איך גורמים לכם להסכים בלי שתשימו לב באוגוסט 2016 אפליקציית WhatsApp ביצעה שינוי דרמטי בתנאי השימוש שלה. השינוי בוצע כי פייסבוק רכשה את WhatsApp, ורצתה לקבל גישה למידע שנאסף על יותר ממיליארד אנשים שמשתמשים ב-WhatsApp. משתמשי WhatsApp התבקשו לבחור אם להסכים לתנאים החדשים. WhatsApp פעלה בשקיפות: היא טרחה ליידע את המשתמשים שהמידע האישי שלהם עומדהמשךהמשך לקרוא "תבניות אפלות – איך שולטים בהחלטות שלכם"
ארכיון לפי מחברים:theregulator
רגולציה של הופעות
קניתם כרטיסים להופעה של בון ג׳ובי? ליונל ריצ׳י? ג׳ניפר לופז? מתכננים ללכת בקיץ לפסטיבל או למסיבה גדולה בחיק הטבע? לכבוד עונת ההופעות – בואו נראה אילו הוראות חלות כשרוצים לארגן אירוע המוני תחת כיפת השמיים. כשמדברים על אירועים המוניים יש שני שחקנים מרכזיים שקובעים רגולציה: המשטרה והרשות לכבאות והצלה. נתחיל עם המשטרה, שאחראית על שלוםהמשךהמשך לקרוא "רגולציה של הופעות"
אפשר לזייף הכל
מה עושים בעידן ה-Deep Fake מגישת מהדורת החדשות עוצרת את השידור הרגיל. הודעה דחופה מבית ראש הממשלה. התמונה מתחלפת, על המסך ראש הממשלה. הוא מודיע בשידור חי שהוא מתפטר ומוותר על הגה השלטון. דרמה אמיתית. רק שזה לא אמיתי. כבר יותר מ-20 שנים שכולם יודעים שאפשר לערוך תמונות בפוטושופ. אפשר לעשות אתכם רזים יותר, להסירהמשךהמשך לקרוא "אפשר לזייף הכל"
פיקוח ואכיפה – זה לא רק עניין של כוח
הניסוי ההולנדי – מה סיבת ההפרה? לפני כמה שנים ערכו בהולנד ניסוי בפיקוח ואכיפה. מה זה אומר? ההולנדים הפעילו במקביל שיטות פיקוח ואכיפה שונות במקומות שונים כדי לראות מה עובד יותר טוב. מבצע האכיפה התייחס לרגולציה של תכנון ובניה מחוץ לערים ולרגולציה על מחלות צמחים. במחוז אחד הוחלט שבפעם הראשונה שאדם נתפס מבצע עבירה, ישהמשךהמשך לקרוא "פיקוח ואכיפה – זה לא רק עניין של כוח"
אישור בשתיקה – לקחת אחריות על הזמן
במהלך הלימודים יעל (שם בדוי) עשתה סמסטר של חילופי סטודנטים באירופה. ומאז היא חלמה להביא לישראל פיצה איטלקית. אחרי הלימודים יעל החליטה ללכת על זה ולפתוח פיצרייה באחת הערים במרכז הארץ. היא התחילה לחפש נכס ולהשוואת מחירים של תנורים, והגישה בקשה לרישיון עסק. "אין בעיה" היא חשבה "אגיש את המסמכים ועד שאקבל את הרישיון כברהמשךהמשך לקרוא "אישור בשתיקה – לקחת אחריות על הזמן"
איך הממשלה תחסוך לכם 1.4 מיליארד ש"ח כל שנה? (ספר הפחתת הנטל לשנת 2018)
יצאתי עכשיו מישיבת ממשלה שבה הוצג ספר הפחתת הנטל הרגולטורי של שנת 2018. הספר נותן תמונת מצב של התכנית הממשלתית להפחתת עלויות הרגולציה בכל הממשלה. הספר כולל 58 תכניות שגובשו בשנת 2018. כל אחת מ-58 התכניות האלו כוללת שורה של צעדים – כך שאנחנו מדברים על מאות שינויים שגובשו בשנת 2018. הביצוע שלהם צפוי לחסוךהמשךהמשך לקרוא "איך הממשלה תחסוך לכם 1.4 מיליארד ש"ח כל שנה? (ספר הפחתת הנטל לשנת 2018)"
מהיום יש גם פודקאסט!
