תבניות אפלות – איך שולטים בהחלטות שלכם

איך גורמים לכם להסכים בלי שתשימו לב

באוגוסט 2016 אפליקציית WhatsApp ביצעה שינוי דרמטי בתנאי השימוש שלה. השינוי בוצע כי פייסבוק רכשה את WhatsApp, ורצתה לקבל גישה למידע שנאסף על יותר ממיליארד אנשים שמשתמשים ב-WhatsApp.

משתמשי WhatsApp התבקשו לבחור אם להסכים לתנאים החדשים. WhatsApp פעלה בשקיפות: היא טרחה ליידע את המשתמשים שהמידע האישי שלהם עומד לעבור לחברת האם. אבל היא לא טרחה לציין בבירור שהמשתמשים רשאים לבחור שלא לשתף את המידע עם פייסבוק, ועדיין להשתמש ב-WhatsApp. ומשתמש שרצה לבחור שלא לשתף את המידע, היה צריך להתאמץ כי אפשרות ה-opt-out היתה מוחבאת עמוק בתוך הגדרות החשבון או בתחתית העמוד.

הרוב הגדול של משתמשי WhatsApp כנראה לא שמו לב לאפשרות הזו או לא הבינו את משמעותה. וכמעט כולם נתנו לפייסבוק הרשאה לקצור את המידע האישי שלהם, כולל מספרי טלפון והרגלי שימוש. המשימה הוכתרה בהצלחה. להמשיך לקרוא תבניות אפלות – איך שולטים בהחלטות שלכם

רגולציה של הופעות

קניתם כרטיסים להופעה של בון ג׳ובי? ליונל ריצ׳י? ג׳ניפר לופז?

מתכננים ללכת בקיץ לפסטיבל או למסיבה גדולה בחיק הטבע?

לכבוד עונת ההופעות – בואו נראה אילו הוראות חלות כשרוצים לארגן אירוע המוני תחת כיפת השמיים.

כשמדברים על אירועים המוניים יש שני שחקנים מרכזיים שקובעים רגולציה: המשטרה והרשות לכבאות והצלה. נתחיל עם המשטרה, שאחראית על שלום הציבור.

המשטרה באירועים המוניים

האירוע שעיצב את תפיסת הרגולציה של המשטרה הוא אסון פסטיבל ערד שהתרחש בשנת 1995. להמשיך לקרוא רגולציה של הופעות

אפשר לזייף הכל

מה עושים בעידן ה-Deep Fake

מגישת מהדורת החדשות עוצרת את השידור הרגיל. הודעה דחופה מבית ראש הממשלה. התמונה מתחלפת, על המסך ראש הממשלה. הוא מודיע בשידור חי שהוא מתפטר ומוותר על הגה השלטון. דרמה אמיתית.

רק שזה לא אמיתי.

כבר יותר מ-20 שנים שכולם יודעים שאפשר לערוך תמונות בפוטושופ. אפשר לעשות אתכם רזים יותר, להסיר קמטים וגם לשתול תמונה שלכם במקום שלא הייתם בו. בהתחלה הטכנולוגיה הזו הייתה מוגבלת לתמונות ודרשה מיומנות רבה.

אבל עכשיו זה משתנה. שיפורים בכוח המחשוב והתפתחות של AI מאפשרים לעשות דברים שעד היום היו בגדר דמיון פרוע. להמשיך לקרוא אפשר לזייף הכל

הטקטיקות של אובר וליפט

בדרך כלל מדברים על איך חברות מתמודדות עם רגולציה ומה הן נאלצות לעשות כדי לציית. בואו נדבר על חברות שיוזמות מהלכים כדי לשנות את הרגולציה. זה הסיפור על חברות שירותי נסיעה שיתופיות – אובר וליפט. הטקטיקות שמוזכרות כאן מבוססת על הדוח של הפרויקט הלאומי לחוקי עבודה בארה"ב.

