ארכיון לפי מחברים:theregulator

מי קובע איך עיר תיראה? יש לא מעט ערים בישראל ובעולם שיש בהן שכונות מגורים ומקומות עבודה, אבל אנשים לא רוצים לגור בהן. מצד שני יש ערים ושכונות מבוקשות. לרגולציה יש השפעה מכריעה על ההצלחה והכישלון של עיר. בפוסט הזה אני מתכוון לרגולציה שמגבילה את המרחב העירוני: הגבלות על בנייה (גודל, גובה, מיקום), הגבלות עלהמשךהמשך לקרוא "הרגולציה שמעצבת את הערים שלנו – ומי משלם את המחיר?"

רגולציה חדשה מעצבת את התחבורה בעיר החל מאתמול חובה על רוכבי אופניים חשמליים בישראל לחבוש קסדה (הקנס הוא 250 ש"ח ובקרוב יעלה ל-1,000 ש"ח). זו הזדמנות טובה לדבר על הרגולציה בתחום. בשנים האחרונות עלו על הכבישים (ועל המדרכות) הרבה אופניים וקורקינטים חשמליים. מדובר על כלי רכב מנועײַם קלים, קטנים וזולים. כמו כל פעילות וכל כליהמשךהמשך לקרוא "עידן החשמל – דילמות ברגולציה על אופניים וקורקינטים חשמליים"

רגולציה וחדשנות יש מתח מובנה בין רגולציה לבין חדשנות. היסטורית, רגולציה נוצרה אחרי הפעילות המפוקחת. קודם א' שילם ל-ב' שכר עבור עבודה ורק אחר כך המציאו את דיני העבודה. קודם היו המצאות ואז המציאו את דיני הפטנטים. קודם היו בניינים ואז המציאו את דיני התכנון והבנייה. יובל נח הררי טוען שהיום האתגר הוא קצב השינויים.המשךהמשך לקרוא "כמה זמן לוקח לממשלה להגיב לטכנולוגיה חדשה?"

הגיע הזמן לסיכום חגיגי של שנת 2018! לפני 4 שנים מדינת ישראל אימצה תפיסה של מדיניות רגולציה ולקחה אחריות על הכללים שמנהלים את החיים שלנו. בתוך מספר שנים עשינו קפיצה גדולה קדימה. 2018 הייתה שנה מצויינת ואלו המהלכים המרכזיים שקרו במהלכה. כתבתי על כל אחד מהם ומי שרוצה לדעת יותר יכול ללחוץ על הלינקים בכותרות.המשךהמשך לקרוא "סיכום שנת 2018 במדיניות רגולציה"

חדשות טובות – מחזקים את מדיניות הרגולציה בישראל! ארבע שנים אחרי שישראל אימצה מדיניות רגולציה (בהחלטת ממשלה 2118), הממשלה העבירה הבוקר (23.12.2018) החלטת ממשלה נוספת (מס' 4398). ההחלטה החדשה מעבירה אותנו מהתנהלות של פרויקט למערכת מסודרת ועקבית. ההחלטה מחזקת את המנגנונים הקיימים. באופן טבעי, החלטת הממשלה בונה תשתית ומסתכלת על המערכת כולה. לכן לא תראוהמשךהמשך לקרוא "קפיצה חשובה קדימה: החלטת ממשלה מס' 4398 על רגולציה חכמה"

ישראל והעולם כמה אנשים בממשלת ישראל עוסקים ברישוי חיסונים לבעלי חיים? שלושה. כמה אנשים בממשלת ארה"ב עוסקים באותו תחום? יותר מ-100. שתי המדינות מתמודדות עם מחלות מסוכנות כמו שפעת העופות ופה וטלפיים. אוכלוסיית ארה"ב גדולה יותר, אבל זה לא ממש רלוונטי כי היקף העבודה הוא פונקציה של מגוון החיסונים ולא של מספר האזרחים. בארה"ב ובישראלהמשךהמשך לקרוא "הכרה ברגולציה זרה – קלף הזהב של מדינות קטנות"

לכולנו יש דעה על סוגיית החיסונים. כל הסיפור התחיל בעקבות הורים שהחליטו לא לחסן את הילדים שלהם. יש כאן מתח בין החלטה אינדבידואלית לסיכון שזה יוצר כלפי אחרים. חצבת היא מחלה מסוכנת אבל חיסונים כמעט הכחידו אותה. מחקרים רבים מצביעים על מספר גדל והולך של ילדים שאינם מחוסנים. תנועת ההתנגדות לחיסונים טוענת שיש קשר ביןהמשךהמשך לקרוא "חיסון נגד החלטות שגויות"

חברת אפל רצתה לקבל מה-FDA אישור לשווק את ה-apple watch 4, שמודד ומנתח שורה של תיפקודים בריאותיים. בתהליך הזה אפל התמודדה עם שתי בעיות של מערכת בירוקרטית: איך בנויה בירוקטיה ממשלתית? 1. סיווגים והגדרות מורכבות ה-FDA מסווג מכשור רפואי לשלוש קטגוריות (1, 2 ו-3) לפי מידת הצורך בבדיקה רגולטורית. הסיווג קובע אילו הגבלות חלות ואתהמשךהמשך לקרוא "המקרה המוזר של Apple מול הבירוקרטיה הרפואית"

