נתחיל בשורה התחתונה: קשה לצפות במדויק מה יעשה טראמפ בכהונתו השנייה. הוא בלתי צפוי מעצם טבעו, עמדותיו השתנו מאז שעזב את הבית הלבן לפני ארבע שנים, והוא לא פרסם מצע סדור ומנומק למדיניות כלכלית או רגולטורית.
בשנת 2016, עקבתי אחרי טראמפ בעיקר מתוך סקרנות. בגלל שהוא דיבר על רגולציה והציג תוכנית ברורה ופשוטה (ויש שיגידו קיצונית). היה מרתק לחשוב ולדבר על מועמד לנשיאות עם תפיסת עולם פומבית ותוכנית פעולה מוגדרת לשינוי מדיניות הרגולציה בארה"ב. כשטראמפ נכנס לבית הלבן, נראה היה שהוא מתחיל ליישם חלק מהתוכנית.
ההתחלה – מהלך מפתיע מההתחלה
ב-20 בינואר 2017, בשעה 12:00 בצהריים, טראמפ הושבע לנשיא ארצות הברית. בתוך עשרה ימים, הוא חתם על צו נשיאותי יוצא דופן בתחום הרגולציה, שהניח את היסודות להמשך כהונתו. אני ממליץ לעיין באחד מהפוסטים הראשונים שלי, שבו סקרתי את הצעד הראשוני הזה.
לאורך ארבע השנים שלו בבית הלבן, טראמפ עסק באופן עקבי בשינוי המערכת הרגולטורית בארה"ב. הוא הכריז מלחמה על רגולציות רבות וגם על רגולטורים. טראמפ גם ניסה לשנות את האופן שבו נקבעות ההוראות. הוא הציב יעדים אגרסיביים מאוד לשינוי המערכת, וגם קידם מהלכים מורכבים ושקולים. בכל שנה פרסמתי ניתוח מפורט של העשייה הרגולטורית של טראמפ, שמאפשרים לקבל הבנה מעמיקה של המטרות שלו ושל הפערים בין ההבטחות למעשים. הניתוחים האלו מאפשרים לבצע למעקב אחרי התפתחות המדיניות שלו.
עם סיום כהונתו, התחושה הייתה שטראמפ לא הצליח לחולל שינוי משמעותי בקצב יצירת הרגולציה כפי שתכנן. היו לו הצלחות, אך במקרים רבים הוא נתקל בהתנגדות עיקשת ובקירות בירוקרטיים. מתנגדי טראמפ ראו בכך הקלה מסוימת.
אך האם באמת מדובר בכישלון, או שטראמפ פשוט שינה את סדרי העדיפויות שלו והשתמש ברטוריקה כדי לקדם מהלכים פחות גלויים?
היום ממרחק הזמן, אפשר לסמן ניצחון אחד משמעותי של טראמפ שהתממש אחרי כמה שנים אך זיהיתי כבר בסיכום הכהונה שלו: מינוי שופטים. טראמפ הצליח למנות הרבה שופטים לבתי משפט פדרליים, כולל לבית המשפט העליון. פסקי דין דרמטיים שניתנו מאז שינו מאוד את המערכת הרגולטורית בארה"ב, למשל: הגבלת האפשרות לקבוע רגולציה אקלימית ללא חקיקה מסמיכה, וביטול הלכת Chevron. אלו ללא ספק פירות הקדנציה הראשונה של טראמפ.
כהונה שנייה – הפתעות בפתח?
ב-20 בינואר 2025 טראמפ צפוי להתחיל את כהונתו השנייה. יש מספר נושאים ברורים שהוא יעסוק בהם, כמו סוגיות סביבתיות והתנגדות לרגולציה על תחום האקלים.
טראמפ כנראה ינסה לבטל מהלכים שנעשו בשנים האחרונות במסגרת ה"פינג פונג הרגולטורי": רגולציות שנקבעו בתקופת אובמה, בוטלו על ידי טראמפ, והוחזרו על ידי ביידן. זה ניכר בדוגמאות כמו רגולציות על מים במקלחת ועל מדיחי כלים.
