ארכיון קטגוריות: מבוא למדיניות רגולציה

בסוף אפריל 2025 ספרד ופורטוגל חוו קריסה כמעט מוחלטת של רשת החשמל שלהן – ירידה פתאומית של 15 ג'יגה-ואט בתוך חמש שניות.האם זו הייתה מתקפת סייבר? טעות אנוש? כנראה שלא. לדעתי, זה מקרה קלאסי של "תאונה רגילה" — מונח שטבע צ'ארלס פרו (Charles Perrow), שמתאר מצבים שבהם מערכות מורכבות ומקושרות מדי פשוט נכשלות, בלי שצריךהמשךהמשך לקרוא "איך ספרד איבדה 15 ג'יגה-ואט בתוך שניות (ולמה זה היה צפוי)"

מדינות בכל העולם קבעו כללים לאיך קובעים רגולציה ואיך מנהלים אותה. לעיתים קרובות מיסים הוחרגו מההסדר הזה. לפני כמה שנים פרסמתי פוסט שהכותרת שלו הייתה – ההבדל בין רגולציה למיסים. היום אני רוצה לשים סימן שאלה ולבדוק אם יש הבדל שמצדיק יחס שונה. מה זה בעצם מיסים? הממשלה קובעת שאתם חייבים לשלם לה כסף, כשהמטרההמשךהמשך לקרוא "האם מיסים הם סוג של רגולציה?"

כשרגולטור קובע כללים, הוא עושה את זה כדי להגן על הציבור. אבל לפעמים יש רגולטורים שמתבלבלים בין תפקידם לקבוע כללי התנהגות, לבין ניסיון לקבל החלטות פרטניות. טיפול רפואי יצירתי במהלך תקופת הקורונה במהלך מגיפת הקורונה, מספר רופאים החליטו לרשום למטופלים שלהם תרופה בשם איברמקטין (Ivermectin). המורכבות הייתה בכך שאותה תרופה לא הייתה מיועדת לטיפול בוירוסהמשךהמשך לקרוא "רגולטור הוא לא רופא"

כל החלטה מיועדת כדי להביא לתוצאות טובות. אבל לפעמים המציאות מפתיעה אותנו וההחלטות שלנו גורמות לתוצאות לא רצויות ואפילו מזיקות. התופעה הזו מכונה "אפקט הקוברה". כשזה קורה לאדם פרטי – זאת בדרך כלל בעיה שלו. אבל כשזה קורה לממשלה – בדרך כלל הרבה אנשים יסבלו מהכשל הזה. הסיפור המקורי שעל שמו קרוי אפקט הקוברה, קרההמשךהמשך לקרוא "אפקט הקוברה – כאשר המדיניות גורמת לתוצאה ההפוכה"

לרגולטורים יש נטייה לעסוק במיקרו-מנג'מנט. להוציא הוראות שמנסות לנהל את הפעילות לפרטי פרטים. אבל הניסיון מלמד שעדיף שהרגולציה תהיה ממוקדות תוצאות. בארבע השנים האחרונות כתבתי והשקעתי הרבה מאמצים כדי שבישראל ידעו שיש כל מיני דרכים לבנות רגולציה. זה התחיל בפוסט מאוד מוצלח כאן בבלוג – שכדאי לכם לקרוא. לשמחתי זה הצליח ולאט לאט מדברים בישראלהמשךהמשך לקרוא "איך לבנות רגולציה נכון – ארבע אבני הבניין [חלק ב']"

בדיוק לפני עשר שנים פרצה המחאה החברתית, שהניעה שיח על ממשלה ומדיניות חברתית וכלכלית.בתזמון מדהים, הממשלה הכריזה היום על השקת תכנית לאומית למדיניות רגולציה.בעשור האחרון למדנו כמה רגולציה משפיעה על החיים של כולנו. ואם זה לא הספיק – משבר הקורונה היה שיעור בחשיבות של רגולציה איכותית.אבל זה מאוד מסובך לסדר את הרגולציה ולכן התכנית החדשההמשךהמשך לקרוא "פורסמה תכנית לאומית למדיניות רגולציה"

2020 הייתה ללא ספק השנה של הקורונה. בזמן שאנשים חלו והכלכלה התרסקה, כולנו נאלצנו ללמוד מונחים כמו מטושים ובדיקות PCR. ומה ממשלות ורגולטורים למדו מהשנה הזו? האם הן למדו להיערך ולנהל משברים, להשתמש בנתונים כדי לקבל החלטות טובות יותר? ומה לגבי התייעלות והתאמה של הרגולציה למצבים חדשים? ממשלות עסקו הרבה בהתאמה זמנית של הרגולציה לתקופתהמשךהמשך לקרוא "סיכום 2020 – ומה צריך לקרות בשנת 2021"

