שנת 1998 היתה השנה האחרונה שבה ניתן היה לשבט בני אדם באופן חופשי בישראל. בסוף של אותה שנה העבירה הכנסת חוק שאסר על התערבות גנטית בבני אדם, שכוללת יצירת עוברים משובטים או מניפולציה גנטית בתאי רביה. הרקע לחוק אינו גל של שיבוטים אנושיים, אלא השיבוט המפורסם של הכבשה דולי בקיץ 1996 בסקוטלנד. יצירת היונק המשובטהמשךהמשך לקרוא "רגולציה ובינה מלאכותית (3): הסכנות שאולי מצדיקות רגולציה"
ארכיון לפי מחברים:theregulator
איך פותרים את המתח בין פוליטיקאים לדרג המקצועי?
כוחו של הדרג המקצועי כשגדלנו לימדו אותנו שהכנסת היא הרשות המחוקקת שקובעת את הכללים. אבל המציאות קצת יותר מורכבת. במדינה המודרנית, הרבה מהכללים שקובעים את החיים שלנו נקבעים על ידי דרג מקצועי לא נבחר (כשרוצים לזלזל קוראים להם "פקידים"). זאת לא קנוניה. הכנסת אמורה לקבוע את עקרונות העל – חוקים – שמהם יגזרו תקנות. ומהתקנותהמשךהמשך לקרוא "איך פותרים את המתח בין פוליטיקאים לדרג המקצועי?"
רגולציה ובינה מלאכותית (2): האתגרים של הרגולטורים
במבט ראשון זה נשמע מוזר שצריך להתייחס בנפרד לרגולציה על בינה מלאכותית. למה זה משנה שהפעילות נעשית על ידי מכונה ולא על ידי בני אדם? הרי אותם כללים צריכים לחול על הפעילות, בלי קשר לטכנולוגיה. קוראים לזה מדיניות "נייטרליות טכנולוגית" (tech neutrality) והיא מבוססת על עקרון השוויון – same business, same risks, same rules (אותםהמשךהמשך לקרוא "רגולציה ובינה מלאכותית (2): האתגרים של הרגולטורים"
שש סיבות שבגללן אנחנו נכשלים בניתוח סיכונים
מה עדיף – לרכב על אופניים בלי קסדה או לרבוץ על הספה ולהשמין? ומה לגבי אכילת ירקות שרוססו בחומר הדברה, מול הימנעות מאכילת ירקות? החיים מלאים בהחלטות על סיכונים אבל בסך הכל בני אדם הם יצורי שדי גרועים בניתוח סיכונים. הנה 6 סיבות לכך שאנחנו נכשלים בהערכת סיכונים. זה קורה לכולנו – בחיים הפרטיים, בעבודההמשךהמשך לקרוא "שש סיבות שבגללן אנחנו נכשלים בניתוח סיכונים"
רגולציה ובינה מלאכותית (1): אדם, מכונה ורגולטור
השעה 14:45 ביום 6 במאי 2010 תיזכר לדיראון עולם בהיסטוריה של השווקים הפיננסיים. בתוך כמה דקות המדדים המובילים בארה"ב צנחו בפראות ומחקו שווי של כטריליון דולר. ובתוך חצי שעה הם הספיקו להתאושש. מקרה מוזר של קריסה ומיד השתקמות. הדעה הרווחת היא שמפולת הבזק של 2010 נגרמה כתוצאה מפעילות של תוכנות למסחר אלגוריתמי בתדירות גבוהה (HFT).המשךהמשך לקרוא "רגולציה ובינה מלאכותית (1): אדם, מכונה ורגולטור"
רגולציה יכולה להיות כיף!
הלוטו בשבדיה היום מי שנתפס נוהג מעל למהירות המותרת – מקבל קנס. ככה עובדת רגולציה: חוקים ועונשים. תסכימו איתי שזה לא ממש כיף. אבל מה אם אפשר גם להרוויח מהמשחק שנקרא "נהיגה"? זה היה הרעיון של בחור בשם קווין – לעודד אנשים לנהוג בזהירות, באמצעות משחק מהנה וכייפי. מצלמות מהירות יצלמו את כל הרכבים שחולפיםהמשךהמשך לקרוא "רגולציה יכולה להיות כיף!"
