חוקי אלכוהול באירופה

בכל חברה יש יחס אחר לאלכוהול. לפעמים מדובר ביחס מורכב, לפעמים זה משקה בסיסי ולפעמים הוא חלק ממסורת דתית או תרבותית. גם בישראל היחס לאלכוהול נמצא בתחום האפור: זה לא אסור, אבל גם לא מקובל בכל מצב ובכל חלקי החברה. מעבר לשאלה החברתית, אלכוהול הוא בהחלט גורם סיכון. לפי ארגון הבריאות העולמי, באירופה מתים מידיהמשךהמשך לקרוא "חוקי אלכוהול באירופה"

תעלומה כפולה: שתי תקריות שהתרחשו בבתי ספר

המגיפה המסתורית במיאמי הכל התחיל בחזרה של מקהלת בית ספר יסודי במיאמי. החזרה התקיימה בשעות הבוקר ואחת הילדות הרגישה לא טוב. נקרא לה "סנדי". סנדי יצאה מהחזרה כדי לחפש את אחות בית הספר. האחות לא הייתה במשרד. המזכירה של האחות מצאה את סנדי מעולפת מחוץ לחדר האחות והזמינה אמבולנס. האמבולנס הגיע ממש כשהסתיימה החזרה שלהמשךהמשך לקרוא "תעלומה כפולה: שתי תקריות שהתרחשו בבתי ספר"

לאן הולכת הרגולציה על בינה מלאכותית? תמונת מצב לחציון הראשון של 2023

בחודשים האחרונים כולנו נחשפנו לפירות של טכנולוגיות בינה מלאכותית. זה לא קרה בין ליל, אבל הן הפכו ליותר נגישות והציבור פתאום גילה מה הן יכולות להציע – והתחיל להתלהב. גם בעלי תפקידים רשמיים גילו את הבינה המלאכותית והתחילו להשתמש בה. חברי קונגרס מארה"ב, חברי פרלמנט מבריטניה, חברי כנסת בישראל וגם נגיד בנק ישראל – הקריאוהמשךהמשך לקרוא "לאן הולכת הרגולציה על בינה מלאכותית? תמונת מצב לחציון הראשון של 2023"

מוכנים למגיפה הבאה?

כמאה שנה אחרי השפעת הספרדית, מגיפת הקורונה, או בשמה הרשמי COVID-19, הכתה בעולם. הקורונה יצרה את אחד המשברים העולמיים הגדולים ביותר בהיסטוריה: תמותה, נזק בריאותי, שיבושים כלכליים וחברתיים. לפי המחקרים היא גרמה לתמותה עודפת של 14.9 מיליון איש (והמספר ממשיך לעלות). המגיפה גם הכניסה לעוני כ-100 מיליון איש בעולם – בגלל תחלואה וגל הרגולציה הבריאותיתהמשךהמשך לקרוא "מוכנים למגיפה הבאה?"

העולם הוא מקום מסוכן: סיכום שנת 2021 ממבט של ניהול סיכונים

יש לנו נטיה להתמקד בדבר אחד ולהעצים אותו, במיוחד כשמדובר על סיכונים. בשנת 2020 זו הייתה הקורונה. זה מה שרוב האנשים יזכרו ממנה. אבל לפעמים מרוב עיסוק בדבר אחד, אנחנו שוכחים שיש עוד סיכונים משמעותיים בעולם. זה קורה לכל בני האדם, גם לרגולטורים ולמקבלי החלטות. אפקט "הנעילה" גורם לנו לשכוח מרוב הבעיות ולנסות לפתור אחתהמשךהמשך לקרוא "העולם הוא מקום מסוכן: סיכום שנת 2021 ממבט של ניהול סיכונים"

חוק ההסדרים 2021 – סיכום רגולטורי

חוק התקציב וחוק ההסדרים עברו אתמול בשלוש קריאות. זה הזמן לקצת סיכומים. שתי הערות כלליות: א. בניגוד לשיח המקובל, השנה הציבור והתקשורת עסקו בעיקר בחוק ההסדרים ופחות בחוק התקציב. בעיני זו מגמה נכונה. כבר בפוסט השני שפרסמתי כאן העברתי ביקורת על כך שהשיח בישראל ממוקד בתקציבים ומזניח את הרגולציה. אז זה מתחיל להשתנות וממש אפשרהמשךהמשך לקרוא "חוק ההסדרים 2021 – סיכום רגולטורי"