שמעו שלושה סיפורים על נבחרי ציבור. 1. הסחר הבינ"ל של בריטניה במהלך מלחמת העולם השנייה, יפן כבשה את ויאטנם. כתוצאה מכך בריטניה העבירה חוק שאסר על סחר עם ויאטנם. החוק הזה היה בתוקף משנות ה-40 ועד 2015. בפועל הבריטים חזרו לסחור עם ויאטנם הרבה לפני שהחוק בוטל. אבל החוק נשאר בתוקף. איך זה הגיוני? למההמשךהמשך לקרוא "פיקוח פרלמנטרי על רגולציה, או מדיניות רגולציה בפרלמנט"

אני רוצה לספר לכם סיפור. בגלל שהוא אקטואלי, אני מספר אותו בקווים כללים.לפני בערך חודשיים הגיעו לרגולטור בישראל תלונות על עסק שמתרחשות אצלו הרבה תאונות. התלונות נשמעו מוצדקות ולכן הרגולטור הוציא הוראה שבה הוא חייב את כל העסקים בישראל להצטייד באמצעי בטיחות. בדיעבד התברר שבערך חצי מהתאונות בכלל לא היו בשטח העסק ושאמצעי הבטיחות שהרגולטורהמשךהמשך לקרוא "בקרה חיצונית – כלי לעידוד רגולציה טובה יותר"

משרד התחבורה מחייב רוכבי אופנוע לחבוש קסדה.החובה הזו לא באה בגלל שרוכבי האופנוע מסכנים את הזולת. היא מיועדת להגן על רוכבי האופנוע עצמם. ואם רוכב אופנוע אומר "תודה, אבל אני מוותר על הקסדה" – הוא מפר את החוק והוא ייענש. החוק מחייב את רוכב האופנוע להגן על עצמו. האם המדינה צריכה לחייב רוכבי אופנוע לחבושהמשךהמשך לקרוא "אנחנו כאן כדי להגן עליכם – מפני עצמכם"

הבלוג רץ כבר יותר משנה וחצי ונראה לי שצריך לעשות פאוזה כדי לקחת צעד אחורה ולדבר על מה זה רגולציה, מנקודת המבט שלי. בשבוע שעבר השתתפתי בדיון מרובה משתתפים על רגולציה שנמצאת בבחינה ובתהליך של עדכון. בצד אחד של השולחן ישבו הרגולטורים ודיברו בשפה מאוד מקצועית ואפילו טכנית על מה החששות שלהם ועל האסונות שעלוליםהמשךהמשך לקרוא "למה לי רגולציה בכלל?"

לאחרונה מתקיים דיון סוער על התחבורה הציבורית בישראל. האם צריכה להיות תחבורה ציבורית בשבת? (ומי יפעיל אותה?) האם לאפשר לכל אחד להקים קווי תחבורה ציבורית? (אוטובוסים ומוניות) ומה צריך התפקיד של משרד התחבורה והרשויות המקומיות בכל הסיפור הזה? בדיונים שונים על הנושא אנשים קוראים "להפריט!" את התחבורה הציבורית. לדעתי הקריאה הזו מלמדת על חוסר הבנההמשךהמשך לקרוא "התחבורה הציבורית בישראל והתפקידים השונים שהממשלה יכולה למלא"

עבור קובעי מדיניות יש שני אתגרים: לנתח את הבעיה ולבחור בפתרון הנכון. כמובן שהשאלות האלו קשורות.ההגדרה של הבעיה קובעת את גבולות המשחק ואת הכללים. אם הבעיה שאנחנו רוצים לפתור היא שטפונות – אז הסיכון הוא בעיקר לקומות נמוכות של מבנים; לעומת זאת, אם הבעיה היא שריפות אז החומר ממנו מבנים עשויים הוא פרמטר חשוב.לפי הפרמטריםהמשךהמשך לקרוא "איך לחזות את העתיד? (ולהגיע להחלטה הנכונה)"

וירוס הקורונה גבה קורבנות רבים בסין והוא מתפשט בעולם.למרות התקדמות עצומה ברפואה, במדעי הבריאות ובגנטיקה, אנחנו רחוקים מלהיות מוכנים להתמודד עם מחלות חדשות. לוקח זמן לזהות את הפתוגן ולספק לו מענה רפואי ולוגיסטי. אבל יש מה לעשות. ממשלות יכולות לאמץ מדיניות וכיווני פעולה של ניהול סיכונים וניהול משברים כדי לטפל באירוע הזה. לא כולן יהיוהמשךהמשך לקרוא "ניהול משברים: איך לעצור את המגיפה הבאה?"

