ארכיון תגיות:תחרות

האיחוד האירופי כבר החליט בעבר ש“חלב”, “גבינה” ו“שמנת” הן מילים ששייכות למוצרים מעולם החי. לפי החוק האירופי, רק מה שיוצא מבלוטות החלב של פרה או עז יכול להיקרא בשם הזה. זו הסיבה שבסופרמרקטים תמצאו “משקה סויה” או “משקה שיבולת שועל”, ולא “חלב סויה”. עכשיו מגיע השלב הבא: מהפכה לשונית בתחום הבשר. לפי ההצעה שאושרה בפרלמנטהמשךהמשך לקרוא "למה האיחוד האירופי נגד המבורגר צמחוני?"

התרשים שלפנינו מבוסס על מחקר של חברת הייעוץ Cullen International, והוא מתאר את מצב ההתערבות הרגולטורית בשוק הסיטונאי של שירותי אינטרנט פס רחב במדינות האיחוד האירופי. זו רגולציה שעוסקת במערכות היחסים בין חברות אינטרנט שונות והיא מיועדת להבטיח תחרות. מדובר בשירותים שמאפשרים לספקי אינטרנט קטנים להשתמש בתשתיות של הספקים הגדולים – כמו חיבורים לבית, קוויםהמשךהמשך לקרוא "אירופה משחררת את שוק האינטרנט"

רוני הוא בוגר יחידה טכנולוגית שיחד עם עוד שני שותפים הקים סטארט אפ פורץ דרך. הם עבדו מאוד קשה ולאט לאט החברה צמחה, גייסה עובדים וגם צברה לקוחות. אחרי שש שנים הם העבירו חצי ממטה החברה לארצות הברית – כדי לעבוד צמוד ללקוחות הגדולים שלהם. כדי לשמור על היתרון התחרותי של החברה, רוני מקפיד לחתוםהמשךהמשך לקרוא "אסור לאסור להתחרות"

הרשויות באיחוד האירופי מפעילות אמצעי אכיפה דרסטי כלפי חברת Apple.לפני שבוע הוטל על Apple קנס בסכום של כ-2 מיליארד אירו בגין עבירות על רגולציית התחרות של האיחוד האירופי. מה הסיפור?חברת Apple בנתה לעצמה מעמד ייחודי. מצד אחד, יש לה אפליקציות כמו אפליקציית "Apple Music", בה אפשר להאזין למוזיקה ולפודקאסטים.מצד שני, יש לה גם את חנותהמשךהמשך לקרוא "עדכון רגולציה: אכיפה באירופה על רגולציית תחרות"

עד שההייטק נכנס למשבר, היו הרבה חברות שהצטיינו בגיוס עוד ועוד כסף ממשקיעים. זה אפשר לאותן חברות להוציא המון כסף, גם אם הן לא היו רווחיות. אנחנו רגילים לחשוב על חברות טכנולוגיה כחברות שמתמקדות בחדשנות. אבל העובדה ששולי הרווח של החברות היו קטנים או לא קיימים, הביאו חלק מהן לאמץ אסטרטגיות שמאפיינות ענפים הרבה יותרהמשךהמשך לקרוא "איזה רגולציה אובר רוצה?"

מדינות רבות רוצות לפתח את שוק האנרגיה ולעבור לאנרגיות שמש ורוח. אחד החסמים המרכזיים למעבר הזה הוא הרגולציה של אותן מדינות. הפוסט מבוסס על מחקר של ג'ושוע מייסי. מסע להיסטוריה הרגולטורית של שוק האנרגיה רגולציה של עידן הנפט הסיפור שלנו מתחיל בתחילת המאה ה-20. באותה תקופה נפט הוא המלך, אחרי שהחליף את הפחם. בתחילת הדרך,המשךהמשך לקרוא "מי רודף את שוק האנרגיה כבר יותר מ-100 שנים?"

הסיפור הזה מתחיל בהצעת חוק עם שם קליט. הסנטורית איימי קלובוצ'ר הגישה הצעת חוק ששמה "החוק לחדשנות אמריקאית ובחירה דיגיטלית" (American Innovation and Choice Online Act).הצעת החוק חלה על חברות טכנולוגיה שהן פלטפורמות למכירת מוצרים. לב הצעת החוק הוא איסור למכור מוצרים משלהן או לפרסם את עצמן על גבי הפלטפורמה. כדי להבין מה הצעת החוקהמשךהמשך לקרוא "הצעת החוק שתחול על שתיים וחצי חברות ולא תגן על התחרות "

