מה משותף לממשלות ולחברות ענק?שתיהן זזות לאט ולוקח להן הרבה זמן להגיב לשינויים. ועכשיו יש התגייסות כדי לשנות את זה. בחודש אוקטובר 2021 מועצת ה-OECD אימצה המלצות לגבי ממשל רגולטורי אג'ילי (agile regulatory governance). ההמלצות לא עוסקות בתוכן של רגולציה ספציפית, אלא בשאלה – איך רגולטורים צריכים לעבוד ואיך המערכת צריכה להיות בנויה. כדי להביןהמשך לקרוא "רגולציה אג'ילית"
ארכיון קטגוריות: כלים ומנגנונים
אי כללים – הממלכה ההפוכה
לפני כמה שבועות קיבלתי מייל מיחידה אצלנו בשטח. הם נתקלו במקרה ייחודי שלא מתאים לדרישות שנקבעו בתקנות. ביקשו החלטה שנותנת פטור באותו מקרה. שאלתי אם יצאו כאלה החלטות בעבר והתשובה הייתה – "ברור, המציאות מורכבת וחייבים לדעת להתגמש". כשחפרתי קצת גיליתי שהיוצא מהכלל הוא לפעמים המקרה הרגיל.וזה הסיפור של אי-כללים. מה זה "אי-כללים"? אנחנו כלהמשך לקרוא "אי כללים – הממלכה ההפוכה"
למה שוק האנרגיה צריך ארגז חול רגולטורי?
לפני שבוע הממשלה הכריזה על הקמת מועצה שתפתור חסמי רגולטורים לטכנולוגיות ירוקות חדשות. שמעתי שתי טענות לגבי היוזמה הזו: טענה אחת היא ש"הממשלה פשוט צריכה להשקיע כסף בחברות בתחום".זה נחמד, אבל כסף לא פותר את הכל. אם יש חסם רגולטורי שלא מאפשר את הטכנולוגיה החדשה – לא יעזור לחלק כסף. חוץ מזה שממשלות וגופים פרטייםהמשך לקרוא "למה שוק האנרגיה צריך ארגז חול רגולטורי?"
מס פחמן
רבים מוטרדים מהסכנות שבשינוי אקלים. דוח של חברת הייעוץ מקינזי מצביע שהתדירות של אירועים קיצוניים כתוצאה משינויי אקלים (כמו גלי חום קיצוניים, היעדר נגישות למי שתיה, עליית פני הים, הוריקנים ועוד) תלך ותגבר בשנים הקרובות. לפי הדוח, בעתיד אותם אירועים קיצוניים גם יתרחשו באיזורים חדשים בהם הם לא היו נפוצים בעבר. במקינזי מסבירים שיותר ויותרהמשך לקרוא "מס פחמן"
פיקוח פרלמנטרי על רגולציה, או מדיניות רגולציה בפרלמנט
שמעו שלושה סיפורים על נבחרי ציבור. 1. הסחר הבינ"ל של בריטניה במהלך מלחמת העולם השנייה, יפן כבשה את ויאטנם. כתוצאה מכך בריטניה העבירה חוק שאסר על סחר עם ויאטנם. החוק הזה היה בתוקף משנות ה-40 ועד 2015. בפועל הבריטים חזרו לסחור עם ויאטנם הרבה לפני שהחוק בוטל. אבל החוק נשאר בתוקף. איך זה הגיוני? למההמשך לקרוא "פיקוח פרלמנטרי על רגולציה, או מדיניות רגולציה בפרלמנט"
התחבורה הציבורית בישראל והתפקידים השונים שהממשלה יכולה למלא
לאחרונה מתקיים דיון סוער על התחבורה הציבורית בישראל. האם צריכה להיות תחבורה ציבורית בשבת? (ומי יפעיל אותה?) האם לאפשר לכל אחד להקים קווי תחבורה ציבורית? (אוטובוסים ומוניות) ומה צריך התפקיד של משרד התחבורה והרשויות המקומיות בכל הסיפור הזה? בדיונים שונים על הנושא אנשים קוראים "להפריט!" את התחבורה הציבורית. לדעתי הקריאה הזו מלמדת על חוסר הבנההמשך לקרוא "התחבורה הציבורית בישראל והתפקידים השונים שהממשלה יכולה למלא"
חמש דרכים מוכחות להעלאת אחוז ההצבעה בעזרת כלכלה התנהגותית