בעקבות פניות ושאלות החלטתי לנסות את מזלי בעולם הפודקאסטים. אז פתחתי פודקאסט, שנמצא כרגע בסוג של הרצה. הזמן עובד לטובתנו כי האיכות הולכת ומשפרת (וגם כישורי הקריינות שלי…). לפודקאסט יש שני יתרונות: אתם יכולים לשמוע תוך כדי נהיגה (או עמידה בפקקים), ואתם לא תלויים באלגוריתם של פייסבוק. מקווה שתהנו, גיא איך עוקבים? הדף הזה בבלוגהמשךהמשך לקרוא "מהיום יש גם פודקאסט!"
הטקטיקות של אובר וליפט
בדרך כלל מדברים על איך חברות מתמודדות עם רגולציה ומה הן נאלצות לעשות כדי לציית. בואו נדבר על חברות שיוזמות מהלכים כדי לשנות את הרגולציה. זה הסיפור על חברות שירותי נסיעה שיתופיות – אובר וליפט. הטקטיקות שמוזכרות כאן מבוססת על הדוח של הפרויקט הלאומי לחוקי עבודה בארה"ב. הן לא החברות הכי גדולות או הכי עשירות,המשךהמשך לקרוא "הטקטיקות של אובר וליפט"
החלונות השבורים – עלות או תועלת?
לפני כמה ימים היית בדיון על רגולציה מיושנת שהצענו לבטל. לכולם היה ברור שהרגולציה כבר לא נחוצה בשביל להגן על בריאות הציבור. ואם היא לא משרתת את המטרה – אפשר וצריך לבטל אותה. ואז מישהו אמר – "הרגולציה מחייבת לבצע בדיקות מעבדה ולהיעזר במומחים. אם נבטל אותה, המעבדות האלו יסגרו והעובדים שלהן יאבדו את מקוםהמשךהמשך לקרוא "החלונות השבורים – עלות או תועלת?"
ודאות ועתיד ההייטק
בדרך כלל כשאני מביא סיפורים מהעולם, הם על ארה"ב ואירופה. גם יתר הבלוגים והעיתונאים כותבים על אותן מדינות. אז הפעם חשבתי לגוון וללכת למקום שלא מדברים עליו כמעט – הכלכלה השמינית הכי גדולה בעולם. ברזיל. בעבר טענתי שבשנת 2019 הרגולציה על ההייטק תפרח. ובמהלך שנת 2018 ברזיל העבירה חוק מודרני להגנה על מידע ופרטיות. הואהמשךהמשך לקרוא "ודאות ועתיד ההייטק"
האם לאסור שימוש בכלי פלסטיק?
בשבועות האחרונים שמענו שמקדמים בעולם כל מיני יוזמות להגבלת השימוש בפלסטיק. למשל, קנדה הכריזה שתאסור על שימוש בפלסטיק חד פעמי מזיק. הרבה אנשים שיתפו את הידיעות האלו וקראו להחיל איסורים כאלו גם בישראל. די עם הרומנטיקה אנחנו שומעים על יוזמה או הצעה ומתלהבים: "בואו נעשה את זה בישראל!". זו בדיוק הבעיה של קפיצה להחלטות בליהמשךהמשך לקרוא "האם לאסור שימוש בכלי פלסטיק?"
13 מחשבות על ליברה
בטח שמעתם על ליברה – מערכת התשלומים ומטבע הקריפטו שהוכרזה על-ידי קבוצת חברות בראשות פייסבוק. הנה 13 מחשבות ושאלות שהאירוע מעלה: 1. מדובר בסינדיקט של חברות בין לאומית שמתאגדות יחד כדי להציע שירות חוצה מדינות. הן יקבעו את הכללים והן יהיו חזקות. במועד ההשקה הסינדיקט כלל את פייסבוק, ויזה, מטסטרקארד, פייפאל ועוד ענקיות. ודי בטוחהמשךהמשך לקרוא "13 מחשבות על ליברה"
תחרות ופופוליזם אמריקאי
דיני הגבלים עסקיים מיועדים למנוע חסמים מלאכותיים לתחרות כדי למנוע פגיעה בצרכנים. זה תחום שמבוסס מאוד על כלכלה, אבל מפעם לפעם עולות הצעות פופוליסטיות שעלולות לגרום ליותר נזק מתועלת. קחו לדוגמה את ההצעות של הסנטורית הדמוקרטית אליזבט וורן, שמתכוונת לרוץ לנשיאות ארה"ב בשנת 2020. לפני כמה חודשים היא הצהירה שכנשיאה היא תקדם שתי יוזמות בתחוםהמשךהמשך לקרוא "תחרות ופופוליזם אמריקאי"
המונופול הממשלתי בשוק ההימורים
בישראל הימורים פרטיים הם עבירה פלילית. אסור לארגן הימורים ואסור להשתתף בהם. בגלל שחוזה הימורים הוא בלתי חוקי, בית משפט גם לא יאכוף אותו. אבל – וזה אבל גדול – לממשלה מותר לארגן הימורים. ברוכים הבאים לפינה האקדמית – שבה נדבר על מחקרים אקדמיים. בפוסט הזה נראה מאמר של פרופ' עופר גרוסקופף. בשנת 2018 גרוסקופףהמשךהמשך לקרוא "המונופול הממשלתי בשוק ההימורים"
מי אחראי למעשים מסוכנים?
