ארכיון קטגוריות: גיבוש רגולציה חכמה

אחרי צפיה שנייה בסרט Moneyball הגעתי למסקנה שהוא צריך להיות צפיית חובה לכל מקבל החלטות. על מה הסרט? אזהרה: ספויילריםהסרט Moneyball מבוסס על סיפור אמיתי. הסרט מספר על בילי ביין (בראד פיט), המנג'ר של קבוצת הבייסבול אוקלנד אתלטיקס – קבוצה עם תקציב נמוך שנאלצת להתמודד מול מועדונים עשירים שמגייסים כוכבים בכסף גדול. כשבילי מאבד אתהמשךהמשך לקרוא "ביקורת קולנוע: Moneyball – מה בייסבול יכול ללמד אותנו על מדיניות ציבורית?"

כשמדברים על חדשנות טכנולוגית, קל להתפעל מהמהירות שבה בינה מלאכותית מתפתחת ולהתלונן על כך שהרגולציה חייבת להדביק את הקצב. אבל האם הרגולציה באמת "מאחרת את הרכבת"? או שאולי היא דווקא רצה מהר מדי? (והאם היא רצה לכיוון הנכון?) בארה"ב, המחוקקים ממהרים לסגור את הפער באמצעות הצעות חוק חדשות. לפי נתוני Multistate.ai, נכון לתחילת 2024 היוהמשךהמשך לקרוא "מי מתקדם מהר מידי – הבינה המלאכותית או הרגולציה?"

כשחושבים על טכנולוגיה שמשנה את כללי המשחק, חושבים בדרך כלל על סמארטפונים או בינה מלאכותית. אבל זה נכון גם לגבי סיגריות אלקטרוניות. לפני כמה שנים כתבתי כאן על דילמת הסיגריות האלקטרוניות: מצד אחד, הן יכולות לסייע למעשנים להיגמל (ונראה שהן פחות מזיקות מסיגריות רגילות); אך מצד שני הן עלולות להיות ערוץ כניסה למעשנים חדשים, בעיקרהמשךהמשך לקרוא "כיוונים אפשריים לרגולציה על סיגריות אלקטרוניות"

כמה זמן צריך להקדיש לפני החלטה על תקנות חדשות בתחום המזון או הבטיחות? שנה של עבודה? חודש? יום? שעה? תסכימו איתי שהחלטות משמעותיות מצריכות זמן וככל שהנושא יותר מורכב ומשפיע יותר – כך כנראה צריך להקדיש יותר זמן ויותר משאבים. בואו נסתכל לרגע על החלטות של שופטים. גם אצל שופטים יש החלטות קטנות והחלטות גדולות.המשךהמשך לקרוא "אחד נגד מאה – איך הרגולטור אמור לקבל החלטות?"

נתחיל בגילוי נאות: אחד הדברים ששנאתי בדירות שכורות בתל אביב זה מקלחת עם זרם מים חלש. אישתי אומרת שמה שעושה חדר טוב בבית מלון זה זרם המים. למרות הדעה הנחרצת שלי בנושא, ממשל ביידן פועל כדי להגביל את זרם המים במקלחות. האם הטיעונים שלהם משכנעים? טיפה רקע: החל משנת 1992 יש רגולציה פדרלית שקובעת שראשהמשךהמשך לקרוא "כשהמדינה נכנסת לכם למקלחת"

בשנת 2020 הייתה לנו הקורונה – משבר בריאותי וכלכלי. בשנת 2021 נצטרך לעזור למשק ולחברה להתאושש ממנה. אז לכבוד הכנסת החדשה, הממשלה שבקרוב (ובתקווה) תקום בישראל וגם לכבוד ממשל ביידן בארה"ב – הכנתי רשימה של 14 צעדים שאפשר לבצע במדיניות רגולציה כדי לסייע למדינה לצאת מהמשבר.אלו צעדי מאקרו ואם תרצו להסתכל על הצעות יותר קונקרטיותהמשךהמשך לקרוא "14 נקודות לשיפור המדיניות וליציאה ממשבר הקורונה"

הם זוחלים לאט וזורעים הרס.קשה מאוד להרוג אותם. וגם כשאנחנו בטוחים שהצלחנו להביס אותם, הם פתאום חוזרים שוב. אני מדבר על זומבי מאוד הרסני מסוג מסויים. רעיון זומבי."רעיון זומבי" (Zombie Idea) הוא רעיון גרוע שחוזר שוב ושוב. למרות שהוא מזיק – קשה להיפטר ממנו. זו לא המצאה שלי. שני חוקרים (גיא פיטרס ומקסימיליאן נייג'ל) ממפיםהמשךהמשך לקרוא "איך להלחם ברעיונות זומבים?"

רשות המיסים של הרפובליקה הדומיניקנית רצתה לצמצם את העלמות המס. הם החליטו לא לקבוע רגולציה וגם לא לצאת למבצע אכיפה. במקום הם בחרו בכלי יותר גמיש ולא כופה – התערבות מבוססת כלכלה התנהגותית. מה זה כלכלה התנהגותית? תורת הכלכלה חוקרת התנהגות אנושית המבוססת על הנחה שבני האדם מקבלים החלטות רציונאליות (מגדירים מטרה ומקבלים החלטות שמקדמותהמשךהמשך לקרוא "האם כלכלה התנהגותית משפרת את הציות לחוקי המס? תשאלו את החוקרים"

לכולנו יש רעיונות איך צריך לנהל את המדינה. אבל במציאות זה לא פשוט לקבוע מדיניות. תהליכי קבלת החלטות הם משימה מאתגרת וגם מקבלי החלטות ותיקים לא תמיד עושים אותם באופן מיטבי. לכן ממשלות קבעו כללים שמגדירים איך קובעים רגולציה (בנקודה הזאת מישהו בדרך כלל מגיב "רגולציה על רגולציה", וזה כבר מזמן לא מקורי). וזה דיהמשךהמשך לקרוא "איך 50% מהרגולציה נקבעת בניגוד לכללי מנהל תקין?"

