ארכיון לפי מחברים:theregulator

איזון בין פנאי וקריירה (work-life balance) הוא אתגר משמעותי במיוחד עבור הורים. זה עוד יותר מאתגר עם פעוטות בגילאים צעירים. אחד הפתרונות הפרקטיים הוא לתאם פעילות שבה מספר פעוטות משחקים יחד ואחד ההורים שומר עליהם. ככה אותו הורה יכול להיות עם הפעוטות, והוא מפנה את ההורים של יתר הפעוטות. זה מה שעשו מספר הורים בוושינגטוןהמשךהמשך לקרוא "כשלי אכיפה: משטרת הבייביסיטרים"

האם משרד החקלאות האמריקאי (ה-USDA) הצליח לייצר את הרגולציה הגרועה בעולם? תשפטו בעצמכם – כשחוק מבלבל במקום לעזור בשנת 2016 הקונגרס חוקק חוק שמחייב שכל מזון שמכיל רכיבים שעברו הנדסה גנטית – יסומנו כדי שהצרכן יוכל לדעת. החוק לא קובע שמזון שעבר שינוי גנטית הוא יותר או פחות בטוח, אלא רק עוסק בחובת גילוי. מכוחהמשךהמשך לקרוא "סימון מזון מהונדס גנטית – איך לבלבל את הציבור"

"מעשה מצער עד למאוד בשני פעוטים שמצאו מותם בחניקה, כשנכנסו אל תוך מקרר ריק שעמד בחצר ביתם, ודלת המקרר נסגרה מאחוריהם. אין חולקין שהמקרר היה משל המשיב, ושהלה העמידו בחצר ההיא אחרי שהוציאו מכלל שימוש." כך נפתח פסק הדין של השופט חיים כהן בהליך הפלילי נגד מרדכי בש (בסופו הוא הורשע). הסיפור של מדרכי בשהמשךהמשך לקרוא "חוק בטיחות מקררים"

היום מתקיימות הבחירות באסטוניה. אבל האסטונים לא חייבים ללכת לקלפי – אפשר גם להצביע באינטרנט (עד ארבעה ימים לפני יום הבחירות). למשל הבחור הזה, שהצביע כשהוא בתוך בריכה. איך עורכים בחירות דיגיטליות? כבר כתבתי על כך שאסטוניה מובילה את העולם בדיגיטציה. לכל אזרח ותושב אסטוני יש כרטיס זיהוי ממשלתי שמאפשר זיהוי אלקטרוני. כדי להצביע מרחוקהמשךהמשך לקרוא "בחירות (דיגיטליות) 2019 באסטוניה"

הרשת החברתית Twitter הכריזה על מדיניות חדשה לגבי קמפיינים פוליטיים. המדיניות החדשה קובעת כללי משחק – רגולציה – עבור פרסומות פוליטיות. המדיניות החדשה מופעלת לקראת הבחירות הקרובות באירופה, אוסטרליה והודו (כנראה שהם יגיעו לישראל רק בבחירות הבאות). מי שירצה לבצע פרסום ממומן באזורים אלה דרך Twitter יצרך להגיש בקשה לאישור מראש (certification). החל מה-11 למרץהמשךהמשך לקרוא "רגולטור ושמו Twitter: על רגולציה עצמית"

רגולציה כופה היא לא תמיד הפתרון המלחמה בקוקאין שנת 2009. איוו מוראלס, נשיא בוליביה מגרש את הרשות למלחמה בסמים של ארה"ב (DEA) משטח בוליביה. במשך שנים ארה"ב נלחמה בגידול הקוקה (ממנו מפיקים את הסם קוקאין) במטרה לחסל אותו. אבל היא נכשלה: גידול הקוקה רק הלך והתרחב. אחרי שממשלת בוליביה סיימה את היחסים עם ה-DEA היאהמשךהמשך לקרוא "פרדוקס הכוח: קוקאין ואזורים ללא נשק"

האם יש בעיה של עודף רגולציה? יותר מדי רגולציה? הבנקים בישראל נוהגים להתלונן שיש עליהם עומס רגולציה. הם לא רק מתלוננים על חוקים ותקנים, אלא גם על הוראות של המפקח על הבנקים ושל רגולטורים פיננסיים משיקים – רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון ביטוח וחיסכון. הבנקים טוענים שעודף הרגולציה מייקר את הפעילות שלהם, מטיל עליהםהמשךהמשך לקרוא "כמות הרגולציה על הבנקים"

