ארכיון תגיות:מזון

חוק ההסדרים המתגבש כולל רפורמות רבות שישפיעו על כולנו.כדי לעזור לכם להבין את הרפורמות, חברתי לפרופ' איל פאר מבית הספר למדיניות ציבורית באונ' העברית.אנחנו מתכננים סדרת מפגשי זום, שבכל אחד מהם נארח גורם ממשלתי בכיר כדי לדון במהלך אחד מתוך חוק ההסדרים. אתם מוזמנים למפגש הראשון שיוקדש לדיון ברפורמה המשמעותית שמתוכננת בתחום החקלאות.נארח את מרהמשךהמשך לקרוא "בואו לשמוע מה קורה בחוק ההסדרים – רפורמת החקלאות"

מנת גלידה תיקנית היא 2/3 כוס. וזה כולל את הופל והציפוי.ה-FDA מחייב יצרני מזון לציין על האריזה את המשקל ואת ההרכב התזונתי של מנת צריכה סטנדרטית (amount customarily consumed).אבל אז התעוררה השאלה – מהי מנת צריכה סטנדרטית?או! טוב ששאלתם. זה תלוי בסוג האוכל. כמות הלחם שאנחנו צורכים בארוחה שונה מכמות הקרקרים, הקוויאר או הנקניק.אז ה-FDAהמשךהמשך לקרוא "מהי מנת גלידה?"

מידי פעם מישהו מתלונן על זה שבישראל אסור להוביל יותר מ-6 ק"ג דבש, אלא אם יש לו רישיון לזה. אבל גם בעולם יש איסורים מוזרים על הובלת מזון.למשל – בארצות הברית אסור להוציא חבית בירה ממבשלת הבירה אם יש על החבית יותר משם של יצרן אחד.העונש על העבירה החמורה הזו הוא שנת מאסר. מה עושיםהמשךהמשך לקרוא "על רגולציה, בירה וסימון"

בערך פעם בשבוע שואלים אותי – כמה הרגולציה תורמת למחירי המזון ואיך אפשר להוזיל את מחירי המזון בישראל?זאת שאלה גדולה ומורכבת – פעמיים.פעם אחת – כי ענף המזון מכיל הרבה מוצרים והרבה חוליות. יש גידול בשדות, קירור, שינוע, מכירה בחנויות, ויש גם גידול של בעלי חיים, וכמובן יש תעשיות מורכבות של עיבוד מזון.פעם שניה -המשךהמשך לקרוא "חסמי יבוא בענף המזון בישראל"

יש שאלות שתמיד חוזרות כשעובדים על רפורמה ברגולציה. קחו למשל פיקוח על מפעלי מזון. בטח נשאל – איך צריך לפקח עליהם? מה בדיוק הפקחים צריכים לעשות? ואיך מייצרים מקסימום פיקוח אפקטיבי עם המשאבים הקיימים? רפורמה שבוצעה ממש לאחרונה בארה"ב עונה על השאלות האלו בצורה מעניינת. בדצמבר 2019 נכנסה לתוקף רפורמה שה-USDA (משרד החקלאות האמריקאי) החליטהמשךהמשך לקרוא "הרפורמה ברגולציה על מפעלי בשר"

האם תאכילו את התינוק שלכם במזון לתינוקות מיצרן לא מוכר? ומה לגבי חלב אם של מישהי אחרת? מחקרים הצביעו על יתרונות רבים מתזונה בחלב אם – התפתחות שכלית, חיזוק המערכת החיסונית ותועלות בריאותיות נוספות. אבל מה עושים כאשר האמא של התינוק לא מסוגלת להניק, למשל מסיבות רפואיות? אפשרות אחת היא להזין את התינוק בחלב מאישההמשךהמשך לקרוא "רגולציה על חלב אם"

לפני מאה שנים נכנס לתוקף התיקון ה-18 לחוקת ארצות הברית – שאסר על ייצור, שיווק, יבוא וצריכה של אלכוהול. התיקון הזה יצר את תקופת היובש. הוא בוטל רק ב-1933, אבל האמריקאים נשארו עם שריטה מסוימת לגבי אלכוהול. וגם בספר החוקים שלהם נשארו כל מיני צלקות מאותה תקופה. לכבוד המאורע חשבתי שיהיה נחמד להסתכל על חוקיםהמשךהמשך לקרוא "חוקי אלכוהול הזויים"

הוויסקי הוא משקה שכפוף להמון רגולציה. היום נראה איך הרגולציה מעצבת אותו וגם נותנת מרחב פעולה ליצרנים. נתחיל בהתחלה. אם אתם לוקחים שעורה מותססת ומעבירים אותה זיקוק אתם מקבלים תזקיק: נוזל עם ריכוז אלכוהול גבוה. עכשיו אנחנו רוצים להוסיף לו טעמים ולכן מיישנים את התזקיק בחביות עץ. בסוף התהליך מבקבקים אותו ומשווקים. אתם יכולים לייצרהמשךהמשך לקרוא "הרגולציה על הוויסקי"

מדינת מיסיסיפי בארה"ב אוסרת על על חנויות לקרוא להמבורגרים צמחוניים "המבורגרים צמחוניים". נשמע לכם מוזר? אתם לא לבד. למה מותר לקרוא בשר? חוקים שאוסרים הטעיה הם לא דבר חדש. למשל אסור לומר שמוצר ללא בשר מכיל בשר. אבל החוק החדש (שנכנס לתוקף ביולי 2019) מרחיב את האיסור גם למוצרים שבדרך כלל מכילים בשר. התוצאה היא שאסורהמשךהמשך לקרוא "איך קוראים להמבורגר צמחוני?"