אדם נוהג ברכב ומתקרב לצומת כשהרמזור אדום. הוא ממשיך לנסוע וחוצה את הצומת באדום. הוא דורס מספר הולכי רגל ופוגע במכוניות אחרות. מי אחראי למצב הזה – משרד התחבורה או משטרת התנועה? נראה לי שדי ברור שהנהג אחראי. הנהג סיכן אחרים. והוא גם פעל באופן שמנוגד לחוק. אבל העיקר הוא שכשמישהו יוצר סיכון או נזקהמשךהמשך לקרוא "מי אחראי למעשים מסוכנים?"
קשי שתייה ורגולציה מתקדמת
זיהום פלסטיק במאתיים השנים האחרונות אנחנו מזהמים את הסביבה שלנו בקצב הולך וגובר. אנחנו מזהמים את האוויר, את המים ואת הקרקע. גם אם אתם לא חברים בארגונים ירוקים, כנראה שאתם לא מתלהבים מהאפשרות לשתות מים מזוהמים או לנשום אוויר מזוהם. הרגולציה הסביבתית מבקש לצמצם את הפגיעה הזאת. בקליפורניה החליטו לטפל באחד הגורמים לזיהום ימי -המשךהמשך לקרוא "קשי שתייה ורגולציה מתקדמת"
רגולציה ובינה מלאכותית (5): בשירות הרגולטור
הגשתם תביעה לבית משפט. ביום הדיון אתם נכנסים לאולם בית המשפט, ובמקום שופט – יושב מחשב שדן בתיק ונותן פסק דין. נשמע דמיוני? בישראל תביעות קטנות (עד כ-30,000 ₪) מתנהלות בהליך מהיר יחסית – פסק הדין ניתן תוך חצי שנה בממוצע. אבל כל שעה ששופטת מקדישה מזמנה לתיקים הללו זו שעה שהיא לא מטפלת בתיקיםהמשךהמשך לקרוא "רגולציה ובינה מלאכותית (5): בשירות הרגולטור"
לספור דובדבנים
מיד לאחר שהוא נבחר, הנשיא טראמפ הודיע שהוא יוביל רפורמות ברגולציה הפדרלית. למשל, שיבטל לפחות 75% מהרגולציה של ה-FDA. נשמע קיצוני. מסתבר שהמציאות פחות מפחידה, אבל הרבה יותר מוזרה. בהתאם למדיניות של טראמפ ה-FDA פרסם לאחרונה הצעה לתיקון שיפחית את הרגולציה שחלה בתחום מאוד ספציפי. כמה ספציפי? מדובר ברגולציה על עוגות פאי דובדבנים קפואות ("frozenהמשךהמשך לקרוא "לספור דובדבנים"
רגולציה ובינה מלאכותית (4): רגולציה ענפית או משקית?
המחצית השנייה של המאה ה-19 היתה תקופה של שגשוג כלכלי בארה"ב. תעשיות חדשות כמו נפט, רכבות ופלדה העלו את רמת החיים של האמריקאים, והמסחר בין המדינות הלך והתרחב. היזמים ואנשי העסקים של אותה תקופה (רוקפלר, ונדרבליט, קרנגי ואחרים) צברו יותר ויותר עוצמה מונופוליסטית. באופן טבעי הם החלו לנסות לדחוק את מהמתחרים שלהם מחוץ לשוק, אוהמשךהמשך לקרוא "רגולציה ובינה מלאכותית (4): רגולציה ענפית או משקית?"