הן לא החברות הכי גדולות או הכי עשירות, אבל יש להן יותר לוביסטים מאמזון, וולמארט ומייקרוסופט ביחד. בעזרת הלוביסטים האלו, אובר וליפט פועלות כדי לשנות ולהתאים את הרגולציה. לפי הדוח, רוב המאמץ שלהן ממוקד בארה"ב ועד עכשיו הן הצליחו לשנות את הרגולצה ב-41 מדינות וגם רגולציה עירונית בשלל מקומות.

להמשיך לקרוא הטקטיקות של אובר וליפט

האם לאסור שימוש בכלי פלסטיק?

בשבועות האחרונים שמענו שמקדמים בעולם כל מיני יוזמות להגבלת השימוש בפלסטיק. למשל, קנדה הכריזה שתאסור על שימוש בפלסטיק חד פעמי מזיק. הרבה אנשים שיתפו את הידיעות האלו וקראו להחיל איסורים כאלו גם בישראל.

די עם הרומנטיקה

אנחנו שומעים על יוזמה או הצעה ומתלהבים: "בואו נעשה את זה בישראל!".

זו בדיוק הבעיה של קפיצה להחלטות בלי לחשוב עליהן קודם

להמשיך לקרוא האם לאסור שימוש בכלי פלסטיק?

13 מחשבות על ליברה

בטח שמעתם על ליברה – מערכת התשלומים ומטבע הקריפטו שהוכרזה על-ידי קבוצת חברות בראשות פייסבוק.

הנה 13 מחשבות ושאלות שהאירוע מעלה:

1. מדובר בסינדיקט של חברות בין לאומית שמתאגדות יחד כדי להציע שירות חוצה מדינות. הן יקבעו את הכללים והן יהיו חזקות. במועד ההשקה הסינדיקט כלל את פייסבוק, ויזה, מטסטרקארד, פייפאל ועוד ענקיות. ודי בטוח להמר שעוד חברות יצטרפו – והסינדיקט הזה רק יתחזק. הקבוצה הזו תוכל לכפות את הכללים שלה על מדינות.

להמשיך לקרוא 13 מחשבות על ליברה

המונופול הממשלתי בשוק ההימורים

בישראל הימורים פרטיים הם עבירה פלילית. אסור לארגן הימורים ואסור להשתתף בהם. בגלל שחוזה הימורים הוא בלתי חוקי, בית משפט גם לא יאכוף אותו. אבל – וזה אבל גדול – לממשלה מותר לארגן הימורים.

ברוכים הבאים לפינה האקדמית – שבה נדבר על מחקרים אקדמיים. בפוסט הזה נראה מאמר של פרופ' עופר גרוסקופף. בשנת 2018 גרוסקופף מונה לשופט בבית המשפט העליון, כך שכבר לא מדובר רק על חוקר באקדמיה.

המגבלות על שוק ההימורים בישראל

הממשלה יצרה לעצמה מונופול. במה שנוגע להימורים חוקיים בישראל – כל הקלפים נמצאים בידי הממשלה:

להמשיך לקרוא המונופול הממשלתי בשוק ההימורים

רגולציה ובינה מלאכותית (5): בשירות הרגולטור

הגשתם תביעה לבית משפט. ביום הדיון אתם נכנסים לאולם בית המשפט, ובמקום שופט – יושב מחשב שדן בתיק ונותן פסק דין.

נשמע דמיוני?

בישראל תביעות קטנות (עד כ-30,000 ₪) מתנהלות בהליך מהיר יחסית – פסק הדין ניתן תוך חצי שנה בממוצע. אבל כל שעה ששופטת מקדישה מזמנה לתיקים הללו זו שעה שהיא לא מטפלת בתיקים אחרים, גדולים ומורכבים יותר.

אולי בעתיד זה יראה אחרת. באסטוניה מבצעים עכשיו פיילוט שבו חוקרים מנסים לפתח שופט-רובוט שיכריעו בתיקים של עד 7,000 אירו.

