ארכיון תגיות:סביבה

ב-2015 התפוצצה פרשת "דיזלגייט" – התברר שפולקסווגן ואאודי התקינו במיליוני רכבים תוכנה שעוקפת את מבחני הפליטה, כדי לרמות את הרגולטורים. בארה"ב, מעל 300 אלף רכבים כאלו נרכשו חזרה מהלקוחות כדי להוריד אותם מהכביש. אבל אז צצה בעיה אחרת: מה עושים עם כל הרכבים שנפסלו ואיפה שמים אותם? הפתרון שנמצא הוא שדות חניה אינסופיים באמצע שוםהמשךהמשך לקרוא "מה קורה למי שלא עומד ברגולציה?"

קליפורניה חווה בשנים האחרונות שריפות ענק הרסניות שהופכות לקטלניות יותר ויותר.  שריפת הענק האחרונה התרחשה בלוס אנג'לס בחודש ינואר האחרון. מעל 29 איש נספו בשריפה ויותר מ-18,000 בתים נשרפו. גם בשנת 2020 התרחשו ברחבי קליפוניה שריפה מאוד קשות.אחרי כל אסון כזה, עולה דרישה ברורה: "הגנו עלינו! אנחנו צריכים יותר רגולציה! תפעלו כדי למנוע את השריפההמשךהמשך לקרוא "מי אשם בשריפות הענק בקליפורניה?"

לפני מספר שבועות פורסם מסמך שכותרתו "ממשל ביידן-האריס יצר רגולציות בעלות של כמעט 50,000$ למשפחה" ( "Biden-Harris Regulations Cost the Average Family Almost $50,000").המסמך נכתב על-ידי קייסי בי. מאליגן, שהיה כלכלן ראשי בממשל טראמפ והיה מעורב במהלכים להפחתת רגולציה באותן שנים.המסמך מנתח את הרגולציה שנקבעה עד כה על-ידי ממשל ביידן (ברור לכולם למה הוא טורחהמשךהמשך לקרוא "האם ביידן והאריס פגעו במשקי הבית האמריקאים?"

לרגולטורים פיננסיים כמו הרשות לניירות ערך יש תפקיד חשוב – לוודא שיש למשקיעים מידע מלא ונכון על אפיקי השקעות שונים. זה חיוני כדי להגן על המשקיעים וגם כדי שיהיה שוק הון מתפקד. וזה לא מוגבל רק לברוקרים ואנשי עסקים, כי הפנסיות של כולנו מושקעות בשוק ההון. אבל בשנים האחרונות נראה שהרשות לניירות ערך בארה"ב, ה-SEC,המשךהמשך לקרוא "ה-SEC מתערב ברגולציה אקלימית"

אם תטיילו במונטנה שבארה"ב תראו שם כבשים ענקיות. מאחורי הכבשים האלו יש סיפור מטורף. ארתור צ׳ובארט (Arthur Schubarth) הוא חקלאי בן 80, שבבעלותו חווה במדינת מונטנה בארצות הברית. תחום ההתמחות של צ'ובארט הוא גידול והרבעה של עיזים וכבשים. לרוב הוא מרביע ומוכר אותם לצרכי צייד. בארה"ב נהוג לצוד בעלי חיים ואחרי מחקר מקיף, צ׳ובארט החליטהמשךהמשך לקרוא "כשכבשים ממרכז אסיה פוגשות טכנולוגיה מהעתיד "

הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב (ה-EPA) מקדמת בשנים האחרונות המון רגולציה. למשל, הגבלות אגרסיביות של הפליטות המותרות מרכבים, שישנו את שוק הרכב האמריקאי ויקבעו אילו מכוניות יסעו על הכבישים. הם גם קידמו ותמכו בהוראות שונות לגבי מוצרים ביתיים שבהם מותר ואסור להשתמש בבית הפרטי (כמו מקלחות ומדיחי כלים) – גם אם התוצאה היא מוצרים נחותים שיכוליםהמשךהמשך לקרוא "מדיניות מבוססת פחד – ואיך אפשר להימנע ממנה?"

יצא לכם להפעיל את מדיח הכלים, רק כדי לגלות שאחרי הניקוי הכלים נשארו מלוכלכים?יש סיכוי סביר שזה בגלל הרגולציה.לא הרגולטור בישראל, אלא הרגולטור האמריקאי – כי אנחנו מייבאים הרבה מאוד מוצרים מארה"ב או שעומדים בדרישות האמריקאיות. זה תמיד נשמע מגוחך כשמציגים כך את הנושא. "רגולציה על מדיחי כלים". זו למעשה רגולציה על צריכת מים וצריכתהמשךהמשך לקרוא "כישלון הרגולציה על מדיחי הכלים"

