ארכיון לפי מחברים:theregulator

אם תסתכלו על המפה בתמונה של הפוסט, תראו משהו מוזר. הנשרים מספרד לא נכנסים לפורטוגל. מזג האוויר, הטבע והטופוגרפיה זהים. כמובן שהנשרים יכולים לעוף מעל לגבול והם לא צריכים לעבור ביקורת גבולות. אז למה שהנשרים יעצרו בגבול היבשתי וכמעט לא יחצו אותו לפורטוגל? מסתבר שמאחורי התעלומה הזאת מסתתרת רגולציה. בשנת 2002 נקבעה באיחוד האירופי רגולציההמשךהמשך לקרוא "למה הנשרים לא חוצים את הגבול לפורטוגל?"

האם אתם הולכים לרופא כדי שיעשה מה שכתוב בחוק, או כדי שיבדוק אתכם ויתאים לכם טיפול לפי המאפיינים שלכם? נראה לי שהתשובה ברורה. כשאנחנו הולכים לבעל מקצוע, אנחנו מצפים שהוא יבחן את המצב שלנו ויחליט מה נכון לעשות במקרה הספציפי לפי הידע המקצועי והניסיון שלו. אבל החקיקה בארה"ב אוסרת על רופאים לעשות את זה. במגווןהמשךהמשך לקרוא "איך רגולציה מחייבת באה לעולם ומה קרה לשיקול הדעת של רופאים?"

בשבוע שעבר ניו זילנד הודיעה שהיא הצליחה למגר את הקורונה. ניו זילנד היא המדינה הראשונה שמכריזה שאין יותר חולים מאובחנים במדינה. החודשים האחרונים היו מבחן עולמי בניהול משברים. כשהקורונה פרצה לחיינו, כתבתי על עקרונות לניהול משברים בריאותיים. חלק מהמדינות ניהלו את המשבר יותר טוב וחלק פחות טוב. את התוצאות אנחנו רואים בחדשות סביבנו. אז בואוהמשךהמשך לקרוא "הכישלון של ארה"ב וההצלחה של ניו זילנד בטיפול בקורונה"

בשבועיים האחרונים ארצות הברית בוערת. זה התחיל ברצח של ג'ורג' פלויד שנחנק על-ידי שוטר.אבל זה לא באמת התחיל שם. זה התחיל מזמן, כי המוות של פלויד הוא חלק מתופעה רחבה של אלימות משטרתית בארצות הברית.המקרה הזה מעורר שאלות קשות לגבי גבולות הכוח של המשטרה.למשטרה יש תפקיד חיוני, אבל היא ארגון אלים מעצם הגדרתו, כי היאהמשךהמשך לקרוא "למה יש מהומות בארה"ב? בעיות ברגולציה על אלימות משטרתית"

בחודש ינואר ממשל טראמפ עורר דיון ציבורי (והתנגדות) כשהוא הודיע על רפורמה ברגולציה הסביבתית על פרויקטי בניה. רוב התגובות בארצות הברית התייחסו לרפורמה כאל ביטול או צמצום חלקים מהרגולציה הסביבתית. כמובן שהירוקים התנגדו לרפורמה ומי שחושב שיש יותר מידי רגולציה סביבתית – תמך בצמצום שלה. אבל המציאות יותר מורכבת. מדובר ברפורמה שתייעל ותרענן את הרגולציההמשךהמשך לקרוא "מי הופך את הרגולציה הסביבתית למסורבלת?"

דרום קוריאה וארה"ב אימתו את החולה הראשון בקורונה ב-20 לינואר. נכון ל-23.5 בדרום קוריאה חלו 218 אנשים למיליון תושבים ומתו 5 אנשים למיליון תושבים. לשם ההשוואה, בארה"ב חלו 4,983 למיליון תושבים ומתו 295 אנשים לכל מיליון תושבים. זה פי 20 חולים ופי 60 מתים.ברור שדרום קוריאה התמודדה יותר טוב עם הקורונה. ההבדל הזה נובע מכךהמשךהמשך לקרוא "איך דרום קוריאה התמודדה עם הקורונה?"