להמשיך לקרוא רגולציה ובינה מלאכותית (5): בשירות הרגולטור

רגולציה ובינה מלאכותית (4): רגולציה ענפית או משקית?

המחצית השנייה של המאה ה-19 היתה תקופה של שגשוג כלכלי בארה"ב. תעשיות חדשות כמו נפט, רכבות ופלדה העלו את רמת החיים של האמריקאים, והמסחר בין המדינות הלך והתרחב. היזמים ואנשי העסקים של אותה תקופה (רוקפלר, ונדרבליט, קרנגי ואחרים) צברו יותר ויותר עוצמה מונופוליסטית. באופן טבעי הם החלו לנסות לדחוק את מהמתחרים שלהם מחוץ לשוק, או למזג את הפעילות. כך באה לעולם תופעת ה"Trust": מנגנון משפטי שאפשר לנהל עסקים במשותף במטרה לתאם כמויות ומחירים על חשבון מתחרים, צרכנים וספקים.

באותם ימים כבר היו סמכויות פיקוח ספציפיות על תעשיות כמו תחבורה, תשתיות ואנרגיה – אבל כנראה שזה לא הספיק. לכן בשנת 1890 חוקק הקונגרס האמריקאי את "חוק שרמן", חוק ה-Antitrust הפדרלי הראשון. חוק שרמן הוא הבסיס של דיני התחרות המודרניים (או בשמם השני – דיני ההגבלים העסקיים). זו רגולציה כללית, כלל-ענפית, שנועדה למנוע פגיעה בתחרות בכל אחד מענפי המשק. היא לא מוגבלת לסקטור מסוים. להמשיך לקרוא רגולציה ובינה מלאכותית (4): רגולציה ענפית או משקית?

רגולציה ועבודה מאורגנת

הממשלה מעצבת את שוק העבודה

למשפט ולרגולציה יש תפקיד מרכזי בעיצוב החברה שבה אנחנו חיים. רגולציה מטילה אחריות, מחלקת סיכונים ויוצרת מבנים חברתיים.

אחד המבנים האלו הוא העבודה המאורגנת. הרעיון שעומד מאחורי ארגוני עובדים הוא שלמעסיק יש יותר כוח מלעובד בודד, ולכן התאגדות של קבוצת עובדים יכולה לתרום לאיזון בכוח המיקוח עם המעסיק. דיני העבודה מורכבים משלושה חלקים: (1) חוזה העבודה – שהוא הסכם בין הצדדים; (2) חוקי עבודה (רגולציה כמו שכר מינימום ושעות עבודה ומנוחה); (3) הסכמים קיבוציים בין ארגוני עובדים למעסיק. לכן בדרך כלל מתייחס לדיני העבודה כמערכת שהיא שני-שליש הסכמית ורק שליש אחד של רגולציה.

אבל יש רגולציה נוספת שמתחבאת שם. הרגולציה של ארגוני העובדים. המדינה קבעה כל מיני חובות וסמכויות שחלות על ארגוני עובדים. להמשיך לקרוא רגולציה ועבודה מאורגנת

אידהו מציגה: שקיעה רומנטית

משהו מדהים קורה במדינת אידהו בארה"ב. כל הרגולציה שלה עומדת להתבטל (אולי).

הכל התחיל בגלל שהרגולציה של אידהו בנויה בצורה יחודית. בכל שנה צריך לבחון את הרגולציה ולעגן אותה מחדש בפרלמנט. בדרך כלל התהליך הזה קורה באופן טבעי ובלי עניין גדול. אבל השנה קרה משהו אחר.

הרגולציה בתוקף עד סוף יוני ולכן לפני מספר חודשים הפרלמנט של אידהו התכנס לדיון על עיגון מחדש של הרגולציה. מדובר על כ-8,200 עמודים שמכילים 736 פרקים שונים. אבל הדיונים בפרלמנט הסתיימו בלי להגיע להסכמה והפרלמנט יצא לפגרה עד סוף השנה.

