ארכיון תגיות:חדשנות

האיחוד האירופי כבר החליט בעבר ש“חלב”, “גבינה” ו“שמנת” הן מילים ששייכות למוצרים מעולם החי. לפי החוק האירופי, רק מה שיוצא מבלוטות החלב של פרה או עז יכול להיקרא בשם הזה. זו הסיבה שבסופרמרקטים תמצאו “משקה סויה” או “משקה שיבולת שועל”, ולא “חלב סויה”. עכשיו מגיע השלב הבא: מהפכה לשונית בתחום הבשר. לפי ההצעה שאושרה בפרלמנטהמשךהמשך לקרוא "למה האיחוד האירופי נגד המבורגר צמחוני?"

בזמן שאנחנו תוהים מתי רכב אוטונומי יעלה על הכביש, בסין כבר מתכננים מוניות מעופפות ללא נהג. כן, זה קורה עכשיו. היום סין הפכה למדינה הראשונה בעולם שאישרה הפעלה מסחרית של מוניות מעופפות אוטונומיות. ניקח אוויר כי יש פה כמה בשורות:מונית מעופפת.שהיא גם אוטונומית.בהפעלה מסחרית. שתי חברות – EHang Holdings ו-Hefei Hey Airlines – קיבלו רישיונותהמשךהמשך לקרוא "רכב אוטונומי? אנחנו כבר בעידן של מוניות מעופפות ללא נהג"

כשמדברים על חדשנות טכנולוגית, קל להתפעל מהמהירות שבה בינה מלאכותית מתפתחת ולהתלונן על כך שהרגולציה חייבת להדביק את הקצב. אבל האם הרגולציה באמת "מאחרת את הרכבת"? או שאולי היא דווקא רצה מהר מדי? (והאם היא רצה לכיוון הנכון?) בארה"ב, המחוקקים ממהרים לסגור את הפער באמצעות הצעות חוק חדשות. לפי נתוני Multistate.ai, נכון לתחילת 2024 היוהמשךהמשך לקרוא "מי מתקדם מהר מידי – הבינה המלאכותית או הרגולציה?"

רוני הוא בוגר יחידה טכנולוגית שיחד עם עוד שני שותפים הקים סטארט אפ פורץ דרך. הם עבדו מאוד קשה ולאט לאט החברה צמחה, גייסה עובדים וגם צברה לקוחות. אחרי שש שנים הם העבירו חצי ממטה החברה לארצות הברית – כדי לעבוד צמוד ללקוחות הגדולים שלהם. כדי לשמור על היתרון התחרותי של החברה, רוני מקפיד לחתוםהמשךהמשך לקרוא "אסור לאסור להתחרות"

אם תטיילו במונטנה שבארה"ב תראו שם כבשים ענקיות. מאחורי הכבשים האלו יש סיפור מטורף. ארתור צ׳ובארט (Arthur Schubarth) הוא חקלאי בן 80, שבבעלותו חווה במדינת מונטנה בארצות הברית. תחום ההתמחות של צ'ובארט הוא גידול והרבעה של עיזים וכבשים. לרוב הוא מרביע ומוכר אותם לצרכי צייד. בארה"ב נהוג לצוד בעלי חיים ואחרי מחקר מקיף, צ׳ובארט החליטהמשךהמשך לקרוא "כשכבשים ממרכז אסיה פוגשות טכנולוגיה מהעתיד "

ב-15 שנים האחרונות החלום הישראלי השתנה. להיות רופא או עורך דין זה בסדר, אבל אנשים רוצים לעשות אקזיט. זאת אומרת, להקים חברת סטארטאפ ולמכור אותה במאות מיליוני דולרים.* למי היזמים מוכרים את הסטראטאפים שלהם?לחברה גדולה יותר. ולפעמים – לחברת ענק. לפי דיני התחרות מדובר במיזוג – חברה אחת שרוכשת חברה אחרת. בכל העולם יש רגולציההמשךהמשך לקרוא "האם להגביל אקזיטים של סטראטאפים?"

