ביום שישי הנשיא ביידן חתם על צו נשיאותי לקידום התחרות שכותרתו "Executive Order on Promoting Competition in the American Economy". באופן טבעי הצו והתדריכים של הבית הלבן מספרים על המטרות החשובות שלו – עידוד התעסוקה אחרי משבר הקורונה, הגברת תחרות במשק והקלות שונות. בעיתונות הכלכלית (בישראל ובעולם) תוכלו למצוא פירוט נרחב על הצו ומטרותיו המפורשות.המשךהמשך לקרוא "ממשל ביידן – בעד או נגד תחרות?"
ארכיון לפי מחברים:theregulator
פורסמה תכנית לאומית למדיניות רגולציה
בדיוק לפני עשר שנים פרצה המחאה החברתית, שהניעה שיח על ממשלה ומדיניות חברתית וכלכלית.בתזמון מדהים, הממשלה הכריזה היום על השקת תכנית לאומית למדיניות רגולציה.בעשור האחרון למדנו כמה רגולציה משפיעה על החיים של כולנו. ואם זה לא הספיק – משבר הקורונה היה שיעור בחשיבות של רגולציה איכותית.אבל זה מאוד מסובך לסדר את הרגולציה ולכן התכנית החדשההמשךהמשך לקרוא "פורסמה תכנית לאומית למדיניות רגולציה"
מי אשם שמערכת המס מסובכת? (חלק 2)
בפוסט הקודם ראינו שמערכת המס בארה"ב מסובכת ולא יעילה, ושהדבר עולה לאזרחים בזמן ובכסף. מי שמציל את אזרחי ארה"ב מהבירוקרטיה הממשלתית הן חברות פרטיות שמסייעות בהכנת דיווחי המס לציבור ומתפרנסות מכך יפה. העסק של אותן חברות מבוסס על כך שקשה לציבור להתנהל מול הממשלה. כשה-IRS התכוון להקים מערכת מחשוב חדשה שתייעל את ההליך, החברות קידמוהמשךהמשך לקרוא "מי אשם שמערכת המס מסובכת? (חלק 2)"
מי אשם שמערכת המס מסובכת? (חלק 1)
בארה"ב כל אזרח צריך לדווח על ההכנסות שלו לרשויות המס (IRS) בטופס מפורסם שמספרו 1040. למרות שזו חובה שכל הציבור צריך לבצע – רוב האנשים לא יודעים איך כי מאוד מסובך להכין את הדיווחים האלו. ולכן לאורך השנים צצו יועצים וחברות שהציעו לעזור (בתשלום) בהכנת דיווחי המס. עד כאן סיפור סטנדרטי. אבל כאן נכנס הטוויסט.המשךהמשך לקרוא "מי אשם שמערכת המס מסובכת? (חלק 1)"
ישראל צריכה לבחור סגנון לשיפור הרגולציה – אמריקאי או אירופי
צוות בין משרדי מגבש בימים אלו תכנית לרפורמה מערכתית ברגולציה בישראל. מסקרן לאיזה כיוונים הם יחליטו ללכת. בינתיים אני רוצה להציע מעין מפת דרכים. כשמסתכלים על העולם, יש כיום שתי גישות מאוד שונות לשיפור רגולציה – הגישה האמריקאית והגישה האירופית. בארה"ב יש כיום גישה טרייה שאותה מוביל הנשיא ביידן. באירופה תמצאו סגנון שונה, שמובילה נציבותהמשךהמשך לקרוא "ישראל צריכה לבחור סגנון לשיפור הרגולציה – אמריקאי או אירופי"
רגע לפני שפותחים את הארנק הציבורי
אומרים על פוליטיקאים שהם אוהבים להוציא כסף. הסיבה לכך פשוטה – מי שמקבל את הכסף מרוצה ויש סיכוי שיתמוך בפוליטיקאי, מה שיחזק אותו ויעזור לו להיבחר שוב. אין לנו עץ הכסף הוצאה ממשלתית היא מה שאנחנו רואים בבירור (וגם שומעים – כי למי שמקדם את המדיניות חשוב להדגיש את זה).אבל מה שאנחנו לא תמיד רואיםהמשךהמשך לקרוא "רגע לפני שפותחים את הארנק הציבורי"
דה רגולציה זה לא עניין של ימנים: 40 שנים לרפורמת ההובלה היבשתית בארה"ב
