ארכיון לפי מחברים:theregulator

כיום מקובל שצוות של מספר עובדים מפעיל רכבת אבל בתעשייה כבר נערכים לאפשרות שבאמצעות מחשבים ורובוטים אפשר יהיה לצמצם את הצוות לעובד אחד בלבד. המגמה הזו התנגשה חזיתית עם טיוטת רגולציה שפורסמה על ידי מנהל הרכבות הפדרלי (FRA) בשנת 2016. כחלק מהניסיון לצמצם תאונות רכבת ולשפר את הבטיחות, ה-FRA פרסם טיוטת רגולציה שתחייב שעל כל רכבתהמשךהמשך לקרוא "האומץ לפעול לפי הנתונים"

לפני שלושה שבועות כתבתי על כך שארה"ב מאבדת שליטה על הקורונה בגלל רגולציה גרועה. התוצאות לא איחרו לבוא: היום יש בארה"ב יותר חולים מבכל מדינה אחרת (מעל 200,000) ומתו שם כבר יותר מ-5,000 איש.יש מחסור עולמי אדיר במסכות N95, וגם בארה"ב אין מספיק מסכות כאלו עבור הצוותים הרפואיים. ה-FDA יצא בשורת הקלות רגולטורית סביב משברהמשךהמשך לקרוא "הרגולציה האמריקאית ממשיכה לזרוע הרס: אין מסכות מיגון מפני הקורונה"

רגולציה על מקצועות היא דבר מאוד מקובל בעולם, ובישראל אפילו יותר מהממוצע. רגולציה כזו קובעת למי מותר לעסוק במקצוע מסוים (זאת אומרת שלאחרים אסור) ולפעמים גם קובעת מגבלות וכללים על מי שעוסק בתחום. קוראים לזה "רישוי מקצוע". התחומים הקלאסיים הם רפואה ועריכת דין. והטיעון הבסיסי הוא: "לא תרצה שאדם מהרחוב ינתח אותך, נכון?". אבל ישהמשךהמשך לקרוא "האם הגיע הזמן לרפורמה ברגולציה על מקצוע עריכת הדין?"

יש שאלות שתמיד חוזרות כשעובדים על רפורמה ברגולציה. קחו למשל פיקוח על מפעלי מזון. בטח נשאל – איך צריך לפקח עליהם? מה בדיוק הפקחים צריכים לעשות? ואיך מייצרים מקסימום פיקוח אפקטיבי עם המשאבים הקיימים? רפורמה שבוצעה ממש לאחרונה בארה"ב עונה על השאלות האלו בצורה מעניינת. בדצמבר 2019 נכנסה לתוקף רפורמה שה-USDA (משרד החקלאות האמריקאי) החליטהמשךהמשך לקרוא "הרפורמה ברגולציה על מפעלי בשר"

לאחרונה מתקיים דיון סוער על התחבורה הציבורית בישראל. האם צריכה להיות תחבורה ציבורית בשבת? (ומי יפעיל אותה?) האם לאפשר לכל אחד להקים קווי תחבורה ציבורית? (אוטובוסים ומוניות) ומה צריך התפקיד של משרד התחבורה והרשויות המקומיות בכל הסיפור הזה? בדיונים שונים על הנושא אנשים קוראים "להפריט!" את התחבורה הציבורית. לדעתי הקריאה הזו מלמדת על חוסר הבנההמשךהמשך לקרוא "התחבורה הציבורית בישראל והתפקידים השונים שהממשלה יכולה למלא"

עבור קובעי מדיניות יש שני אתגרים: לנתח את הבעיה ולבחור בפתרון הנכון. כמובן שהשאלות האלו קשורות.ההגדרה של הבעיה קובעת את גבולות המשחק ואת הכללים. אם הבעיה שאנחנו רוצים לפתור היא שטפונות – אז הסיכון הוא בעיקר לקומות נמוכות של מבנים; לעומת זאת, אם הבעיה היא שריפות אז החומר ממנו מבנים עשויים הוא פרמטר חשוב.לפי הפרמטריםהמשךהמשך לקרוא "איך לחזות את העתיד? (ולהגיע להחלטה הנכונה)"

לפני שבוע איטליה הטילה סגר מלא על כל המדינה. שוטרים וחיילים מסתובבים ומוודאים שאנשים לא מפרים את הסגר. הסגר הזה בא אחרי ההתפשטות חסרת המעצורים של נגיף הקורונה באיטליה, שהביא את מערכת הבריאות שלהם לסף קריסה (ויש שאומרים שהיא כבר קורסת). לחצו כאן לקריאת הפוסט הקודם – על הכשלים של האמריקאים בטיפול בקורונה. וכאן אפשרהמשךהמשך לקרוא "האם להטיל סגר? על אפס סיכון ותגובה מהירה לקורונה"

