מדינות בכל העולם קבעו כללים לאיך קובעים רגולציה ואיך מנהלים אותה. לעיתים קרובות מיסים הוחרגו מההסדר הזה. לפני כמה שנים פרסמתי פוסט שהכותרת שלו הייתה – ההבדל בין רגולציה למיסים. היום אני רוצה לשים סימן שאלה ולבדוק אם יש הבדל שמצדיק יחס שונה. מה זה בעצם מיסים? הממשלה קובעת שאתם חייבים לשלם לה כסף, כשהמטרההמשךהמשך לקרוא "האם מיסים הם סוג של רגולציה?"
ארכיון תגיות:תובנות עמוקות
רגולטור הוא לא רופא
כשרגולטור קובע כללים, הוא עושה את זה כדי להגן על הציבור. אבל לפעמים יש רגולטורים שמתבלבלים בין תפקידם לקבוע כללי התנהגות, לבין ניסיון לקבל החלטות פרטניות. טיפול רפואי יצירתי במהלך תקופת הקורונה במהלך מגיפת הקורונה, מספר רופאים החליטו לרשום למטופלים שלהם תרופה בשם איברמקטין (Ivermectin). המורכבות הייתה בכך שאותה תרופה לא הייתה מיועדת לטיפול בוירוסהמשךהמשך לקרוא "רגולטור הוא לא רופא"
ההתלהבות לחוקק – הדבר השני הכי מפחיד בעולם
נתחיל בשתי שאלות. מוזמנים לנסות לענות:1. מה עושים חברי פרלמנט?2. מה עושים רגולטורים? מה התשובה שלכם?מה לדעתכם התשובה הנפוצה?מה לדעתכם תהיה התשובה של חברי פרלמנט ושל הרגולטורים עצמם? מניסיוני, התשובות המקובלות הן:1. חברי פרלמנט מחוקקים חוקים2. רגולטורים קובעים (ואוכפים) רגולציות וזו התפיסה המקובלת. תפיסה יצרנית.אם יש לי סמכות להעביר חוקים, אז אני צריך להעביר חוקים.ומיהמשךהמשך לקרוא "ההתלהבות לחוקק – הדבר השני הכי מפחיד בעולם"
אי כללים – הממלכה ההפוכה
לפני כמה שבועות קיבלתי מייל מיחידה אצלנו בשטח. הם נתקלו במקרה ייחודי שלא מתאים לדרישות שנקבעו בתקנות. ביקשו החלטה שנותנת פטור באותו מקרה. שאלתי אם יצאו כאלה החלטות בעבר והתשובה הייתה – "ברור, המציאות מורכבת וחייבים לדעת להתגמש". כשחפרתי קצת גיליתי שהיוצא מהכלל הוא לפעמים המקרה הרגיל.וזה הסיפור של אי-כללים. מה זה "אי-כללים"? אנחנו כלהמשךהמשך לקרוא "אי כללים – הממלכה ההפוכה"
איך לבנות רגולציה נכון – ארבע אבני הבניין [חלק ב']
לרגולטורים יש נטייה לעסוק במיקרו-מנג'מנט. להוציא הוראות שמנסות לנהל את הפעילות לפרטי פרטים. אבל הניסיון מלמד שעדיף שהרגולציה תהיה ממוקדות תוצאות. בארבע השנים האחרונות כתבתי והשקעתי הרבה מאמצים כדי שבישראל ידעו שיש כל מיני דרכים לבנות רגולציה. זה התחיל בפוסט מאוד מוצלח כאן בבלוג – שכדאי לכם לקרוא. לשמחתי זה הצליח ולאט לאט מדברים בישראלהמשךהמשך לקרוא "איך לבנות רגולציה נכון – ארבע אבני הבניין [חלק ב']"
ישראל צריכה לבחור סגנון לשיפור הרגולציה – אמריקאי או אירופי
צוות בין משרדי מגבש בימים אלו תכנית לרפורמה מערכתית ברגולציה בישראל. מסקרן לאיזה כיוונים הם יחליטו ללכת. בינתיים אני רוצה להציע מעין מפת דרכים. כשמסתכלים על העולם, יש כיום שתי גישות מאוד שונות לשיפור רגולציה – הגישה האמריקאית והגישה האירופית. בארה"ב יש כיום גישה טרייה שאותה מוביל הנשיא ביידן. באירופה תמצאו סגנון שונה, שמובילה נציבותהמשךהמשך לקרוא "ישראל צריכה לבחור סגנון לשיפור הרגולציה – אמריקאי או אירופי"
טראמפ ניסה להרוס את ניתוח עלות-תועלת, מה עושה ביידן?
