ארכיון קטגוריות: מבוא למדיניות רגולציה

כל החלטה מיועדת כדי להביא לתוצאות טובות. אבל לפעמים המציאות מפתיעה אותנו וההחלטות שלנו גורמות לתוצאות לא רצויות ואפילו מזיקות. התופעה הזו מכונה "אפקט הקוברה". כשזה קורה לאדם פרטי – זאת בדרך כלל בעיה שלו. אבל כשזה קורה לממשלה – בדרך כלל הרבה אנשים יסבלו מהכשל הזה. הסיפור המקורי שעל שמו קרוי אפקט הקוברה, קרההמשך לקרוא "אפקט הקוברה – כאשר המדיניות גורמת לתוצאה ההפוכה"

לרגולטורים יש נטייה לעסוק במיקרו-מנג'מנט. להוציא הוראות שמנסות לנהל את הפעילות לפרטי פרטים. אבל הניסיון מלמד שעדיף שהרגולציה תהיה ממוקדות תוצאות. בארבע השנים האחרונות כתבתי והשקעתי הרבה מאמצים כדי שבישראל ידעו שיש כל מיני דרכים לבנות רגולציה. זה התחיל בפוסט מאוד מוצלח כאן בבלוג – שכדאי לכם לקרוא. לשמחתי זה הצליח ולאט לאט מדברים בישראלהמשך לקרוא "איך לבנות רגולציה נכון – ארבעת אבני הבניין [חלק ב']"

בדיוק לפני עשר שנים פרצה המחאה החברתית, שהניעה שיח על ממשלה ומדיניות חברתית וכלכלית. בתזמון מדהים, הממשלה הכריזה היום על השקת תכנית לאומית למדיניות רגולציה. בעשור האחרון למדנו כמה רגולציה משפיעה על החיים של כולנו. ואם זה לא הספיק – משבר הקורונה היה שיעור בחשיבות של רגולציה איכותית. אבל זה מאוד מסובך לסדר את הרגולציההמשך לקרוא "פורסמה תכנית לאומית למדיניות רגולציה"

2020 הייתה ללא ספק השנה של הקורונה. בזמן שאנשים חלו והכלכלה התרסקה, כולנו נאלצנו ללמוד מונחים כמו מטושים ובדיקות PCR. ומה ממשלות ורגולטורים למדו מהשנה הזו? האם הן למדו להיערך ולנהל משברים, להשתמש בנתונים כדי לקבל החלטות טובות יותר? ומה לגבי התייעלות והתאמה של הרגולציה למצבים חדשים? ממשלות עסקו הרבה בהתאמה זמנית של הרגולציה לתקופתהמשך לקרוא "סיכום 2020 – ומה צריך לקרות בשנת 2021"

שמעו שלושה סיפורים על נבחרי ציבור. 1. הסחר הבינ"ל של בריטניה במהלך מלחמת העולם השנייה, יפן כבשה את ויאטנם. כתוצאה מכך בריטניה העבירה חוק שאסר על סחר עם ויאטנם. החוק הזה היה בתוקף משנות ה-40 ועד 2015. בפועל הבריטים חזרו לסחור עם ויאטנם הרבה לפני שהחוק בוטל. אבל החוק נשאר בתוקף. איך זה הגיוני? למההמשך לקרוא "פיקוח פרלמנטרי על רגולציה, או מדיניות רגולציה בפרלמנט"

אני רוצה לספר לכם סיפור. בגלל שהוא אקטואלי, אני מספר אותו בקווים כללים.לפני בערך חודשיים הגיעו לרגולטור בישראל תלונות על עסק שמתרחשות אצלו הרבה תאונות. התלונות נשמעו מוצדקות ולכן הרגולטור הוציא הוראה שבה הוא חייב את כל העסקים בישראל להצטייד באמצעי בטיחות. בדיעבד התברר שבערך חצי מהתאונות בכלל לא היו בשטח העסק ושאמצעי הבטיחות שהרגולטורהמשך לקרוא "בקרה חיצונית – כלי לעידוד רגולציה טובה יותר"

משרד התחבורה מחייב רוכבי אופנוע לחבוש קסדה.החובה הזו לא באה בגלל שרוכבי האופנוע מסכנים את הזולת. היא מיועדת להגן על רוכבי האופנוע עצמם. ואם רוכב אופנוע אומר "תודה, אבל אני מוותר על הקסדה" – הוא מפר את החוק והוא ייענש. החוק מחייב את רוכב האופנוע להגן על עצמו. האם המדינה צריכה לחייב רוכבי אופנוע לחבושהמשך לקרוא "אנחנו כאן כדי להגן עליכם – מפני עצמכם"

הבלוג רץ כבר יותר משנה וחצי ונראה לי שצריך לעשות פאוזה כדי לקחת צעד אחורה ולדבר על מה זה רגולציה, מנקודת המבט שלי. בשבוע שעבר השתתפתי בדיון מרובה משתתפים על רגולציה שנמצאת בבחינה ובתהליך של עדכון. בצד אחד של השולחן ישבו הרגולטורים ודיברו בשפה מאוד מקצועית ואפילו טכנית על מה החששות שלהם ועל האסונות שעלוליםהמשך לקרוא "למה לי רגולציה בכלל?"

