שירות במקום רגולציה

מאחורי כל רגולציה יש סיפור. ובכל סיפור יש גיבורים.

כשאדם רוצה לשכור דירה הוא נמצא בעמדת נחיתות מול בעל הדירה. בעלי דירות חוששים שהשוכר, שהוא לרוב אדם זר, יגרום נזק לדירה או יברח בלי לשלם את החשבונות. לכן מקובל לדרוש שהשוכר יפקיד בטוחה. יש כל מיני סוגים של בטוחות – לפעמים דורשים כסף מזומן, לפעמים צ'ק ביטחון ולפעמים ערבות בנקאית. בעל הדירה דורש ולרוב מקבל את הבטוחה שרצה.

אבל יש שתי בעיות עם השיטה הזו. הבעיה הראשונה היא שהרבה פעמים השוכר מפסיד מהמנגנון הזה. אם צריך להפקיד כסף מזומן – זה כסף שאי אפשר להשתמש בו וגם לא תמיד יש לאדם כסף נזיל מעבר לשכר הדירה. גם ערבות בנקאית עולה כסף. הבעיה השנייה היא שבדרך כלל מפקידים את הבטוחה אצל בעל הדירה. הוא מחליט מתי לממש אותה. ובסיום החוזה הוא גם יכול להתעכב בהחזרת הבטוחה, גם אם אין לו הצדקה.

כמו בכל סיפור טוב – יש לנו קונפליקט. וזו הבעיה שאנחנו רוצים לפתור. להמשיך לקרוא שירות במקום רגולציה

רישיון שלילי – למה עוד בירוקרטיה היא לא הפתרון לבעיית ההתעללות בפעוטות

לאחרונה אנחנו שומעים על מקרים מזעזעים של התעללות בחסרי ישע. פרשות של התעללות בקשישים או מטפלות שלפי החשד מתעללות בפעוטות. זה מתסכל ומקומם, ובני המשפחה מרגישים חסרי אונים מול התופעה הזו. אחת הטענות היא שגם כשמטפלות נתפסות מתעללות – הן יכלות להמשיך לעסוק בטיפול בפעוטות.

בפוסט הזה אני רוצה להציע פתרון, כלי שנקרא רישיון שלילי.

להמשיך לקרוא רישיון שלילי – למה עוד בירוקרטיה היא לא הפתרון לבעיית ההתעללות בפעוטות

אישור בשתיקה – לקחת אחריות על הזמן

במהלך הלימודים יעל (שם בדוי) עשתה סמסטר של חילופי סטודנטים באירופה. ומאז היא חלמה להביא לישראל פיצה איטלקית. אחרי הלימודים יעל החליטה ללכת על זה ולפתוח פיצרייה באחת הערים במרכז הארץ. היא התחילה לחפש נכס ולהשוואת מחירים של תנורים, והגישה בקשה לרישיון עסק. "אין בעיה" היא חשבה "אגיש את המסמכים ועד שאקבל את הרישיון כבר אסיים לקנות את הציוד ואהיה מוכנה לפתיחה". אחרי ארבעה חודשים של המתנה יעל התחילה לחשוד שמשהו לא בסדר. אחרי תשעה חודשים היא עדיין לא קיבלה תשובה והתחילה לומר לחברים "כבר יכולתי ללדת בזמן הזה". לקח יותר משנה עד שהיא קיבלה סוף סוף את הרישיון ויכלה לפתוח את הפיצריה.

יעל לא לבד. משרד הפנים ומשרד ראש הממשלה העריכו שבממוצע לוקח 10 חודשים לקבל רישיון עסק. זה לא ייחודי רק לארץ. גם בניו יורק ובשיקגו עסקים ממתינים חודשים כדי לקבל רישיון עסק או היתרים שונים. להמשיך לקרוא אישור בשתיקה – לקחת אחריות על הזמן

אידהו מציגה: שקיעה רומנטית

משהו מדהים קורה במדינת אידהו בארה"ב. כל הרגולציה שלה עומדת להתבטל (אולי).

הכל התחיל בגלל שהרגולציה של אידהו בנויה בצורה יחודית. בכל שנה צריך לבחון את הרגולציה ולעגן אותה מחדש בפרלמנט. בדרך כלל התהליך הזה קורה באופן טבעי ובלי עניין גדול. אבל השנה קרה משהו אחר.

