ארכיון תגיות:בריאות

ידעתם שבעיר ניו יורק אסור לחבר לגז בניינים חדשים שגובהם עד שבע קומות? המטרה – למנוע שימוש בתנורי גז לבישול. ניו יורק היא לא העיר הראשונה לקבוע רגולציה הזו. בקליפורניה יש כ-50 ערים שונות שקבעו איסורים כאלו. כן כן, כיריים עם גז שאנחנו מכירים היטב בישראל אסורות לשימוש בחלקים ניכרים מארה"ב. הביסוס לרוב הרגולציות האלוהמשךהמשך לקרוא "האם זה הסוף לתנורי בישול עם גז?"

בישראל אנחנו כבר רגילים לכך שביצים צריך לשמור במקרר. כבר שנים שמשרד הבריאות ממליץ לאחסן ביצים "אך ורק במקרר". משרד הבריאות גם מסביר שלא מומלץ לשטוף ביצים: "אסור לשטוף ביצים, השטיפה עלולה לגרום לחדירת החיידקים דרך הקליפה." גם בארה"ב ה-FDA קובע שצריך לאחסן את הביצים במקרר. ממש כמו משרד הבריאות הישראלי, גם ה-FDA מסביר שזההמשךהמשך לקרוא "למה שומרים ביצים במקרר?"

בשנת 2018 סן פרנסיסקו קיימה מעין "משאל עם" שבו הוחלט לאסור על מכירה של כל מוצרי הטבק בטעמים. האיסור כלל גם מוצרי טבק מסורתיים כמו סיגריות וגם מוצרים מודרניים כמו סיגריות אלקטרוניות ומוצרי אידוי טבק (vaping). הרציונאל היה להגן על בני הנוער ולמנוע מהם להתחיל לעשן. הנחת העבודה הייתה שמוצרי עישון בטעמים פונים לקהל צעירהמשךהמשך לקרוא "איך סן פרנסיסקו הגדילה את העישון בקרב בני נוער?"

באוקטובר 2021 משרד הבריאות האמריקאי (ה-HHS) פרסם הצעה לביטול כלל בשם Securing Updated and Necessary Statutory Evaluations Timely, או בקיצור SUNSET (האמריקאים אלופים בראשי תיבות. אני עוד אעשה על זה פרק). לפי חוק ה-SUNSET, כל הרגולציות של ה-HHS יתבטלו אוטומטית כל חמש שנים מרגע שהן נקבעו. הדרך לשמר את הרגולציות בתוקף היא לבצע בחינה מחדשהמשךהמשך לקרוא "ההצעה המשונה לאפשר לרגולטורים להפר את החוק"

בישראל שיעורי ההתחסנות נגד קורונה יחסית גבוהים ויש היענות יפה של האוכלוסייה.בארה"ב שיעור ההתחסנות היה לא מספיק גבוה, לפחות בעיני הנשיא ביידן. בחודשים האחרונים ממשל ביידן העביר הנחיות גם לגופים פדרליים וגם לגופים מדינתיים שיש לדרוש מכל העובדים במערכת הציבורית להתחסן. הדרישה הזו הוצבה בניגוד לגישה של טראמפ ומנהיגים רפובליקניים שגררו רגליים עם עידוד התחסנותהמשךהמשך לקרוא "למה חיילים נוהגים באוטובוסים צהובים?"

המצב בוושינגטון די.סי לא טוב. כבר עשורים שמדובר בעיר עם שיעורי עונים גבוהים וסגרגציה (הפרדה) בין שחורים ללבנים. כתוצאה מהסגרים והגבלות הקורונה שיעור האבטלה מאוד גבוה (נע סביב 30%). ואם זה לא מספיק, בחודשים האחרונים וושינגטון די.סי סובלת מגל פשע. וכמובן שברקע עוד יש תחלואה של קורונה. אלו בעיות קשות ודחופות. אבל מסתבר שלעיריית וושינגטוןהמשךהמשך לקרוא "האיסור על טבק בטעמים – כוונות טובות שפוגעות בחלשים"

יש בארה"ב 24 מדינות שעדיין מבצעות הוצאות להורג. גם הממשל הפדרלי מוציא אנשים להורג בגין פשעים שונים. הדרך הכי נפוצה כיום היא זריקה קטלנית. אבל איך משיגים את הזריקות האלו? הופתעתי לגלות שאין רגולציה פדרלית על זריקות להוצאות להורג. מסתבר שה-FDA מסרב לתת רישיונות ייעודיים לזריקות רעל (זאת אומרת, אין מוצר שמקבל רישיון פדרלי לשימושהמשךהמשך לקרוא "מלחמת הרגולציה שמאחורי ההוצאות להורג בארה"ב"

