של המפקח על הבנקים ושל רגולטורים פיננסיים משיקים – רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון ביטוח וחיסכון. הבנקים טוענים שעודף הרגולציה מייקר את הפעילות שלהם, מטיל עליהםהמשךהמשך לקרוא "כמות הרגולציה על הבנקים"

המשבר שאחרי המשבר הכלכלי בעקבות המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008, ממשל אובמה חוקק רפורמה ענקית שידועה כחוק "דוד-פרנק" (Dodd–Frank). החוק מתפרס על 2,323 עמודים. החוק הקים שורה של סוכנויות ממשלתיות חדשות שמפקחות על המערכת הבנקאית (היום פעילות 11 סוכנויות שונות), וגם הטיל חובות מוגברות על מוסדות פיננסיים. אותם מוסדות צריכים לציית ללא פחות מ-243 חוקיםהמשךהמשך לקרוא "שונוּת היא הכל בחיים: חוק דוד-פרנק"

הרשויות פועלות נגד חברות קריפטוהרשות לניירות ערך בארה"ב (SEC) הגיעה להישג תקדימי בפיקוח על מטבעות קריפטו (Cryptocurrency). ה-SEC חתמה על הסדר עם שני סטארטאפים שהנפיקו לציבור מטבעות קריפטו (מה שמכונה ICO – Initial Public Offering, קצת כמו IPO לניירות ערך).  לפי ההסדר החברות ישלמו עיצומים כספיים (civil penalties) ל-SEC ויחזירו את הכסף למשקיעים. זה המקרה הראשוןהמשךהמשך לקרוא "האם מטבעות קריפטו כפופים לרגולציה של ניירות ערך?"

תכירו את חברת הביטוח lemonade. לוקח 90 שניות לרכוש ממנה פוליסה. ומרגע שהגשתם תביעה על נזק שהתממש – תקבלו את הכסף בתוך 3 דקות. אה, היא לא חברת ביטוח רגילה. היא חברת ביטוח מבוססת טכנולוגיה (AI) שפועלת בהצלחה דרך אתר ואפליקציה. בטח שמעתם על מטבעות וירטואליים כמו הביטקויין (bitcoin). מדינת ניו יורק קבעה שאסור לבצעהמשךהמשך לקרוא "איך לפקח על מהפכת ה- FinTech?"