להמשיך לקרוא אידהו מציגה: שקיעה רומנטית

רגולציה ובינה מלאכותית (3): הסכנות שאולי מצדיקות רגולציה

שנת 1998 היתה השנה האחרונה שבה ניתן היה לשבט בני אדם באופן חופשי בישראל. בסוף של אותה שנה העבירה הכנסת חוק שאסר על התערבות גנטית בבני אדם, שכוללת יצירת עוברים משובטים או מניפולציה גנטית בתאי רביה. הרקע לחוק אינו גל של שיבוטים אנושיים, אלא השיבוט המפורסם של הכבשה דולי בקיץ 1996 בסקוטלנד. יצירת היונק המשובט הראשון בעולם עוררה דאגה מוסרית ואתית מהאפשרות שטכנולוגיית השיבוט תיושם יום אחד על בני אדם. לכן מדינות רבות החליטו רבות לאסור שיבוט בני אדם בחקיקה, הרבה לפני ניסיון ראשון לשיבוט בני אדם.

רגולציה, כידוע, נועדה להתמודד עם סיכונים. לעיתים עצם האפשרות התיאורטית שסיכונים כלשהו יתממש גורר התערבות רגולטורית אגרסיבית מראש. מנסחי החוק למניעת התערבות גנטית בבני אדם לא המתינו לשיבוט האנושי הראשון והחליטו

להמשיך לקרוא רגולציה ובינה מלאכותית (3): הסכנות שאולי מצדיקות רגולציה

רגולציה ובינה מלאכותית (2): האתגרים של הרגולטורים

במבט ראשון זה נשמע מוזר שצריך להתייחס בנפרד לרגולציה על בינה מלאכותית. למה זה משנה שהפעילות נעשית על ידי מכונה ולא על ידי בני אדם? הרי אותם כללים צריכים לחול על הפעילות, בלי קשר לטכנולוגיה.

להמשיך לקרוא רגולציה ובינה מלאכותית (2): האתגרים של הרגולטורים

רגולציה ובינה מלאכותית (1): אדם, מכונה ורגולטור

השעה 14:45 ביום 6 במאי 2010 תיזכר לדיראון עולם בהיסטוריה של השווקים הפיננסיים. בתוך כמה דקות המדדים המובילים בארה"ב צנחו בפראות ומחקו שווי של כטריליון דולר. ובתוך חצי שעה הם הספיקו להתאושש. מקרה מוזר של קריסה ומיד השתקמות.

הדעה הרווחת היא שמפולת הבזק של 2010 נגרמה כתוצאה מפעילות של תוכנות למסחר אלגוריתמי בתדירות גבוהה (HFT). אלו תוכנות מחשב למסחר אוטומטי שמתמחות במסחר בהיקפים עצומים ובמהירויות גבוהות. חלק ממפעילי התוכנות האלגוריתמיות נקטו בטקטיקות חדשות כמו Spoofing ו-Layering שנועדו להשפיע על שערי המסחר בהיקפים עצומים.

כבר עשרות שנים שיש רגולציה של השווקים הפיננסיים והיא כוללת גם מניפולציות בשווי ניירות הערך. אבל המפולת של ה-6 במאי המחישה שהרגולציה צריכה עדכון גרסה כדי להתמודד עם המסחר האלגוריתמי, שכיום אחראי לרוב המסחר בבורסות. להמשיך לקרוא רגולציה ובינה מלאכותית (1): אדם, מכונה ורגולטור

כללי זכויות היוצרים על האינטרנט – הרגולציה האירופית החדשה

במהלך השבועות האחרונים בטח שמתם לב שהרשת געשה במיוחד סביב מהלך של האיחוד האירופאי שנקרא Directive on Copyright in the Single Digital Market. מדובר במהלך המשמעותי ביותר בתחום דיני זכויות היוצרים באירופה מזה כמה עשורים. בקצרה, האיחוד האירופאי מנסה להגדיר איך מדינות צריכות לאכוף את דיני זכויות היוצרים באינטרנט בפעילות "חוצת גבולות".