כל החלטה מיועדת כדי להביא לתוצאות טובות. אבל לפעמים המציאות מפתיעה אותנו וההחלטות שלנו גורמות לתוצאות לא רצויות ואפילו מזיקות. התופעה הזו מכונה "אפקט הקוברה". כשזה קורה לאדם פרטי – זאת בדרך כלל בעיה שלו. אבל כשזה קורה לממשלה – בדרך כלל הרבה אנשים יסבלו מהכשל הזה. הסיפור המקורי שעל שמו קרוי אפקט הקוברה, קרההמשךהמשך לקרוא "אפקט הקוברה – כאשר המדיניות גורמת לתוצאה ההפוכה"

אחד הדברים הכי מדהימים בשיח סביב החיסונים, הוא שיש אנשים שחששו להתחסן בגלל שהחיסון אושר מהר. כמה אנשים אפילו כתבו לי והתייעצו איתי על הנושא.החשש שלהם הוא  שאם ה-FDA  העניק אישור בתוך פרק זמן קצר, זה מעלה חששות לגבי הבטיחות של החיסון. החשש שלהם מובן, אבל הוא מבוסס על הנחה מאוד בעייתית. הרגילו אותנו שהממשלההמשךהמשך לקרוא "הלקח מהקורונה: הגיע הזמן לקצר זמנים"

ביום שישי הנשיא ביידן חתם על צו נשיאותי לקידום התחרות שכותרתו "Executive Order on Promoting Competition in the American Economy". באופן טבעי הצו והתדריכים של הבית הלבן מספרים על המטרות החשובות שלו – עידוד התעסוקה אחרי משבר הקורונה, הגברת תחרות במשק והקלות שונות. בעיתונות הכלכלית (בישראל ובעולם) תוכלו למצוא פירוט נרחב על הצו ומטרותיו המפורשות.המשךהמשך לקרוא "ממשל ביידן – בעד או נגד תחרות?"

משהו חיובי אחד יצא מהקורונה – כל העולם למד כמה חשוב שהמדיניות הציבורית תהיה איכותית, וכמה נזק יכול להיגרם ממדיניות באיכות ירודה. יש הרבה שיעורים ללמוד מסאגת הקורונה, אחד מהם הוא ש"יותר חזק" זה לא בהכרח יותר טוב. למה להטיל סגר? למשל, יש מדינות שהעדיפו להטיל סגרים אגרסיביים, יש מדינות שהתמקדו בניטור ויש כאלו שהתנהגוהמשךהמשך לקרוא "רגולציה טובה היא לא עניין של כוח"

כמו כולם כתבתי הרבה על כשלים של מדינות בטיפול בקורונה. אבל הפעם בואו נדבר על החלטות טיפשיות ואוויליות שהתקבלו בזמן המשבר אבל לא קשורות לנגיף עצמו. הנה שני סיפורים על החלטות של ה-FDA. המלחמה על הפסטה בישראל אנחנו קוראים להכל "פסטה" או "ספגטי", אבל במדינות מתוקנות מכירים את השמות של פסטות בצורות שונות. למשל, ישהמשךהמשך לקרוא "החלטות מטופשות בזמן משבר"

אחרי שנה של ריחוק חברתי וסגרים, כולנו אסירי תודה על הטכנולוגיה שקיימת. דמיינו איך את החוויה של להיות בבידוד או בסגר בלי טלפון נייד, אינטרנט, נטפליקס וזום. המונח "בידוד" מקבל משמעות הרבה יותר חריפה. בזכות הקורונה ממשלות גילו שאפשר לעשות דברים מרחוק. רק לפני שנה, בינואר 2020, הוזמנתי לפגישה בירושלים. מאחר שאני גר בתל אביב,המשךהמשך לקרוא "הלקח של אריזונה ממשבר הקורונה – לפתוח גבולות ולאפשר טכנולוגיה"

בתחילת ספטמבר התקיים בכנסת דיון על נזקי העישון וכיצד ניתן להפחית אותם. באופן מפתיע, בדיון השתתף נציג של חברת סיגריות גדולה – פיליפ מוריס. עוד מוקדם לדעת מה הייתה ההשפעה שלו על הדיון. אז בנתיים הנה הסיפור על החוק למניעת עישון במשפחה ולפיקוח על טבק (Family Smoking Prevention and Tobacco Control Act), שנחקק בארה"ב בשנתהמשךהמשך לקרוא "מי מקדם רגולציה על סיגריות?"