הויכוח המסורתי סביב רגולציה עוסק בשאלה – האם עדיף לתת לכוחות השוק להתנהל כדי להביא לתוצאה האופטמלית, או שאולי הממשלה צריכה להתערב ולפתור כשלי שוק באמצעות רגולציה? זה בעצם ויכוח של בעד ונגד רגולציה. ורוב הדיון נע על הציר בין רגולציה ממשלתית לבין היד הנעלמה של השוק החופשי (במקרה כזה החברות יחילו על עצמן רגולציההמשךהמשך לקרוא "משלוש יוצא אחד: השוק החופשי, הרגולטור או שלטון הפלטפורמה?"

לבתי חולים בארה"ב יש את הציוד הנדרש לביצוע בדיקה של קורונה והם היו יכולים לבדוק הרבה מאוד אנשים. אבל המרכז למניעת מחלות של הממשל הפדרלי (CDC) רצה ליישם בדיקה חדשה ומתוחכמת שמיועדת לבדוק שורה של וירוסים חוץ מהקורונה. לכן ה-CDC חייב את בתי החולים לבצע רק את הבדיקה המיוחדת שהוא פיתח ואסר עליהם לבצע כלהמשךהמשך לקרוא "הסיבה שהקורונה משתוללת בארה"ב: רגולציה גרועה"

וירוס הקורונה גבה קורבנות רבים בסין והוא מתפשט בעולם.למרות התקדמות עצומה ברפואה, במדעי הבריאות ובגנטיקה, אנחנו רחוקים מלהיות מוכנים להתמודד עם מחלות חדשות. לוקח זמן לזהות את הפתוגן ולספק לו מענה רפואי ולוגיסטי. אבל יש מה לעשות. ממשלות יכולות לאמץ מדיניות וכיווני פעולה של ניהול סיכונים וניהול משברים כדי לטפל באירוע הזה. לא כולן יהיוהמשךהמשך לקרוא "ניהול משברים: איך לעצור את המגיפה הבאה?"

מחר (שוב) בחירות. האם תלכו להצביע? במערכות הבחירות בשנת 2019 שיעור המצביעים היה 67% ו-69%. בעשרים השנים האחרונות הוא נע בין 60% ל-70% (עם חריג אחד ב-2015). זה אומר שבערך שליש מבעלי זכות ההצבעה נשארים בבית. יש אנשים שטוענים שצריך רגולציה כופה שתחייב הצבעה בבחירות. אבל לפני שהולכים לכיוון של רגולציה, בואו נסתכל על אופציההמשךהמשך לקרוא "חמש דרכים מוכחות להעלאת אחוז ההצבעה בעזרת כלכלה התנהגותית"

רגולציה היא עולם מאוד טריטוריאלי. רגולטור אחד מפקח על תחבורה, רגולטור שני מפקח על הסביבה, רגולטור שלישי מפקח על אנרגיה, וכו'. בדרך כלל רגולטורים פועלים בתחומי עומק, ב-silos נפרדים. לכל אחד יש את התחום שלו. הם לא אוהבים להתערב בתחומים של אחרים (ועוד פחות אוהבים שאחרים מתערבים בתחום שלהם). אבל מה קורה כאשר הסיכונים בתחוםהמשךהמשך לקרוא "כשרגולציה סביבתית ורגולציה פיננסית נפגשות"

– למישהו יש מטען? – כן בטח. – אה, זה של אייפון? לא משנה. לכולנו יצא להתקל בחוסר הנוחות בגלל שחברות שונות משתמשות בכבלים שונים לטעינה של מכשירים. זה נפוץ במיוחד בטלפונים ניידים. ב-2009 היו בשוק 30 מטענים שונים. המצב השתפר והיום יש שלושה עיקריים: ה-micro usb (הטרפז עם שתי הבליטות), ה- lightning הייחודי שלהמשךהמשך לקרוא "הפרלמנט האירופי רוצה לחייב כבל טעינה אחיד לכל המכשירים"

החקלאים בניו זילנד מתגאים בכך שבמדינה שלהם יש יותר פרות וכבשים מאשר בני אדם. הניו זילנדים מאוד מתגאים גם באיכות התוצרת החקלאית שהם מייצאים לכל העולם. מצד שני, ענף החקלאות אחראי לכמעט חצי מפליטת גזי החממה של כל ניו זילנד. המקור העיקרי של רוב גזי החממה האלו הוא בגזים שהפרות והכבשים פולטות כי הם מכיליםהמשךהמשך לקרוא "למה לא להגביל פליטת מתאן לאטמוספירה?"