לפני המלחמה בעזה ולפני הסערה המשפטית בישראל, כולם הוטרדו ממשבר האקלים. ובזמן שאנחנו היינו עסוקים בשחרור חטופים מעזה, התקיימה ועידת COP28, שעסקה בצמצום פליטות פחמן דו חמצני. היעד הרשמי: הגעה לאיפוס פחמן (net zero carbon) עד שנת 2050. יש מספר צעדים מוכרים שעליהם מדברים: מס על פחמן, פריסת פאנלים סולאריים, התקנת טורבינות רוח והסבת מגזרהמשךהמשך לקרוא "תכנית למלחמה במשבר האקלים"

בשנת 2015, ממשל אובמה העביר חבילת רגולציה מקיפה שכונתה – CPP, קיצור ל-Clean Power Plan. אובמה והסוכנות להגנת הסביבה (EPA) תכננו לעשות מהפכה ולהילחם בשינוי האקלים. בין יתר ההוראות, ה-CPP הגדיר לכל מדינה בארה"ב יעד משלה להפחתת פליטות הפחמן. הרגולציה אפשרה לכל מדינה להגיש לממשל הפדרלי תכנית שמפרטת איך היא מתכוונת להגיע ליעד (זה בעצםהמשךהמשך לקרוא "הגבלה דרסטית על שיקול הדעת של רגולטורים: פסק דין וירג'יניה המערבית נ' ה-EPA"

יש שני טרנדים חזקים עכשיו בכל העולם – רגולציה סביבתית ורגולציה על טכנולוגיות חדשניות (סייבר, AI וכו'). כל מדינה מעצבת את הרגולציה שלה באופן שונה. למשל, בישראל הפעילות של Uber אסורה, בעוד שבארה"ב ובאירופה הפעילות חוקית והחברה משגשגת. אותו דבר קורה ברגולציה סביבתית. כל מדינה עושה את הבחירות שלה. תיאורטית זה אמור להיות על בסיסהמשךהמשך לקרוא "ההבדל בין ארה"ב לסין ברגולציה הסביבתית"

אוסטרליה היא מהמדינות המובילות בפריסת פאנלים סולאריים לייצור חשמל (PV). על הגגות של רבע מהבתים מותקנים פאנליים סולאריים. הפריסה הנרחבת היא תוצר של החלטה מכוונת לצמצם פליטות פחמן דו חמצני כחלק ממדיניות האקלים ברמה הפדרלית של אוסטרליה. הקו הזה מאוד הגיוני. אם אתם שואלים אותי – לפני שרצים להתקין מערכות סולאריות ענקיות בשטחים פתוחים -המשךהמשך לקרוא "פאנל סולארי על כל גג – התכנית של ממשלת אוסטרליה"

כולנו יודעים לדקלם שפלסטיק מזיק לסביבה ובשנים האחרונות שמענו הצעות לאסור או להגביל שימוש בפלסטיק. הדיון הזה מתנהל עכשיו בכל העולם המערבי. לאחרונה נתקלתי בדוח שחיברה אנג'לה לוגומסיני, שמסביר איך הצעות לרגולציה על פלסטיק לא יפתרו את הבעיות הסביבתיות. הדוח כולל דוגמאות לכך שהאיסורים על שימוש בפלסטיק עלולים לגרום לפגיעה בסביבה אם הם יקבעו באופןהמשךהמשך לקרוא "רוצים להגן על הסביבה? אל תמהרו לאסור על שימוש בפלסטיק"

קואליציה שכוללת 30 מדינות, מספר יצרניות רכב וגופים מחוזיים ועירוניים התחייבו שעד 2040 כל הרכבים יהיו עם אפס פליטות.זה נשמע טוב. רק שצריך לשים לב לכמה סייגים:1. ארבע מתוך חמש המדינות שמובילות את ייצור הרכבים בעולם לא חתמו על ההסכם (סין, ארצות הברית, יפן וגרמניה – בחוץ). עם זאת כמה מדינות בתוך ארה"ב כן חתמוהמשךהמשך לקרוא "ההסכם החדש – רכבים עם אפס פליטות"

נתחיל בגילוי נאות: אחד הדברים ששנאתי בדירות שכורות בתל אביב זה מקלחת עם זרם מים חלש. אישתי אומרת שמה שעושה חדר טוב בבית מלון זה זרם המים. למרות הדעה הנחרצת שלי בנושא, ממשל ביידן פועל כדי להגביל את זרם המים במקלחות. האם הטיעונים שלהם משכנעים? טיפה רקע: החל משנת 1992 יש רגולציה פדרלית שקובעת שראשהמשךהמשך לקרוא "כשהמדינה נכנסת לכם למקלחת"