הבלוג רץ כבר יותר משנה וחצי ונראה לי שצריך לעשות פאוזה כדי לקחת צעד אחורה ולדבר על מה זה רגולציה, מנקודת המבט שלי. בשבוע שעבר השתתפתי בדיון מרובה משתתפים על רגולציה שנמצאת בבחינה ובתהליך של עדכון. בצד אחד של השולחן ישבו הרגולטורים ודיברו בשפה מאוד מקצועית ואפילו טכנית על מה החששות שלהם ועל האסונות שעלוליםהמשךהמשך לקרוא "למה לי רגולציה בכלל?"

אני רוצה לספר לכם על רגולציה חדשה שכנראה תפגשו בקרוב. הצצה קטנה לעתיד. ינואר 2021. אתם יוצאים מהבית והולכים לקניון או לתחנת רכבת. פקחים עומדים בכניסה וגם מסתובבים. הם אוכפים את ההוראות לגבי מספר הלקוחות בעסק, חבישת מסכות, ריחוק חברתי וכו'.אבל תהיה קבוצה של אנשים שפטורים לחלוטין מכל המגבלות. אנשים שיש להם תעודה ממשלתית שמוכיחההמשךהמשך לקרוא "האם ממשלות יתנו תעודות חיסון קורונה?"

הפעם אני רוצה לספר לכם על ההבדל בין נשיאים אמריקאים שונים. נתחיל עם הנשיא טראמפ. טראמפ כל הזמן מתגאה בשני דברים: שהוא מבטל רגולציה קיימת ושהוא מונע יצירה של רגולציה חדשה. בואו ננסה לראות אם זה נכון, וגם – איך בכלל מודדים את זה? מתחילים בנתונים תראו גרף. הגרף הזה מראה את כמות הרגולציות עםהמשךהמשך לקרוא "למדוד את הרגולציה: מה שרואים ומה שלא רואים"

כולם מדברים על משבר האקלים ועל צעדים שצריך לעשות כדי להגן על הסביבה. ממשלות תומכות וגם כופות מעבר לאנרגיה פחות מזהמת וחברות מספרות לנו שהמוצרים שלהן מפחיתים את הפגיעה בסביבה. אחד המוצרים הפופולאריים בטרנד הירוק הזה הוא רכבים חשמליים. אבל כנראה שהטרנד הזה מבוסס על אינטואיציה לא נכונה. הערת עריכה: בגרסה המקורית נעשה שימוש לאהמשךהמשך לקרוא "למה רכבים חשמליים מזהמים יותר מרכבים רגילים?"

תרומת איברים מצילה חיים. זה ברור. אבל למרות שיש לי שתי כליות ואני צריך רק אחת – אני לא ממהר לתרום כלייה. אגב, גם דם (שהוא "איבר" מתחדש) אנחנו לא ממהרים לתרום. בישראל יש 1,235 איש שממתינים להשתלת איבר, מתוכם 857 לכליה. בארצות הברית יש כ-113,000 איש שממתינים להשתלת איברים. ובממוצע כל יום מתים 20המשךהמשך לקרוא "חוק לעידוד תרומת איברים"

הבריטים נחשבים לאחד העמים המנומסים ביותר בעולם. אבל לא בטוח שהתדמית הזו נכונה. בשנים האחרונות יותר ויותר ערים בבריטניה מפעילות סעיף חוק (PSPOs) כדי לקבוע מגבלות על חופש הביטוי. ליתר דיוק הם קבעו איסור על קללות. עיריות קובעות איסור להשתמש במרחב הציבורי ב-foul and abusive language, כשהעונש על הפרה עומד על אלף פאונד. מאז 2014המשךהמשך לקרוא "שקט! מפקחים"

משבר הקורונה הוא קודם כל משבר בריאותי. אבל ברור שיש לו גם השפעות כלכליות. האם יש לו השפעות סביבתיות ואיך צריכה להיראות המדיניות הסביבתית העתידית? שיחה עם ד"ר אור קרסין – מומחית למדיניות סביבתית מהאוניברסיטה הפתוחה. הקלטנו את השיחה עם סאונד משופר! אפשר להאזין בכל אפליקציות הפודקאסטים וגם ביוטיוב.