אדם נוהג ברכב ומתקרב לצומת כשהרמזור אדום. הוא ממשיך לנסוע וחוצה את הצומת באדום. הוא דורס מספר הולכי רגל ופוגע במכוניות אחרות. מי אחראי למצב הזה – משרד התחבורה או משטרת התנועה? נראה לי שדי ברור שהנהג אחראי. הנהג סיכן אחרים. והוא גם פעל באופן שמנוגד לחוק. אבל העיקר הוא שכשמישהו יוצר סיכון או נזקהמשךהמשך לקרוא "מי אחראי למעשים מסוכנים?"

אחד היתרונות של הבלוג הזה הוא שאני יכול לכתוב כמעט על כל נושא וכל אירוע. כמו שהזכרתי באחד הפוסטים הראשונים, הרגולציה נמצאת כמעט בכל מקום והיא ממש לא עניין נישתי (היא שם כשאתה הולכים להופעה, כשאתם קונים אוכל וכשאתם חוגרים את הילד שלכם ברכב). אז לכבוד ליל הסדר – בואו נדבר על פסח ועל הרגולציה שלו.המשךהמשך לקרוא "פסח ומצות"

כמו בהרבה תחומים, גם בעולם הרגולציה יש טרנדים ואופנות. אחת האופנות העדכניות היא שימוש בתובנות של כלכלה התהגותית. אני לחלוטין בעד הגישה הזו וחושב שצריך לעשות יותר שימוש בכלים כאלו. הבעיה היא שאנשים מתעלמים מהמגבלות של כלים כאלו ומתייחסים לכלכלה התנהגותית כפתרון קסם. חובת גילוי מידע אחד השימושים הכי נרחבים בתובנות התנהגותיות הוא בסימון מזון.המשךהמשך לקרוא "תוויות סימון על מוצרי מזון – האם זה עובד?"

האם משרד החקלאות האמריקאי (ה-USDA) הצליח לייצר את הרגולציה הגרועה בעולם? תשפטו בעצמכם – כשחוק מבלבל במקום לעזור בשנת 2016 הקונגרס חוקק חוק שמחייב שכל מזון שמכיל רכיבים שעברו הנדסה גנטית – יסומנו כדי שהצרכן יוכל לדעת. החוק לא קובע שמזון שעבר שינוי גנטית הוא יותר או פחות בטוח, אלא רק עוסק בחובת גילוי. מכוחהמשךהמשך לקרוא "סימון מזון מהונדס גנטית – איך לבלבל את הציבור"

ב-1976 הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב (EPA) הורתה להיערך כדי למנוע ולטפל בדליפת חלב כמו בדליפת שמן. למה? כי טכנית חלב מכיל כ-3% אחוז שומן. ההוראה לגבי חלב הטילה עלויות עצומות על התעשייה, עד שהיא בוטלה ב-2011. הסיבה הרשמית לא הייתה שחלב שונה משמן, אלא שהוא כפוף לרגולציות אחרות שמטפלות בסיכון לדליפת חלב. הסיפור המלא מאחורי הרפורמההמשךהמשך לקרוא "לבכות על חלב שנשפך"

יושבים במסעדה, ביד כוס יין. המלצר מניח לפניכם צלחת עמוקה מלאה פסטה עם הרוטה האהוב עליכם. המלצר חוזר ומגלף מעל למנה שבבים דקיקים של גבינת פרמג'ן. הטעם והריח הם משהו בין מלוח למתקתק. איך הם עושים אותה כל כך טעימה? אני אמנם מאוד אוהב אוכל, אבל הפוסט הזה לא עוסק בביקורת מסעדות אלא ברגולציה שיצרההמשךהמשך לקרוא "הרגולציה של הפרמג׳ן"

אוהבים פלאפל? בטח תופתעו לשמוע שעיריית תל אביב הודיעה על איסור למכור פלאפל. חכו עם המכתבים לחולדאי, כי זה לא קרה עכשיו. ב-1941 עיריית תל אביב הודיעה על איסור כזה, אבל הוא בוטל בגלל התנגדות ציבורית. למה? הסיבה הרשמית הייתה כדי לשמור על בריאות הציבור ולמנוע את המטרד של ריחות הטיגון. יש שטוענים שמאחורי הסיסמההמשךהמשך לקרוא "אין יותר פלאפל!"

אחת לכמה זמן מתפרסמת בתקשורת כתבה שמצביעה על הקשיים של העוסקים בתחום מסויים. למשל, 7 ימים (ידיעות אחרונות) פרסמו כתבה שמנסה להבין למה ענף המסעדות "נמצא על סף קריסה". מכל מקום עולה המאבק של המסעדות ברגולציה הממשלתית חצי מהטענות קשורות לתוכן של הרגולציה. המסעדנים מתלוננים על דרישות מוגזמות ויקרות, שלפעמים גם בלתי אפשרי לעמוד בהן.המשךהמשך לקרוא "האם למסעדות בישראל יש עתיד?"