כוכבים בעיניים: למה דירוג בתי המלון לא אומר מה שאתם חושבים?

בשנה שעברה נסעתי עם המשפחה לנופש. בחרנו מלון שדורג כמלון ארבעה כוכבים – לא הכי יוקרתי, אבל אמור להיות נוח, עם שירות טוב ואווירה נעימה. התמונות באתר נראו מצוינות, ואישתי הייתה מרוצה מרמת המלון – הרגשנו שבחרנו נכון. אבל כבר בקבלה התחיל הסדק הראשון. הקבלה הייתה סגורה כשהגענו (בצהריים!), לקח זמן עד שמישהו הגיע. כשכברהמשךהמשך לקרוא "כוכבים בעיניים: למה דירוג בתי המלון לא אומר מה שאתם חושבים?"

מהלך מבריק: לוטו הרכבת

חברת הרכבת של הודו השיקה במומבאי יוזמה פשוטה שמנסה לפתור בעיה קשה.כבר שנים נוסעים רבים לא משלמים על כרטיס הנסיעה. הבעיה כל כך חמורה, שכ-20% מהנוסעים ברכבת נוסעים בלי לקנות כרטיס.חברת הרכבת מפסידה מאות מיליוני דולרים בשנה בגלל זה.אז מה הם עשו?אם יש בעיית עבריינות – צריך כמובן יותר אכיפה. אז לא. הם הפכו אתהמשךהמשך לקרוא "מהלך מבריק: לוטו הרכבת"

איך לשנות התנהגות ציבורית בלי להכריח אף אחד?

דמיינו מצב: הממשלה מתמודדת עם בעיה מטרידה – עלייה משמעותית במספר מקרי ההתייבשות בקרב מטיילים בשמורות טבע ובגנים הלאומיים, בעיקר במהלך הקיץ. אנשים יוצאים לטייל בלי מספיק מים, וכתוצאה מכך נרשמות עשרות קריאות חירום בכל שבוע ויש לא מעט נפגעים. הניסיון הראשון של הממשלה להתמודד עם הבעיה הוא באמצעות רגולציה: קובעים כמות מינימלית של מיםהמשךהמשך לקרוא "איך לשנות התנהגות ציבורית בלי להכריח אף אחד?"

אגרת הגודש בניו יורק 

ב-5 בינואר 2025, נכנסה לתוקף אגרת גודש במנהטן, ניו יורק, המחייבת נהגים בתשלום עבור כניסה לאזורים מתחת לרחוב ה-60 בשעות השיא. מטרת האגרה היא להפחית את עומסי התנועה, לשפר את איכות האוויר ולגייס כספים לשדרוג מערכת התחבורה הציבורית בעיר. מהלך דומה מתוכנן גם בגוש דן. התעריפים משתנים בהתאם לשעות היום ולסוג הרכב. למשל, רכבים פרטייםהמשךהמשך לקרוא "אגרת הגודש בניו יורק "

למה עובדים מפרים את הנהלים של הארגון?

מחקר של מכון גרטנר מצביע על הסיבות לכך שעובדים בארגונים גדולים לא עובדים לפי הנהלים:32% לא מצאו מידע רלוונטי כשהם החמיצו הוראה20% לא הצליחו לזהות את המידע הנדרש19% לא זכרו את ההוראה / הנוהל16% לא הבינו את הנוהל הרבה פעמים כשאנחנו נתקלים בהפרות של כללים אנחנו אומרים שצריך עוד ענישה.אבל שימו לב לסיבות ההפרה. העובדיםהמשךהמשך לקרוא "למה עובדים מפרים את הנהלים של הארגון?"

האם כלכלה התנהגותית משפרת את הציות לחוקי המס? תשאלו את החוקרים

רשות המיסים של הרפובליקה הדומיניקנית רצתה לצמצם את העלמות המס. הם החליטו לא לקבוע רגולציה וגם לא לצאת למבצע אכיפה. במקום הם בחרו בכלי יותר גמיש ולא כופה – התערבות מבוססת כלכלה התנהגותית. מה זה כלכלה התנהגותית? תורת הכלכלה חוקרת התנהגות אנושית המבוססת על הנחה שבני האדם מקבלים החלטות רציונאליות (מגדירים מטרה ומקבלים החלטות שמקדמותהמשךהמשך לקרוא "האם כלכלה התנהגותית משפרת את הציות לחוקי המס? תשאלו את החוקרים"