כל החלטה מיועדת כדי להביא לתוצאות טובות. אבל לפעמים המציאות מפתיעה אותנו וההחלטות שלנו גורמות לתוצאות לא רצויות ואפילו מזיקות. התופעה הזו מכונה "אפקט הקוברה". כשזה קורה לאדם פרטי – זאת בדרך כלל בעיה שלו. אבל כשזה קורה לממשלה – בדרך כלל הרבה אנשים יסבלו מהכשל הזה. הסיפור המקורי שעל שמו קרוי אפקט הקוברה, קרההמשךהמשך לקרוא "אפקט הקוברה – כאשר המדיניות גורמת לתוצאה ההפוכה"

לאחרונה יש שוב ושוב קריאות לאסור על שימוש בפלסטיק – בין אם בשקיות פלסטיק או בכלים חד פעמיים. גם אני חושב שזיהום הוא בעיה סביבתית מרכזית. אבל זה שאנחנו מסכימים על הבעיה, לא אומר שאיסור הוא הפתרון. למשל, הצעה לאסור על שקיות פלסטיק מבוססת על אינטואיציה די פשוטה: אם שקיות פלסטיק הופכת לפסולת שיוצרת השפעותהמשךהמשך לקרוא "במקום איסור על שימוש בכלי פלסטיק – יש חלופות טובות יותר"

בחודש דצמבר 2020 הנשיא טראמפ חגג את אחד הניצחונות המוזרים ביותר שלו מול הרגולציה. הוא הצליח לעקר מתוכן רגולציה שקבעה בכמה מים מדיח כלים יכול להשתמש. אובמה רוצה לחסוך מים הכהונה של טראמפ בבית הלבן הייתה סוג של תנועת נגד לאובמה. ולכן כמו במקרים אחרים – גם פה הסיפור מתחיל בממשל אובמה. בתקופת אובמה נקבעההמשךהמשך לקרוא "שחררו את מדיחי הכלים!"

הצעת חוק חדשה בארה"ב מבקשת לאסור על אנשים פרטיים להחזיק אריות, נמרים, טיגריסים, צ'יטות, יגוארים וחתולים גדולים אחרים. בשביל להחזיק נמרים ואריות תצטרכו לקבל רישיון ממשרד החקלאות האמריקאי (USDA). מעבר לחובת הרישוי להחזיק "חתולים גדולים", יש גם חובת רישום: חובה לרשום כל בעל חיים כדי שאפשר יהיה לבצע מעקב בשגרה, או תחקיר אם תקרה תאונה.המשךהמשך לקרוא "נמרים, רגולציה וחיות אחרות"

בשבועות האחרונים יש מתקפה של פעילי אקלים על השירות המטאורולוגי הישראלי. הטענה היא שהשירות המטאורולוגי לא מקשר בין מזג האוויר בישראל בשנה האחרונה לבין משבר האקלים. מאחר שאני לא מומחה בתחום, אני נזהר מלהביע עמדה נחרצת בנושא הזה. אבל מה שתפס את תשומת ליבי זו התגובה של מנהל השירות המטאורולוגי – ניר סתיו (שם מעולההמשךהמשך לקרוא "בשבח המורכבות"

בפוסט הזה נראה מה טראמפ עשה ב-2020 ומה הוא הספיק לעשות בארבע שנות הכהונה שלו. נתחיל בסיכום של שנת 2020: 1. רגולציית חצות לקראת סוף קדנציה, נשיא מכהן חושש שהוא לא יבחר שוב (ואם זו קנציה שניה הוא יודע את זה בוודאות). ולכן בחודשי הכהונה האחרונים נשיאים מנסים להעביר הרבה מאוד רגולציות. זה כנראה קשורהמשךהמשך לקרוא "סיכום שנת 2020 וסיכום של כהונת טראמפ"

מרבית מומחי האקלים בעולם מאמינים שאנחנו נמצאים במהלכו של תהליך גלובלי של שינוי אקלים. לפי אותם מומחים יש לבני אדם השפעה על שינוי האקלים – בגלל פליטת פחמן דו חמצני. הצוות הבין ממשלתי של האו"ם על שינוי אקלים (IPCC) קורא למדינות להפחית באופן משמעותי את פליטות הפחמן. מדברים על יעד של אפס פליטות פחמן בשנתהמשךהמשך לקרוא "האנרגיה של העתיד: פרק 1 (איך נגיע ל-0 פליטות פחמן)"

רבים מוטרדים מהסכנות שבשינוי אקלים. דוח של חברת הייעוץ מקינזי מצביע שהתדירות של אירועים קיצוניים כתוצאה משינויי אקלים (כמו גלי חום קיצוניים, היעדר נגישות למי שתיה, עליית פני הים, הוריקנים ועוד) תלך ותגבר בשנים הקרובות. לפי הדוח, בעתיד אותם אירועים קיצוניים גם יתרחשו באיזורים חדשים בהם הם לא היו נפוצים בעבר. במקינזי מסבירים שיותר ויותרהמשךהמשך לקרוא "מס פחמן"