ארכיון תגיות:סחר, יבוא ויצוא

הערב נטבול תפוח בדבש ונאחל "חג שמח!"אבל לא הכל מתוק בממלכת הדבש. למעשה, מאחורי הנוזל המתקתק יש מאבקים קשים. הרגולציה על דבש בישראל בישראל גידול דבורים להפקת דבש מחייב רישיון ממועצת הדבש. יש בישראל כ-500 דבוראים בעלי רישיון שלהם מותר לגדל דבורים. הסיבה המרכזית לצורך ברגולציה על גידול דבורים למטרת ייצור דבש היא אקולוגית. דבוריםהמשךהמשך לקרוא "שנה דבש"

זה מטורף. רגולטורים באירופה השמידו משלוח של בירה מילר.למה? בגלל הסלוגן שכתוב על הפחיות: "השמפנייה של הבירה". כידוע – המונח "שמפנייה" הוא מונח שמוגן ברגולציה ומותר להשתמש בו רק על יין נתזים שיוצר בחבל שמפיין ועומד בשורה של כללים. בכל אופן, הבירה עצמה הייתה בריאה ובטוחה לצריכה ועמדה בכל הדרישות. אבל שאף אחד לא יגעהמשךהמשך לקרוא "אירופה נגד בירה מילר"

ארצות הברית היא מעצמה ימית. היא שולטת בים גם מבחינה צבאית וגם מבחינה כלכלית-מסחרית. אנחנו רגילים לחשוב על ארצות הברית כמסמלת סחר חופשי, גלובליזציה ותחרות. בפועל, ארצות הברית נגועה בפרוטקציונזם והסדרים שמונעים תחרות. כשל המדיניות הכי בולט בתחום הוא חוק ג'ונס.החוק קובע שרק ספינה מתוצרת ארה"ב עם צוות אמריקאי יכולה לשוט בין שני נמלים אמריקאים.המשךהמשך לקרוא "חוק ג'ונס וההיסטוריה של הפרוטקציוניזם הימי"

יש שני טרנדים חזקים עכשיו בכל העולם – רגולציה סביבתית ורגולציה על טכנולוגיות חדשניות (סייבר, AI וכו'). כל מדינה מעצבת את הרגולציה שלה באופן שונה. למשל, בישראל הפעילות של Uber אסורה, בעוד שבארה"ב ובאירופה הפעילות חוקית והחברה משגשגת. אותו דבר קורה ברגולציה סביבתית. כל מדינה עושה את הבחירות שלה. תיאורטית זה אמור להיות על בסיסהמשךהמשך לקרוא "ההבדל בין ארה"ב לסין ברגולציה הסביבתית"

בימים האחרונים ארצות הברית סובלת ממשבר באספקה של מוצרים רבים. יש מחסור במוצרים שונים – גם מוצרי צריכה חסרים על המדפים וגם חומרי גלם לתעשיה. ראיין פטרסן, מנכ"ל של חברת לוגיסטיקה גדולה, ניסה לברר למה המשלוחים שלהם מחו"ל לא מגיעים. כשהוא ביקר בנמל בלונג ביץ' קליפורניה הוא גילה את התשובה: המכולות נתקעות בנמלים.בסדרת ציוצים, פטרסןהמשךהמשך לקרוא "מה גרם לסגר הימי על ארה"ב?"

הרפורמה הזו כמעט לא זכתה לכיסוי תקשורתי, למרות שהיא מבקשת לשנות באופן דרמטי את דרישות הרגולציה ואת שיטת הפיקוח. בואו לשמוע על הרפורמה שתשפיע על תקינת המוצרים בישראל, על תקינה של מכון התקנים ועל השינויים במערך הפיקוח והאכיפה. כדי לעזור לכם להבין את הרפורמות, חברתי לפרופ' איל פאר מבית הספר למדיניות ציבורית באונ' העברית.אנחנו עורכיםהמשךהמשך לקרוא "בואו לשמוע מה קורה בחוק ההסדרים – הרפורמה ביבוא ובתקינת מוצרים"