כלומר – האירופאים רוצים לוודא שאם DJ איטלקי מעלה לרשת שיר חדש, הזכויות שלו יהיו מוגנות גם בהולנד.

להמשיך לקרוא כללי זכויות היוצרים על האינטרנט – הרגולציה האירופית החדשה

פסח ומצות

אחד היתרונות של הבלוג הזה הוא שאני יכול לכתוב כמעט על כל נושא וכל אירוע. כמו שהזכרתי באחד הפוסטים הראשונים, הרגולציה נמצאת כמעט בכל מקום והיא ממש לא עניין נישתי (היא שם כשאתה הולכים להופעה, כשאתם קונים אוכל וכשאתם חוגרים את הילד שלכם ברכב).

אז לכבוד ליל הסדר – בואו נדבר על פסח ועל הרגולציה שלו.

רגולציה של מצות

לא נכנס לחוק חג המצות (איסורי חמץ) המפורסם ומעורר המחלוקת מ-1986 (למרות שדברי ההסבר שלו עושים עבודה לא רעה בהצגת בעיה, נתונים ופתרון שכולל חריגים וסייגים). תכירו את אביו המבוגר והותיק – צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מצות) שפורסם עוד ב-1963.

כן כן, יש בישראל רגולציה על מצות ועל יצרני מצות. הנה 5 הוראות רגולציה לכבוד חג הפסח.

להמשיך לקרוא פסח ומצות

תוויות סימון על מוצרי מזון – האם זה עובד?

כמו בהרבה תחומים, גם בעולם הרגולציה יש טרנדים ואופנות. אחת האופנות העדכניות היא שימוש בתובנות של כלכלה התהגותית. אני לחלוטין בעד הגישה הזו וחושב שצריך לעשות יותר שימוש בכלים כאלו. הבעיה היא שאנשים מתעלמים מהמגבלות של כלים כאלו ומתייחסים לכלכלה התנהגותית כפתרון קסם.

חובת גילוי מידע

אחד השימושים הכי נרחבים בתובנות התנהגותיות הוא בסימון מזון. הרעיון שהוא שאם נשפר את הנגישות למידע – נשפיע על קבלת ההחלטות (ובתקווה נשפר אותן). אז במקום לקבוע רגולציה כופה שאוסרת תכולת שומן מעל אחוז מסויים ובמקום לחייב כמות של ויטמינים וסיבים תזונתיים – בחרנו ברגולציה עקיפה. הרגולציה מחייבת גילוי של ערכים תזונתיים מסויימים. היצרנים חופשיים לקבוע את הרכב המוצרים והצרכנים חופשיים לקנות גם מזון לא בריא – אבל המידע מופיע על האריזה של המוצר.

להמשיך לקרוא תוויות סימון על מוצרי מזון – האם זה עובד?

הרגולציה של הדמוקרטיה

נתחיל מהשורה התחתונה: סביר להניח שעברתם על החוק. ואם לא אתם – אז חברים שלכם.

בטח לא יפתיע אתכם לשמוע שהמדינה קובעת כללים של מותר ואסור גם בנושא הבחירות. אבל הנה כמה הוראות שאתם כנראה לא מכירים.

בבחירות לרשויות המקומיות אסור בכלל להכניס טלפון נייד לחדר שבו נמצא הקלפי. זה איסור מוחלט: "לא יחזיק אדם, בחדר שבו פועלת ועדת קלפי, מכשיר טלפון נייד או מכשיר קשר, לרבות זימונית, כשהוא פועל". האיסור חל במשך כל שעות ההצבעה וספירת הקולות (גם כשאין מצביע בחדר). לא מאמינים? קראו את סעיף 17א לתקנות הבחירות לרשויות המקומיות.