הפעם אני רוצה לספר לכם על ההבדל בין נשיאים אמריקאים שונים. נתחיל עם הנשיא טראמפ. טראמפ כל הזמן מתגאה בשני דברים: שהוא מבטל רגולציה קיימת ושהוא מונע יצירה של רגולציה חדשה. בואו ננסה לראות אם זה נכון, וגם – איך בכלל מודדים את זה? מתחילים בנתונים תראו גרף. הגרף הזה מראה את כמות הרגולציות עםהמשךהמשך לקרוא "למדוד את הרגולציה: מה שרואים ומה שלא רואים"

לפני כמה ימים צפיתי בפעם השנייה בסרט "שעה אפלה" (Darkest Hour). הסרט מתרחש בשנת 1940 בבריטניה. בזמן שהגרמנים כובשים במהירות את הולנד וצרפת, ההנהגה הבריטית המבוהלת צריכה להחליט איך לפעול – האם לחתום על הסכם שלום עם הגרמנים או לבחור בגישה לוחמנית. בעיני הסרט מעולה וגרי אולמן נותן ביצוע מעולה בתפקיד צ'רצ'יל. ובצפייה השנייה שמתיהמשךהמשך לקרוא "השעה האפלה של משרתי הציבור"

מידע הוא הנפט של המאה ה-21 ולכן רגולציה של מידע תהיה הרגולציה של המאה ה-21. זה כבר התחיל. בשנת 2018 נכנס לתוקף ה-GDPR (רגולציית הפרטיות האירופית) ובתחילת השנה הערכתי ששנת 2019 תהיה שנת הרגולציה על ההייטק. בין אם זה בגלל רשתות חברתיות ובין אם זה בגלל עידן ה-big data, רגולטורים בכל העולם מתעסקים בקביעת רגולציההמשךהמשך לקרוא "חמש שאלות שצריך לשאול לפני שקובעים רגולציה על פרטיות"

חדשות טובות – מחזקים את מדיניות הרגולציה בישראל! ארבע שנים אחרי שישראל אימצה מדיניות רגולציה (בהחלטת ממשלה 2118), הממשלה העבירה הבוקר (23.12.2018) החלטת ממשלה נוספת (מס' 4398). ההחלטה החדשה מעבירה אותנו מהתנהלות של פרויקט למערכת מסודרת ועקבית. ההחלטה מחזקת את המנגנונים הקיימים. באופן טבעי, החלטת הממשלה בונה תשתית ומסתכלת על המערכת כולה. לכן לא תראוהמשךהמשך לקרוא "קפיצה חשובה קדימה: החלטת ממשלה מס' 4398 על רגולציה חכמה"

ותיקי הקוראים בטח זוכרים את הפוסט על הרגולציה בתקופת היובש בארה"ב. האיסור על ייצור, יבוא, שיווק וצריכה של אלכוהול נועד להגן על הציבור, אבל בפועל הוא גרם להרבה יותר נזק ממה שהוא מנע. זה הסתיים בפריחה של ארגוני הפשע ובכך שהממשלה הרעילה אלכוהול שהרג אנשים. עיקרון העלות-תועלת כדי לא לעשות שטויות, אנחנו צריכים להבין מראשהמשךהמשך לקרוא "המהפכה של ניתוח עלות-תועלת"

האם להתיר שימוש בסיגריות אלקטרוניות? בעולם קיימת הסכמה שסיגריות מזיקות לבריאות (ראו למשל כאן וכאן). אבל סיגריות אלקטרוניות יוצרות דילמה קשה עבור רגולטורים בתחום הבריאות. מצד אחד, יכול להיות שכדאי להם לאפשר שימוש בסיגריות אלקטרוניות – כי הן יכולות להיות תחליף לסיגריות "אמיתיות" וכך להציל חיי אדם ולחסוך מיליונים בהוצאות בריאות. מצד שני, יש טענותהמשךהמשך לקרוא "דילמת הסיגריות האלקטרוניות"

תכירו את חברת הביטוח lemonade. לוקח 90 שניות לרכוש ממנה פוליסה. ומרגע שהגשתם תביעה על נזק שהתממש – תקבלו את הכסף בתוך 3 דקות. אה, היא לא חברת ביטוח רגילה. היא חברת ביטוח מבוססת טכנולוגיה (AI) שפועלת בהצלחה דרך אתר ואפליקציה. בטח שמעתם על מטבעות וירטואליים כמו הביטקויין (bitcoin). מדינת ניו יורק קבעה שאסור לבצעהמשךהמשך לקרוא "איך לפקח על מהפכת ה- FinTech?"

למה חשוב להבין את הבעיה האדריכל הלל שוקן פרסם טור שבו הוא מתנגד לפתרונות לבעיית הפקקים, בגלל שלדעתו זו בכלל לא הבעיה. לשיטתו קשיי ההתניידות הם הבעיה האמיתית ואותה צריך לפתור. ואז מגיע המשפט הכי חשוב בטור שלו: "הגדרה נכונה של הבעיה עשויה להביא לתובנות ולפתרונות מפתיעים." איך מתקבלות החלטות לא טובות לעיתים קרובות אנחנוהמשךהמשך לקרוא "האם צריך לפתור את בעיית הפקקים? לא בטוח"