נסיעה במכוניות היא פעילות שיש בה סיכון. בישראל נהרגים מידי שנה כ-300 איש בתאונות דרכים. בשנת 2018 נהרגו באירופה כ-25,100 איש ונפצעו קשה כ-135,000. מעבר לפגיעה הבלתי נתפסת בחיי אדם, לתאונות דרכים יש השלכות מרחיקות לכת על ההוצאות של מערכות ממשלתיות כגון מערכת הבריאות, מערכת הרווחה ותכנון מערך התחבורה. אפשר היה לצפות שמחוקקים ורגולטורים ימהרוהמשךהמשך לקרוא "מי קובע את הסטנדרט של בטיחות רכבים?"

בשבוע האחרון יצאו פרסומים על הכוונה של עיריית ברלין להטיל פיקוח מחירים על שכר הדירה בעיר. זאת הזדמנות טובה לנתח את הכלי הרגולטורי שנקרא "פיקוח מחירים". לכולנו יצא לשמוע שאומרים בחדשות שבמוצאי שבת הדלק יתייקר בחמישים אגורות לליטר. איך הם יודעים את זה? הרי אף אחד לא אומר בחדשות שמחירי הטלויזיה או המחברות יתייקרו. הסיבההמשךהמשך לקרוא "המיתוס על פיקוח מחירים"

האם תאכילו את התינוק שלכם במזון לתינוקות מיצרן לא מוכר? ומה לגבי חלב אם של מישהי אחרת? מחקרים הצביעו על יתרונות רבים מתזונה בחלב אם – התפתחות שכלית, חיזוק המערכת החיסונית ותועלות בריאותיות נוספות. אבל מה עושים כאשר האמא של התינוק לא מסוגלת להניק, למשל מסיבות רפואיות? אפשרות אחת היא להזין את התינוק בחלב מאישההמשךהמשך לקרוא "רגולציה על חלב אם"

לפני מאה שנים נכנס לתוקף התיקון ה-18 לחוקת ארצות הברית – שאסר על ייצור, שיווק, יבוא וצריכה של אלכוהול. התיקון הזה יצר את תקופת היובש. הוא בוטל רק ב-1933, אבל האמריקאים נשארו עם שריטה מסוימת לגבי אלכוהול. וגם בספר החוקים שלהם נשארו כל מיני צלקות מאותה תקופה. לכבוד המאורע חשבתי שיהיה נחמד להסתכל על חוקיםהמשךהמשך לקרוא "חוקי אלכוהול הזויים"

לפני שמתחילים: חוץ מהבלוג יש גם פודקאסט. אנחנו מתמודדים בקטגוריית פריצת השנה בתחרות הפודקאסטים של "גייקטיים" לשנת 2019. אשמח מאוד אם להיכנס ללינק ולהצביע (זו הקטגוריה האחרונה). ההצבעה עד היום (29.12) בשעה 9:00. על תקציב ורגולציה דמיינו עובד מדינה חרוץ. יום אחד הוא חושב על רעיון לתכנית ממשלתית, שצריכה תקציב של 100 מיליון ש"ח, אבלהמשךהמשך לקרוא "לנהל את תקציב הרגולציה"

בשנים האחרונות פייסבוק סופגת הרבה מאוד ביקורת – מעקב אחר משתמשים, פגיעה בפרטיות, קיממבריג' אנליטיקס ומה לא. אבל לפני בערך שנה משהו השתנה. פייסבוק מזמינה רגולציה על חברות אינטרנט ועל רשתות חברתיות. היא מבקשת שיטילו עליה רגולציה. מארק צוקרברג פרסם טור דעה שבו הוא קרא להטיל רגולציה בארבעה תחומים שונים: פיקוח על תוכן, פעילות פוליטיתהמשךהמשך לקרוא "למה פייסבוק מבקשת שיפקחו עליה?"

כמה חודשים אחרי שהנשיא טראמפ נכנס לבית הלבן הוא הודיע שארה"ב תפרוש מאמנת פריז בנושא האקלים. זו הייתה רעידת אדמה כי לכולם היה ברור שהפרישה של ארה"ב מהאמנה תחליש אותה מאוד. פרשנים טענו שבלי ארה"ב, ההסכם עלול לקרוס או להיות חסר ערך ללא רגולציה אמריקאית. [הפוסט לא עוסק בסוגיה עצמה של שינוי אקלים – קיומההמשךהמשך לקרוא "להתמודד עם שינויי האקלים"