לפני שבוע הממשלה הכריזה על הקמת מועצה שתפתור חסמי רגולטורים לטכנולוגיות ירוקות חדשות. שמעתי שתי טענות לגבי היוזמה הזו: טענה אחת היא ש"הממשלה פשוט צריכה להשקיע כסף בחברות בתחום".זה נחמד, אבל כסף לא פותר את הכל. אם יש חסם רגולטורי שלא מאפשר את הטכנולוגיה החדשה – לא יעזור לחלק כסף. חוץ מזה שממשלות וגופים פרטייםהמשךהמשך לקרוא "למה שוק האנרגיה צריך ארגז חול רגולטורי?"

בחודש יולי המריאו לחלל ריצ׳רד ברנסון, מייסד וירג׳ין וג׳ף בזוס, מייסד אמזון. התגובות היו מגוונות. חובבי חלל וטכנולוגיה התלהבו. אבל גם היו ביקורות על הרעיון של עשירים שטסים לחלל וקריאות לעשות חרם על אמזון. אחרים קראו להגביל את בזבוז הכסף וטענו שאם מיליארדרים יכולים להוציא כל כך הרבה כסף על כמה דקות בחלל, זה סימןהמשךהמשך לקרוא "דילמת החדשנות – האם הממשלה צריכה להגביל מיליארדרים שטסים לחלל?"

רגולציה על מקצועות היא דבר מאוד מקובל בעולם, ובישראל אפילו יותר מהממוצע. רגולציה כזו קובעת למי מותר לעסוק במקצוע מסוים (זאת אומרת שלאחרים אסור) ולפעמים גם קובעת מגבלות וכללים על מי שעוסק בתחום. קוראים לזה "רישוי מקצוע". התחומים הקלאסיים הם רפואה ועריכת דין. והטיעון הבסיסי הוא: "לא תרצה שאדם מהרחוב ינתח אותך, נכון?". אבל ישהמשךהמשך לקרוא "האם הגיע הזמן לרפורמה ברגולציה על מקצוע עריכת הדין?"

– למישהו יש מטען? – כן בטח. – אה, זה של אייפון? לא משנה. לכולנו יצא להתקל בחוסר הנוחות בגלל שחברות שונות משתמשות בכבלים שונים לטעינה של מכשירים. זה נפוץ במיוחד בטלפונים ניידים. ב-2009 היו בשוק 30 מטענים שונים. המצב השתפר והיום יש שלושה עיקריים: ה-micro usb (הטרפז עם שתי הבליטות), ה- lightning הייחודי שלהמשךהמשך לקרוא "הפרלמנט האירופי רוצה לחייב כבל טעינה אחיד לכל המכשירים"

בשנים האחרונות פייסבוק סופגת הרבה מאוד ביקורת – מעקב אחר משתמשים, פגיעה בפרטיות, קיממבריג' אנליטיקס ומה לא. אבל לפני בערך שנה משהו השתנה. פייסבוק מזמינה רגולציה על חברות אינטרנט ועל רשתות חברתיות. היא מבקשת שיטילו עליה רגולציה. מארק צוקרברג פרסם טור דעה שבו הוא קרא להטיל רגולציה בארבעה תחומים שונים: פיקוח על תוכן, פעילות פוליטיתהמשךהמשך לקרוא "למה פייסבוק מבקשת שיפקחו עליה?"

הסקטור הפיננסי הוא אחד המפוקחים ביותר במדינה המודרנית – וכפוף לעשרות חוקים ולמאות תקנות, צווים ונהלים. בואו ניקח לדוגמה חוק אחד בלבד – בארה"ב חוק דוד-פרנק (שנחקק אחרי המשבר הכלכלי של 2008) מכיל לבדו יותר מ-840 עמודים. וזה רק חוק אחד. כל הרגולציה הזו מיועדת כדי לנהל סיכונים במצב הנוכחי – זאת אומרת שהיא מותאמתהמשךהמשך לקרוא "ארגז חול רגולטורי – כשהרגולטור בודק ומנסה"

בחודש אוגוסט 2019 כולנו שמענו על שריפות ענק ביערות הגשם של ברזיל. אקטיביסטים קראו לכל מיני צעדים – החל מהפגנות מול שגרירות ברזיל בתל אביב ועד לחרם על חברות ישראליות שעושות עסקים בברזיל. אני רוצה להציג גישה פרקטית של מדיניות שמבוססת הבנה של התהליכים והתמריצים השונים. זו הגישה שבה נוקטת מדינת קליפורניה, שהיא סמן ימניהמשךהמשך לקרוא "איך להציל את יערות הגשם בברזיל?"