בישראל כמעט לא מדברים על רגולציה. ואם כבר מדברים אז השיח בנאלי: ימנים קוראים לביטול והפחתת רגולציה ושמאלנים קוראים להוספת רגולציה. זאת חלוקת התפקידים.למה? ככה.וזה חבל כי העמדות שלנו לא אמורות להיות מוכתבות מראש. ומי בכלל אמר ששמאלנים אמורים תמיד לתמוך בהוספת רגולציה וההיפך? אז כדי להראות שזה לא חייב להיות ככה, בואו נדבר עלהמשךהמשך לקרוא "דה רגולציה זה לא עניין של ימנים: 40 שנים לרפורמת ההובלה היבשתית בארה"ב"
אודישן ממשלתי לנגני רחוב
כולנו נתקלנו באמנים שמופיעים ברחוב, בתקווה להרוויח כמה שקלים. לפעמים זה נחמד ולפעמים זה מפריע. גם איכות המופעים משתנה – יש אמני רחוב מיומנים ויש אמני רחוב שמזייפים בשירה או כאלה שלא יודעים לנגן. בשנת 2019 עיריית מלבורן (אוסטרליה) החליטה שהפעילות הזו לא יכולה להימשך באופן חופשי. מישהו צריך לפקח עליה. ולא מספיק שיהיה פיקוחהמשךהמשך לקרוא "אודישן ממשלתי לנגני רחוב"
רגולציה טובה היא לא עניין של כוח
משהו חיובי אחד יצא מהקורונה – כל העולם למד כמה חשוב שהמדיניות הציבורית תהיה איכותית, וכמה נזק יכול להיגרם ממדיניות באיכות ירודה. יש הרבה שיעורים ללמוד מסאגת הקורונה, אחד מהם הוא ש"יותר חזק" זה לא בהכרח יותר טוב. למה להטיל סגר? למשל, יש מדינות שהעדיפו להטיל סגרים אגרסיביים, יש מדינות שהתמקדו בניטור ויש כאלו שהתנהגוהמשךהמשך לקרוא "רגולציה טובה היא לא עניין של כוח"
במקום איסור על שימוש בכלי פלסטיק – יש חלופות טובות יותר
לאחרונה יש שוב ושוב קריאות לאסור על שימוש בפלסטיק – בין אם בשקיות פלסטיק או בכלים חד פעמיים. גם אני חושב שזיהום הוא בעיה סביבתית מרכזית. אבל זה שאנחנו מסכימים על הבעיה, לא אומר שאיסור הוא הפתרון. למשל, הצעה לאסור על שקיות פלסטיק מבוססת על אינטואיציה די פשוטה: אם שקיות פלסטיק הופכת לפסולת שיוצרת השפעותהמשךהמשך לקרוא "במקום איסור על שימוש בכלי פלסטיק – יש חלופות טובות יותר"
החלטות מטופשות בזמן משבר
כמו כולם כתבתי הרבה על כשלים של מדינות בטיפול בקורונה. אבל הפעם בואו נדבר על החלטות טיפשיות ואוויליות שהתקבלו בזמן המשבר אבל לא קשורות לנגיף עצמו. הנה שני סיפורים על החלטות של ה-FDA. המלחמה על הפסטה בישראל אנחנו קוראים להכל "פסטה" או "ספגטי", אבל במדינות מתוקנות מכירים את השמות של פסטות בצורות שונות. למשל, ישהמשךהמשך לקרוא "החלטות מטופשות בזמן משבר"
המבנה הארגוני של הרגולטורים
בישראל רוב הרשויות והיחידות הרגולטוריות בנויות באותו אופן: ההנהלה מורכבת מאנשי מקצוע בתחום התוכן של הרגולציה, לפעמים יש מישהו עם רקע בניהול או מהאקדמיה. אבל ראש הארגון הוא בדרך כלל מומחה לעולם התוכן (ניירות ערך, הנדסת חשמל, רפואה וכו') וכך גם מנהלי המחלקות שכפופים אליו. ההיררכיה היא מקצועית. כשאנחנו מדברים על גיבוש רגולציה מדוייקת ואיכותית,המשךהמשך לקרוא "המבנה הארגוני של הרגולטורים"
האיסור על קרבות בעלי חיים
החקיקה סביב איסור התעללות בבעלי חיים מתפתחת מאוד בעשורים האחרונים. לדוגמה בארה"ב, החוק אוסר לערוך קרבות בין בעלי חיים ( 7 USC §2156).זה איסור חשוב – כי קרבות בעלי חיים זו דרך נוראית להתעלל בהם.הכל הגיוני עד שקוראים את סעיף (f)(4), שמבהיר שהאיסור חל רק על יונקים וציפורים.ככה שמותר לארגן בארה"ב קרבות של נחשים, כרישיםהמשךהמשך לקרוא "האיסור על קרבות בעלי חיים"
להגן על הילדים הקטנים או על הילדים הגדולים?