הכלכלה המשתפת סוחפת את העולם ומשנה את כללי המשחק. בישראל אנחנו מכירים את הכלכלה השיתופית בשתי סוגיות: Airbnb לשיתוף נכסים ו-Uber לשיתוף בנסיעות. את Uber אנחנו לא באמת מכירים כי הרגולציה המסורתית חוסמת אותה, אבל Airbnb נכנסה לישראל כמו ליתר העולם ועוררה שאלות שונות. למשל, המלונאים מתנגדים לה ודורשים להחיל רגולציה קפדנית על דירות מגוריםהמשךהמשך לקרוא "האם ואיך לפקח על Airbnb?"

כולם שואלים מתי נצא מהסגר – ומה יקרה אחר כך. שוב יהיה גל של תחלואה ונחזור לסגר? שואלים מה "אסטרטגיית היציאה". הקורונה גרמה למשבר כלכלי, אבל בסוף מדובר במחלה. ויש שני דברים מרכזיים שאפשר לעשות כדי לטפל במחלה: למנוע בעזרת חיסונים או לרפא בעזרת תרופות. ולכן כולנו באמת מחכים שיהיו חיסונים. זו אסטרטגיית היציאה האמיתית.המשךהמשך לקרוא "צריך חיסון לקורונה, ומהר"

לג'יימס בונד היה רישיון להרוג. אבל מסתבר ש-25% מהעובדים בישראל חייבים רישיון בשביל לעבוד.למה, כמה ואיך זה נראה? כמה מקצועות בישראל חייבים ברישיון?למה יש פטור לכנסיה הנוצרית?מה לגבי משך ההכשרה של רופאים ועורכי דין?ולמה יותר קל להיות מורה בסקנדינביה? כדי לענות על השאלות האלו קיימתי שיחה עם יאיר אושרוב, דוקטורנט למדעי המדינה חוקר בפורום קהלתהמשךהמשך לקרוא "סדרת ראיונות פרק 2 – למה צריך רישיון כדי לעבוד?"

לפני כמה ימים צפיתי בפעם השנייה בסרט "שעה אפלה" (Darkest Hour). הסרט מתרחש בשנת 1940 בבריטניה. בזמן שהגרמנים כובשים במהירות את הולנד וצרפת, ההנהגה הבריטית המבוהלת צריכה להחליט איך לפעול – האם לחתום על הסכם שלום עם הגרמנים או לבחור בגישה לוחמנית. בעיני הסרט מעולה וגרי אולמן נותן ביצוע מעולה בתפקיד צ'רצ'יל. ובצפייה השנייה שמתיהמשךהמשך לקרוא "השעה האפלה של משרתי הציבור"

בשנת 2019 נהרגו בתאונות דרכים במדינת ישראל 349 בני אדם, מתוכם 127 היו הולכי רגל, רוכבי אופניים ומשתמשים בכלים שלא חייבים ברישיון. בכל העולם תאונות דרכים הן גורם מוות משמעותי. נשאלת השאלה מה אנחנו עושים ואיך אפשר לצמצם את המספר הזה. בשנת 2019 אוסלו הצליחה לרשום הישג משמעותי: אפס הולכי רגל ורוכבי אופניים הרוגים. אפס.המשךהמשך לקרוא "איך אוסלו הצליחה להגיע לאפס הולכי רגל ורוכבי אופניים הרוגים ב-2019?"

החלטתי להוסיף נדבך נוסף – ולהפיק סדרת ראיונות בהם אשוחח עם אורחים מתחומים שונים.יחד ננסה לענות על השאלות הכי מעניינות בתחום מדיניות הרגולציה. הפרק הראשון בסדרה עוסק בשאלה – למה החופשה שלכם כל כך יקרה?ריאיינתי את ניר קפלן, ראש מחלקת הרגולציה בהתאחדות המלונות. זה ראיון וידאו – כך שאפשר לצפות בו ב-youtube ובפייסבוק, וגם להאזיןהמשךהמשך לקרוא "סדרת ראיונות – פרק 1 – למה החופשה שלכם כל כך יקרה?"

