שלוש שכבות לבעיית הפקקים

ישראל הופכת יותר ויותר צפופה וגם ויותר ויותר פקוקה. אנחנו מוסיפים עוד כבישים ומחלפים אבל זמן הנסיעה רק מתארך. הבעייה הזו לא ייחודית לישראל. אותן אתגרים קיימים בערים גדולות בעולם (ניו יורק, לונדון) ובמדינות קטנות (סינגפור, הונג קונג). גם מקומות שהשכילו להקים רכבת תחתית מתמודדים עם עומסים ופקקים שמחמירים. יודע את זה כל מי שהיההמשךהמשך לקרוא "שלוש שכבות לבעיית הפקקים"

דילמת החדשנות – האם הממשלה צריכה להגביל מיליארדרים שטסים לחלל?

בחודש יולי המריאו לחלל ריצ׳רד ברנסון, מייסד וירג׳ין וג׳ף בזוס, מייסד אמזון. התגובות היו מגוונות. חובבי חלל וטכנולוגיה התלהבו. אבל גם היו ביקורות על הרעיון של עשירים שטסים לחלל וקריאות לעשות חרם על אמזון. אחרים קראו להגביל את בזבוז הכסף וטענו שאם מיליארדרים יכולים להוציא כל כך הרבה כסף על כמה דקות בחלל, זה סימןהמשךהמשך לקרוא "דילמת החדשנות – האם הממשלה צריכה להגביל מיליארדרים שטסים לחלל?"

ממשל ביידן – בעד או נגד תחרות?

ביום שישי הנשיא ביידן חתם על צו נשיאותי לקידום התחרות שכותרתו "Executive Order on Promoting Competition in the American Economy". באופן טבעי הצו והתדריכים של הבית הלבן מספרים על המטרות החשובות שלו – עידוד התעסוקה אחרי משבר הקורונה, הגברת תחרות במשק והקלות שונות. בעיתונות הכלכלית (בישראל ובעולם) תוכלו למצוא פירוט נרחב על הצו ומטרותיו המפורשות.המשךהמשך לקרוא "ממשל ביידן – בעד או נגד תחרות?"

איך להתמודד עם אפליית המחירים הדיגיטלית?

שני אנשים רוצים לקנות את אותו מוצר, מאותו מוכר. שניהם גולשים לאתר האינטרנט של המוכר וקונים את אותו המוצר.במחירים שונים. בטח יצא לכם להיתקל בזה – זה מאוד בולט כשמזמינים טיסות ומלונות. משום מה, לאחד מציגים מחירים גבוהים ולשני מחירים נמוכים. מרגיז. הנה דוגמה למקרה שלכאורה נראה כמו אפליית מחירים – אתר booking מציג מחיריםהמשךהמשך לקרוא "איך להתמודד עם אפליית המחירים הדיגיטלית?"

שלושה שיעורים למי שרוצה להגן על פרטיות

מאחר שמידע הוא הנפט של המאה ה-21, כולם רוצים את המידע שלנו. וההגנה על המידע שלנו הופכת לעניין יותר ויותר חשוב, אבל גם יותר ויותר מסובך.יש לחץ רב לקבוע ולהדק את הרגולציה על פרטיות, אבל גם צריך לעשות את זה נכון. שיעור 1: רגולציה של פעם הסיפור על משה ועוזי בואו נחזיר את השעון אחורההמשךהמשך לקרוא "שלושה שיעורים למי שרוצה להגן על פרטיות"

למה אפל משיקה מכשירים חדשים בלי מטען?

אתמול חברת אפל הכריזה על השקת שני מכשירים חדשים – ה-iPhone 12 וה- iPhone 12 מיני. הדבר הבולט הוא שאפל החליטה לספק את הטלפונים החדשים בלי המטען שמתחבר לקיר [נעשתה כאן עריכה, במקור נכתב שהטלפונים נמכרים בלי כבל טעינה. תודה לקוראים שהעירו]. כל מיני פרשנים הסבירו שזה נועד לשרת חיסכון בעלויות ועל כך שללקוחות שלההמשךהמשך לקרוא "למה אפל משיקה מכשירים חדשים בלי מטען?"