ה-FDA בודק משלוחי יבוא מזון כדי למצוא מוצרים מסוכנים. בין השנים 2014-2019 ה-FDA הוציא 125 מכתבי התראה על משלוחי דגים ופירות ים שנתפסו כי הם לא עמדו בסטנדרטים והציבו סיכון חמור לבריאות הציבור.אבל עד היום ה-FDA ביצע מעקב או התקדם בהליכי האכיפה רק לגבי 14 מתוכם. הוא כלל לא המשיך את הטיפול ב-111 מהמקרים שיצרוהמשךהמשך לקרוא "כשהרגולטור נרדם בשמירה"

חוק ההסדרים המתגבש כולל רפורמות רבות שישפיעו על כולנו.כדי לעזור לכם להבין את הרפורמות, חברתי לפרופ' איל פאר מבית הספר למדיניות ציבורית באונ' העברית.אנחנו מתכננים סדרת מפגשי זום, שבכל אחד מהם נארח גורם ממשלתי בכיר כדי לדון במהלך אחד מתוך חוק ההסדרים. אתם מוזמנים למפגש הראשון שיוקדש לדיון ברפורמה המשמעותית שמתוכננת בתחום החקלאות.נארח את מרהמשךהמשך לקרוא "בואו לשמוע מה קורה בחוק ההסדרים – רפורמת החקלאות"

כמו כולם כתבתי הרבה על כשלים של מדינות בטיפול בקורונה. אבל הפעם בואו נדבר על החלטות טיפשיות ואוויליות שהתקבלו בזמן המשבר אבל לא קשורות לנגיף עצמו. הנה שני סיפורים על החלטות של ה-FDA. המלחמה על הפסטה בישראל אנחנו קוראים להכל "פסטה" או "ספגטי", אבל במדינות מתוקנות מכירים את השמות של פסטות בצורות שונות. למשל, ישהמשךהמשך לקרוא "החלטות מטופשות בזמן משבר"

הצעת חוק חדשה בארה"ב מבקשת לאסור על אנשים פרטיים להחזיק אריות, נמרים, טיגריסים, צ'יטות, יגוארים וחתולים גדולים אחרים. בשביל להחזיק נמרים ואריות תצטרכו לקבל רישיון ממשרד החקלאות האמריקאי (USDA). מעבר לחובת הרישוי להחזיק "חתולים גדולים", יש גם חובת רישום: חובה לרשום כל בעל חיים כדי שאפשר יהיה לבצע מעקב בשגרה, או תחקיר אם תקרה תאונה.המשךהמשך לקרוא "נמרים, רגולציה וחיות אחרות"

לפני שנתיים כתבתי כאן על חוק ג'ונס (שמו הרשמי: The Merchant Marine Act of 1920), שקבע שכדי שספינה תוכל להפליג בין שני נמלים אמריקאיים היא חייבת להיות תוצרת ארה"ב ושכל אנשי הצוות הם אמריקאיים. לספינות שלא יוצרו בארה"ב או שהצוות לא אמריקאי כולו מותר שרק אחד משני הנמלים יהיה אמריקאי. החוק נועד לתת עדיפות לתעשייתהמשךהמשך לקרוא "חוק ג'ונס מכה שנית – והוא אפילו לא נותן פרוטקציה"

אחרי שנה של ריחוק חברתי וסגרים, כולנו אסירי תודה על הטכנולוגיה שקיימת. דמיינו איך את החוויה של להיות בבידוד או בסגר בלי טלפון נייד, אינטרנט, נטפליקס וזום. המונח "בידוד" מקבל משמעות הרבה יותר חריפה. בזכות הקורונה ממשלות גילו שאפשר לעשות דברים מרחוק. רק לפני שנה, בינואר 2020, הוזמנתי לפגישה בירושלים. מאחר שאני גר בתל אביב,המשךהמשך לקרוא "הלקח של אריזונה ממשבר הקורונה – לפתוח גבולות ולאפשר טכנולוגיה"

בערך פעם בשבוע שואלים אותי – כמה הרגולציה תורמת למחירי המזון ואיך אפשר להוזיל את מחירי המזון בישראל?זאת שאלה גדולה ומורכבת – פעמיים.פעם אחת – כי ענף המזון מכיל הרבה מוצרים והרבה חוליות. יש גידול בשדות, קירור, שינוע, מכירה בחנויות, ויש גם גידול של בעלי חיים, וכמובן יש תעשיות מורכבות של עיבוד מזון.פעם שניה -המשךהמשך לקרוא "חסמי יבוא בענף המזון בישראל"