מחר (שוב) בחירות. האם תלכו להצביע? במערכות הבחירות בשנת 2019 שיעור המצביעים היה 67% ו-69%. בעשרים השנים האחרונות הוא נע בין 60% ל-70% (עם חריג אחד ב-2015). זה אומר שבערך שליש מבעלי זכות ההצבעה נשארים בבית. יש אנשים שטוענים שצריך רגולציה כופה שתחייב הצבעה בבחירות. אבל לפני שהולכים לכיוון של רגולציה, בואו נסתכל על אופציההמשך לקרוא "חמש דרכים מוכחות להעלאת אחוז ההצבעה בעזרת כלכלה התנהגותית"
כשמרוב באלגן אי אפשר לעשות סדר \ הגיליוטינה הרגולטורית
כל אחד מאיתנו צובר לכלוך ובאלגן. זה קורה גם לממשלות, שצוברות חוקים ונהלים. ולפעמים קשה לתקן את זה. ברגולציה האתגר נובע מכך שברירת המחדל היא שהכללים האלו תקפים לנצח. בניגוד לתקציב שצריך לבנות ולאשר כל שנה, רגולציה חלה בלי הגבלת זמן. ואם רוצים לתקן או לבטל אותה – צריך לעשות תהליך אקטיבי, למשל להעביר בפרלמנטהמשך לקרוא "כשמרוב באלגן אי אפשר לעשות סדר \ הגיליוטינה הרגולטורית"
לנהל את תקציב הרגולציה
לפני שמתחילים: חוץ מהבלוג יש גם פודקאסט. אנחנו מתמודדים בקטגוריית פריצת השנה בתחרות הפודקאסטים של "גייקטיים" לשנת 2019. אשמח מאוד אם להיכנס ללינק ולהצביע (זו הקטגוריה האחרונה). ההצבעה עד היום (29.12) בשעה 9:00. על תקציב ורגולציה דמיינו עובד מדינה חרוץ. יום אחד הוא חושב על רעיון לתכנית ממשלתית, שצריכה תקציב של 100 מיליון ש"ח, אבלהמשך לקרוא "לנהל את תקציב הרגולציה"
ארגז חול רגולטורי – כשהרגולטור בודק ומנסה
הסקטור הפיננסי הוא אחד המפוקחים ביותר במדינה המודרנית – וכפוף לעשרות חוקים ולמאות תקנות, צווים ונהלים. בואו ניקח לדוגמה חוק אחד בלבד – בארה"ב חוק דוד-פרנק (שנחקק אחרי המשבר הכלכלי של 2008) מכיל לבדו יותר מ-840 עמודים. וזה רק חוק אחד.
איך להציל את יערות הגשם בברזיל?
בחודש אוגוסט 2019 כולנו שמענו על שריפות ענק ביערות הגשם של ברזיל. אקטיביסטים קראו לכל מיני צעדים – החל מהפגנות מול שגרירות ברזיל בתל אביב ועד לחרם על חברות ישראליות שעושות עסקים בברזיל. אני רוצה להציג גישה פרקטית של מדיניות שמבוססת הבנה של התהליכים והתמריצים השונים. זו הגישה שבה נוקטת מדינת קליפורניה, שהיא סמן ימניהמשך לקרוא "איך להציל את יערות הגשם בברזיל?"
שירות במקום רגולציה
מאחורי כל רגולציה יש סיפור. ובכל סיפור יש גיבורים. כשאדם רוצה לשכור דירה הוא נמצא בעמדת נחיתות מול בעל הדירה. בעלי דירות חוששים שהשוכר, שהוא לרוב אדם זר, יגרום נזק לדירה או יברח בלי לשלם את החשבונות. לכן מקובל לדרוש שהשוכר יפקיד בטוחה. יש כל מיני סוגים של בטוחות – לפעמים דורשים כסף מזומן, לפעמיםהמשך לקרוא "שירות במקום רגולציה"
רישיון שלילי – למה עוד בירוקרטיה היא לא הפתרון לבעיית ההתעללות בפעוטות
לאחרונה אנחנו שומעים על מקרים מזעזעים של התעללות בחסרי ישע. פרשות של התעללות בקשישים או מטפלות שלפי החשד מתעללות בפעוטות. זה מתסכל ומקומם, ובני המשפחה מרגישים חסרי אונים מול התופעה הזו. אחת הטענות היא שגם כשמטפלות נתפסות מתעללות – הן יכלות להמשיך לעסוק בטיפול בפעוטות. בפוסט הזה אני רוצה להציע פתרון, כלי שנקרא רישיון שלילי.
