ארכיון תגיות:סביבה

בשנת 2019 שתי פוליטיקאיות דמוקרטיות בארה"ב הציגו את ה-Green New Deal, מדיניות סביבתית חדשה בסדר גודל שטרם נראה (שקרויה על שם ה-New Deal הכלכלי של רוזוולט משנות ה-30). רעיונות דרסטיים ואפילו קיצוניים, שעד אז היו בשוליים, פתאום אומצו על-ידי המפלגה הדמוקרטית. בפוסט הזה אני רוצה לנתח את ה-Green New Deal לעומק, להציג את הבעיות הפרקטיותהמשךהמשך לקרוא "ה-Green New Deal – האם הוא יציל או ימוטט אותנו?"

אם תסתכלו על המפה בתמונה של הפוסט, תראו משהו מוזר. הנשרים מספרד לא נכנסים לפורטוגל. מזג האוויר, הטבע והטופוגרפיה זהים. כמובן שהנשרים יכולים לעוף מעל לגבול והם לא צריכים לעבור ביקורת גבולות. אז למה שהנשרים יעצרו בגבול היבשתי וכמעט לא יחצו אותו לפורטוגל? מסתבר שמאחורי התעלומה הזאת מסתתרת רגולציה. בשנת 2002 נקבעה באיחוד האירופי רגולציההמשךהמשך לקרוא "למה הנשרים לא חוצים את הגבול לפורטוגל?"

בחודש ינואר ממשל טראמפ עורר דיון ציבורי (והתנגדות) כשהוא הודיע על רפורמה ברגולציה הסביבתית על פרויקטי בניה. רוב התגובות בארצות הברית התייחסו לרפורמה כאל ביטול או צמצום חלקים מהרגולציה הסביבתית. כמובן שהירוקים התנגדו לרפורמה ומי שחושב שיש יותר מידי רגולציה סביבתית – תמך בצמצום שלה. אבל המציאות יותר מורכבת. מדובר ברפורמה שתייעל ותרענן את הרגולציההמשךהמשך לקרוא "מי הופך את הרגולציה הסביבתית למסורבלת?"

כולם מדברים על משבר האקלים ועל צעדים שצריך לעשות כדי להגן על הסביבה. ממשלות תומכות וגם כופות מעבר לאנרגיה פחות מזהמת וחברות מספרות לנו שהמוצרים שלהן מפחיתים את הפגיעה בסביבה. אחד המוצרים הפופולאריים בטרנד הירוק הזה הוא רכבים חשמליים. אבל כנראה שהטרנד הזה מבוסס על אינטואיציה לא נכונה. הערת עריכה: בגרסה המקורית נעשה שימוש לאהמשךהמשך לקרוא "למה רכבים חשמליים מזהמים יותר מרכבים רגילים?"

משבר הקורונה הוא קודם כל משבר בריאותי. אבל ברור שיש לו גם השפעות כלכליות. האם יש לו השפעות סביבתיות ואיך צריכה להיראות המדיניות הסביבתית העתידית? שיחה עם ד"ר אור קרסין – מומחית למדיניות סביבתית מהאוניברסיטה הפתוחה. הקלטנו את השיחה עם סאונד משופר! אפשר להאזין בכל אפליקציות הפודקאסטים וגם ביוטיוב.

רגולציה היא עולם מאוד טריטוריאלי. רגולטור אחד מפקח על תחבורה, רגולטור שני מפקח על הסביבה, רגולטור שלישי מפקח על אנרגיה, וכו'. בדרך כלל רגולטורים פועלים בתחומי עומק, ב-silos נפרדים. לכל אחד יש את התחום שלו. הם לא אוהבים להתערב בתחומים של אחרים (ועוד פחות אוהבים שאחרים מתערבים בתחום שלהם). אבל מה קורה כאשר הסיכונים בתחוםהמשךהמשך לקרוא "כשרגולציה סביבתית ורגולציה פיננסית נפגשות"

החקלאים בניו זילנד מתגאים בכך שבמדינה שלהם יש יותר פרות וכבשים מאשר בני אדם. הניו זילנדים מאוד מתגאים גם באיכות התוצרת החקלאית שהם מייצאים לכל העולם. מצד שני, ענף החקלאות אחראי לכמעט חצי מפליטת גזי החממה של כל ניו זילנד. המקור העיקרי של רוב גזי החממה האלו הוא בגזים שהפרות והכבשים פולטות כי הם מכיליםהמשךהמשך לקרוא "למה לא להגביל פליטת מתאן לאטמוספירה?"

כמה חודשים אחרי שהנשיא טראמפ נכנס לבית הלבן הוא הודיע שארה"ב תפרוש מאמנת פריז בנושא האקלים. זו הייתה רעידת אדמה כי לכולם היה ברור שהפרישה של ארה"ב מהאמנה תחליש אותה מאוד. פרשנים טענו שבלי ארה"ב, ההסכם עלול לקרוס או להיות חסר ערך ללא רגולציה אמריקאית. [הפוסט לא עוסק בסוגיה עצמה של שינוי אקלים – קיומההמשךהמשך לקרוא "להתמודד עם שינויי האקלים"

בחודש אוגוסט 2019 כולנו שמענו על שריפות ענק ביערות הגשם של ברזיל. אקטיביסטים קראו לכל מיני צעדים – החל מהפגנות מול שגרירות ברזיל בתל אביב ועד לחרם על חברות ישראליות שעושות עסקים בברזיל. אני רוצה להציג גישה פרקטית של מדיניות שמבוססת הבנה של התהליכים והתמריצים השונים. זו הגישה שבה נוקטת מדינת קליפורניה, שהיא סמן ימניהמשךהמשך לקרוא "איך להציל את יערות הגשם בברזיל?"