ארצות הברית היא מעצמה ימית. היא שולטת בים גם מבחינה צבאית וגם מבחינה כלכלית-מסחרית. אנחנו רגילים לחשוב על ארצות הברית כמסמלת סחר חופשי, גלובליזציה ותחרות. בפועל, ארצות הברית נגועה בפרוטקציונזם והסדרים שמונעים תחרות. כשל המדיניות הכי בולט בתחום הוא חוק ג'ונס.החוק קובע שרק ספינה מתוצרת ארה"ב עם צוות אמריקאי יכולה לשוט בין שני נמלים אמריקאים.המשךהמשך לקרוא "חוק ג'ונס וההיסטוריה של הפרוטקציוניזם הימי"

ב-15 שנים האחרונות החלום הישראלי השתנה. להיות רופא או עורך דין זה בסדר, אבל אנשים רוצים לעשות אקזיט. זאת אומרת, להקים חברת סטארטאפ ולמכור אותה במאות מיליוני דולרים.* למי היזמים מוכרים את הסטראטאפים שלהם?לחברה גדולה יותר. ולפעמים – לחברת ענק. לפי דיני התחרות מדובר במיזוג – חברה אחת שרוכשת חברה אחרת. בכל העולם יש רגולציההמשךהמשך לקרוא "האם להגביל אקזיטים של סטראטאפים?"

ביום שישי הנשיא ביידן חתם על צו נשיאותי לקידום התחרות שכותרתו "Executive Order on Promoting Competition in the American Economy". באופן טבעי הצו והתדריכים של הבית הלבן מספרים על המטרות החשובות שלו – עידוד התעסוקה אחרי משבר הקורונה, הגברת תחרות במשק והקלות שונות. בעיתונות הכלכלית (בישראל ובעולם) תוכלו למצוא פירוט נרחב על הצו ומטרותיו המפורשות.המשךהמשך לקרוא "ממשל ביידן – בעד או נגד תחרות?"

בפוסט הקודם ראינו שמערכת המס בארה"ב מסובכת ולא יעילה, ושהדבר עולה לאזרחים בזמן ובכסף. מי שמציל את אזרחי ארה"ב מהבירוקרטיה הממשלתית הן חברות פרטיות שמסייעות בהכנת דיווחי המס לציבור ומתפרנסות מכך יפה. העסק של אותן חברות מבוסס על כך שקשה לציבור להתנהל מול הממשלה. כשה-IRS התכוון להקים מערכת מחשוב חדשה שתייעל את ההליך, החברות קידמוהמשךהמשך לקרוא "מי אשם שמערכת המס מסובכת? (חלק 2)"

בישראל כמעט לא מדברים על רגולציה. ואם כבר מדברים אז השיח בנאלי: ימנים קוראים לביטול והפחתת רגולציה ושמאלנים קוראים להוספת רגולציה. זאת חלוקת התפקידים.למה? ככה.וזה חבל כי העמדות שלנו לא אמורות להיות מוכתבות מראש. ומי בכלל אמר ששמאלנים אמורים תמיד לתמוך בהוספת רגולציה וההיפך? אז כדי להראות שזה לא חייב להיות ככה, בואו נדבר עלהמשךהמשך לקרוא "דה רגולציה זה לא עניין של ימנים: 40 שנים לרפורמת ההובלה היבשתית בארה"ב"

חשוב שצעצועים ומוצרים לתינוקות וילדים יהיו בטוחים. אולי אפילו יותר ממוצרים למבוגרים, בגלל שילדים קטנים יותר פגיעים. יש כל מיני סיכונים. למשל, צריך לדאוג שלא יהיו חלקים קטנים שהם עלולים לבלוע וגם שלא יהיו בהם כימיקלים מסוכנים (כמו עופרת). כל הורה רוצה להגן על הילד שלו. זה מסוג הנושאים שאין עליהם מחלוקת. ולכן בשנת 2008המשךהמשך לקרוא "להגן על הילדים הקטנים או על הילדים הגדולים?"

שני אנשים רוצים לקנות את אותו מוצר, מאותו מוכר. שניהם גולשים לאתר האינטרנט של המוכר וקונים את אותו המוצר.במחירים שונים. בטח יצא לכם להיתקל בזה – זה מאוד בולט כשמזמינים טיסות ומלונות. משום מה, לאחד מציגים מחירים גבוהים ולשני מחירים נמוכים. מרגיז. הנה דוגמה למקרה שלכאורה נראה כמו אפליית מחירים – אתר booking מציג מחיריםהמשךהמשך לקרוא "איך להתמודד עם אפליית המחירים הדיגיטלית?"