לפני כשנה וחצי כתבתי על המניפולציות שטראמפ עשה על מבחן עלות תועלת. הזהרתי מכך שטרמפ ממש הורס את המבחן הזה. למשל, הוא התעלם מהתועלות מרגולציה או ניפח את צד העלויות. ואחר כך כתבתי למה צריך להציל את ניתוח עלות-תועלת מטראמפ. מאחר שאני תומך בשימוש במבחן עלות-תועלת, קיוויתי שביידן ישנה את המדיניות. מהר מאוד התברר קיבלנוהמשךהמשך לקרוא "טראמפ ניסה להרוס את ניתוח עלות-תועלת, מה עושה ביידן?"
בשבח המורכבות
בשבועות האחרונים יש מתקפה של פעילי אקלים על השירות המטאורולוגי הישראלי. הטענה היא שהשירות המטאורולוגי לא מקשר בין מזג האוויר בישראל בשנה האחרונה לבין משבר האקלים. מאחר שאני לא מומחה בתחום, אני נזהר מלהביע עמדה נחרצת בנושא הזה. אבל מה שתפס את תשומת ליבי זו התגובה של מנהל השירות המטאורולוגי – ניר סתיו (שם מעולההמשךהמשך לקרוא "בשבח המורכבות"
איך להלחם ברעיונות זומבים?
הם זוחלים לאט וזורעים הרס.קשה מאוד להרוג אותם. וגם כשאנחנו בטוחים שהצלחנו להביס אותם, הם פתאום חוזרים שוב. אני מדבר על זומבי מאוד הרסני מסוג מסויים. רעיון זומבי."רעיון זומבי" (Zombie Idea) הוא רעיון גרוע שחוזר שוב ושוב. למרות שהוא מזיק – קשה להיפטר ממנו. זו לא המצאה שלי. שני חוקרים (גיא פיטרס ומקסימיליאן נייג'ל) ממפיםהמשךהמשך לקרוא "איך להלחם ברעיונות זומבים?"
סיכום 2020 – ומה צריך לקרות בשנת 2021
2020 הייתה ללא ספק השנה של הקורונה. בזמן שאנשים חלו והכלכלה התרסקה, כולנו נאלצנו ללמוד מונחים כמו מטושים ובדיקות PCR. ומה ממשלות ורגולטורים למדו מהשנה הזו? האם הן למדו להיערך ולנהל משברים, להשתמש בנתונים כדי לקבל החלטות טובות יותר? ומה לגבי התייעלות והתאמה של הרגולציה למצבים חדשים? ממשלות עסקו הרבה בהתאמה זמנית של הרגולציה לתקופתהמשךהמשך לקרוא "סיכום 2020 – ומה צריך לקרות בשנת 2021"
כמה רגולציה יש בכלל?
איך מודדים כמה רגולציה יש במדינה?אפשר לספור חוקים או תקנות, אבל זה לא מדוייק. בחוק יכולה להיות הוראה אחת או מאות הוראות. לכן גם ספירת עמודים לא באמת אומרת משהו מעניין.שיטה הרבה יותר טובה היא לספור כמה חובות ומגבלות מופיעות בכל ספר החוקים.מריצים אלגוריתם ניתוח שפה (NLP) שמזהה ביטויים כמו must או forbidden וסופר אותם.המשךהמשך לקרוא "כמה רגולציה יש בכלל?"
למה לי רגולציה בכלל?
הבלוג רץ כבר יותר משנה וחצי ונראה לי שצריך לעשות פאוזה כדי לקחת צעד אחורה ולדבר על מה זה רגולציה, מנקודת המבט שלי. בשבוע שעבר השתתפתי בדיון מרובה משתתפים על רגולציה שנמצאת בבחינה ובתהליך של עדכון. בצד אחד של השולחן ישבו הרגולטורים ודיברו בשפה מאוד מקצועית ואפילו טכנית על מה החששות שלהם ועל האסונות שעלוליםהמשךהמשך לקרוא "למה לי רגולציה בכלל?"
החלונות השבורים – עלות או תועלת?
לפני כמה ימים היית בדיון על רגולציה מיושנת שהצענו לבטל. לכולם היה ברור שהרגולציה כבר לא נחוצה בשביל להגן על בריאות הציבור. ואם היא לא משרתת את המטרה – אפשר וצריך לבטל אותה. ואז מישהו אמר – "הרגולציה מחייבת לבצע בדיקות מעבדה ולהיעזר במומחים. אם נבטל אותה, המעבדות האלו יסגרו והעובדים שלהן יאבדו את מקוםהמשךהמשך לקרוא "החלונות השבורים – עלות או תועלת?"
מי אחראי למעשים מסוכנים?
אדם נוהג ברכב ומתקרב לצומת כשהרמזור אדום. הוא ממשיך לנסוע וחוצה את הצומת באדום. הוא דורס מספר הולכי רגל ופוגע במכוניות אחרות. מי אחראי למצב הזה – משרד התחבורה או משטרת התנועה? נראה לי שדי ברור שהנהג אחראי. הנהג סיכן אחרים. והוא גם פעל באופן שמנוגד לחוק. אבל העיקר הוא שכשמישהו יוצר סיכון או נזקהמשךהמשך לקרוא "מי אחראי למעשים מסוכנים?"