לאחרונה מתקיים דיון סוער על התחבורה הציבורית בישראל. האם צריכה להיות תחבורה ציבורית בשבת? (ומי יפעיל אותה?) האם לאפשר לכל אחד להקים קווי תחבורה ציבורית? (אוטובוסים ומוניות) ומה צריך התפקיד של משרד התחבורה והרשויות המקומיות בכל הסיפור הזה? בדיונים שונים על הנושא אנשים קוראים "להפריט!" את התחבורה הציבורית. לדעתי הקריאה הזו מלמדת על חוסר הבנההמשך לקרוא "התחבורה הציבורית בישראל והתפקידים השונים שהממשלה יכולה למלא"

עבור קובעי מדיניות יש שני אתגרים: לנתח את הבעיה ולבחור בפתרון הנכון. כמובן שהשאלות האלו קשורות.ההגדרה של הבעיה קובעת את גבולות המשחק ואת הכללים. אם הבעיה שאנחנו רוצים לפתור היא שטפונות – אז הסיכון הוא בעיקר לקומות נמוכות של מבנים; לעומת זאת, אם הבעיה היא שריפות אז החומר ממנו מבנים עשויים הוא פרמטר חשוב.לפי הפרמטריםהמשך לקרוא "איך לחזות את העתיד? (ולהגיע להחלטה הנכונה)"

וירוס הקורונה גבה קורבנות רבים בסין והוא מתפשט בעולם. למרות התקדמות עצומה ברפואה, במדעי הבריאות ובגנטיקה, אנחנו רחוקים מלהיות מוכנים להתמודד עם מחלות חדשות. לוקח זמן לזהות את הפתוגן ולספק לו מענה רפואי ולוגיסטי. אבל יש מה לעשות. ממשלות יכולות לאמץ מדיניות וכיווני פעולה של ניהול סיכונים וניהול משברים כדי לטפל באירוע הזה. לא כולןהמשך לקרוא "ניהול משברים: איך לעצור את המגיפה הבאה?"

נסיעה במכוניות היא פעילות שיש בה סיכון. בישראל נהרגים מידי שנה כ-300 איש בתאונות דרכים. בשנת 2018 נהרגו באירופה כ-25,100 איש ונפצעו קשה כ-135,000. מעבר לפגיעה הבלתי נתפסת בחיי אדם, לתאונות דרכים יש השלכות מרחיקות לכת על ההוצאות של מערכות ממשלתיות כגון מערכת הבריאות, מערכת הרווחה ותכנון מערך התחבורה. אפשר היה לצפות שמחוקקים ורגולטורים ימהרוהמשך לקרוא "מי קובע את הסטנדרט של בטיחות רכבים?"

בשבוע האחרון יצאו פרסומים על הכוונה של עיריית ברלין להטיל פיקוח מחירים על שכר הדירה בעיר. זאת הזדמנות טובה לנתח את הכלי הרגולטורי שנקרא "פיקוח מחירים". לכולנו יצא לשמוע שאומרים בחדשות שבמוצאי שבת הדלק יתייקר בחמישים אגורות לליטר. איך הם יודעים את זה? הרי אף אחד לא אומר בחדשות שמחירי הטלויזיה או המחברות יתייקרו. הסיבההמשך לקרוא "המיתוס על פיקוח מחירים"

במשרד, במסעדות, בתחבורה הציבורית, לפני השינה. אנשים עם הטלפון כל הזמן ובכל מקום. הטכנולוגיה הנגישה לנו אמצעי תקשורת ושברה מחיצות. אבל יש גם בעיות. למשל, שבגלל שאנחנו זמינים בכל מקום ובכל זמן – העבודה רודפת אחרינו גם בשעות הפנאי. זה ממש לא נדיר לקבל מיילים בשעות הערב המאוחרות ולא מעט אנשים בודקים את תיבת הדוא"להמשך לקרוא "רגולציה ויחסי עבודה – work life balance"

לפני שבועיים כתבתי פוסט די פסימי על המניפולציות והעיוותים שטראמפ עשה בניתוח עלות-תועלת. בחודשים האחרונים גורמים שונים קראו לזנוח את שיטת הניתוח הזו. חלקם רגולטורים אמריקאיים שלא אוהבים שדורשים מהם לבחון את העלות מול התועלת, וחלקם פוליטיקאים דמוקרטיים שטענו שהניתוח מיועד כדי לחסום רגולציה. לאחרונה הצטרפה קבוצה שלישית: מתנגדי רגולציה מהצד הימני של המפה הפוליטית,המשך לקרוא "להציל את ניתוח עלות-תועלת"