לפני שנתיים כתבתי כאן על חוק ג'ונס (שמו הרשמי: The Merchant Marine Act of 1920), שקבע שכדי שספינה תוכל להפליג בין שני נמלים אמריקאיים היא חייבת להיות תוצרת ארה"ב ושכל אנשי הצוות הם אמריקאיים. לספינות שלא יוצרו בארה"ב או שהצוות לא אמריקאי כולו מותר שרק אחד משני הנמלים יהיה אמריקאי. החוק נועד לתת עדיפות לתעשייתהמשךהמשך לקרוא "חוק ג'ונס מכה שנית – והוא אפילו לא נותן פרוטקציה"

סטראטאפ חדש רוצה לעזור לכם להתנהל יותר נכון כלכלית – לאפשר לכם לשלם על מוצר שקניתם בחנות או להשקיע כסף בעמלות נמוכות מאלה של הבנקים או ללא עמלות כלל.אלא שהתכנית הזאת נגנזה. מסתבר שהסטראטאפ שרוצה לעזור לכם בהתנהלות הפיננסית, לא מצליח לפתוח חשבון בנק בעצמו. אם התרגלתם להאשים את הרגולציה – זה לא בדיוק המקרה.המשךהמשך לקרוא "איך הרגולציה משפיעה על התחרות בין הבנקים לחברות הפינטק?"

הויכוח המסורתי סביב רגולציה עוסק בשאלה – האם עדיף לתת לכוחות השוק להתנהל כדי להביא לתוצאה האופטמלית, או שאולי הממשלה צריכה להתערב ולפתור כשלי שוק באמצעות רגולציה? זה בעצם ויכוח של בעד ונגד רגולציה. ורוב הדיון נע על הציר בין רגולציה ממשלתית לבין היד הנעלמה של השוק החופשי (במקרה כזה החברות יחילו על עצמן רגולציההמשךהמשך לקרוא "משלוש יוצא אחד: השוק החופשי, הרגולטור או שלטון הפלטפורמה?"

בשנים האחרונות פייסבוק סופגת הרבה מאוד ביקורת – מעקב אחר משתמשים, פגיעה בפרטיות, קיממבריג' אנליטיקס ומה לא. אבל לפני בערך שנה משהו השתנה. פייסבוק מזמינה רגולציה על חברות אינטרנט ועל רשתות חברתיות. היא מבקשת שיטילו עליה רגולציה. מארק צוקרברג פרסם טור דעה שבו הוא קרא להטיל רגולציה בארבעה תחומים שונים: פיקוח על תוכן, פעילות פוליטיתהמשךהמשך לקרוא "למה פייסבוק מבקשת שיפקחו עליה?"

מי לדעתכם הרגולטור שמפקח על כך שפיצות עומדות בסטנדרטים בריאותיים? מסתבר שהתשובה לשאלה הזו לא כל כך פשוטה. בעיית החפיפות בין רגולטורים במדינה המודרנית יש המון רגולציה חשובה שנקבעת על ידי הרבה רגולטורים. כמה הוראות רגולטוריות יש? אף אחד לא באמת יודע. אחת התוצאות של כמות הרגולציה היא חפיפות וסתירות בין רגולטורים. בפוסט קודם ראינוהמשךהמשך לקרוא "תחרות כפתרון לחפיפות וסתירות ברגולציה"

דיני הגבלים עסקיים מיועדים למנוע חסמים מלאכותיים לתחרות כדי למנוע פגיעה בצרכנים. זה תחום שמבוסס מאוד על כלכלה, אבל מפעם לפעם עולות הצעות פופוליסטיות שעלולות לגרום ליותר נזק מתועלת. קחו לדוגמה את ההצעות של הסנטורית הדמוקרטית אליזבט וורן, שמתכוונת לרוץ לנשיאות ארה"ב בשנת 2020. לפני כמה חודשים היא הצהירה שכנשיאה היא תקדם שתי יוזמות בתחוםהמשךהמשך לקרוא "תחרות ופופוליזם אמריקאי"

אתם חולים וקיבלתם מרשם לאנטיביוטיקה. צריך ללכת לבית מרקחת. למה הם כל כך רחוקים ואין אף בית מרקחת באזור? היסטורית אתם יכולים להאשים את סעיף 20(א) לפקודת הרוקחים שקבע: "לא ייפתח בית מרקחת אלא במרחק של חמש מאות מטרים לפחות מבית מרקחת קיים…" עד שנת 1991 היה איסור לפתוח שני בתי מרקחת סמוכים (אלא באישורהמשךהמשך לקרוא "תחרות ורגולציה"