איך הרגולציה משפיעה על התחרות בין הבנקים לחברות הפינטק?

סטראטאפ חדש רוצה לעזור לכם להתנהל יותר נכון כלכלית – לאפשר לכם לשלם על מוצר שקניתם בחנות או להשקיע כסף בעמלות נמוכות מאלה של הבנקים או ללא עמלות כלל.אלא שהתכנית הזאת נגנזה. מסתבר שהסטראטאפ שרוצה לעזור לכם בהתנהלות הפיננסית, לא מצליח לפתוח חשבון בנק בעצמו. אם התרגלתם להאשים את הרגולציה – זה לא בדיוק המקרה.המשךהמשך לקרוא "איך הרגולציה משפיעה על התחרות בין הבנקים לחברות הפינטק?"

המאבק בפורנוגרפיית ילדים עלול לסגור את האינטרנט

אחת התופעות המטרידות והכי מתועבות בעיני היא פורנוגרפיית ילדים. התופעה כנראה הייתה שולית בעבר, אבל בעידן האינטרנט היא התרחבה עוד ועוד. בישראל העיסוק בתופעה מצומצם יחסית (זה ממש לא אומר שהתופעה עצמה מצומצמת). בארה"ב מבוצעת בקרה רבה על התופעה. הניו יורק טיימס דיווח (על בסיס מחקר של "המרכז לטיפול בילדים נעדרים ובניצול ילדים") על היקףהמשךהמשך לקרוא "המאבק בפורנוגרפיית ילדים עלול לסגור את האינטרנט"

האם הגיע הזמן לרפורמה ברגולציה על מקצוע עריכת הדין?

רגולציה על מקצועות היא דבר מאוד מקובל בעולם, ובישראל אפילו יותר מהממוצע. רגולציה כזו קובעת למי מותר לעסוק במקצוע מסוים (זאת אומרת שלאחרים אסור) ולפעמים גם קובעת מגבלות וכללים על מי שעוסק בתחום. קוראים לזה "רישוי מקצוע". התחומים הקלאסיים הם רפואה ועריכת דין. והטיעון הבסיסי הוא: "לא תרצה שאדם מהרחוב ינתח אותך, נכון?". אבל ישהמשךהמשך לקרוא "האם הגיע הזמן לרפורמה ברגולציה על מקצוע עריכת הדין?"

משלוש יוצא אחד: השוק החופשי, הרגולטור או שלטון הפלטפורמה?

הויכוח המסורתי סביב רגולציה עוסק בשאלה – האם עדיף לתת לכוחות השוק להתנהל כדי להביא לתוצאה האופטמלית, או שאולי הממשלה צריכה להתערב ולפתור כשלי שוק באמצעות רגולציה? זה בעצם ויכוח של בעד ונגד רגולציה. ורוב הדיון נע על הציר בין רגולציה ממשלתית לבין היד הנעלמה של השוק החופשי (במקרה כזה החברות יחילו על עצמן רגולציההמשךהמשך לקרוא "משלוש יוצא אחד: השוק החופשי, הרגולטור או שלטון הפלטפורמה?"

למה פייסבוק מבקשת שיפקחו עליה?

בשנים האחרונות פייסבוק סופגת הרבה מאוד ביקורת – מעקב אחר משתמשים, פגיעה בפרטיות, קיממבריג' אנליטיקס ומה לא. אבל לפני בערך שנה משהו השתנה. פייסבוק מזמינה רגולציה על חברות אינטרנט ועל רשתות חברתיות. היא מבקשת שיטילו עליה רגולציה. מארק צוקרברג פרסם טור דעה שבו הוא קרא להטיל רגולציה בארבעה תחומים שונים: פיקוח על תוכן, פעילות פוליטיתהמשךהמשך לקרוא "למה פייסבוק מבקשת שיפקחו עליה?"