הרגולציה בתוקף עד סוף יוני ולכן לפני מספר חודשים הפרלמנט של אידהו התכנס לדיון על עיגון מחדש של הרגולציה. מדובר על כ-8,200 עמודים שמכילים 736 פרקים שונים. אבל הדיונים בפרלמנט הסתיימו בלי להגיע להסכמה והפרלמנט יצא לפגרה עד סוף השנה.

להמשיך לקרוא אידהו מציגה: שקיעה רומנטית

רגולציה על ערפדים

צעיר לנצח

מאז תחילת שנות ה-2000 יש טרנד בריאותי חדש – עירוי דם צעיר. אנשים קונים מנות דם (בעיקר פלזמה) של אנשים צעירים ומבצעים עירוי דם – מכניסים אותו לתוך מחזור הדם שלהם. מאחורי התופעה הזו יש אמונה שלדם צעיר יש תועלת בריאותית.

הכל התחיל בגלל מחקר שבוצע בעכברים מבוגרים וצעירים, והתפרסם בכתב העת nature. מאז הטרנד תפס תאוצה בעקבות שמועות על כל מיני מפורסמים ואנשי עסקים שמקבלים עירוי של דם צעיר. למשל, הייתה שמועה כזאת על היזם פיטר ת'יל. בחיפוש שעשיתי גיליתי שאפילו היה קטע על הנושא בסדרת הטלויזיה "עמק הסיליקון" (Silicon Valley).

התומכים בטיפול הזה סבורים שעירוי דם צעיר מונע הזדקנות (anti-aging) ופגיעה בזיכרון, ושהטיפול אפקטיבי נגד מחלות כמו דמנציה, פרקינסון, טרשת נפוצה (MS), אלצהיימר ומחלות לב. השימוש בדם צעיר זכה לכינוי "טיפול ערפדי" (vampire treatments). להמשיך לקרוא רגולציה על ערפדים

איך לבנות רגולציה נכון? תקני תהליך ותקני ביצוע

עיקר הדיון סביב רגולציה עוסק בשאלה האם המדינה צריכה או לא להסדיר תחומים מסוימים.

האם צריך להטיל פיקוח מחירים על גז? האם לאסור על פרסום סיגריות? האם לחייב נהגים להתקין מערכות התראה ברכבים?

בשנים האחרונות למדתי שהעיצוב של הכללים לא פחות חשוב. יש כל מיני דרכים לקבוע כללים. הציבור הרחב ורבים מן הרגולטורים לא מכירים את הכלים השונים שקיימים.

אחת הדברים הכי חשובים זה לדעת את ההבדל תקני תהליך לתקני ביצוע

תקני ביצוע קובעים תוצאה נדרשת, לעומתם, תקני תהליך קובעים כיצד יש לפעול.

אמ;לק: בישראל עושים שימוש בעיקר בתקני תהליך, אבל תקני ביצוע עדיפים כי הם מסייעים לקדם את יעדי הרגולציה ומעודדים גמישות וחדשנות.

להמשיך לקרוא איך לבנות רגולציה נכון? תקני תהליך ותקני ביצוע

הכרה ברגולציה זרה – קלף הזהב של מדינות קטנות

ישראל והעולם

כמה אנשים בממשלת ישראל עוסקים ברישוי חיסונים לבעלי חיים? שלושה. כמה אנשים בממשלת ארה"ב עוסקים באותו תחום? יותר מ-100.

שתי המדינות מתמודדות עם מחלות מסוכנות כמו שפעת העופות ופה וטלפיים. אוכלוסיית ארה"ב גדולה יותר, אבל זה לא ממש רלוונטי כי היקף העבודה הוא פונקציה של מגוון החיסונים ולא של מספר האזרחים. בארה"ב ובישראל יש מגוון דומה של מיני בעלי חיים מחוסנים ומיני מחלות. האמריקאים מקדישים יותר משאבים פשוט כי הם יכולים. מדינה גדולה יכולה להקצות יותר כוח אדם ויותר תקציבים כדי לבצע בדיקות מקיפות ומעמיקות, וגם לבצע אותן מהר יותר.

להמשיך לקרוא הכרה ברגולציה זרה – קלף הזהב של מדינות קטנות