ארכיון קטגוריות: ניהול סיכונים ציבוריים

אדם נוהג ברכב ומתקרב לצומת כשהרמזור אדום. הוא ממשיך לנסוע וחוצה את הצומת באדום. הוא דורס מספר הולכי רגל ופוגע במכוניות אחרות. מי אחראי למצב הזה – משרד התחבורה או משטרת התנועה? נראה לי שדי ברור שהנהג אחראי. הנהג סיכן אחרים. והוא גם פעל באופן שמנוגד לחוק. אבל העיקר הוא שכשמישהו יוצר סיכון או נזקהמשךהמשך לקרוא "מי אחראי למעשים מסוכנים?"

אנחנו על סף המהפכה הבאה בתחום התחבורה. אני לא מתכוון לנסיעה שיתופית או להיפרלופ. אני מדבר על השמיים. עברו 115 שנים מאז שהאחים רייט ביצעו את הטיסה הראשונה. בעשורים האחרונים התחבורה האווירית הרחבה מאוד וגם הפכה נגישה יותר כלכלית. אבל תחבורה אווירית מתבצעת באותו אופן כבר כמה עשרות שנים והיא מעין מועדון סגור מבחינת יזמותהמשךהמשך לקרוא "שנאת הסיכון של ה-FAA"

מה עדיף – לרכב על אופניים בלי קסדה או לרבוץ על הספה ולהשמין? ומה לגבי אכילת ירקות שרוססו בחומר הדברה, מול הימנעות מאכילת ירקות? החיים מלאים בהחלטות על סיכונים אבל בסך הכל בני אדם הם יצורי שדי גרועים בניתוח סיכונים. הנה 6 סיבות לכך שאנחנו נכשלים בהערכת סיכונים. זה קורה לכולנו – בחיים הפרטיים, בעבודההמשךהמשך לקרוא "שש סיבות שבגללן אנחנו נכשלים בניתוח סיכונים"

כדי לצמצם את הפשיעה האלימה ברחובות ניו יורק, השוטרים בודקים האם אנשים חשודים נושאים נשק. התהליך נקרא SQF (קיצור של: Stop, Question, Frisk). תחילה מעכבים אדם ומתשאלים אותו, אם התשובות חשודות מבצעים חיפוש חיצוני (מעל הבגדים) לאיתור כלי נשק. דוח של New York Civil Liberties Union ניתח את הנתונים שמשטרת ניו יורק פרסמה על השניםהמשךהמשך לקרוא "איך בונים מערך פיקוח ואכיפה שעובד?"

אנחנו שוקלים להטיל רגולציה על שני חומרי הדברה: חומר א' גורם נזק קטלני באופן מיידי; חומר ב' עלול לגרום נזק נמוך אחרי חשיפה לאורך זמן – אבל בגלל שזו השפעה ארוכת טווח לא ברור מה בדיוק הנזק. מה דעתכם – על איזה חומר חשוב יותר לפקח? למרות שחומר א' יותר מסוכן ויש מידע שתומך בזה,המשךהמשך לקרוא "למה צריך להיזהר מעיקרון הזהירות המונעת"

לכולנו יש דעה על סוגיית החיסונים. כל הסיפור התחיל בעקבות הורים שהחליטו לא לחסן את הילדים שלהם. יש כאן מתח בין החלטה אינדבידואלית לסיכון שזה יוצר כלפי אחרים. חצבת היא מחלה מסוכנת אבל חיסונים כמעט הכחידו אותה. מחקרים רבים מצביעים על מספר גדל והולך של ילדים שאינם מחוסנים. תנועת ההתנגדות לחיסונים טוענת שיש קשר ביןהמשךהמשך לקרוא "חיסון נגד החלטות שגויות"

בפוסט הקודם ראינו שששיח ולחץ חד צדדי מעוותים את תפיסת התפקיד של הרגולטורים ודוחפים אותם לשנוא סיכון ולייצר עומס רגולציה. אם זה לא גרם מספיק נזק, באה פרשת רמדיה והחמירה את הבעיה עוד יותר. תמצית פרשת רמדיה חברת רמדיה ייבאה לישראל אבקת מזון לתינוקות של חברת הומנה הגרמנית. בשלב מסויים המוצר לא עמד בדרישות משרדהמשךהמשך לקרוא "הנזקים של פרשת רמדיה"

שני רגולטורים – תגובה אחת דמיינו רגולטור ממשלתי כלשהו. זה יכול להיות במשרד האנרגיה, תחבורה, בריאות, הגנת הסביבה או כל תחום אחר. נניח שמתרחשת תאונה בתחום סמכותו ואנשים נפגעים. למחרת התקשורת מבקרת את הרגולטור. כנראה שיהיה טור דעה שיכנה אותו "רשלן" או שהוא "מפקיר את הציבור". גם השיח הציבורי הרחב והרשתות החברתיות יסערו. סביר להניחהמשךהמשך לקרוא "הסיבה מספר 1 שרגולטורים לא מנהלים סיכונים"

תאונות דרכים קטלניות והפחד מחדשנות 35,000 בני אדם נהרגו בשנת 2015 בארה"ב כתוצאה מתאונות דרכים. המספר הזה לא כולל את הפצועים, את הנזקים הנפשיים ואת הנזק לרכוש. על כל הרוג בתאונת דרכים יש 8 פצועים שזקוקים לאשפוז בבית חולים (280,000 איש בשנה) ו-99 פצועים שמקבלים טיפול רפואי ללא אישפוז (3,500,000 איש בשנה). נהיגה היא אחתהמשךהמשך לקרוא "רגולציה וחדשנות (ורכבים אוטונומיים)"

לא הספקתי לכתוב פוסט מסודר על ניהול סיכונים, אבל חדשות 10 נתנו דוגמה מעולה לצורך בניהול סיכונים כדי להימנע מהחלטות גרועות. [עדכון: פורסם פוסט על ניהול סיכונים!] אנחנו מפחדים יותר מידי מסיכונים קטנים סיכונים מפחידים כותרת דרמטית: ***שתי פצועות קשה ואנוש מתקיפת כריש באוסטרליה*** נשמע כמו ידיעה חדשותית קלאסית. אבל האם הכתבה פורסמה בגלל שזוהמשךהמשך לקרוא "למה התקפות כריש לא חשובות?"

איך פחד ומדיניות קיצונית דרדרו את ארצות הברית במהלך תקופה היובש בארה"ב (1920-1933) נאסר לחלוטין ייצור, יבוא, הפצה ומכירה של משקאות חריפים. האיסור הזה נועד להגן על בריאות הציבור וגם על "המוסר הציבורי". למרות שהחוק קבע איסור ועונשים חמורים, הדבר לא הביא להפסקת הייצור, המסחר והצריכה של משקאות חריפים. בגלל האיסור על ייצור ומכירת אלכוהול,המשךהמשך לקרוא "למה הדבר הכי מפחיד בעולם זה רגולטור פחדן"