על תקשור סיכונים: סיכונים מוחלטים

בעמוד הראשי של Ynet יש כותרת לכתבה הזו. היא מבשרת שבגלל המוטציה הבריטית הסיכון לחלות קשה בקורונה עלה ב-70%. וואו. זה נשמע הרבה. מפחיד.אבל מה זה בעצם אומר? לא ברור. הציגו לנו פה סיכון באופן יחסי.לא אמרו כמה אנשים יחלו ולא אמרו כמה אנשים יחלו יותר בגלל המוטציה.הציגו לנו את אחוז השינוי. יכול להיות שעדהמשךהמשך לקרוא "על תקשור סיכונים: סיכונים מוחלטים"

האם להתחסן נגד הקורונה? ניתוח סיכונים

האם להתחסן נגד הקורונה? ניתוח סיכונים האם אתם מתכוונים להתחסן נגד הקורונה? אלפי מילים נשפכו על זה בעיתונות וברשתות החברתיות. אבל לדעתי זה לא מספיק כדי לגבש החלטה מושכלת. מציגים לנו הסברים וטענות, אבל אנחנו לא מקבלים נתונים ברורים. בפוסט הזה אציג לכם את הנתונים הרלוונטיים להחלטה האם להתחסן או לא כנגד הקורונה.הפוסט הזה ממשיךהמשךהמשך לקרוא "האם להתחסן נגד הקורונה? ניתוח סיכונים"

האנרגיה של העתיד: פרק 2 (הסיכונים)

בפוסט הקודם ראינו שיש סיבות טובות להחליף נפט ופחם ואפילו גז טבעי, במקור אנרגיה חלופי – כזה שיקטין דרמטית את פליטת הפחמן ואת הזיהום. ראינו גם כי אנרגיות מתחדשות (בעיקר שמש ורוח) לא הביאו את הבשורה בגלל שהן יקרות ולא מאפשרות ייצור חשמל רציף ואמין. התחלנו לדבר על אנרגיה גרעינית, שהיא מקור זול, אמין ודלהמשךהמשך לקרוא "האנרגיה של העתיד: פרק 2 (הסיכונים)"

ניהול משברים: איך לעצור את המגיפה הבאה?

וירוס הקורונה גבה קורבנות רבים בסין והוא מתפשט בעולם.למרות התקדמות עצומה ברפואה, במדעי הבריאות ובגנטיקה, אנחנו רחוקים מלהיות מוכנים להתמודד עם מחלות חדשות. לוקח זמן לזהות את הפתוגן ולספק לו מענה רפואי ולוגיסטי. אבל יש מה לעשות. ממשלות יכולות לאמץ מדיניות וכיווני פעולה של ניהול סיכונים וניהול משברים כדי לטפל באירוע הזה. לא כולן יהיוהמשךהמשך לקרוא "ניהול משברים: איך לעצור את המגיפה הבאה?"

האם אמצעי בטיחות מיוחדים באמת משפרים את הבטיחות?

הייתה פעם מחלה קטלנית שסיכנה ילדים. התרופה הראשונה שמדענים פיתחו הצילה ילדים רבים, אבל לא את כולם. היתרון של התרופה הראשונה היה שהיא זולה ופשוטה לשימוש – כך שגם ההורה של הילד יכול לתת לו אותה. החיסרון של התרופה הראשונה הזו היה שהיא לא התאימה לתינוקות מתחת לגיל שנתיים. בהמשך מדענים פיתחו תרופה נוספת. התרופההמשךהמשך לקרוא "האם אמצעי בטיחות מיוחדים באמת משפרים את הבטיחות?"

איך יודעים אם החלטה של רגולטור שגויה?

האם משרד התחבורה צדק או טעה? בתחילת 2016 משרד התחבורה ביצע ניתוח והערכה של הצרכים העתידיים של הרכבת. בין היתר המשרד העריך שבשנים 2017-2018 לא יהיה גידול בצורך בקרונות ניהוג. לכן הוחלט שלא להזמין קרונות ניהוג חדשים. אבל בסוף שנת 2018 קווי הרכבים היו מפוצצים בנוסעים שנדחקו בגלל מחסור בקרונות ניהוג. מסתבר שמשרד התחבורה העריךהמשךהמשך לקרוא "איך יודעים אם החלטה של רגולטור שגויה?"

