ארכיון קטגוריות: צמצום בירוקרטיה וייעול תהליכים

בשבועות האחרונים פרסמתי כאן ביקורת קשה על ההתמודדות של ממשלת ארה"ב מול הקורונה – בהתחלה על כך שה-CDC מנע ביצוע בדיקות ולפני שבוע על כך שה-FDA חסם יבוא של מסכות KN95. היום אני רוצה להציג לכם את ההקלות של ה-FDA ברגולציה על מכשור רפואי. בואו נראה מה הם עשו והאם זה מספיק. והיום נתמקד במכשורהמשךהמשך לקרוא "האם ההקלות הרגולטוריות בזמן הקורונה מצמצמות בירוקרטיה?"

יש שאלות שתמיד חוזרות כשעובדים על רפורמה ברגולציה. קחו למשל פיקוח על מפעלי מזון. בטח נשאל – איך צריך לפקח עליהם? מה בדיוק הפקחים צריכים לעשות? ואיך מייצרים מקסימום פיקוח אפקטיבי עם המשאבים הקיימים? רפורמה שבוצעה ממש לאחרונה בארה"ב עונה על השאלות האלו בצורה מעניינת. בדצמבר 2019 נכנסה לתוקף רפורמה שה-USDA (משרד החקלאות האמריקאי) החליטהמשךהמשך לקרוא "הרפורמה ברגולציה על מפעלי בשר"

לפני שמתחילים: חוץ מהבלוג יש גם פודקאסט. אנחנו מתמודדים בקטגוריית פריצת השנה בתחרות הפודקאסטים של "גייקטיים" לשנת 2019. אשמח מאוד אם להיכנס ללינק ולהצביע (זו הקטגוריה האחרונה). ההצבעה עד היום (29.12) בשעה 9:00. על תקציב ורגולציה דמיינו עובד מדינה חרוץ. יום אחד הוא חושב על רעיון לתכנית ממשלתית, שצריכה תקציב של 100 מיליון ש"ח, אבלהמשךהמשך לקרוא "לנהל את תקציב הרגולציה"

רישוי תרופות לניוון שרירים בואו נדבר על מחלה אחת. נוראית. ניוון שרירים על שם דושן היא מחלה אכזרית, שתוקפת ילדים וגורמת להרס של תאי השריר שלהם עד שהיא מובילה לשיתוק ואף למוות בגיל צעיר. בשנים האחרונות נעשים מאמצים רבים לאבחן, למנוע ולטפל בה. חברת סרפטה (Sarepta) חוקרת ומפתחת טיפולים לניוון שרירים. נספר כאן על שתיהמשךהמשך לקרוא "לאן הולכת הרגולציה על תרופות – והאם היא משפרת את המצב?"

"אנחנו עושים רפורמה בבירוקרטיה כדי להפוך את הבירוקרטיה לרזה ואחראית. אנחנו נבטיח שהחוקים נאכפים באופן הוגן". כך הכריז הנשיא טראמפ על המהלך הדרמטי האחרון שלו. החומר השחור של הרגולציה בשבוע שעבר (9.10.2019) טראמפ חתם על שני צווים נשיאותיים שתוקפים את החור השחור של הרגולציה – תופעת הנהלים (Guidance Documents). רגולציה היא כללים מחייבים שהממשלה קובעתהמשךהמשך לקרוא "עושים סדר בג'ונגל הנהלים"

מי לדעתכם הרגולטור שמפקח על כך שפיצות עומדות בסטנדרטים בריאותיים? מסתבר שהתשובה לשאלה הזו לא כל כך פשוטה. בעיית החפיפות בין רגולטורים במדינה המודרנית יש המון רגולציה חשובה שנקבעת על ידי הרבה רגולטורים. כמה הוראות רגולטוריות יש? אף אחד לא באמת יודע. אחת התוצאות של כמות הרגולציה היא חפיפות וסתירות בין רגולטורים. בפוסט קודם ראינוהמשךהמשך לקרוא "תחרות כפתרון לחפיפות וסתירות ברגולציה"