כללי זכויות היוצרים על האינטרנט – הרגולציה האירופית החדשה
במהלך השבועות האחרונים בטח שמתם לב שהרשת געשה במיוחד סביב מהלך של האיחוד האירופאי שנקרא Directive on Copyright in the Single Digital Market. מדובר במהלך המשמעותי ביותר בתחום דיני זכויות היוצרים באירופה מזה כמה עשורים. בקצרה, האיחוד האירופאי מנסה להגדיר איך מדינות צריכות לאכוף את דיני זכויות היוצרים באינטרנט בפעילות "חוצת גבולות". כלומר – האירופאיםהמשךהמשך לקרוא "כללי זכויות היוצרים על האינטרנט – הרגולציה האירופית החדשה"
משבר העמידות של חיידקים לאנטיביוטיקה
עמידות החיידקים לאנטיביוטיקה היא אחד מהאיומים האסטרטגיים המשמעותיים של ימנו. המשמעות היא שמחלות שחשבנו שכבר מאחורינו עלולות לחזור ולא יהיה לנו איך להתגונן מפניהן. מדענים הגדירו את הנושא כאחד מהאסונות הבריאותיים של תקופתנו. האסון עוד לא התממש, אבל הוא ממש פצצת זמן מתקתקת. בקהילה המדעית משתמשים במונח Superbugs כדי לתאר חיידקים שעברו מוטציה ופיתחו עמידותהמשךהמשך לקרוא "משבר העמידות של חיידקים לאנטיביוטיקה"
פסח ומצות
אחד היתרונות של הבלוג הזה הוא שאני יכול לכתוב כמעט על כל נושא וכל אירוע. כמו שהזכרתי באחד הפוסטים הראשונים, הרגולציה נמצאת כמעט בכל מקום והיא ממש לא עניין נישתי (היא שם כשאתה הולכים להופעה, כשאתם קונים אוכל וכשאתם חוגרים את הילד שלכם ברכב). אז לכבוד ליל הסדר – בואו נדבר על פסח ועל הרגולציה שלו.המשךהמשך לקרוא "פסח ומצות"
מדיניות מבוססת נתונים
נתונים למלחמה בתאונות הדרכים בסן פרנסיסקו נהרגים מידי שנה כ-30 הולכי רגל ורוכבי אופניים. העירייה החליטה להתמודד עם התופעה הזו, אבל במקום לקבוע חוקים ותקנות – היא חקרה את התופעה לעומק. הם אספו מידע היסטורי על התנועה בתוך העיר ועל תאונות הדרכים שהתרחשו. כדי שלא להתבסס רק על נתוני עבר, העירייה פיתחה מערכת בשם TransBaseהמשךהמשך לקרוא "מדיניות מבוססת נתונים"
תוויות סימון על מוצרי מזון – האם זה עובד?
כמו בהרבה תחומים, גם בעולם הרגולציה יש טרנדים ואופנות. אחת האופנות העדכניות היא שימוש בתובנות של כלכלה התהגותית. אני לחלוטין בעד הגישה הזו וחושב שצריך לעשות יותר שימוש בכלים כאלו. הבעיה היא שאנשים מתעלמים מהמגבלות של כלים כאלו ומתייחסים לכלכלה התנהגותית כפתרון קסם. חובת גילוי מידע אחד השימושים הכי נרחבים בתובנות התנהגותיות הוא בסימון מזון.המשךהמשך לקרוא "תוויות סימון על מוצרי מזון – האם זה עובד?"