אישור בשתיקה – לקחת אחריות על הזמן
במהלך הלימודים יעל (שם בדוי) עשתה סמסטר של חילופי סטודנטים באירופה. ומאז היא חלמה להביא לישראל פיצה איטלקית. אחרי הלימודים יעל החליטה ללכת על זה ולפתוח פיצרייה באחת הערים במרכז הארץ. היא התחילה לחפש נכס ולהשוואת מחירים של תנורים, והגישה בקשה לרישיון עסק. "אין בעיה" היא חשבה "אגיש את המסמכים ועד שאקבל את הרישיון כברהמשך לקרוא "אישור בשתיקה – לקחת אחריות על הזמן"
אידהו מציגה: שקיעה רומנטית
משהו מדהים קורה במדינת אידהו בארה"ב. כל הרגולציה שלה עומדת להתבטל (אולי). הכל התחיל בגלל שהרגולציה של אידהו בנויה בצורה יחודית. בכל שנה צריך לבחון את הרגולציה ולעגן אותה מחדש בפרלמנט. בדרך כלל התהליך הזה קורה באופן טבעי ובלי עניין גדול. אבל השנה קרה משהו אחר. הרגולציה בתוקף עד סוף יוני ולכן לפני מספר חודשיםהמשך לקרוא "אידהו מציגה: שקיעה רומנטית"
רגולציה על ערפדים
צעיר לנצח מאז תחילת שנות ה-2000 יש טרנד בריאותי חדש – עירוי דם צעיר. אנשים קונים מנות דם (בעיקר פלזמה) של אנשים צעירים ומבצעים עירוי דם – מכניסים אותו לתוך מחזור הדם שלהם. מאחורי התופעה הזו יש אמונה שלדם צעיר יש תועלת בריאותית. הכל התחיל בגלל מחקר שבוצע בעכברים מבוגרים וצעירים, והתפרסם בכתב העת nature.המשך לקרוא "רגולציה על ערפדים"
איך לבנות רגולציה נכון? תקני תהליך ותקני ביצוע [חלק א']
עיקר הדיון סביב רגולציה עוסק בשאלה האם המדינה צריכה או לא להסדיר תחומים מסוימים. האם צריך להטיל פיקוח מחירים על גז? האם לאסור על פרסום סיגריות? האם לחייב נהגים להתקין מערכות התראה ברכבים? בשנים האחרונות למדתי שהעיצוב של הכללים לא פחות חשוב. יש כל מיני דרכים לקבוע כללים. הציבור הרחב ורבים מן הרגולטורים לא מכיריםהמשך לקרוא "איך לבנות רגולציה נכון? תקני תהליך ותקני ביצוע [חלק א']"
הכרה ברגולציה זרה – קלף הזהב של מדינות קטנות
ישראל והעולם כמה אנשים בממשלת ישראל עוסקים ברישוי חיסונים לבעלי חיים? שלושה. כמה אנשים בממשלת ארה"ב עוסקים באותו תחום? יותר מ-100. שתי המדינות מתמודדות עם מחלות מסוכנות כמו שפעת העופות ופה וטלפיים. אוכלוסיית ארה"ב גדולה יותר, אבל זה לא ממש רלוונטי כי היקף העבודה הוא פונקציה של מגוון החיסונים ולא של מספר האזרחים. בארה"ב ובישראלהמשך לקרוא "הכרה ברגולציה זרה – קלף הזהב של מדינות קטנות"
המהפכה של ניתוח עלות-תועלת
ותיקי הקוראים בטח זוכרים את הפוסט על הרגולציה בתקופת היובש בארה"ב. האיסור על ייצור, יבוא, שיווק וצריכה של אלכוהול נועד להגן על הציבור, אבל בפועל הוא גרם להרבה יותר נזק ממה שהוא מנע. זה הסתיים בפריחה של ארגוני הפשע ובכך שהממשלה הרעילה אלכוהול שהרג אנשים. עיקרון העלות-תועלת כדי לא לעשות שטויות, אנחנו צריכים להבין מראשהמשך לקרוא "המהפכה של ניתוח עלות-תועלת"