קים קרדשיאן היא מגה-סלב. היא לא זמרת. היא לא שחקנית. אבל היא מאוד מפורסמת, מצליחה ועשירה. הסיפור היה יכול להסתיים פה, אבל מסתבר שקים היא גם בחורה שאפתנית. לפני כמה חודשים, קים התראיינה למגזין האופנה ווג וסיפרה שהיא רוצה להיות עורכת דין. זה לא בגדר חלום – היא התחילה ללמוד משפטים. כנראה שאפילו בשבילה זההמשךהמשך לקרוא "כשקים קרדשיאן החליטה להיות עורכת דין"

לאחרונה אנחנו שומעים על מקרים מזעזעים של התעללות בחסרי ישע. פרשות של התעללות בקשישים או מטפלות שלפי החשד מתעללות בפעוטות. זה מתסכל ומקומם, ובני המשפחה מרגישים חסרי אונים מול התופעה הזו. אחת הטענות היא שגם כשמטפלות נתפסות מתעללות – הן יכלות להמשיך לעסוק בטיפול בפעוטות. בפוסט הזה אני רוצה להציע פתרון, כלי שנקרא רישיון שלילי.המשךהמשך לקרוא "רישיון שלילי – למה עוד בירוקרטיה היא לא הפתרון לבעיית ההתעללות בפעוטות"

במהלך הלימודים יעל (שם בדוי) עשתה סמסטר של חילופי סטודנטים באירופה. ומאז היא חלמה להביא לישראל פיצה איטלקית. אחרי הלימודים יעל החליטה ללכת על זה ולפתוח פיצרייה באחת הערים במרכז הארץ. היא התחילה לחפש נכס ולהשוואת מחירים של תנורים, והגישה בקשה לרישיון עסק. "אין בעיה" היא חשבה "אגיש את המסמכים ועד שאקבל את הרישיון כברהמשךהמשך לקרוא "אישור בשתיקה – לקחת אחריות על הזמן"

מדיניות הרגולציה בישראל חדשה ולא מאוד מפותחת. אחד החסרונות של המצב הוא שאין לנו מיפוי של היקף הרגולציה. למשל בתחום המיסים – אפשר לבצע חיפוש של החוקים, התקנות והצווים; אבל לאף אחד אין מושג לגבי המספר הכולל של ההנחיות המקצעיות, הוראות הביצוע, ההחלטות המקדמיות, החוזרים המקצועיים, עמדות חייבות בדיווח, הוראות נוהל לפרשנות, ועוד מסמכים שקובעיםהמשךהמשך לקרוא "כמה עולה הבירוקרטיה של מערכת המס?"

בסופו של דבר, רגולציה היא כלי לעיצוב התנהגות של אנשים. הבעיה מתחילה כשמוסיפים אנשים למשוואה. אנשים הם יצורים מורכבים ולא צפויים, וניסיון לחזות מראש כיצד יגיבו לרגולציה ולמדיניות ציבורית מסתיים פעמים רבות בכישלון ובתוצאות לא רצויות. אחת הדרכים להתמודדות עם האתגר הזה היא לשלב את ״משתמשי הקצה״ (AKA – האזרחים) בתהליך עיצוב הרגולציה. הגישה הזוהמשךהמשך לקרוא "עיצוב מדיניות באמצעות כלים מעולם העיצוב"

חברת אפל רצתה לקבל מה-FDA אישור לשווק את ה-apple watch 4, שמודד ומנתח שורה של תיפקודים בריאותיים. בתהליך הזה אפל התמודדה עם שתי בעיות של מערכת בירוקרטית: איך בנויה בירוקטיה ממשלתית? 1. סיווגים והגדרות מורכבות ה-FDA מסווג מכשור רפואי לשלוש קטגוריות (1, 2 ו-3) לפי מידת הצורך בבדיקה רגולטורית. הסיווג קובע אילו הגבלות חלות ואתהמשךהמשך לקרוא "המקרה המוזר של Apple מול הבירוקרטיה הרפואית"