אחת הדרכים הנפוצות לייצור חשמל היא שריפת פחם. בישראל, תחנות כוח פחמיות הן מקור זיהום האוויר הגדול ביותר ולכן המשרד להגנת הסביבה מתנגד להקמת תחנות כוח פחמיות נוספות. העמדה הזו לא ייחודית לישראל ובמדינות רבות מחפשים תחליפים לפחם כמקור ייצור חשמל. אבל בעשור האחרון השימוש בפחם לייצור חשמל הולך ופוחת. בארה"ב הסקטור ממש קורס: בתוךהמשךהמשך לקרוא "התרומה של הרגולציה להפחתת השימוש בפחם"

כבר שנים שהוא מעורר פרובוקציות. אבל במהלך הקמפיין לנשיאות זה רק החמיר. וגם אחרי שטראמפ נבחר לנשיא הוא המשיך לצפצף על כללי המשחק. כבר שנתיים וחצי שטראמפ בבית הלבן. לאורך התקופה הזו יותר ויותר מומחים טוענים שהאג'נדה שלו היא להפחית רגולציה בכל מחיר ולא בהכרח לייעל את השירות לציבור או להגדיל את הרווחה הכלכלית שלהמשךהמשך לקרוא "קיצו של ניתוח עלות-תועלת?"

השלב הנוכחי במאבק של טראמפ ברגולציה ימים ספורים אחרי שטראמפ הושבע כנשיא הוא חתם על צו נשיאותי שנועד להפחית את כמות הרגולציה ואת ההשפעה שלה על המשק האמריקאי. אחת המטרות המוצהרות שלו הייתה לבטל רגולציות שהוטלו בתקופת הנשיא אובמה. ניתחתי את התוצאות בפועל אחרי שנה ואחרי שנתיים, ונראה שטראמפ מצליח לייצר שינוי (לשיקולכם אם זההמשךהמשך לקרוא "מלחמתו של טראמפ והתנאי לרגולציה אפקטיבית"

לפני כמה ימים היית בדיון על רגולציה מיושנת שהצענו לבטל. לכולם היה ברור שהרגולציה כבר לא נחוצה בשביל להגן על בריאות הציבור. ואם היא לא משרתת את המטרה – אפשר וצריך לבטל אותה. ואז מישהו אמר – "הרגולציה מחייבת לבצע בדיקות מעבדה ולהיעזר במומחים. אם נבטל אותה, המעבדות האלו יסגרו והעובדים שלהן יאבדו את מקוםהמשךהמשך לקרוא "החלונות השבורים – עלות או תועלת?"

בשבועות האחרונים שמענו שמקדמים בעולם כל מיני יוזמות להגבלת השימוש בפלסטיק. למשל, קנדה הכריזה שתאסור על שימוש בפלסטיק חד פעמי מזיק. הרבה אנשים שיתפו את הידיעות האלו וקראו להחיל איסורים כאלו גם בישראל. די עם הרומנטיקה אנחנו שומעים על יוזמה או הצעה ומתלהבים: "בואו נעשה את זה בישראל!". זו בדיוק הבעיה של קפיצה להחלטות בליהמשךהמשך לקרוא "האם לאסור שימוש בכלי פלסטיק?"

זיהום פלסטיק במאתיים השנים האחרונות אנחנו מזהמים את הסביבה שלנו בקצב הולך וגובר. אנחנו מזהמים את האוויר, את המים ואת הקרקע. גם אם אתם לא חברים בארגונים ירוקים, כנראה שאתם לא מתלהבים מהאפשרות לשתות מים מזוהמים או לנשום אוויר מזוהם. הרגולציה הסביבתית מבקש לצמצם את הפגיעה הזאת. בקליפורניה החליטו לטפל באחד הגורמים לזיהום ימי -המשךהמשך לקרוא "קשי שתייה ורגולציה מתקדמת"

אנחנו שוקלים להטיל רגולציה על שני חומרי הדברה: חומר א' גורם נזק קטלני באופן מיידי; חומר ב' עלול לגרום נזק נמוך אחרי חשיפה לאורך זמן – אבל בגלל שזו השפעה ארוכת טווח לא ברור מה בדיוק הנזק. מה דעתכם – על איזה חומר חשוב יותר לפקח? למרות שחומר א' יותר מסוכן ויש מידע שתומך בזה,המשךהמשך לקרוא "למה צריך להיזהר מעיקרון הזהירות המונעת"

מה גרם למשבר הדיור? המקום: עמק הסיליקון, סן פרנסיסקו קליפורניה. כמה כמה עשורים שבאזור יש ריכוז של חברות טכנולוגיה מובילות. העובדים באותן חברות מרוויחים שכר גבוה והם רוצים לגור באזור. אבל אין באזור מספיק דירות. אם תסתובבו באזור (אתם יכולים לעשות את זה בעזרת google street view – הנה דוגמה לרחוב רנדומלי) תראו בעיקר בתיםהמשךהמשך לקרוא "רגולציה בחצר האחורית – Nimby"

בישראל יש קמפיין חזק למעבר משקיות ניילון ("שקיות גופייה") לשקיות בד רב פעמיות. הנושא חזק בתקשורת מאז חוק השקיות שנכנס לתוקף בתחילת 2017. המטרה היא לצמצם את השימוש בשקיות ניילון ולעבור לשימוש בשקיות רב פעמיות. בתחילת השנה התפרסם מחקר של הרשות להגנת הסביבה בממשלת דנמרק שהשווה בין החתימה הסביבתית של שקיות ניילון לזו של שקיותהמשךהמשך לקרוא "מה עדיף – שקיות ניילון או שקיות בד?"