תחרות ורגולציה
אתם חולים וקיבלתם מרשם לאנטיביוטיקה. צריך ללכת לבית מרקחת. למה הם כל כך רחוקים ואין אף בית מרקחת באזור? היסטורית אתם יכולים להאשים את סעיף 20(א) לפקודת הרוקחים שקבע: "לא ייפתח בית מרקחת אלא במרחק של חמש מאות מטרים לפחות מבית מרקחת קיים…" עד שנת 1991 היה איסור לפתוח שני בתי מרקחת סמוכים (אלא באישורהמשךהמשך לקרוא "תחרות ורגולציה"
הרגולציה של הדמוקרטיה
נתחיל מהשורה התחתונה: סביר להניח שעברתם על החוק. ואם לא אתם – אז חברים שלכם. בטח לא יפתיע אתכם לשמוע שהמדינה קובעת כללים של מותר ואסור גם בנושא הבחירות. אבל הנה כמה הוראות שאתם כנראה לא מכירים. בבחירות לרשויות המקומיות אסור בכלל להכניס טלפון נייד לחדר שבו נמצא הקלפי. זה איסור מוחלט: "לא יחזיק אדם,המשךהמשך לקרוא "הרגולציה של הדמוקרטיה"
רגולציה על ערפדים
צעיר לנצח מאז תחילת שנות ה-2000 יש טרנד בריאותי חדש – עירוי דם צעיר. אנשים קונים מנות דם (בעיקר פלזמה) של אנשים צעירים ומבצעים עירוי דם – מכניסים אותו לתוך מחזור הדם שלהם. מאחורי התופעה הזו יש אמונה שלדם צעיר יש תועלת בריאותית. הכל התחיל בגלל מחקר שבוצע בעכברים מבוגרים וצעירים, והתפרסם בכתב העת nature.המשךהמשך לקרוא "רגולציה על ערפדים"
איך בונים מערך פיקוח ואכיפה שעובד?
כדי לצמצם את הפשיעה האלימה ברחובות ניו יורק, השוטרים בודקים האם אנשים חשודים נושאים נשק. התהליך נקרא SQF (קיצור של: Stop, Question, Frisk). תחילה מעכבים אדם ומתשאלים אותו, אם התשובות חשודות מבצעים חיפוש חיצוני (מעל הבגדים) לאיתור כלי נשק. דוח של New York Civil Liberties Union ניתח את הנתונים שמשטרת ניו יורק פרסמה על השניםהמשךהמשך לקרוא "איך בונים מערך פיקוח ואכיפה שעובד?"
5 סיבות – למה 2019 תהיה שנת הרגולציה על ההייטק
בשנת 2019 הרגולציה תגיע להייטק ענף ההיטק הוא מהענפים הבודדים שמסורתית לא היה כפוף לרגולציה מיוחדת. כמובן שחלים עליו דיני עבודה, דיני מיסים והם צריכים לשלם ארנונה. אבל בשונה מהרבה עסקים אחרים, כמעט אין רגולציה ספציפית שחלה על הפעילות של ההייטק. אפשר לייחס את הצמיחה האדירה של ענף ההייטק לעובדה שהוא כמעט לא מוגבל באמצעותהמשךהמשך לקרוא "5 סיבות – למה 2019 תהיה שנת הרגולציה על ההייטק"
כמה עולה הבירוקרטיה של מערכת המס?
מדיניות הרגולציה בישראל חדשה ולא מאוד מפותחת. אחד החסרונות של המצב הוא שאין לנו מיפוי של היקף הרגולציה. למשל בתחום המיסים – אפשר לבצע חיפוש של החוקים, התקנות והצווים; אבל לאף אחד אין מושג לגבי המספר הכולל של ההנחיות המקצעיות, הוראות הביצוע, ההחלטות המקדמיות, החוזרים המקצועיים, עמדות חייבות בדיווח, הוראות נוהל לפרשנות, ועוד מסמכים שקובעיםהמשךהמשך לקרוא "כמה עולה הבירוקרטיה של מערכת המס?"
