ארכיון לפי מחברים:theregulator

ההשפעה של מכסים ביום שלישי (18.9.2018) טראמפ הטיל מכסי יבוא בהיקף מוערך של 200 מיליארד דולר על סחורות מסין. הסבב הנוכחי של המכסים על סין הוא חלק מהסלמה במלחמת המכסים בין הצדדים. המטרה המוצהרת של המהלך היא להבטיח סחר הוגן ולסייע לתעשייה האמריקאית להתחרות. סין היא כוח כלכלי משמעותי שמתחרה בארה"ב: ב-2016 היקף היצוא שלהמשךהמשך לקרוא "ההשפעות הלא רצויות של רגולציה – מכסי היבוא של הנשיא טראמפ"

התוכן של החוקים והכללים יכול להיות מדוייק ואיכותי, או מיושן ומטופש. רגולציה באיכות נמוכה תעלה לציבור הרבה כסף ותחייב הרבה זמן עבודה כדי לציית להוראות השונות. אבל כל זה יקרה בהנחה שאנחנו בכלל מצליחים להבין את ההוראות. לעיתים קרובות מידי אנחנו נתקלים בטקסט לא קריא או לא ברור. כשמדובר בתקשורת בין אנשים פרטיים זה לאהמשךהמשך לקרוא "קצר, פשוט, ברור"

איך פחד ומדיניות קיצונית דרדרו את ארצות הברית במהלך תקופה היובש בארה"ב (1920-1933) נאסר לחלוטין ייצור, יבוא, הפצה ומכירה של משקאות חריפים. האיסור הזה נועד להגן על בריאות הציבור וגם על "המוסר הציבורי". למרות שהחוק קבע איסור ועונשים חמורים, הדבר לא הביא להפסקת הייצור, המסחר והצריכה של משקאות חריפים. בגלל האיסור על ייצור ומכירת אלכוהול,המשךהמשך לקרוא "למה הדבר הכי מפחיד בעולם זה רגולטור פחדן"

שמעתם על הפלא האסטוני? אסטוניה היא מדינה קטנה בין לטביה לרוסיה. פחות מ-1.5 מיליון תושבים. מעולם לא הייתה מעצמה. רוב ההיסטוריה הייתה תחת שלטון או השפעה של שבדיה, רוסיה או גרמניה. אסטוניה נחשבה למדינה הכי דיגיטלית בעולם מעט יודעים איך זה התחיל. מאז מלחמת העולם השנייה השירות הציבורי באסטוניה נשלט ע"י ברית המועצות. ב-1991 בריתהמשךהמשך לקרוא "הפלא האסטוני"

אחת לכמה זמן מתפרסמת בתקשורת כתבה שמצביעה על הקשיים של העוסקים בתחום מסויים. למשל, 7 ימים (ידיעות אחרונות) פרסמו כתבה שמנסה להבין למה ענף המסעדות "נמצא על סף קריסה". מכל מקום עולה המאבק של המסעדות ברגולציה הממשלתית חצי מהטענות קשורות לתוכן של הרגולציה. המסעדנים מתלוננים על דרישות מוגזמות ויקרות, שלפעמים גם בלתי אפשרי לעמוד בהן.המשךהמשך לקרוא "האם למסעדות בישראל יש עתיד?"

בעיה: אזרח שרוצה לבצע עסקה צריך לקבל אישורים ממספר רגולטורים והוא חייב לקבל אישור מכולם. בטור שדוד האן פרסם ב-themarker הוא טוען שהבעיה היא שלרגולטורים יש זכות וטו והם יכולים לחסום עסקאות. הקושי נעוץ לא רק בעצם זכות הוטו של רגולטורים, אלא גם במספר הרגולטורים ריבוי רגולטורים הוא אתגר רציני. דברים מסתבכים בעיקר איפה שישהמשךהמשך לקרוא "ריבוי רגולטורים וזכות וטו"

יבוא מסחרי הופך ליבוא אישי פעם, לא כל כך מזמן, אם היינו רוצים לקנות משהו היינו צריכים ללכת לחנות. ואז האינטרנט נכנס לחיינו ולמדנו להזמין דרך המחשב. התחלנו לרכוש דרך ebay, aliexpress, asos ועוד רבים וטובים. ברגע אחד נפתח בפנינו מגוון אדיר של מוצרים במחירים זולים. ככה בלי ששמנו לב, הפכנו ליבואנים. אנחנו קונים מוצרהמשךהמשך לקרוא "החופש לקנות: מהפכת היבוא האישי"

האם הממשלה צריכה להגן על על הציבור מפני חופפי שיער במספרות? יש מדינות בארה"ב כמו אלבמה, לואיזיאנה, טקסס וטנסי, שבהן מקצוע חפיפת השיער במספרות וסלוני יופי, מותנה בקבלת רישיון ממשלתי. טנסי היא המדינה הכי מחמירה. על חופפי השיער בטנסי לעבור הכשרה אינטנסיבית של 300 שעות (שעולות יותר מ-3,000 דולר); ולעבור שתי בחינות בעלות של 140המשךהמשך לקרוא "הסכנות שבחפיפת שיער"

ב-60 השנים האחרונות זמני הטיסות לא התקצרו, למרות שהטכנולוגיה התקדמה בכל תחום אחר. לשיקולכם אם זה בגלל מנועי הסילון או רגולציה של ממשלת ארה"ב צד אחד של הסיפור הוא כלכלי רוב המטוסים משתמשים במנוע טורבו-מניפה (למשל ב-747 וב-Dreamliner). מנוע טורבו-מניפה יעיל במהירויות של 650-960 קמ"ש. אם רוצים לטוס במהירות גבוהה יותר ולחצות את מהירות הקולהמשךהמשך לקרוא "למה מטוסים לא טסים מהר יותר?"

מדד Doing Business של הבנק העולמי משמש כדי להעריך את איכות הסביבה העסקית של מדינות שונות. המדד בודק תחומים כמו: הקמת עסק חדש, היתרי בנייה, רישום זכויות במקרקעין, קבלת אשראי, מסחר בינ"ל ואכיפת חוזים. התחומים האלו נבחרו בגלל שיש להם השפעה קריטית על עסקים קטנים ובינוניים. אז מה חדש במדד עשיית עסקים של 2018? המדדהמשךהמשך לקרוא "סיכום מדד Doing Business 2018"

"זה הדבר הכי משעמם אבל הכי חשוב שאנחנו עושים". רגולציה בתחום התשתיות. מדהים כמה משעמם זה נשמע. פרויקטי תשתית הם הדברים הכי גדולים שמדינות בונות – נמלי תעופה, מתקני התפלה, גשרים. ים של כסף. בגלל שמדובר בפרויקטי ענק, הם נופלים תחת המון רשויות ממשלתיות – ונתקעים שנים בהמתנה לאישורים. ובנתיים הציבור עומד בפפקים, משלם המוןהמשךהמשך לקרוא "הרפורמה האמריקאית ברגולציה על תשתיות"

חקיקה מודרנית? הכנסת החליטה שהגיע הזמן להתקדם מהנייר אל הדיגיטל, והעבירה את חוק חתימה אלקטרונית. החוק נתן לראשונה מעמד רשמי לחתימה שאינה פיזית. מהפכה. זה קרה לפני 17 שנים. אז איך כמעט שום תהליך לא הפך לדיגיטלי ואנחנו ממשיכים לחתום על טפסים מנייר? מסתבר שהחוק לא היה מודרני ומהפכני כמו שכולם חשבו. ב-2001 העולם הדיגיטליהמשךהמשך לקרוא "על חתימות ופחד"