חשוב שצעצועים ומוצרים לתינוקות וילדים יהיו בטוחים. אולי אפילו יותר ממוצרים למבוגרים, בגלל שילדים קטנים יותר פגיעים. יש כל מיני סיכונים. למשל, צריך לדאוג שלא יהיו חלקים קטנים שהם עלולים לבלוע וגם שלא יהיו בהם כימיקלים מסוכנים (כמו עופרת). כל הורה רוצה להגן על הילד שלו. זה מסוג הנושאים שאין עליהם מחלוקת. ולכן בשנת 2008המשךהמשך לקרוא "להגן על הילדים הקטנים או על הילדים הגדולים?"
טראמפ ניסה להרוס את ניתוח עלות-תועלת, מה עושה ביידן?
לפני כשנה וחצי כתבתי על המניפולציות שטראמפ עשה על מבחן עלות תועלת. הזהרתי מכך שטרמפ ממש הורס את המבחן הזה. למשל, הוא התעלם מהתועלות מרגולציה או ניפח את צד העלויות. ואחר כך כתבתי למה צריך להציל את ניתוח עלות-תועלת מטראמפ. מאחר שאני תומך בשימוש במבחן עלות-תועלת, קיוויתי שביידן ישנה את המדיניות. מהר מאוד התברר קיבלנוהמשךהמשך לקרוא "טראמפ ניסה להרוס את ניתוח עלות-תועלת, מה עושה ביידן?"
ברייקינג ניוז: דלפה לרשת טיוטת רגולציה על AI של האיחוד האירופי
לפני כמה שעות דלפה לרשת טיוטה של רגולציה שמגבשים בנציבות האירופית.עוד לא הספקתי להתעמק בה אבל נראה שבאיחוד האירופי מתכוונים ללכת רחוק ולטפל בלא מעט נושאים.יש בטיוטה דרישות מכל מיני מערכות AI וגם איסורים על מערכות ושימושים שונים.הם מתייחסים לאופן האימון והתכנות של המודלים, למניעת הטיות של האלגוריתמים, רישום ממשלתי של מערכות וכמובן מערך פיקוחהמשךהמשך לקרוא "ברייקינג ניוז: דלפה לרשת טיוטת רגולציה על AI של האיחוד האירופי"
14 נקודות לשיפור המדיניות וליציאה ממשבר הקורונה
בשנת 2020 הייתה לנו הקורונה – משבר בריאותי וכלכלי. בשנת 2021 נצטרך לעזור למשק ולחברה להתאושש ממנה. אז לכבוד הכנסת החדשה, הממשלה שבקרוב (ובתקווה) תקום בישראל וגם לכבוד ממשל ביידן בארה"ב – הכנתי רשימה של 14 צעדים שאפשר לבצע במדיניות רגולציה כדי לסייע למדינה לצאת מהמשבר.אלו צעדי מאקרו ואם תרצו להסתכל על הצעות יותר קונקרטיותהמשךהמשך לקרוא "14 נקודות לשיפור המדיניות וליציאה ממשבר הקורונה"
שחררו את מדיחי הכלים!
בחודש דצמבר 2020 הנשיא טראמפ חגג את אחד הניצחונות המוזרים ביותר שלו מול הרגולציה. הוא הצליח לעקר מתוכן רגולציה שקבעה בכמה מים מדיח כלים יכול להשתמש. אובמה רוצה לחסוך מים הכהונה של טראמפ בבית הלבן הייתה סוג של תנועת נגד לאובמה. ולכן כמו במקרים אחרים – גם פה הסיפור מתחיל בממשל אובמה. בתקופת אובמה נקבעההמשךהמשך לקרוא "שחררו את מדיחי הכלים!"