נסיעה במכוניות היא פעילות שיש בה סיכון. בישראל נהרגים מידי שנה כ-300 איש בתאונות דרכים. בשנת 2018 נהרגו באירופה כ-25,100 איש ונפצעו קשה כ-135,000. מעבר לפגיעה הבלתי נתפסת בחיי אדם, לתאונות דרכים יש השלכות מרחיקות לכת על ההוצאות של מערכות ממשלתיות כגון מערכת הבריאות, מערכת הרווחה ותכנון מערך התחבורה. אפשר היה לצפות שמחוקקים ורגולטורים ימהרוהמשךהמשך לקרוא "מי קובע את הסטנדרט של בטיחות רכבים?"

בשבוע האחרון יצאו פרסומים על הכוונה של עיריית ברלין להטיל פיקוח מחירים על שכר הדירה בעיר. זאת הזדמנות טובה לנתח את הכלי הרגולטורי שנקרא "פיקוח מחירים". לכולנו יצא לשמוע שאומרים בחדשות שבמוצאי שבת הדלק יתייקר בחמישים אגורות לליטר. איך הם יודעים את זה? הרי אף אחד לא אומר בחדשות שמחירי הטלויזיה או המחברות יתייקרו. הסיבההמשךהמשך לקרוא "המיתוס על פיקוח מחירים"

במשרד, במסעדות, בתחבורה הציבורית, לפני השינה. אנשים עם הטלפון כל הזמן ובכל מקום. הטכנולוגיה הנגישה לנו אמצעי תקשורת ושברה מחיצות. אבל יש גם בעיות. למשל, שבגלל שאנחנו זמינים בכל מקום ובכל זמן – העבודה רודפת אחרינו גם בשעות הפנאי. זה ממש לא נדיר לקבל מיילים בשעות הערב המאוחרות ולא מעט אנשים בודקים את תיבת הדוא"להמשךהמשך לקרוא "רגולציה ויחסי עבודה – work life balance"

לפני שבועיים כתבתי פוסט די פסימי על המניפולציות והעיוותים שטראמפ עשה בניתוח עלות-תועלת. בחודשים האחרונים גורמים שונים קראו לזנוח את שיטת הניתוח הזו. חלקם רגולטורים אמריקאיים שלא אוהבים שדורשים מהם לבחון את העלות מול התועלת, וחלקם פוליטיקאים דמוקרטיים שטענו שהניתוח מיועד כדי לחסום רגולציה. לאחרונה הצטרפה קבוצה שלישית: מתנגדי רגולציה מהצד הימני של המפה הפוליטית,המשךהמשך לקרוא "להציל את ניתוח עלות-תועלת"

לפני כמה ימים היית בדיון על רגולציה מיושנת שהצענו לבטל. לכולם היה ברור שהרגולציה כבר לא נחוצה בשביל להגן על בריאות הציבור. ואם היא לא משרתת את המטרה – אפשר וצריך לבטל אותה. ואז מישהו אמר – "הרגולציה מחייבת לבצע בדיקות מעבדה ולהיעזר במומחים. אם נבטל אותה, המעבדות האלו יסגרו והעובדים שלהן יאבדו את מקוםהמשךהמשך לקרוא "החלונות השבורים – עלות או תועלת?"

אדם נוהג ברכב ומתקרב לצומת כשהרמזור אדום. הוא ממשיך לנסוע וחוצה את הצומת באדום. הוא דורס מספר הולכי רגל ופוגע במכוניות אחרות. מי אחראי למצב הזה – משרד התחבורה או משטרת התנועה? נראה לי שדי ברור שהנהג אחראי. הנהג סיכן אחרים. והוא גם פעל באופן שמנוגד לחוק. אבל העיקר הוא שכשמישהו יוצר סיכון או נזקהמשךהמשך לקרוא "מי אחראי למעשים מסוכנים?"

זיהום פלסטיק במאתיים השנים האחרונות אנחנו מזהמים את הסביבה שלנו בקצב הולך וגובר. אנחנו מזהמים את האוויר, את המים ואת הקרקע. גם אם אתם לא חברים בארגונים ירוקים, כנראה שאתם לא מתלהבים מהאפשרות לשתות מים מזוהמים או לנשום אוויר מזוהם. הרגולציה הסביבתית מבקש לצמצם את הפגיעה הזאת. בקליפורניה החליטו לטפל באחד הגורמים לזיהום ימי -המשךהמשך לקרוא "קשי שתייה ורגולציה מתקדמת"