היום שאחרי התרסקות מטוס Boeing 737-MAX
הפוסט הזה קצת טריקי כי אני כותב על אירוע שעדיין מתגלגל. אבל אנחנו בעד לקיחת סיכונים ויהיה מעניין לראות בדיעבד מה קרה. התרסקות המטוס והתגובות באוקטובר 2018 מטוס Boeing 737 MAX 8 של חברת Lion Air התרסק לתוך הים. בהתרסקות נהרגו כל 189 האנשים שהיו על המטוס. כחמישה חודשים לאחר מכן, ב-10.3.2019, התרסק מטוס Boeingהמשךהמשך לקרוא "היום שאחרי התרסקות מטוס Boeing 737-MAX"
ההשפעות הלא רצויות של רגולציה – חוק ג'ונס נותן פרוטקציה
לפני 99 שנים נחקק בארה"ב חוק ג'ונס (השם הרישמי – The Merchant Marine Act of 1920). החוק נועד לחזק את ענף הספנות האמריקאי. הוא קבע שאוניה שמפליגה בין שני נמלים אמריקאים (נניח – ניו יורק ולואיזיאנה) חייבת להיות בבעלות אמריקאית, ועם צוות ודגל אמריקאי. במילים אחרות: רק ספינות אמריקאיות יכולות להפליג בין שני נמלים אמריקאיםהמשךהמשך לקרוא "ההשפעות הלא רצויות של רגולציה – חוק ג'ונס נותן פרוטקציה"
למה צריך להיזהר מעיקרון הזהירות המונעת
אנחנו שוקלים להטיל רגולציה על שני חומרי הדברה: חומר א' גורם נזק קטלני באופן מיידי; חומר ב' עלול לגרום נזק נמוך אחרי חשיפה לאורך זמן – אבל בגלל שזו השפעה ארוכת טווח לא ברור מה בדיוק הנזק. מה דעתכם – על איזה חומר חשוב יותר לפקח? למרות שחומר א' יותר מסוכן ויש מידע שתומך בזה,המשךהמשך לקרוא "למה צריך להיזהר מעיקרון הזהירות המונעת"
כשלי אכיפה: משטרת הבייביסיטרים
איזון בין פנאי וקריירה (work-life balance) הוא אתגר משמעותי במיוחד עבור הורים. זה עוד יותר מאתגר עם פעוטות בגילאים צעירים. אחד הפתרונות הפרקטיים הוא לתאם פעילות שבה מספר פעוטות משחקים יחד ואחד ההורים שומר עליהם. ככה אותו הורה יכול להיות עם הפעוטות, והוא מפנה את ההורים של יתר הפעוטות. זה מה שעשו מספר הורים בוושינגטוןהמשךהמשך לקרוא "כשלי אכיפה: משטרת הבייביסיטרים"
סימון מזון מהונדס גנטית – איך לבלבל את הציבור
האם משרד החקלאות האמריקאי (ה-USDA) הצליח לייצר את הרגולציה הגרועה בעולם? תשפטו בעצמכם – כשחוק מבלבל במקום לעזור בשנת 2016 הקונגרס חוקק חוק שמחייב שכל מזון שמכיל רכיבים שעברו הנדסה גנטית – יסומנו כדי שהצרכן יוכל לדעת. החוק לא קובע שמזון שעבר שינוי גנטית הוא יותר או פחות בטוח, אלא רק עוסק בחובת גילוי. מכוחהמשךהמשך לקרוא "סימון מזון מהונדס גנטית – איך לבלבל את הציבור"
חוק בטיחות מקררים
"מעשה מצער עד למאוד בשני פעוטים שמצאו מותם בחניקה, כשנכנסו אל תוך מקרר ריק שעמד בחצר ביתם, ודלת המקרר נסגרה מאחוריהם. אין חולקין שהמקרר היה משל המשיב, ושהלה העמידו בחצר ההיא אחרי שהוציאו מכלל שימוש." כך נפתח פסק הדין של השופט חיים כהן בהליך הפלילי נגד מרדכי בש (בסופו הוא הורשע). הסיפור של מדרכי בשהמשךהמשך לקרוא "חוק בטיחות מקררים"
בחירות (דיגיטליות) 2019 באסטוניה
היום מתקיימות הבחירות באסטוניה. אבל האסטונים לא חייבים ללכת לקלפי – אפשר גם להצביע באינטרנט (עד ארבעה ימים לפני יום הבחירות). למשל הבחור הזה, שהצביע כשהוא בתוך בריכה. איך עורכים בחירות דיגיטליות? כבר כתבתי על כך שאסטוניה מובילה את העולם בדיגיטציה. לכל אזרח ותושב אסטוני יש כרטיס זיהוי ממשלתי שמאפשר זיהוי אלקטרוני. כדי להצביע מרחוקהמשךהמשך לקרוא "בחירות (דיגיטליות) 2019 באסטוניה"
רגולטור ושמו Twitter: על רגולציה עצמית
הרשת החברתית Twitter הכריזה על מדיניות חדשה לגבי קמפיינים פוליטיים. המדיניות החדשה קובעת כללי משחק – רגולציה – עבור פרסומות פוליטיות. המדיניות החדשה מופעלת לקראת הבחירות הקרובות באירופה, אוסטרליה והודו (כנראה שהם יגיעו לישראל רק בבחירות הבאות). מי שירצה לבצע פרסום ממומן באזורים אלה דרך Twitter יצרך להגיש בקשה לאישור מראש (certification). החל מה-11 למרץהמשךהמשך לקרוא "רגולטור ושמו Twitter: על רגולציה עצמית"