איך פותרים את המתח בין פוליטיקאים לדרג המקצועי?
כוחו של הדרג המקצועי כשגדלנו לימדו אותנו שהכנסת היא הרשות המחוקקת שקובעת את הכללים. אבל המציאות קצת יותר מורכבת. במדינה המודרנית, הרבה מהכללים שקובעים את החיים שלנו נקבעים על ידי דרג מקצועי לא נבחר (כשרוצים לזלזל קוראים להם "פקידים"). זאת לא קנוניה. הכנסת אמורה לקבוע את עקרונות העל – חוקים – שמהם יגזרו תקנות. ומהתקנותהמשךהמשך לקרוא "איך פותרים את המתח בין פוליטיקאים לדרג המקצועי?"
למה צריך להיזהר מעיקרון הזהירות המונעת
אנחנו שוקלים להטיל רגולציה על שני חומרי הדברה: חומר א' גורם נזק קטלני באופן מיידי; חומר ב' עלול לגרום נזק נמוך אחרי חשיפה לאורך זמן – אבל בגלל שזו השפעה ארוכת טווח לא ברור מה בדיוק הנזק. מה דעתכם – על איזה חומר חשוב יותר לפקח? למרות שחומר א' יותר מסוכן ויש מידע שתומך בזה,המשךהמשך לקרוא "למה צריך להיזהר מעיקרון הזהירות המונעת"
Better safe than sorry – האומנם?
היום מקובל לומר שמניעה עדיפה על טיפול בדיעבד. כנראה שזה נכון כשמדובר על החלטה מקצועית פרטנית, למשל טיפול בחולה ספציפי או פעולה שמזהמת את הסביבה. מניעה מראש זולה כשמדובר באדם פרטי אבל האם כלל של "מניעה עדיפה על טיפול בדיעבד" נכון גם לגבי מדיניות ציבורית? בואו נסתכל על דוגמה היפותטית של טיפול במחלה. נתוני בסיסהמשךהמשך לקרוא "Better safe than sorry – האומנם?"
איך לבנות רגולציה נכון? תקני תהליך ותקני ביצוע [חלק א']
עיקר הדיון סביב רגולציה עוסק בשאלה האם המדינה צריכה או לא להסדיר תחומים מסוימים. האם צריך להטיל פיקוח מחירים על גז? האם לאסור על פרסום סיגריות? האם לחייב נהגים להתקין מערכות התראה ברכבים? בשנים האחרונות למדתי שהעיצוב של הכללים לא פחות חשוב. יש כל מיני דרכים לקבוע כללים. הציבור הרחב ורבים מן הרגולטורים לא מכיריםהמשךהמשך לקרוא "איך לבנות רגולציה נכון? תקני תהליך ותקני ביצוע [חלק א']"
למה קשה לתקן את הרגולציה?
ראינו עד כמה רגולציה יכולה להזיק ולהעיק על האזרח ועד כמה היא יכולה להגן ולשפר את אורח החיים. בפוסט הזה נדבר על עד כמה המעבר לרגולציה שמשרתת את האזרח היא מורכבת ומאוד קשה לביצוע. היום נסקור שישה אתגרים מרכזיים בדרך לרפורמה ברגולציה. האתגרים בדרך לרפורמה רגולטורית 1. פרטים קטנים והרבה רוב הרגולציה לא נקבעים בחוקיםהמשךהמשך לקרוא "למה קשה לתקן את הרגולציה?"
להרים את המערכת למעלה: דוח ה-OECD על ישראל (2018)
הבוקר פורסם בעיתונות שמתגבשת תכנית שמטרתה לנהל טוב יותר את מערכת הרגולציה בישראל (התכנית אומצה בהחלטת ממשלה 4398). הכותרת יותר דרמטית מהתוכן של הכתבה, אבל בהחלט מדובר במהלך חשוב. ננסה להסביר למה צריך שהממשלה תוביל מדיניות רגולציה מסוגרת ומנוהלת. כדי שנבחרת תצליח, היא צריכה מאמן. מישהו שדוחף קדימה ולמעלה. שמכשיר את השחקנים. מישהו שמבין אתהמשךהמשך לקרוא "להרים את המערכת למעלה: דוח ה-OECD על ישראל (2018)"
מה הסיפור עם רגולציה ולמה צריך להתעסק בה?
אם נעשה סקר ברחוב ונשאל – "איך הממשלה משפיעה על החיים שלכם?", כנראה שרוב האנשים יענו – "באמצעות תקציב המדינה". זאת אומרת שהממשלה קובעת סדר יום באמצעות כסף שהיא מחלקת או מוציאה בכל מיני דרכים. חסכתי לכם את היציאה לרחוב ובדקתי ב-google trends את הפופולריות במנוע החיפוש של שני מושגים: רגולציה ותקציב (זה רחוק מלהיותהמשךהמשך לקרוא "מה הסיפור עם רגולציה ולמה צריך להתעסק בה?"