בשבועות האחרונים פרסמתי כאן ביקורת קשה על ההתמודדות של ממשלת ארה"ב מול הקורונה – בהתחלה על כך שה-CDC מנע ביצוע בדיקות ולפני שבוע על כך שה-FDA חסם יבוא של מסכות KN95. היום אני רוצה להציג לכם את ההקלות של ה-FDA ברגולציה על מכשור רפואי. בואו נראה מה הם עשו והאם זה מספיק. והיום נתמקד במכשורהמשךהמשך לקרוא "האם ההקלות הרגולטוריות בזמן הקורונה מצמצמות בירוקרטיה?"

כיום מקובל שצוות של מספר עובדים מפעיל רכבת אבל בתעשייה כבר נערכים לאפשרות שבאמצעות מחשבים ורובוטים אפשר יהיה לצמצם את הצוות לעובד אחד בלבד. המגמה הזו התנגשה חזיתית עם טיוטת רגולציה שפורסמה על ידי מנהל הרכבות הפדרלי (FRA) בשנת 2016. כחלק מהניסיון לצמצם תאונות רכבת ולשפר את הבטיחות, ה-FRA פרסם טיוטת רגולציה שתחייב שעל כל רכבתהמשךהמשך לקרוא "האומץ לפעול לפי הנתונים"

לפני שלושה שבועות כתבתי על כך שארה"ב מאבדת שליטה על הקורונה בגלל רגולציה גרועה. התוצאות לא איחרו לבוא: היום יש בארה"ב יותר חולים מבכל מדינה אחרת (מעל 200,000) ומתו שם כבר יותר מ-5,000 איש.יש מחסור עולמי אדיר במסכות N95, וגם בארה"ב אין מספיק מסכות כאלו עבור הצוותים הרפואיים. ה-FDA יצא בשורת הקלות רגולטורית סביב משברהמשךהמשך לקרוא "הרגולציה האמריקאית ממשיכה לזרוע הרס: אין מסכות מיגון מפני הקורונה"

רגולציה על מקצועות היא דבר מאוד מקובל בעולם, ובישראל אפילו יותר מהממוצע. רגולציה כזו קובעת למי מותר לעסוק במקצוע מסוים (זאת אומרת שלאחרים אסור) ולפעמים גם קובעת מגבלות וכללים על מי שעוסק בתחום. קוראים לזה "רישוי מקצוע". התחומים הקלאסיים הם רפואה ועריכת דין. והטיעון הבסיסי הוא: "לא תרצה שאדם מהרחוב ינתח אותך, נכון?". אבל ישהמשךהמשך לקרוא "האם הגיע הזמן לרפורמה ברגולציה על מקצוע עריכת הדין?"

יש שאלות שתמיד חוזרות כשעובדים על רפורמה ברגולציה. קחו למשל פיקוח על מפעלי מזון. בטח נשאל – איך צריך לפקח עליהם? מה בדיוק הפקחים צריכים לעשות? ואיך מייצרים מקסימום פיקוח אפקטיבי עם המשאבים הקיימים? רפורמה שבוצעה ממש לאחרונה בארה"ב עונה על השאלות האלו בצורה מעניינת. בדצמבר 2019 נכנסה לתוקף רפורמה שה-USDA (משרד החקלאות האמריקאי) החליטהמשךהמשך לקרוא "הרפורמה ברגולציה על מפעלי בשר"

לאחרונה מתקיים דיון סוער על התחבורה הציבורית בישראל. האם צריכה להיות תחבורה ציבורית בשבת? (ומי יפעיל אותה?) האם לאפשר לכל אחד להקים קווי תחבורה ציבורית? (אוטובוסים ומוניות) ומה צריך התפקיד של משרד התחבורה והרשויות המקומיות בכל הסיפור הזה? בדיונים שונים על הנושא אנשים קוראים "להפריט!" את התחבורה הציבורית. לדעתי הקריאה הזו מלמדת על חוסר הבנההמשךהמשך לקרוא "התחבורה הציבורית בישראל והתפקידים השונים שהממשלה יכולה למלא"