בסופו של דבר, רגולציה היא כלי לעיצוב התנהגות של אנשים. הבעיה מתחילה כשמוסיפים אנשים למשוואה. אנשים הם יצורים מורכבים ולא צפויים, וניסיון לחזות מראש כיצד יגיבו לרגולציה ולמדיניות ציבורית מסתיים פעמים רבות בכישלון ובתוצאות לא רצויות. אחת הדרכים להתמודדות עם האתגר הזה היא לשלב את ״משתמשי הקצה״ (AKA – האזרחים) בתהליך עיצוב הרגולציה. הגישה הזוהמשךהמשך לקרוא "עיצוב מדיניות באמצעות כלים מעולם העיצוב"

מה גרם למשבר הדיור? המקום: עמק הסיליקון, סן פרנסיסקו קליפורניה. כמה כמה עשורים שבאזור יש ריכוז של חברות טכנולוגיה מובילות. העובדים באותן חברות מרוויחים שכר גבוה והם רוצים לגור באזור. אבל אין באזור מספיק דירות. אם תסתובבו באזור (אתם יכולים לעשות את זה בעזרת google street view – הנה דוגמה לרחוב רנדומלי) תראו בעיקר בתיםהמשךהמשך לקרוא "רגולציה בחצר האחורית – Nimby"

המשבר שאחרי המשבר הכלכלי בעקבות המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008, ממשל אובמה חוקק רפורמה ענקית שידועה כחוק "דוד-פרנק" (Dodd–Frank). החוק מתפרס על 2,323 עמודים. החוק הקים שורה של סוכנויות ממשלתיות חדשות שמפקחות על המערכת הבנקאית (היום פעילות 11 סוכנויות שונות), וגם הטיל חובות מוגברות על מוסדות פיננסיים. אותם מוסדות צריכים לציית ללא פחות מ-243 חוקיםהמשךהמשך לקרוא "שונוּת היא הכל בחיים: חוק דוד-פרנק"

עיקר הדיון סביב רגולציה עוסק בשאלה האם המדינה צריכה או לא להסדיר תחומים מסוימים. האם צריך להטיל פיקוח מחירים על גז? האם לאסור על פרסום סיגריות? האם לחייב נהגים להתקין מערכות התראה ברכבים? בשנים האחרונות למדתי שהעיצוב של הכללים לא פחות חשוב. יש כל מיני דרכים לקבוע כללים. הציבור הרחב ורבים מן הרגולטורים לא מכיריםהמשךהמשך לקרוא "איך לבנות רגולציה נכון? תקני תהליך ותקני ביצוע [חלק א']"

כשיש המון גופים שקובעים אלפי הוראות זה עניין של זמן עד שהם יתחילו לסתור את עצמם. בפוסט הזה נראה סיפורים על סתירות ברגולציה. יש הרבה סתירות והרבה סוגים של סתירות סתירה בין הרגולציה למציאות המקרה הקלאסי הוא רגולציה בלתי אפשרית – רגולציה שמתנגשת עם המציאות. למשל, שלט שקובע שחובה ללכת על המדרכה, אבל המדרכה כלהמשךהמשך לקרוא "סתירות ברגולציה"

מי קובע איך עיר תיראה? יש לא מעט ערים בישראל ובעולם שיש בהן שכונות מגורים ומקומות עבודה, אבל אנשים לא רוצים לגור בהן. מצד שני יש ערים ושכונות מבוקשות. לרגולציה יש השפעה מכריעה על ההצלחה והכישלון של עיר. בפוסט הזה אני מתכוון לרגולציה שמגבילה את המרחב העירוני: הגבלות על בנייה (גודל, גובה, מיקום), הגבלות עלהמשךהמשך לקרוא "הרגולציה שמעצבת את הערים שלנו – ומי משלם את המחיר?"

