אם נעשה סקר ברחוב ונשאל – "איך הממשלה משפיעה על החיים שלכם?", כנראה שרוב האנשים יענו – "באמצעות תקציב המדינה". זאת אומרת שהממשלה קובעת סדר יום באמצעות כסף שהיא מחלקת או מוציאה בכל מיני דרכים. חסכתי לכם את היציאה לרחוב ובדקתי ב-google trends את הפופולריות במנוע החיפוש של שני מושגים: רגולציה ותקציב (זה רחוק מלהיותהמשךהמשך לקרוא "מה הסיפור עם רגולציה ולמה צריך להתעסק בה?"
ארכיון לפי מחברים:theregulator
למה הדבר הכי מפחיד בעולם זה רגולטור פחדן
איך פחד ומדיניות קיצונית דרדרו את ארצות הברית במהלך תקופה היובש בארה"ב (1920-1933) נאסר לחלוטין ייצור, יבוא, הפצה ומכירה של משקאות חריפים. האיסור הזה נועד להגן על בריאות הציבור וגם על "המוסר הציבורי". למרות שהחוק קבע איסור ועונשים חמורים, הדבר לא הביא להפסקת הייצור, המסחר והצריכה של משקאות חריפים. בגלל האיסור על ייצור ומכירת אלכוהול,המשךהמשך לקרוא "למה הדבר הכי מפחיד בעולם זה רגולטור פחדן"
הפלא האסטוני
שמעתם על הפלא האסטוני? אסטוניה היא מדינה קטנה בין לטביה לרוסיה. פחות מ-1.5 מיליון תושבים. מעולם לא הייתה מעצמה. רוב ההיסטוריה הייתה תחת שלטון או השפעה של שבדיה, רוסיה או גרמניה. אסטוניה נחשבה למדינה הכי דיגיטלית בעולם מעט יודעים איך זה התחיל. מאז מלחמת העולם השנייה השירות הציבורי באסטוניה נשלט ע"י ברית המועצות. ב-1991 בריתהמשךהמשך לקרוא "הפלא האסטוני"
סיכום שנת 2017 בארה"ב (מדיניות הנשיא טראמפ)
הנשיא טראמפ עושה המון כותרות צהובות אבל הוא גם ביצע מהלכים דרמטיים של מדיניות רגולציה ב-2017. בואו נסתכל על כמה דברים מרכזיים שקרו השנה. שש נקודות מעניינות על מדיניות רגולציה ב-2017 בארה"ב 1. בתחילת 2017 טראמפ חתם על צו נשיאותי 13771 שקובע שכשמוסיפים או משנים רגולציה, אסור לייצר תוספת עלויות לציבור. לכן כל עלות שלהמשךהמשך לקרוא "סיכום שנת 2017 בארה"ב (מדיניות הנשיא טראמפ)"
האם למסעדות בישראל יש עתיד?
אחת לכמה זמן מתפרסמת בתקשורת כתבה שמצביעה על הקשיים של העוסקים בתחום מסויים. למשל, 7 ימים (ידיעות אחרונות) פרסמו כתבה שמנסה להבין למה ענף המסעדות "נמצא על סף קריסה". מכל מקום עולה המאבק של המסעדות ברגולציה הממשלתית חצי מהטענות קשורות לתוכן של הרגולציה. המסעדנים מתלוננים על דרישות מוגזמות ויקרות, שלפעמים גם בלתי אפשרי לעמוד בהן.המשךהמשך לקרוא "האם למסעדות בישראל יש עתיד?"
ריבוי רגולטורים וזכות וטו
בעיה: אזרח שרוצה לבצע עסקה צריך לקבל אישורים ממספר רגולטורים והוא חייב לקבל אישור מכולם. בטור שדוד האן פרסם ב-themarker הוא טוען שהבעיה היא שלרגולטורים יש זכות וטו והם יכולים לחסום עסקאות. הקושי נעוץ לא רק בעצם זכות הוטו של רגולטורים, אלא גם במספר הרגולטורים ריבוי רגולטורים הוא אתגר רציני. דברים מסתבכים בעיקר איפה שישהמשךהמשך לקרוא "ריבוי רגולטורים וזכות וטו"
החופש לקנות: מהפכת היבוא האישי
יבוא מסחרי הופך ליבוא אישי פעם, לא כל כך מזמן, אם היינו רוצים לקנות משהו היינו צריכים ללכת לחנות. ואז האינטרנט נכנס לחיינו ולמדנו להזמין דרך המחשב. התחלנו לרכוש דרך ebay, aliexpress, asos ועוד רבים וטובים. ברגע אחד נפתח בפנינו מגוון אדיר של מוצרים במחירים זולים. ככה בלי ששמנו לב, הפכנו ליבואנים. אנחנו קונים מוצרהמשךהמשך לקרוא "החופש לקנות: מהפכת היבוא האישי"
הסכנות שבחפיפת שיער
האם הממשלה צריכה להגן על על הציבור מפני חופפי שיער במספרות? יש מדינות בארה"ב כמו אלבמה, לואיזיאנה, טקסס וטנסי, שבהן מקצוע חפיפת השיער במספרות וסלוני יופי, מותנה בקבלת רישיון ממשלתי. טנסי היא המדינה הכי מחמירה. על חופפי השיער בטנסי לעבור הכשרה אינטנסיבית של 300 שעות (שעולות יותר מ-3,000 דולר); ולעבור שתי בחינות בעלות של 140המשךהמשך לקרוא "הסכנות שבחפיפת שיער"
למה מטוסים לא טסים מהר יותר?