מס פחמן

רבים מוטרדים מהסכנות שבשינוי אקלים. דוח של חברת הייעוץ מקינזי מצביע שהתדירות של אירועים קיצוניים כתוצאה משינויי אקלים (כמו גלי חום קיצוניים, היעדר נגישות למי שתיה, עליית פני הים, הוריקנים ועוד) תלך ותגבר בשנים הקרובות. לפי הדוח, בעתיד אותם אירועים קיצוניים גם יתרחשו באיזורים חדשים בהם הם לא היו נפוצים בעבר. במקינזי מסבירים שיותר ויותרהמשךהמשך לקרוא "מס פחמן"

חוק לעידוד תרומת איברים

תרומת איברים מצילה חיים. זה ברור. אבל למרות שיש לי שתי כליות ואני צריך רק אחת – אני לא ממהר לתרום כלייה. אגב, גם דם (שהוא "איבר" מתחדש) אנחנו לא ממהרים לתרום. בישראל יש 1,235 איש שממתינים להשתלת איבר, מתוכם 857 לכליה. בארצות הברית יש כ-113,000 איש שממתינים להשתלת איברים. ובממוצע כל יום מתים 20המשךהמשך לקרוא "חוק לעידוד תרומת איברים"

משלוש יוצא אחד: השוק החופשי, הרגולטור או שלטון הפלטפורמה?

הויכוח המסורתי סביב רגולציה עוסק בשאלה – האם עדיף לתת לכוחות השוק להתנהל כדי להביא לתוצאה האופטמלית, או שאולי הממשלה צריכה להתערב ולפתור כשלי שוק באמצעות רגולציה? זה בעצם ויכוח של בעד ונגד רגולציה. ורוב הדיון נע על הציר בין רגולציה ממשלתית לבין היד הנעלמה של השוק החופשי (במקרה כזה החברות יחילו על עצמן רגולציההמשךהמשך לקרוא "משלוש יוצא אחד: השוק החופשי, הרגולטור או שלטון הפלטפורמה?"

חמש דרכים מוכחות להעלאת אחוז ההצבעה בעזרת כלכלה התנהגותית

מחר (שוב) בחירות. האם תלכו להצביע? במערכות הבחירות בשנת 2019 שיעור המצביעים היה 67% ו-69%. בעשרים השנים האחרונות הוא נע בין 60% ל-70% (עם חריג אחד ב-2015). זה אומר שבערך שליש מבעלי זכות ההצבעה נשארים בבית. יש אנשים שטוענים שצריך רגולציה כופה שתחייב הצבעה בבחירות. אבל לפני שהולכים לכיוון של רגולציה, בואו נסתכל על אופציההמשךהמשך לקרוא "חמש דרכים מוכחות להעלאת אחוז ההצבעה בעזרת כלכלה התנהגותית"

מי קובע את הסטנדרט של בטיחות רכבים?

נסיעה במכוניות היא פעילות שיש בה סיכון. בישראל נהרגים מידי שנה כ-300 איש בתאונות דרכים. בשנת 2018 נהרגו באירופה כ-25,100 איש ונפצעו קשה כ-135,000. מעבר לפגיעה הבלתי נתפסת בחיי אדם, לתאונות דרכים יש השלכות מרחיקות לכת על ההוצאות של מערכות ממשלתיות כגון מערכת הבריאות, מערכת הרווחה ותכנון מערך התחבורה. אפשר היה לצפות שמחוקקים ורגולטורים ימהרוהמשךהמשך לקרוא "מי קובע את הסטנדרט של בטיחות רכבים?"

להתמודד עם שינויי האקלים

כמה חודשים אחרי שהנשיא טראמפ נכנס לבית הלבן הוא הודיע שארה"ב תפרוש מאמנת פריז בנושא האקלים. זו הייתה רעידת אדמה כי לכולם היה ברור שהפרישה של ארה"ב מהאמנה תחליש אותה מאוד. פרשנים טענו שבלי ארה"ב, ההסכם עלול לקרוס או להיות חסר ערך ללא רגולציה אמריקאית. [הפוסט לא עוסק בסוגיה עצמה של שינוי אקלים – קיומההמשךהמשך לקרוא "להתמודד עם שינויי האקלים"

האם הגיע הזמן לרגולציה על החלל?

מי שעוקב אחרי הבלוג יודע שכל הזמן חלה עליכם רגולציה. כשאתם יושבים בבית מול המחשב, כשאתם מפליגים בים וגם כשאתם טסים בשמיים. סביב כל אחת מהפעולות האלו יש הרבה מאוד רגולציה. לפקח על החלל החיצון אבל יש מקום אחד שנשאר יחסית ריק מרגולציה – החלל. האם זה עומד להשתנות? צפוף בחלל החיצון מה עולה לכםהמשךהמשך לקרוא "האם הגיע הזמן לרגולציה על החלל?"