רגולציה חדשה מעצבת את התחבורה בעיר החל מאתמול חובה על רוכבי אופניים חשמליים בישראל לחבוש קסדה (הקנס הוא 250 ש"ח ובקרוב יעלה ל-1,000 ש"ח). זו הזדמנות טובה לדבר על הרגולציה בתחום. בשנים האחרונות עלו על הכבישים (ועל המדרכות) הרבה אופניים וקורקינטים חשמליים. מדובר על כלי רכב מנועײַם קלים, קטנים וזולים. כמו כל פעילות וכל כליהמשךהמשך לקרוא "עידן החשמל – דילמות ברגולציה על אופניים וקורקינטים חשמליים"

רגולציה וחדשנות יש מתח מובנה בין רגולציה לבין חדשנות. היסטורית, רגולציה נוצרה אחרי הפעילות המפוקחת. קודם א' שילם ל-ב' שכר עבור עבודה ורק אחר כך המציאו את דיני העבודה. קודם היו המצאות ואז המציאו את דיני הפטנטים. קודם היו בניינים ואז המציאו את דיני התכנון והבנייה. יובל נח הררי טוען שהיום האתגר הוא קצב השינויים.המשךהמשך לקרוא "כמה זמן לוקח לממשלה להגיב לטכנולוגיה חדשה?"

הגיע הזמן לסיכום חגיגי של שנת 2018! לפני 4 שנים מדינת ישראל אימצה תפיסה של מדיניות רגולציה ולקחה אחריות על הכללים שמנהלים את החיים שלנו. בתוך מספר שנים עשינו קפיצה גדולה קדימה. 2018 הייתה שנה מצויינת ואלו המהלכים המרכזיים שקרו במהלכה. כתבתי על כל אחד מהם ומי שרוצה לדעת יותר יכול ללחוץ על הלינקים בכותרות.המשךהמשך לקרוא "סיכום שנת 2018 במדיניות רגולציה"

חדשות טובות – מחזקים את מדיניות הרגולציה בישראל! ארבע שנים אחרי שישראל אימצה מדיניות רגולציה (בהחלטת ממשלה 2118), הממשלה העבירה הבוקר (23.12.2018) החלטת ממשלה נוספת (מס' 4398). ההחלטה החדשה מעבירה אותנו מהתנהלות של פרויקט למערכת מסודרת ועקבית. ההחלטה מחזקת את המנגנונים הקיימים. באופן טבעי, החלטת הממשלה בונה תשתית ומסתכלת על המערכת כולה. לכן לא תראוהמשךהמשך לקרוא "קפיצה חשובה קדימה: החלטת ממשלה מס' 4398 על רגולציה חכמה"

ישראל והעולם כמה אנשים בממשלת ישראל עוסקים ברישוי חיסונים לבעלי חיים? שלושה. כמה אנשים בממשלת ארה"ב עוסקים באותו תחום? יותר מ-100. שתי המדינות מתמודדות עם מחלות מסוכנות כמו שפעת העופות ופה וטלפיים. אוכלוסיית ארה"ב גדולה יותר, אבל זה לא ממש רלוונטי כי היקף העבודה הוא פונקציה של מגוון החיסונים ולא של מספר האזרחים. בארה"ב ובישראלהמשךהמשך לקרוא "הכרה ברגולציה זרה – קלף הזהב של מדינות קטנות"

לכולנו יש דעה על סוגיית החיסונים. כל הסיפור התחיל בעקבות הורים שהחליטו לא לחסן את הילדים שלהם. יש כאן מתח בין החלטה אינדבידואלית לסיכון שזה יוצר כלפי אחרים. חצבת היא מחלה מסוכנת אבל חיסונים כמעט הכחידו אותה. מחקרים רבים מצביעים על מספר גדל והולך של ילדים שאינם מחוסנים. תנועת ההתנגדות לחיסונים טוענת שיש קשר ביןהמשךהמשך לקרוא "חיסון נגד החלטות שגויות"

חברת אפל רצתה לקבל מה-FDA אישור לשווק את ה-apple watch 4, שמודד ומנתח שורה של תיפקודים בריאותיים. בתהליך הזה אפל התמודדה עם שתי בעיות של מערכת בירוקרטית: איך בנויה בירוקטיה ממשלתית? 1. סיווגים והגדרות מורכבות ה-FDA מסווג מכשור רפואי לשלוש קטגוריות (1, 2 ו-3) לפי מידת הצורך בבדיקה רגולטורית. הסיווג קובע אילו הגבלות חלות ואתהמשךהמשך לקרוא "המקרה המוזר של Apple מול הבירוקרטיה הרפואית"