במילים אחרות, אם בבחירות באוקטובר צילמתם את המעטפה שלכם מאחורי הפרגוד – הפרתם את החוק בצורה בוטה. אתם עבריינים. להמשיך לקרוא הרגולציה של הדמוקרטיה

רגולציה על ערפדים

צעיר לנצח

מאז תחילת שנות ה-2000 יש טרנד בריאותי חדש – עירוי דם צעיר. אנשים קונים מנות דם (בעיקר פלזמה) של אנשים צעירים ומבצעים עירוי דם – מכניסים אותו לתוך מחזור הדם שלהם. מאחורי התופעה הזו יש אמונה שלדם צעיר יש תועלת בריאותית.

הכל התחיל בגלל מחקר שבוצע בעכברים מבוגרים וצעירים, והתפרסם בכתב העת nature. מאז הטרנד תפס תאוצה בעקבות שמועות על כל מיני מפורסמים ואנשי עסקים שמקבלים עירוי של דם צעיר. למשל, הייתה שמועה כזאת על היזם פיטר ת'יל. בחיפוש שעשיתי גיליתי שאפילו היה קטע על הנושא בסדרת הטלויזיה "עמק הסיליקון" (Silicon Valley).

התומכים בטיפול הזה סבורים שעירוי דם צעיר מונע הזדקנות (anti-aging) ופגיעה בזיכרון, ושהטיפול אפקטיבי נגד מחלות כמו דמנציה, פרקינסון, טרשת נפוצה (MS), אלצהיימר ומחלות לב. השימוש בדם צעיר זכה לכינוי "טיפול ערפדי" (vampire treatments). להמשיך לקרוא רגולציה על ערפדים

5 סיבות – למה 2019 תהיה שנת הרגולציה על ההייטק

בשנת 2019 הרגולציה תגיע להייטק

ענף ההיטק הוא מהענפים הבודדים שמסורתית לא היה כפוף לרגולציה מיוחדת. כמובן שחלים עליו דיני עבודה, דיני מיסים והם צריכים לשלם ארנונה. אבל בשונה מהרבה עסקים אחרים, כמעט אין רגולציה ספציפית שחלה על הפעילות של ההייטק.

אפשר לייחס את הצמיחה האדירה של ענף ההייטק לעובדה שהוא כמעט לא מוגבל באמצעות לרגולציה, סובל פחות מאי וודאות רגולטורית ולא נושא בעלויות הכלכליות שהיא מטילה.

אני מעריך שבשנת 2019 זה יתחיל להשתנות. והנה 5 סיבות למה זה יקרה ב-2019: להמשיך לקרוא 5 סיבות – למה 2019 תהיה שנת הרגולציה על ההייטק

היום שאחרי התרסקות מטוס Boeing 737-MAX

הפוסט הזה קצת טריקי כי אני כותב על אירוע שעדיין מתגלגל. אבל אנחנו בעד לקיחת סיכונים ויהיה מעניין לראות בדיעבד מה קרה.

התרסקות המטוס והתגובות

באוקטובר 2018 מטוס Boeing 737 MAX 8 של חברת Lion Air התרסק לתוך הים. בהתרסקות נהרגו כל 189 האנשים שהיו על המטוס. כחמישה חודשים לאחר מכן, ב-10.3.2019, התרסק מטוס Boeing 737 MAX 8 נוסף, הפעם של חברת Ethiopian Airlines. מדובר במטוס חדש יחסית שצפוי להפוך למאוד נפוץ – עד היום הוזמנו מעל 5,000 מטוסים (מתוכם כ-375 סופקו).

בתוך 48 שעות (עד ה-12.3) התרחשו שלוש התפתחויות. להמשיך לקרוא היום שאחרי התרסקות מטוס Boeing 737-MAX

כשלי אכיפה: משטרת הבייביסיטרים

איזון בין פנאי וקריירה (work-life balance) הוא אתגר משמעותי במיוחד עבור הורים. זה עוד יותר מאתגר עם פעוטות בגילאים צעירים. אחד הפתרונות הפרקטיים הוא לתאם פעילות שבה מספר פעוטות משחקים יחד ואחד ההורים שומר עליהם. ככה אותו הורה יכול להיות עם הפעוטות, והוא מפנה את ההורים של יתר הפעוטות.