ב-60 השנים האחרונות זמני הטיסות לא התקצרו, למרות שהטכנולוגיה התקדמה בכל תחום אחר. לשיקולכם אם זה בגלל מנועי הסילון או רגולציה של ממשלת ארה"ב צד אחד של הסיפור הוא כלכלי רוב המטוסים משתמשים במנוע טורבו-מניפה (למשל ב-747 וב-Dreamliner). מנוע טורבו-מניפה יעיל במהירויות של 650-960 קמ"ש. אם רוצים לטוס במהירות גבוהה יותר ולחצות את מהירות הקולהמשךהמשך לקרוא "למה מטוסים לא טסים מהר יותר?"
סיכום מדד Doing Business 2018
מדד Doing Business של הבנק העולמי משמש כדי להעריך את איכות הסביבה העסקית של מדינות שונות. המדד בודק תחומים כמו: הקמת עסק חדש, היתרי בנייה, רישום זכויות במקרקעין, קבלת אשראי, מסחר בינ"ל ואכיפת חוזים. התחומים האלו נבחרו בגלל שיש להם השפעה קריטית על עסקים קטנים ובינוניים. אז מה חדש במדד עשיית עסקים של 2018? המדדהמשךהמשך לקרוא "סיכום מדד Doing Business 2018"
הרפורמה האמריקאית ברגולציה על תשתיות
"זה הדבר הכי משעמם אבל הכי חשוב שאנחנו עושים". רגולציה בתחום התשתיות. מדהים כמה משעמם זה נשמע. פרויקטי תשתית הם הדברים הכי גדולים שמדינות בונות – נמלי תעופה, מתקני התפלה, גשרים. ים של כסף. בגלל שמדובר בפרויקטי ענק, הם נופלים תחת המון רשויות ממשלתיות – ונתקעים שנים בהמתנה לאישורים. ובנתיים הציבור עומד בפפקים, משלם המוןהמשךהמשך לקרוא "הרפורמה האמריקאית ברגולציה על תשתיות"
טראמפ עושה היסטוריה
ב-30 לינואר 2017 הנשיא טראמפ ביצע את אחד המהלכים המשמעותיים של השנים האחרונות במדיניות רגולציה בארה"ב. טראמפ חתם על צו נשיאותי מספר 13771, שיוצר שורה של רפורמות ברגולציה. המהלך של טראמפ דרמטי גם בגלל התוכן של הצו, אבל גם מכיוון שעברו כמעט 25 שנים מאז שנשיא אמריקאי עשה מהלך בכזה סדר גודל. הצו הנשיאותי האחרוןהמשךהמשך לקרוא "טראמפ עושה היסטוריה"
על חתימות ופחד
חקיקה מודרנית? הכנסת החליטה שהגיע הזמן להתקדם מהנייר אל הדיגיטל, והעבירה את חוק חתימה אלקטרונית. החוק נתן לראשונה מעמד רשמי לחתימה שאינה פיזית. מהפכה. זה קרה לפני 17 שנים. אז איך כמעט שום תהליך לא הפך לדיגיטלי ואנחנו ממשיכים לחתום על טפסים מנייר? מסתבר שהחוק לא היה מודרני ומהפכני כמו שכולם חשבו. ב-2001 העולם הדיגיטליהמשךהמשך לקרוא "על חתימות ופחד"
תכנית 100 הימים של טראמפ
טראפ הצהיר על "תכנית 100 הימים" שלו – אם יבחר כנשיא. שישה סעיפים מתוכם אחד עוסק במדיניות רגולציה (לא תחום ספציפי אלא מהלך מערכתי).סעיף 3 בתכנית נשמע מלהיב: לפני שמוסיפים רגולציה חדשה צריך לבטל שתיים קיימות (one-in, two-out). זאת לא המצאה של טראפ, הבריטים משתעשעים ברעיון הזה כבר כמה שנים (לינק בתגובות).הבעיה שזה רק נשמעהמשךהמשך לקרוא "תכנית 100 הימים של טראמפ"