שנאת הסיכון של ה-FAA

אנחנו על סף המהפכה הבאה בתחום התחבורה. אני לא מתכוון לנסיעה שיתופית או להיפרלופ. אני מדבר על השמיים. עברו 115 שנים מאז שהאחים רייט ביצעו את הטיסה הראשונה. בעשורים האחרונים התחבורה האווירית הרחבה מאוד וגם הפכה נגישה יותר כלכלית. אבל תחבורה אווירית מתבצעת באותו אופן כבר כמה עשרות שנים והיא מעין מועדון סגור מבחינת יזמותהמשךהמשך לקרוא "שנאת הסיכון של ה-FAA"

רגולציה ובינה מלאכותית (3): הסכנות שאולי מצדיקות רגולציה

שנת 1998 היתה השנה האחרונה שבה ניתן היה לשבט בני אדם באופן חופשי בישראל. בסוף של אותה שנה העבירה הכנסת חוק שאסר על התערבות גנטית בבני אדם, שכוללת יצירת עוברים משובטים או מניפולציה גנטית בתאי רביה. הרקע לחוק אינו גל של שיבוטים אנושיים, אלא השיבוט המפורסם של הכבשה דולי בקיץ 1996 בסקוטלנד. יצירת היונק המשובטהמשךהמשך לקרוא "רגולציה ובינה מלאכותית (3): הסכנות שאולי מצדיקות רגולציה"

שש סיבות שבגללן אנחנו נכשלים בניתוח סיכונים

מה עדיף – לרכב על אופניים בלי קסדה או לרבוץ על הספה ולהשמין? ומה לגבי אכילת ירקות שרוססו בחומר הדברה, מול הימנעות מאכילת ירקות? החיים מלאים בהחלטות על סיכונים אבל בסך הכל בני אדם הם יצורי שדי גרועים בניתוח סיכונים. הנה 6 סיבות לכך שאנחנו נכשלים בהערכת סיכונים. זה קורה לכולנו – בחיים הפרטיים, בעבודההמשךהמשך לקרוא "שש סיבות שבגללן אנחנו נכשלים בניתוח סיכונים"

כמות הרגולציה על הבנקים

האם יש בעיה של עודף רגולציה? יותר מדי רגולציה? הבנקים בישראל נוהגים להתלונן שיש עליהם עומס רגולציה. הם לא רק מתלוננים על חוקים ותקנים, אלא גם על הוראות של המפקח על הבנקים ושל רגולטורים פיננסיים משיקים – רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון ביטוח וחיסכון. הבנקים טוענים שעודף הרגולציה מייקר את הפעילות שלהם, מטיל עליהםהמשךהמשך לקרוא "כמות הרגולציה על הבנקים"

קסדה לרוכבי אופניים? רעיון טוב. לחייב רוכבי אופניים לחבוש קסדה? לא בטוח שכדאי

האם הממשלה צריכה לחייב רוכבי אופניים לחבוש קסדות? הפוסט עוסק באופניים רגילים, לא באופניים חשמליים. האם העמדה שלכם מבוססת נתונים שרלוונטיים לדיון, או שהיא מבוסס על תחושת בטן וידע כללי? יתרונות הקסדה אין מחלוקת שבמקרה של תאונה, קסדה מעניקה הגנה לראש ומונעת פציעות קטלניות (הנה דוגמה למחקר – יש עוד המון). נראה לי שזה עניין מוכר ומשכנעהמשךהמשך לקרוא "קסדה לרוכבי אופניים? רעיון טוב. לחייב רוכבי אופניים לחבוש קסדה? לא בטוח שכדאי"

שונוּת היא הכל בחיים: חוק דוד-פרנק

המשבר שאחרי המשבר הכלכלי בעקבות המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008, ממשל אובמה חוקק רפורמה ענקית שידועה כחוק "דוד-פרנק" (Dodd–Frank). החוק מתפרס על 2,323 עמודים. החוק הקים שורה של סוכנויות ממשלתיות חדשות שמפקחות על המערכת הבנקאית (היום פעילות 11 סוכנויות שונות), וגם הטיל חובות מוגברות על מוסדות פיננסיים. אותם מוסדות צריכים לציית ללא פחות מ-243 חוקיםהמשךהמשך לקרוא "שונוּת היא הכל בחיים: חוק דוד-פרנק"