התמכרות לרשתות חברתיות

כולנו מכורים למשהו. חלק מאיתנו מכורים לחומרים – קפאין, ניקוטין, אלכוהול. חלק מכורים להרגלים והתנהגויות – הימורים, כסיסת ציפורניים, התמכרות לעבודה. בשנים האחרונות יש תופעה מדאיגה – התמכרות למוצרים טכנולוגיים ובעיקר לרשתות חברתיות. זה לא במקרה. יש הרבה טענות שחברות טכנולוגיה בונות את המוצרים שלהן כדי לייצר אפקט ממכר. התמכרויות עלולות להיות הרסניות ולכן חשובהמשךהמשך לקרוא "התמכרות לרשתות חברתיות"

מה משותף לפייסבוק ולרדיו הגרמני?

אחד הדיונים הסוערים היום הוא איזו רגולציה להטיל על רשתות חברתיות. התשובה תלויה בבעיה שמנסים לפתור. הפעם אני רוצה להסתכל מזווית של פיקוח בשל ריכוז כוח. בתמצית: רשתות חברתיות כמו פייסבוק צברו כוח רב בזכות גל טכנלוגי חדש, וכוח רב עלול גרום לנזק גדול. מסע בזמן: הרגולציה של הרדיו פרנקלין פואר מספר שבתחילת המאה ה-20המשךהמשך לקרוא "מה משותף לפייסבוק ולרדיו הגרמני?"

תבניות אפלות – איך שולטים בהחלטות שלכם

איך גורמים לכם להסכים בלי שתשימו לב באוגוסט 2016 אפליקציית WhatsApp ביצעה שינוי דרמטי בתנאי השימוש שלה. השינוי בוצע כי פייסבוק רכשה את WhatsApp, ורצתה לקבל גישה למידע שנאסף על יותר ממיליארד אנשים שמשתמשים ב-WhatsApp. משתמשי WhatsApp התבקשו לבחור אם להסכים לתנאים החדשים. WhatsApp פעלה בשקיפות: היא טרחה ליידע את המשתמשים שהמידע האישי שלהם עומדהמשךהמשך לקרוא "תבניות אפלות – איך שולטים בהחלטות שלכם"

אפשר לזייף הכל

מה עושים בעידן ה-Deep Fake מגישת מהדורת החדשות עוצרת את השידור הרגיל. הודעה דחופה מבית ראש הממשלה. התמונה מתחלפת, על המסך ראש הממשלה. הוא מודיע בשידור חי שהוא מתפטר ומוותר על הגה השלטון. דרמה אמיתית. רק שזה לא אמיתי. כבר יותר מ-20 שנים שכולם יודעים שאפשר לערוך תמונות בפוטושופ. אפשר לעשות אתכם רזים יותר, להסירהמשךהמשך לקרוא "אפשר לזייף הכל"

13 מחשבות על ליברה

בטח שמעתם על ליברה – מערכת התשלומים ומטבע הקריפטו שהוכרזה על-ידי קבוצת חברות בראשות פייסבוק. הנה 13 מחשבות ושאלות שהאירוע מעלה: 1. מדובר בסינדיקט של חברות בין לאומית שמתאגדות יחד כדי להציע שירות חוצה מדינות. הן יקבעו את הכללים והן יהיו חזקות. במועד ההשקה הסינדיקט כלל את פייסבוק, ויזה, מטסטרקארד, פייפאל ועוד ענקיות. ודי בטוחהמשךהמשך לקרוא "13 מחשבות על ליברה"

רגולציה ובינה מלאכותית (2): האתגרים של הרגולטורים

במבט ראשון זה נשמע מוזר שצריך להתייחס בנפרד לרגולציה על בינה מלאכותית. למה זה משנה שהפעילות נעשית על ידי מכונה ולא על ידי בני אדם? הרי אותם כללים צריכים לחול על הפעילות, בלי קשר לטכנולוגיה. קוראים לזה מדיניות "נייטרליות טכנולוגית" (tech neutrality) והיא מבוססת על עקרון השוויון – same business, same risks, same rules (אותםהמשךהמשך לקרוא "רגולציה ובינה מלאכותית (2): האתגרים של הרגולטורים"