באופן כללי צריך לזכור שביידן הקדיש הרבה מאמצים לבטל ואפילו למחוק כליל כל זכר לצעדים שטראמפ ביצע. ביידן הצליח בזה. לכן אני מניח שמאוד יעסיק את טראמפ והצוות שלו לייצר מהלכים שלא יבוטלו ברגע שיבחר נשיא חדש.
גם ברור שטראמפ יעסוק בנושא ההגירה הבלתי חוקית לארה"ב דרך מקסיקו. הנושא נמצא במרכז סדר היום ובמרכז הקמפיין שלו.
בסוגיה של רגולציה על רשתות חברתיות אפשר להעריך שטראמפ יעדיף לא לקבוע רגולציה, באופן כללי יותר – שעמדתו תהיה בהלימה לאינטרסים של בעל הברית החדש שלו – אילון מאסק (הבעלים של טוויטר / X).
שני סימני שאלה גדולים
סוגיה מרכזית אחת היא היחסים עם סין. המאבק על הגמוניה הכלכלית, מלחמות הסחר, סוגיות אנרגיה, והוויכוחים סביב גופים כמו TikTok מציבים אתגר גדול לממשל טראמפ ב-2025. קשה לדעת מה יהיו צעדי המדיניות שלו בהקשר זה.
סוגיה שניה היא בינה מלאכותית. בינה מלאכותית היא המהפכה הטכנולוגית הדרמטית של דורנו ואין ספק שמה שארצות הברית תעשה יהיה בעל השפעה היסטורית על העולם כולו. האירופאים כבר העבירו חוק אגרסיבי בשלב מאוד מוקדם, והכוח המערבי היחידי שיכול להציע אלטרנטיבה רגולטורית היא ארצות הברית.
על פניו, טראמפ צפוי להתנגד לרגולציה על התחום, בשל עמדתו המסורתית נגד רגולציה. ייתכן שהמאמצים של ביידן לקדם רגולציה בתחום יעודדו את טראמפ לפעול הפוך ולבטל מהלכים שכבר יושמו.
האסטרטגיה שיכולה לשנות את כללי המשחק
האסטרטגיה שאני רוצה להציג כאן פחות עוסקת בתוכן (מה) אלה בשיטה (איך).
הזכרתי שביידן עסק הרבה בביטול הוראות שטראמפ קבע. זה נעשה גם בגלל תוכן המדינות של טראמפ אבל גם בגלל שטראמפ עצמו נתפס בתור כתם שהיה צריך לבטל כל דבר שקשור אליו. אני בטוח שהצוות של טראמפ זוכר את זה ורוצה להימנע מהאפשרות שימחקו שוב את כל מה שהם יעשו.
זה מה שהייתי מציע לטראמפ לעשות, לו הייתי היועץ שלו לענייני רגולציה (למען הסדר הטוב – אני לא).
במקום להתמקד בצווים נשיאותיים ושינויי רגולציה על ידי תקנות ונהלים, טראמפ יכול להעביר שינויים רגולטוריים משמעותיים בחקיקה של הקונגרס. כאשר מדיניות מעוגנת בחוק, הרבה יותר קשה לבטל אותה. ועם רוב רפובליקני בסנאט וכנראה שגם בבית הנבחרים (ספירת הקולות טרם הושלמה), יש לו הזדמנות נדירה להעביר מהלכים שיהיו עמידים לאורך זמן.
חקיקה כזו יכולה להיות במישור התוכן – למשל לכלול הקלות משמעותיות ברגולציה הסביבתית. והיא יכולה גם לקבוע את כללי המשחק – למשל להגביל את סמכותם של רגולטורים ממשלתיים להוסיף רגולציה או לחייב אותם לפרסם את כל הנהלים לציבור (צעד ראוי שטראמפ העביר וביידן ביטל).
אם טראמפ יצליח להעביר את השינויים הללו בחוקים, המשמעות תהיה שינוי טקטוני בממשל האמריקאי, כזה שיהיה קשה מאוד לשנות בעתיד.
כמו תמיד, נצטרך לעקוב ולראות. במקרה של טראמפ אין ספק שיהיה לנו מעניין.
בונוס: ביידן ממרחק הזמן
בנובמבר 2020 פרסמתי הערכות מה ביידן יעשה כשיכנס לבית הלבן. מוזמנים לראות כמה הייתי מדוייק.
הרגולטור - גיא מור 