סיכום שנת 2018 במדיניות רגולציה

הגיע הזמן לסיכום חגיגי של שנת 2018! לפני 4 שנים מדינת ישראל אימצה תפיסה של מדיניות רגולציה ולקחה אחריות על הכללים שמנהלים את החיים שלנו. בתוך מספר שנים עשינו קפיצה גדולה קדימה. 2018 הייתה שנה מצויינת ואלו המהלכים המרכזיים שקרו במהלכה. כתבתי על כל אחד מהם ומי שרוצה לדעת יותר יכול ללחוץ על הלינקים בכותרות.המשךהמשך לקרוא "סיכום שנת 2018 במדיניות רגולציה"

חיסון נגד החלטות שגויות

לכולנו יש דעה על סוגיית החיסונים. כל הסיפור התחיל בעקבות הורים שהחליטו לא לחסן את הילדים שלהם. יש כאן מתח בין החלטה אינדבידואלית לסיכון שזה יוצר כלפי אחרים. חצבת היא מחלה מסוכנת אבל חיסונים כמעט הכחידו אותה. מחקרים רבים מצביעים על מספר גדל והולך של ילדים שאינם מחוסנים. תנועת ההתנגדות לחיסונים טוענת שיש קשר ביןהמשךהמשך לקרוא "חיסון נגד החלטות שגויות"

דילמת הסיגריות האלקטרוניות

האם להתיר שימוש בסיגריות אלקטרוניות? בעולם קיימת הסכמה שסיגריות מזיקות לבריאות (ראו למשל כאן וכאן). אבל סיגריות אלקטרוניות יוצרות דילמה קשה עבור רגולטורים בתחום הבריאות. מצד אחד, יכול להיות שכדאי להם לאפשר שימוש בסיגריות אלקטרוניות – כי הן יכולות להיות תחליף לסיגריות "אמיתיות" וכך להציל חיי אדם ולחסוך מיליונים בהוצאות בריאות. מצד שני, יש טענותהמשךהמשך לקרוא "דילמת הסיגריות האלקטרוניות"

הסיבה מספר 1 שרגולטורים לא מנהלים סיכונים

שני רגולטורים – תגובה אחת דמיינו רגולטור ממשלתי כלשהו. זה יכול להיות במשרד האנרגיה, תחבורה, בריאות, הגנת הסביבה או כל תחום אחר. נניח שמתרחשת תאונה בתחום סמכותו ואנשים נפגעים. למחרת התקשורת מבקרת את הרגולטור. כנראה שיהיה טור דעה שיכנה אותו "רשלן" או שהוא "מפקיר את הציבור". גם השיח הציבורי הרחב והרשתות החברתיות יסערו. סביר להניחהמשךהמשך לקרוא "הסיבה מספר 1 שרגולטורים לא מנהלים סיכונים"

רגולציה וחדשנות (ורכבים אוטונומיים)

תאונות דרכים קטלניות והפחד מחדשנות 35,000 בני אדם נהרגו בשנת 2015 בארה"ב כתוצאה מתאונות דרכים. המספר הזה לא כולל את הפצועים, את הנזקים הנפשיים ואת הנזק לרכוש. על כל הרוג בתאונת דרכים יש 8 פצועים שזקוקים לאשפוז בבית חולים (280,000 איש בשנה) ו-99 פצועים שמקבלים טיפול רפואי ללא אישפוז (3,500,000 איש בשנה). נהיגה היא אחתהמשךהמשך לקרוא "רגולציה וחדשנות (ורכבים אוטונומיים)"

ניהול סיכונים – איך מתחילים?

הנה שלוש דוגמאות אמיתיות לרגולציות ממשלתיות שנועדו לנהל סיכונים לציבור: הממשלה מחליטה לפעול למנוע הימצאות חיידקים מסוכנים במפעלי דגים למאכל. משרד המשפטים מקדם תכנית לחיסול מקרי אונס בבית סוהר. משרד הבריאות מקדם תכנית לצמצום זיהום חיידקי כתוצאה ממגע במזון לבעלי חיים. האם ההצעות האלו טובות ומועילות, או אולי הן בזבזניות ומיותרות? איך בכלל שופטים רגולציה?המשךהמשך לקרוא "ניהול סיכונים – איך מתחילים?"