לפני שלושה שבועות כתבתי על כך שארה"ב מאבדת שליטה על הקורונה בגלל רגולציה גרועה. התוצאות לא איחרו לבוא: היום יש בארה"ב יותר חולים מבכל מדינה אחרת (מעל 200,000) ומתו שם כבר יותר מ-5,000 איש.יש מחסור עולמי אדיר במסכות N95, וגם בארה"ב אין מספיק מסכות כאלו עבור הצוותים הרפואיים. ה-FDA יצא בשורת הקלות רגולטורית סביב משברהמשךהמשך לקרוא "הרגולציה האמריקאית ממשיכה לזרוע הרס: אין מסכות מיגון מפני הקורונה"

לפני 99 שנים נחקק בארה"ב חוק ג'ונס (השם הרישמי – The Merchant Marine Act of 1920). החוק נועד לחזק את ענף הספנות האמריקאי. הוא קבע שאוניה שמפליגה בין שני נמלים אמריקאים (נניח – ניו יורק ולואיזיאנה) חייבת להיות בבעלות אמריקאית, ועם צוות ודגל אמריקאי. במילים אחרות: רק ספינות אמריקאיות יכולות להפליג בין שני נמלים אמריקאיםהמשךהמשך לקרוא "ההשפעות הלא רצויות של רגולציה – חוק ג'ונס נותן פרוטקציה"

הגיע הזמן לסיכום חגיגי של שנת 2018! לפני 4 שנים מדינת ישראל אימצה תפיסה של מדיניות רגולציה ולקחה אחריות על הכללים שמנהלים את החיים שלנו. בתוך מספר שנים עשינו קפיצה גדולה קדימה. 2018 הייתה שנה מצויינת ואלו המהלכים המרכזיים שקרו במהלכה. כתבתי על כל אחד מהם ומי שרוצה לדעת יותר יכול ללחוץ על הלינקים בכותרות.המשךהמשך לקרוא "סיכום שנת 2018 במדיניות רגולציה"

ישראל והעולם כמה אנשים בממשלת ישראל עוסקים ברישוי חיסונים לבעלי חיים? שלושה. כמה אנשים בממשלת ארה"ב עוסקים באותו תחום? יותר מ-100. שתי המדינות מתמודדות עם מחלות מסוכנות כמו שפעת העופות ופה וטלפיים. אוכלוסיית ארה"ב גדולה יותר, אבל זה לא ממש רלוונטי כי היקף העבודה הוא פונקציה של מגוון החיסונים ולא של מספר האזרחים. בארה"ב ובישראלהמשךהמשך לקרוא "הכרה ברגולציה זרה – קלף הזהב של מדינות קטנות"

ההשפעה של מכסים ביום שלישי (18.9.2018) טראמפ הטיל מכסי יבוא בהיקף מוערך של 200 מיליארד דולר על סחורות מסין. הסבב הנוכחי של המכסים על סין הוא חלק מהסלמה במלחמת המכסים בין הצדדים. המטרה המוצהרת של המהלך היא להבטיח סחר הוגן ולסייע לתעשייה האמריקאית להתחרות. סין היא כוח כלכלי משמעותי שמתחרה בארה"ב: ב-2016 היקף היצוא שלהמשךהמשך לקרוא "ההשפעות הלא רצויות של רגולציה – מכסי היבוא של הנשיא טראמפ"

יבוא מסחרי הופך ליבוא אישי פעם, לא כל כך מזמן, אם היינו רוצים לקנות משהו היינו צריכים ללכת לחנות. ואז האינטרנט נכנס לחיינו ולמדנו להזמין דרך המחשב. התחלנו לרכוש דרך ebay, aliexpress, asos ועוד רבים וטובים. ברגע אחד נפתח בפנינו מגוון אדיר של מוצרים במחירים זולים. ככה בלי ששמנו לב, הפכנו ליבואנים. אנחנו קונים מוצרהמשךהמשך לקרוא "החופש לקנות: מהפכת היבוא האישי"