שירות במקום רגולציה

מאחורי כל רגולציה יש סיפור. ובכל סיפור יש גיבורים. כשאדם רוצה לשכור דירה הוא נמצא בעמדת נחיתות מול בעל הדירה. בעלי דירות חוששים שהשוכר, שהוא לרוב אדם זר, יגרום נזק לדירה או יברח בלי לשלם את החשבונות. לכן מקובל לדרוש שהשוכר יפקיד בטוחה. יש כל מיני סוגים של בטוחות – לפעמים דורשים כסף מזומן, לפעמיםהמשךהמשך לקרוא "שירות במקום רגולציה"

קשי שתייה ורגולציה מתקדמת

זיהום פלסטיק במאתיים השנים האחרונות אנחנו מזהמים את הסביבה שלנו בקצב הולך וגובר. אנחנו מזהמים את האוויר, את המים ואת הקרקע. גם אם אתם לא חברים בארגונים ירוקים, כנראה שאתם לא מתלהבים מהאפשרות לשתות מים מזוהמים או לנשום אוויר מזוהם. הרגולציה הסביבתית מבקש לצמצם את הפגיעה הזאת. בקליפורניה החליטו לטפל באחד הגורמים לזיהום ימי -המשךהמשך לקרוא "קשי שתייה ורגולציה מתקדמת"

רגולציה יכולה להיות כיף!

הלוטו בשבדיה היום מי שנתפס נוהג מעל למהירות המותרת – מקבל קנס. ככה עובדת רגולציה: חוקים ועונשים. תסכימו איתי שזה לא ממש כיף. אבל מה אם אפשר גם להרוויח מהמשחק שנקרא "נהיגה"? זה היה הרעיון של בחור בשם קווין – לעודד אנשים לנהוג בזהירות, באמצעות משחק מהנה וכייפי. מצלמות מהירות יצלמו את כל הרכבים שחולפיםהמשךהמשך לקרוא "רגולציה יכולה להיות כיף!"

תוויות סימון על מוצרי מזון – האם זה עובד?

כמו בהרבה תחומים, גם בעולם הרגולציה יש טרנדים ואופנות. אחת האופנות העדכניות היא שימוש בתובנות של כלכלה התהגותית. אני לחלוטין בעד הגישה הזו וחושב שצריך לעשות יותר שימוש בכלים כאלו. הבעיה היא שאנשים מתעלמים מהמגבלות של כלים כאלו ומתייחסים לכלכלה התנהגותית כפתרון קסם. חובת גילוי מידע אחד השימושים הכי נרחבים בתובנות התנהגותיות הוא בסימון מזון.המשךהמשך לקרוא "תוויות סימון על מוצרי מזון – האם זה עובד?"

רגולציה על ערפדים

צעיר לנצח מאז תחילת שנות ה-2000 יש טרנד בריאותי חדש – עירוי דם צעיר. אנשים קונים מנות דם (בעיקר פלזמה) של אנשים צעירים ומבצעים עירוי דם – מכניסים אותו לתוך מחזור הדם שלהם. מאחורי התופעה הזו יש אמונה שלדם צעיר יש תועלת בריאותית. הכל התחיל בגלל מחקר שבוצע בעכברים מבוגרים וצעירים, והתפרסם בכתב העת nature.המשךהמשך לקרוא "רגולציה על ערפדים"

רגולטור ושמו Twitter: על רגולציה עצמית

הרשת החברתית Twitter הכריזה על מדיניות חדשה לגבי קמפיינים פוליטיים. המדיניות החדשה קובעת כללי משחק – רגולציה – עבור פרסומות פוליטיות. המדיניות החדשה מופעלת לקראת הבחירות הקרובות באירופה, אוסטרליה והודו (כנראה שהם יגיעו לישראל רק בבחירות הבאות). מי שירצה לבצע פרסום ממומן באזורים אלה דרך Twitter יצרך להגיש בקשה לאישור מראש (certification). החל מה-11 למרץהמשךהמשך לקרוא "רגולטור ושמו Twitter: על רגולציה עצמית"

עיצוב מדיניות באמצעות כלים מעולם העיצוב

בסופו של דבר, רגולציה היא כלי לעיצוב התנהגות של אנשים. הבעיה מתחילה כשמוסיפים אנשים למשוואה. אנשים הם יצורים מורכבים ולא צפויים, וניסיון לחזות מראש כיצד יגיבו לרגולציה ולמדיניות ציבורית מסתיים פעמים רבות בכישלון ובתוצאות לא רצויות. אחת הדרכים להתמודדות עם האתגר הזה היא לשלב את ״משתמשי הקצה״ (AKA – האזרחים) בתהליך עיצוב הרגולציה. הגישה הזוהמשךהמשך לקרוא "עיצוב מדיניות באמצעות כלים מעולם העיצוב"