רישוי תרופות לניוון שרירים בואו נדבר על מחלה אחת. נוראית. ניוון שרירים על שם דושן היא מחלה אכזרית, שתוקפת ילדים וגורמת להרס של תאי השריר שלהם עד שהיא מובילה לשיתוק ואף למוות בגיל צעיר. בשנים האחרונות נעשים מאמצים רבים לאבחן, למנוע ולטפל בה. חברת סרפטה (Sarepta) חוקרת ומפתחת טיפולים לניוון שרירים. נספר כאן על שתיהמשךהמשך לקרוא "לאן הולכת הרגולציה על תרופות – והאם היא משפרת את המצב?"

עד היום כתבתי ביקורת על די הרבה רגולציות, ואפילו תהיתי אם נמצאה הרגולציה הגרועה בעולם. אבל נראה שהפעם נתקלתי באחת הרגולציות עם פוטנציאל ההרס הכי גדול שאפשר לדמיין. מדובר בהצעה של ביל דה בלאסיו – ראש עיריית ניו יורק ומתמודד בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית לקראת הבחירות לנשיאות בשנת 2020. דה בלאסיו פרסם את החזון שלוהמשךהמשך לקרוא "רגולציה נגד הקידמה – הגבלות על אוטומציה"

או מה יקרה אם נוכל לקרוא מחשבות? או להנדס גנטית בעלי חיים ללא הגבלה? מה יהיו ההשפעות של טכנולוגיות כאלו על החברה? ואיזו מדיניות או רגולציה נצטרך במקרים כאלו? ממשלה שנערכת מראש לשינויים רוב המדינות לא מתעסקות בשאלות של "מה אם" (what if), אלא עוסקת בפתרון הבעיות הקיימות. הן לא פנויות לחשוב על הבעיות והדילמותהמשךהמשך לקרוא "מה היה קורה אם היינו יכולים להיות בלתי נראים?"

בדרך כלל כשאני מביא סיפורים מהעולם, הם על ארה"ב ואירופה. גם יתר הבלוגים והעיתונאים כותבים על אותן מדינות. אז הפעם חשבתי לגוון וללכת למקום שלא מדברים עליו כמעט – הכלכלה השמינית הכי גדולה בעולם. ברזיל. בעבר טענתי שבשנת 2019 הרגולציה על ההייטק תפרח. ובמהלך שנת 2018 ברזיל העבירה חוק מודרני להגנה על מידע ופרטיות. הואהמשךהמשך לקרוא "ודאות ועתיד ההייטק"

רגולציה וחדשנות יש מתח מובנה בין רגולציה לבין חדשנות. היסטורית, רגולציה נוצרה אחרי הפעילות המפוקחת. קודם א' שילם ל-ב' שכר עבור עבודה ורק אחר כך המציאו את דיני העבודה. קודם היו המצאות ואז המציאו את דיני הפטנטים. קודם היו בניינים ואז המציאו את דיני התכנון והבנייה. יובל נח הררי טוען שהיום האתגר הוא קצב השינויים.המשךהמשך לקרוא "כמה זמן לוקח לממשלה להגיב לטכנולוגיה חדשה?"

היום שבו נהיה חייבים למצוא אלטרנטיבה לפקס תרשמו לעצמכם את התאריך הזה: 26.7.2019. כן, 2019. ב-26.7.2018 פורסם ברשומות "חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים", שמחייב גופים ציבוריים לאפשר לפנות אליהם באמצעי קשר דיגיטלי כמו אי-מייל. למטה אתם יכולים לחזות בסעיף המהפכני מתוך החוק. החוק מכריח (כמעט) את כל המגזר הציבורי להיגמל מהפקס. הפקס הואהמשךהמשך לקרוא "הזמנה למסיבת פרידה"