רגולציה ועבודה מאורגנת
הממשלה מעצבת את שוק העבודה למשפט ולרגולציה יש תפקיד מרכזי בעיצוב החברה שבה אנחנו חיים. רגולציה מטילה אחריות, מחלקת סיכונים ויוצרת מבנים חברתיים. אחד המבנים האלו הוא העבודה המאורגנת. הרעיון שעומד מאחורי ארגוני עובדים הוא שלמעסיק יש יותר כוח מלעובד בודד, ולכן התאגדות של קבוצת עובדים יכולה לתרום לאיזון בכוח המיקוח עם המעסיק. דיני העבודההמשךהמשך לקרוא "רגולציה ועבודה מאורגנת"
שנאת הסיכון של ה-FAA
אנחנו על סף המהפכה הבאה בתחום התחבורה. אני לא מתכוון לנסיעה שיתופית או להיפרלופ. אני מדבר על השמיים. עברו 115 שנים מאז שהאחים רייט ביצעו את הטיסה הראשונה. בעשורים האחרונים התחבורה האווירית הרחבה מאוד וגם הפכה נגישה יותר כלכלית. אבל תחבורה אווירית מתבצעת באותו אופן כבר כמה עשרות שנים והיא מעין מועדון סגור מבחינת יזמותהמשךהמשך לקרוא "שנאת הסיכון של ה-FAA"
אידהו מציגה: שקיעה רומנטית
משהו מדהים קורה במדינת אידהו בארה"ב. כל הרגולציה שלה עומדת להתבטל (אולי). הכל התחיל בגלל שהרגולציה של אידהו בנויה בצורה יחודית. בכל שנה צריך לבחון את הרגולציה ולעגן אותה מחדש בפרלמנט. בדרך כלל התהליך הזה קורה באופן טבעי ובלי עניין גדול. אבל השנה קרה משהו אחר. הרגולציה בתוקף עד סוף יוני ולכן לפני מספר חודשיםהמשךהמשך לקרוא "אידהו מציגה: שקיעה רומנטית"
רגולציה ובינה מלאכותית (3): הסכנות שאולי מצדיקות רגולציה
שנת 1998 היתה השנה האחרונה שבה ניתן היה לשבט בני אדם באופן חופשי בישראל. בסוף של אותה שנה העבירה הכנסת חוק שאסר על התערבות גנטית בבני אדם, שכוללת יצירת עוברים משובטים או מניפולציה גנטית בתאי רביה. הרקע לחוק אינו גל של שיבוטים אנושיים, אלא השיבוט המפורסם של הכבשה דולי בקיץ 1996 בסקוטלנד. יצירת היונק המשובטהמשךהמשך לקרוא "רגולציה ובינה מלאכותית (3): הסכנות שאולי מצדיקות רגולציה"
איך פותרים את המתח בין פוליטיקאים לדרג המקצועי?
כוחו של הדרג המקצועי כשגדלנו לימדו אותנו שהכנסת היא הרשות המחוקקת שקובעת את הכללים. אבל המציאות קצת יותר מורכבת. במדינה המודרנית, הרבה מהכללים שקובעים את החיים שלנו נקבעים על ידי דרג מקצועי לא נבחר (כשרוצים לזלזל קוראים להם "פקידים"). זאת לא קנוניה. הכנסת אמורה לקבוע את עקרונות העל – חוקים – שמהם יגזרו תקנות. ומהתקנותהמשךהמשך לקרוא "איך פותרים את המתח בין פוליטיקאים לדרג המקצועי?"
רגולציה ובינה מלאכותית (2): האתגרים של הרגולטורים
במבט ראשון זה נשמע מוזר שצריך להתייחס בנפרד לרגולציה על בינה מלאכותית. למה זה משנה שהפעילות נעשית על ידי מכונה ולא על ידי בני אדם? הרי אותם כללים צריכים לחול על הפעילות, בלי קשר לטכנולוגיה. קוראים לזה מדיניות "נייטרליות טכנולוגית" (tech neutrality) והיא מבוססת על עקרון השוויון – same business, same risks, same rules (אותםהמשךהמשך לקרוא "רגולציה ובינה מלאכותית (2): האתגרים של הרגולטורים"