לפני כמה שבועות פגשתי חבר שלא ראיתי מאז שסיימתי את הלימודים באוניברסיטה. הוא שאל אותי במה אני עובד ועניתי שאני עוסק בצמצום בירוקרטיה וייעול תהליכים בממשלה. "זה לא סותר את עצמו – ממשלה ויעילות?" הוא התפלא. והוא ממש לא הראשון. עברתי לממשלה מהשוק הפרטי. כשהחלטתי לעשות את המעבר חשבתי שאני יודע למה אני נכנס, אבלהמשך לקרוא "למה לכתוב על המגזר הציבורי? יום הולדת שנה לבלוג"

בתגובות עולות שאלות מעניינות ומתפתחים דיונים. אז בואו ניתן לכם במה! בקרוב אוסיף לפודקאסט פינת שאלות ותשובות. אז אם יש לכם שאלה שהייתם רוצים לשאול – אתם מוזמנים לשלוח אותה במסנג'ר של עמוד הפייסבוק ואשתדל לענות עליהן. ואם עוד לא עשיתם את זה – לחצו כאן כדי להאזין לפודקאסט ולהירשם כמנויים.

לפני כמה ימים היית בדיון על רגולציה מיושנת שהצענו לבטל. לכולם היה ברור שהרגולציה כבר לא נחוצה בשביל להגן על בריאות הציבור. ואם היא לא משרתת את המטרה – אפשר וצריך לבטל אותה. ואז מישהו אמר – "הרגולציה מחייבת לבצע בדיקות מעבדה ולהיעזר במומחים. אם נבטל אותה, המעבדות האלו יסגרו והעובדים שלהן יאבדו את מקוםהמשך לקרוא "החלונות השבורים – עלות או תועלת?"

אדם נוהג ברכב ומתקרב לצומת כשהרמזור אדום. הוא ממשיך לנסוע וחוצה את הצומת באדום. הוא דורס מספר הולכי רגל ופוגע במכוניות אחרות. מי אחראי למצב הזה – משרד התחבורה או משטרת התנועה? נראה לי שדי ברור שהנהג אחראי. הנהג סיכן אחרים. והוא גם פעל באופן שמנוגד לחוק. אבל העיקר הוא שכשמישהו יוצר סיכון או נזקהמשך לקרוא "מי אחראי למעשים מסוכנים?"

זיהום פלסטיק במאתיים השנים האחרונות אנחנו מזהמים את הסביבה שלנו בקצב הולך וגובר. אנחנו מזהמים את האוויר, את המים ואת הקרקע. גם אם אתם לא חברים בארגונים ירוקים, כנראה שאתם לא מתלהבים מהאפשרות לשתות מים מזוהמים או לנשום אוויר מזוהם. הרגולציה הסביבתית מבקש לצמצם את הפגיעה הזאת. בקליפורניה החליטו לטפל באחד הגורמים לזיהום ימי –המשך לקרוא "קשי שתייה ורגולציה מתקדמת"

כוחו של הדרג המקצועי כשגדלנו לימדו אותנו שהכנסת היא הרשות המחוקקת שקובעת את הכללים. אבל המציאות קצת יותר מורכבת. במדינה המודרנית, הרבה מהכללים שקובעים את החיים שלנו נקבעים על ידי דרג מקצועי לא נבחר (כשרוצים לזלזל קוראים להם "פקידים"). זאת לא קנוניה. הכנסת אמורה לקבוע את עקרונות העל – חוקים – שמהם יגזרו תקנות. ומהתקנותהמשך לקרוא "איך פותרים את המתח בין פוליטיקאים לדרג המקצועי?"

נתונים למלחמה בתאונות הדרכים בסן פרנסיסקו נהרגים מידי שנה כ-30 הולכי רגל ורוכבי אופניים. העירייה החליטה להתמודד עם התופעה הזו, אבל במקום לקבוע חוקים ותקנות – היא חקרה את התופעה לעומק. הם אספו מידע היסטורי על התנועה בתוך העיר ועל תאונות הדרכים שהתרחשו. כדי שלא להתבסס רק על נתוני עבר, העירייה פיתחה מערכת בשם TransBaseהמשך לקרוא "מדיניות מבוססת נתונים"

אתם חולים וקיבלתם מרשם לאנטיביוטיקה. צריך ללכת לבית מרקחת. למה הם כל כך רחוקים ואין אף בית מרקחת באזור? היסטורית אתם יכולים להאשים את סעיף 20(א) לפקודת הרוקחים שקבע: "לא ייפתח בית מרקחת אלא במרחק של חמש מאות מטרים לפחות מבית מרקחת קיים…" עד שנת 1991 היה איסור לפתוח שני בתי מרקחת סמוכים (אלא באישורהמשך לקרוא "תחרות ורגולציה"

האם יש בעיה של עודף רגולציה? יותר מדי רגולציה? הבנקים בישראל נוהגים להתלונן שיש עליהם עומס רגולציה. הם לא רק מתלוננים על חוקים ותקנים, אלא גם על הוראות של המפקח על הבנקים ושל רגולטורים פיננסיים משיקים – רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון ביטוח וחיסכון. הבנקים טוענים שעודף הרגולציה מייקר את הפעילות שלהם, מטיל עליהםהמשך לקרוא "כמות הרגולציה על הבנקים"