היום שבו נהיה חייבים למצוא אלטרנטיבה לפקס תרשמו לעצמכם את התאריך הזה: 26.7.2019. כן, 2019. ב-26.7.2018 פורסם ברשומות "חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים", שמחייב גופים ציבוריים לאפשר לפנות אליהם באמצעי קשר דיגיטלי כמו אי-מייל. למטה אתם יכולים לחזות בסעיף המהפכני מתוך החוק. החוק מכריח (כמעט) את כל המגזר הציבורי להיגמל מהפקס. הפקס הואהמשךהמשך לקרוא "הזמנה למסיבת פרידה"

לפני שבועיים נתקע לי הרכב. הגעתי למוסך קטן והתחדשתי במצבר חדש. כשנכנסתי למשרד לשלם ראיתי שעל הקיר תלוי רישיון העסק שלהם – שתוקפו פג לפני 4 שנים. סיפרתי להם שאני עוסק ברגולציה ממשלתית ושאלתי איך זה שאין להם רישיון עסק בתוקף. בבת אחת למנהל העסק נהיה שחור בעיניים. הוא סיפר על הקשיים ועל אינספור פניותהמשךהמשך לקרוא "המהלך הכי חשוב שהממשלה עשתה ב-2018 להורדת יוקר המחייה"

התוכן של החוקים והכללים יכול להיות מדוייק ואיכותי, או מיושן ומטופש. רגולציה באיכות נמוכה תעלה לציבור הרבה כסף ותחייב הרבה זמן עבודה כדי לציית להוראות השונות. אבל כל זה יקרה בהנחה שאנחנו בכלל מצליחים להבין את ההוראות. לעיתים קרובות מידי אנחנו נתקלים בטקסט לא קריא או לא ברור. כשמדובר בתקשורת בין אנשים פרטיים זה לאהמשךהמשך לקרוא "קצר, פשוט, ברור"

אחת לכמה זמן מתפרסמת בתקשורת כתבה שמצביעה על הקשיים של העוסקים בתחום מסויים. למשל, 7 ימים (ידיעות אחרונות) פרסמו כתבה שמנסה להבין למה ענף המסעדות "נמצא על סף קריסה". מכל מקום עולה המאבק של המסעדות ברגולציה הממשלתית חצי מהטענות קשורות לתוכן של הרגולציה. המסעדנים מתלוננים על דרישות מוגזמות ויקרות, שלפעמים גם בלתי אפשרי לעמוד בהן.המשךהמשך לקרוא "האם למסעדות בישראל יש עתיד?"

יבוא מסחרי הופך ליבוא אישי פעם, לא כל כך מזמן, אם היינו רוצים לקנות משהו היינו צריכים ללכת לחנות. ואז האינטרנט נכנס לחיינו ולמדנו להזמין דרך המחשב. התחלנו לרכוש דרך ebay, aliexpress, asos ועוד רבים וטובים. ברגע אחד נפתח בפנינו מגוון אדיר של מוצרים במחירים זולים. ככה בלי ששמנו לב, הפכנו ליבואנים. אנחנו קונים מוצרהמשךהמשך לקרוא "החופש לקנות: מהפכת היבוא האישי"

"זה הדבר הכי משעמם אבל הכי חשוב שאנחנו עושים". רגולציה בתחום התשתיות. מדהים כמה משעמם זה נשמע. פרויקטי תשתית הם הדברים הכי גדולים שמדינות בונות – נמלי תעופה, מתקני התפלה, גשרים. ים של כסף. בגלל שמדובר בפרויקטי ענק, הם נופלים תחת המון רשויות ממשלתיות – ונתקעים שנים בהמתנה לאישורים. ובנתיים הציבור עומד בפפקים, משלם המוןהמשךהמשך לקרוא "הרפורמה האמריקאית ברגולציה על תשתיות"

חקיקה מודרנית? הכנסת החליטה שהגיע הזמן להתקדם מהנייר אל הדיגיטל, והעבירה את חוק חתימה אלקטרונית. החוק נתן לראשונה מעמד רשמי לחתימה שאינה פיזית. מהפכה. זה קרה לפני 17 שנים. אז איך כמעט שום תהליך לא הפך לדיגיטלי ואנחנו ממשיכים לחתום על טפסים מנייר? מסתבר שהחוק לא היה מודרני ומהפכני כמו שכולם חשבו. ב-2001 העולם הדיגיטליהמשךהמשך לקרוא "על חתימות ופחד"