משרד התחבורה מחייב רוכבי אופנוע לחבוש קסדה.החובה הזו לא באה בגלל שרוכבי האופנוע מסכנים את הזולת. היא מיועדת להגן על רוכבי האופנוע עצמם. ואם רוכב אופנוע אומר "תודה, אבל אני מוותר על הקסדה" – הוא מפר את החוק והוא ייענש. החוק מחייב את רוכב האופנוע להגן על עצמו. האם המדינה צריכה לחייב רוכבי אופנוע לחבושהמשךהמשך לקרוא "אנחנו כאן כדי להגן עליכם – מפני עצמכם"

לסינגפור יש סיפור מעניין עם הקורונה.אם דרום קוריאה הגיעה מוכנה לקורונה בזכות מגיפה ה-MERS, אז סינגפור עשתה את שיעורי הבית שלה בהתפרצות של מגיפת ה-SARS בשנת 2003. והם הגיעו מוכנים עם תכנית לניהול משברים בריאותיים. סינגפור השתלטה באופן יפה על המחלה. הם הצליחו לקבע את מספר המתים על 27 איש בלבד (הגרף הצהוב). זה מרשיםהמשךהמשך לקרוא "סינגפור והקורונה – מדיניות 360 מעלות"

האם אתם הולכים לרופא כדי שיעשה מה שכתוב בחוק, או כדי שיבדוק אתכם ויתאים לכם טיפול לפי המאפיינים שלכם? נראה לי שהתשובה ברורה. כשאנחנו הולכים לבעל מקצוע, אנחנו מצפים שהוא יבחן את המצב שלנו ויחליט מה נכון לעשות במקרה הספציפי לפי הידע המקצועי והניסיון שלו. אבל החקיקה בארה"ב אוסרת על רופאים לעשות את זה. במגווןהמשךהמשך לקרוא "איך רגולציה מחייבת באה לעולם ומה קרה לשיקול הדעת של רופאים?"

תרומת איברים מצילה חיים. זה ברור. אבל למרות שיש לי שתי כליות ואני צריך רק אחת – אני לא ממהר לתרום כלייה. אגב, גם דם (שהוא "איבר" מתחדש) אנחנו לא ממהרים לתרום. בישראל יש 1,235 איש שממתינים להשתלת איבר, מתוכם 857 לכליה. בארצות הברית יש כ-113,000 איש שממתינים להשתלת איברים. ובממוצע כל יום מתים 20המשךהמשך לקרוא "חוק לעידוד תרומת איברים"

בשבועות האחרונים פרסמתי כאן ביקורת קשה על ההתמודדות של ממשלת ארה"ב מול הקורונה – בהתחלה על כך שה-CDC מנע ביצוע בדיקות ולפני שבוע על כך שה-FDA חסם יבוא של מסכות KN95. היום אני רוצה להציג לכם את ההקלות של ה-FDA ברגולציה על מכשור רפואי. בואו נראה מה הם עשו והאם זה מספיק. והיום נתמקד במכשורהמשךהמשך לקרוא "האם ההקלות הרגולטוריות בזמן הקורונה מצמצמות בירוקרטיה?"

לפני שבוע איטליה הטילה סגר מלא על כל המדינה. שוטרים וחיילים מסתובבים ומוודאים שאנשים לא מפרים את הסגר. הסגר הזה בא אחרי ההתפשטות חסרת המעצורים של נגיף הקורונה באיטליה, שהביא את מערכת הבריאות שלהם לסף קריסה (ויש שאומרים שהיא כבר קורסת). לחצו כאן לקריאת הפוסט הקודם – על הכשלים של האמריקאים בטיפול בקורונה. וכאן אפשרהמשךהמשך לקרוא "האם להטיל סגר? על אפס סיכון ותגובה מהירה לקורונה"

האם תאכילו את התינוק שלכם במזון לתינוקות מיצרן לא מוכר? ומה לגבי חלב אם של מישהי אחרת? מחקרים הצביעו על יתרונות רבים מתזונה בחלב אם – התפתחות שכלית, חיזוק המערכת החיסונית ותועלות בריאותיות נוספות. אבל מה עושים כאשר האמא של התינוק לא מסוגלת להניק, למשל מסיבות רפואיות? אפשרות אחת היא להזין את התינוק בחלב מאישההמשךהמשך לקרוא "רגולציה על חלב אם"

רישוי תרופות לניוון שרירים בואו נדבר על מחלה אחת. נוראית. ניוון שרירים על שם דושן היא מחלה אכזרית, שתוקפת ילדים וגורמת להרס של תאי השריר שלהם עד שהיא מובילה לשיתוק ואף למוות בגיל צעיר. בשנים האחרונות נעשים מאמצים רבים לאבחן, למנוע ולטפל בה. חברת סרפטה (Sarepta) חוקרת ומפתחת טיפולים לניוון שרירים. נספר כאן על שתיהמשךהמשך לקרוא "לאן הולכת הרגולציה על תרופות – והאם היא משפרת את המצב?"