האופנה החדשה בשוק ההון – SPAC
אם אתם מתעניינים בהשקעות או בהייטק, אולי שמעתם על הטרנד הכי חם היום בשוק ההון. הוא נקרא SPAC. השם המלא הוא special purpose acquisition companies, אבל אנחנו נשאר עם SPAC. SPAC זו סוג של עסקה שבה קונים חברות. ומדובר בתופעה מאוד משמעותית: מתחילת 2021 (בסך הכל שלושה חודשים) עסקאות SPAC גייסו יותר מ-88 מיליארד דולרהמשךהמשך לקרוא "האופנה החדשה בשוק ההון – SPAC"
ממשבר להזדמנות – הזמנה לקחת חלק
שנת 2020 הייתה פשוט שנה גרועה. מגיפה, משבר כלכלי, אבטלה. ממש עשרת המכות.לאור משבר הקורונה, צוות בין משרדי (רה"מ-אוצר-משפטים) בוחן איך אפשר לשפר את המערכת הרגולטורית בכללותה וגם איך להקל על הציבור. אין עדיין מה לספר – אנחנו עדיין בעיצומו של התהליך.למעשה, הם שואלים אתכם מה צריך לעשות.זה מהלך מעמיק ורציני מאוד (יצא לי להיותהמשךהמשך לקרוא "ממשבר להזדמנות – הזמנה לקחת חלק"
ההיסטוריה הבירוקרטית של חוק עידוד השקעות הון
אני רוצה לספר לכם סיפור על חוק ישן נושן. חוק עידוד השקעות הון משנת 1959. המטרה של החוק היא "עידוד השקעות הון ויוזמה כלכלית" לשם "פיתוח כושר הייצור של משק המדינה; שיפור יכולתו של המגזר העסקי להתמודד בתנאי תחרות בשווקים בין-לאומיים; יצירת תשתית למקומות עבודה חדשים ובני-קיימא" (סעיף 1 לחוק). הכלים המרכזיים של החוק הםהמשךהמשך לקרוא "ההיסטוריה הבירוקרטית של חוק עידוד השקעות הון"
נמרים, רגולציה וחיות אחרות
הצעת חוק חדשה בארה"ב מבקשת לאסור על אנשים פרטיים להחזיק אריות, נמרים, טיגריסים, צ'יטות, יגוארים וחתולים גדולים אחרים. בשביל להחזיק נמרים ואריות תצטרכו לקבל רישיון ממשרד החקלאות האמריקאי (USDA). מעבר לחובת הרישוי להחזיק "חתולים גדולים", יש גם חובת רישום: חובה לרשום כל בעל חיים כדי שאפשר יהיה לבצע מעקב בשגרה, או תחקיר אם תקרה תאונה.המשךהמשך לקרוא "נמרים, רגולציה וחיות אחרות"
איך להתמודד עם אפליית המחירים הדיגיטלית?
שני אנשים רוצים לקנות את אותו מוצר, מאותו מוכר. שניהם גולשים לאתר האינטרנט של המוכר וקונים את אותו המוצר.במחירים שונים. בטח יצא לכם להיתקל בזה – זה מאוד בולט כשמזמינים טיסות ומלונות. משום מה, לאחד מציגים מחירים גבוהים ולשני מחירים נמוכים. מרגיז. הנה דוגמה למקרה שלכאורה נראה כמו אפליית מחירים – אתר booking מציג מחיריםהמשךהמשך לקרוא "איך להתמודד עם אפליית המחירים הדיגיטלית?"
בשבח המורכבות
בשבועות האחרונים יש מתקפה של פעילי אקלים על השירות המטאורולוגי הישראלי. הטענה היא שהשירות המטאורולוגי לא מקשר בין מזג האוויר בישראל בשנה האחרונה לבין משבר האקלים. מאחר שאני לא מומחה בתחום, אני נזהר מלהביע עמדה נחרצת בנושא הזה. אבל מה שתפס את תשומת ליבי זו התגובה של מנהל השירות המטאורולוגי – ניר סתיו (שם מעולההמשךהמשך לקרוא "בשבח המורכבות"
על תקשור סיכונים: סיכונים מוחלטים
בעמוד הראשי של Ynet יש כותרת לכתבה הזו. היא מבשרת שבגלל המוטציה הבריטית הסיכון לחלות קשה בקורונה עלה ב-70%. וואו. זה נשמע הרבה. מפחיד.אבל מה זה בעצם אומר? לא ברור. הציגו לנו פה סיכון באופן יחסי.לא אמרו כמה אנשים יחלו ולא אמרו כמה אנשים יחלו יותר בגלל המוטציה.הציגו לנו את אחוז השינוי. יכול להיות שעדהמשךהמשך לקרוא "על תקשור סיכונים: סיכונים מוחלטים"