כללי זכויות היוצרים על האינטרנט – הרגולציה האירופית החדשה

במהלך השבועות האחרונים בטח שמתם לב שהרשת געשה במיוחד סביב מהלך של האיחוד האירופאי שנקרא Directive on Copyright in the Single Digital Market. מדובר במהלך המשמעותי ביותר בתחום דיני זכויות היוצרים באירופה מזה כמה עשורים. בקצרה, האיחוד האירופאי מנסה להגדיר איך מדינות צריכות לאכוף את דיני זכויות היוצרים באינטרנט בפעילות "חוצת גבולות". כלומר – האירופאיםהמשךהמשך לקרוא "כללי זכויות היוצרים על האינטרנט – הרגולציה האירופית החדשה"

5 סיבות – למה 2019 תהיה שנת הרגולציה על ההייטק

בשנת 2019 הרגולציה תגיע להייטק ענף ההיטק הוא מהענפים הבודדים שמסורתית לא היה כפוף לרגולציה מיוחדת. כמובן שחלים עליו דיני עבודה, דיני מיסים והם צריכים לשלם ארנונה. אבל בשונה מהרבה עסקים אחרים, כמעט אין רגולציה ספציפית שחלה על הפעילות של ההייטק. אפשר לייחס את הצמיחה האדירה של ענף ההייטק לעובדה שהוא כמעט לא מוגבל באמצעותהמשךהמשך לקרוא "5 סיבות – למה 2019 תהיה שנת הרגולציה על ההייטק"

כמה זמן לוקח לממשלה להגיב לטכנולוגיה חדשה?

רגולציה וחדשנות יש מתח מובנה בין רגולציה לבין חדשנות. היסטורית, רגולציה נוצרה אחרי הפעילות המפוקחת. קודם א' שילם ל-ב' שכר עבור עבודה ורק אחר כך המציאו את דיני העבודה. קודם היו המצאות ואז המציאו את דיני הפטנטים. קודם היו בניינים ואז המציאו את דיני התכנון והבנייה. יובל נח הררי טוען שהיום האתגר הוא קצב השינויים.המשךהמשך לקרוא "כמה זמן לוקח לממשלה להגיב לטכנולוגיה חדשה?"

האם מטבעות קריפטו כפופים לרגולציה של ניירות ערך?

הרשויות פועלות נגד חברות קריפטוהרשות לניירות ערך בארה"ב (SEC) הגיעה להישג תקדימי בפיקוח על מטבעות קריפטו (Cryptocurrency). ה-SEC חתמה על הסדר עם שני סטארטאפים שהנפיקו לציבור מטבעות קריפטו (מה שמכונה ICO – Initial Public Offering, קצת כמו IPO לניירות ערך).  לפי ההסדר החברות ישלמו עיצומים כספיים (civil penalties) ל-SEC ויחזירו את הכסף למשקיעים. זה המקרה הראשוןהמשךהמשך לקרוא "האם מטבעות קריפטו כפופים לרגולציה של ניירות ערך?"

איך לפקח על מהפכת ה- FinTech?

תכירו את חברת הביטוח lemonade. לוקח 90 שניות לרכוש ממנה פוליסה. ומרגע שהגשתם תביעה על נזק שהתממש – תקבלו את הכסף בתוך 3 דקות. אה, היא לא חברת ביטוח רגילה. היא חברת ביטוח מבוססת טכנולוגיה (AI) שפועלת בהצלחה דרך אתר ואפליקציה. בטח שמעתם על מטבעות וירטואליים כמו הביטקויין (bitcoin). מדינת ניו יורק קבעה שאסור לבצעהמשךהמשך לקרוא "איך לפקח על מהפכת ה- FinTech?"