זה מה שעשו מספר הורים בוושינגטון די.סי בארה"ב. מאז שנות ה-70 קבוצת הורים ארגנה "play dates" במהלכם אחד ההורים משגיח על מספר פעוטות. מאחר שלאותם הורים אכפת מהילדים שלהם, הם אספו כסף לקופה משותפת ודאגו לביטוח, למזון בריא, לפלסטלינה ועוד. היופי בפתרון הקהילתי הזה הוא שההורים יצרו מסגרת התנדבותית לחלוטין ללא כוונת רווח וללא העסקת עובדים חיצוניים. זה גם הסוד לעלויות הנמוכות – כל משפחה משלמת רק 200$ בשנה לכיסוי העלויות (ובונסף ההורים "תורמים" מזמנם).

נשמע אוטופי? אז כאן מתחיל הסיפור שלנו.

המדינה נחלצת לעזרה

בספטמבר האחרון המפקחת על החינוך הודיעה להורים שהם פועלים בניגוד לחוק.

להמשיך לקרוא כשלי אכיפה: משטרת הבייביסיטרים

חוק בטיחות מקררים

"מעשה מצער עד למאוד בשני פעוטים שמצאו מותם בחניקה, כשנכנסו אל תוך מקרר ריק שעמד בחצר ביתם, ודלת המקרר נסגרה מאחוריהם. אין חולקין שהמקרר היה משל המשיב, ושהלה העמידו בחצר ההיא אחרי שהוציאו מכלל שימוש."

כך נפתח פסק הדין של השופט חיים כהן בהליך הפלילי נגד מרדכי בש (בסופו הוא הורשע).

הסיפור של מדרכי בש זיעזע את המדינה באותה תקופה, לא בגלל מה שמר בש עשה (או לא עשה) – אלא בגלל המוות המזעזע והמיותר של שני הילדים. פסק הדין ניתן בשנת 1964. באותה תקופה למקררים הייתה ידית פתיחה חיצונית ולא ניתן היה לפתוח אותם מבפנים. ילדים ששיחקו במקרר היו עלולים להתקע בתוכו מבלי יכולת לצאת.

להמשיך לקרוא חוק בטיחות מקררים

בחירות (דיגיטליות) 2019 באסטוניה

היום מתקיימות הבחירות באסטוניה. אבל האסטונים לא חייבים ללכת לקלפי – אפשר גם להצביע באינטרנט (עד ארבעה ימים לפני יום הבחירות).

להמשיך לקרוא בחירות (דיגיטליות) 2019 באסטוניה

רגולטור ושמו Twitter: על רגולציה עצמית

הרשת החברתית Twitter הכריזה על מדיניות חדשה לגבי קמפיינים פוליטיים. המדיניות החדשה קובעת כללי משחק – רגולציה – עבור פרסומות פוליטיות.

המדיניות החדשה מופעלת לקראת הבחירות הקרובות באירופה, אוסטרליה והודו (כנראה שהם יגיעו לישראל רק בבחירות הבאות). מי שירצה לבצע פרסום ממומן באזורים אלה דרך Twitter יצרך להגיש בקשה לאישור מראש (certification). החל מה-11 למרץ רק מפרסמים מאושרים יוכלו להציג מודעות ב- Twitter. וכל אחד יכול לראות את רשימת הפרופילים של כל המפרסמים המאושרים. מדובר בהמשך של צעדים קודמים ש-Twitter נקטה – כמו הקמת מרכז שקיפות.

תובנות לגבי המדיניות החדשה של טוויטר

מה שמשך את תשומת הלב שלי זה ש-Twitter מתנסחת בשפה של רגולטור ממשלתי. הנה כמה דוגמאות.

להמשיך לקרוא רגולטור ושמו Twitter: על רגולציה עצמית