ותיקי הקוראים בטח זוכרים את הפוסט על הרגולציה בתקופת היובש בארה"ב. האיסור על ייצור, יבוא, שיווק וצריכה של אלכוהול נועד להגן על הציבור, אבל בפועל הוא גרם להרבה יותר נזק ממה שהוא מנע. זה הסתיים בפריחה של ארגוני הפשע ובכך שהממשלה הרעילה אלכוהול שהרג אנשים. עיקרון העלות-תועלת כדי לא לעשות שטויות, אנחנו צריכים להבין מראשהמשךהמשך לקרוא "המהפכה של ניתוח עלות-תועלת"

שימוש ברגולציה למטרות אינטרסנקטיות הרגולציה בכוס התה תעשו לעצמכם כוס תה ושבו לקרוא סיפור קצר – בשנות ה-50 נקבע בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות מזון) שמזון לא יסגר באמצעות סיכות מתכת. המטרה הייתה למנוע בליעה של סיכות מתכת. למשל אם תיון נסגר ע"י סיכת מתכת, הסיכה עלולה להשתחרר כשהתיון בכוס. באותה רוח, בשנות ה-80המשךהמשך לקרוא "עיוותים ברגולציה וקבוצות אינטרס"

ב-1976 הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב (EPA) הורתה להיערך כדי למנוע ולטפל בדליפת חלב כמו בדליפת שמן. למה? כי טכנית חלב מכיל כ-3% אחוז שומן. ההוראה לגבי חלב הטילה עלויות עצומות על התעשייה, עד שהיא בוטלה ב-2011. הסיבה הרשמית לא הייתה שחלב שונה משמן, אלא שהוא כפוף לרגולציות אחרות שמטפלות בסיכון לדליפת חלב. הסיפור המלא מאחורי הרפורמההמשךהמשך לקרוא "לבכות על חלב שנשפך"

הגדרת המטרה של המדיניות אז הצעת חוק להעלאת קצבאות הזקנה נפלה בהצבעה בכנסת (28.11.2018). זאת לא רגולציה אבל הנה שני הסנט שלי על קבלת ההחלטות שמאחורי החוק. העלאת קצבאות הזקנה היא לא מטרה, אלא אמצעי. השאלה היא מה מנסים להשיג. בדרך כלל כשאנחנו מחלקים לאנשים כסף (זה הכסף של כולנו, כן?) אנחנו רוצים לקדם אחתהמשךהמשך לקרוא "קצבאות הזקנה וקבלת החלטות"

יושבים במסעדה, ביד כוס יין. המלצר מניח לפניכם צלחת עמוקה מלאה פסטה עם הרוטה האהוב עליכם. המלצר חוזר ומגלף מעל למנה שבבים דקיקים של גבינת פרמג'ן. הטעם והריח הם משהו בין מלוח למתקתק. איך הם עושים אותה כל כך טעימה? אני אמנם מאוד אוהב אוכל, אבל הפוסט הזה לא עוסק בביקורת מסעדות אלא ברגולציה שיצרההמשךהמשך לקרוא "הרגולציה של הפרמג׳ן"

האם להתיר שימוש בסיגריות אלקטרוניות? בעולם קיימת הסכמה שסיגריות מזיקות לבריאות (ראו למשל כאן וכאן). אבל סיגריות אלקטרוניות יוצרות דילמה קשה עבור רגולטורים בתחום הבריאות. מצד אחד, יכול להיות שכדאי להם לאפשר שימוש בסיגריות אלקטרוניות – כי הן יכולות להיות תחליף לסיגריות "אמיתיות" וכך להציל חיי אדם ולחסוך מיליונים בהוצאות בריאות. מצד שני, יש טענותהמשךהמשך לקרוא "דילמת הסיגריות האלקטרוניות"

הרשויות פועלות נגד חברות קריפטוהרשות לניירות ערך בארה"ב (SEC) הגיעה להישג תקדימי בפיקוח על מטבעות קריפטו (Cryptocurrency). ה-SEC חתמה על הסדר עם שני סטארטאפים שהנפיקו לציבור מטבעות קריפטו (מה שמכונה ICO – Initial Public Offering, קצת כמו IPO לניירות ערך).  לפי ההסדר החברות ישלמו עיצומים כספיים (civil penalties) ל-SEC ויחזירו את הכסף למשקיעים. זה המקרה הראשוןהמשךהמשך לקרוא "האם מטבעות קריפטו כפופים לרגולציה של ניירות ערך?"

יש חוקים טיפשיים ויש אכיפה טיפשית. אחד הלקחים של מדיניות רגולציה היא שאפילו אם החוק הוא מצויין, התוצאות שלו יהיו גרועות אם הוא יבוצע ויאכף בצורה לא טובה. היום נסתכל על כשלי אכיפה עם שני סיפורים על אכיפה טיפשית ופורמליסטית דוכן הלימונדה זהו סיפור על ג׳ניפר נואלס, שעזרה לבנה בן ה-6 להקים דוכן לימונדה. המטרההמשךהמשך לקרוא "כשלי אכיפה: דוכן הלימונדה"

מחאה נגד מיסים ואגרות "מספיק להיות פראירים. הגיע הזמן להפחית את אגרת רישיון הרכב, אנחנו משלמים יותר מידי." מידי פעם הקמפיין הזה עולה מחדש ברשתות חברתיות. לקמפיין הזה מתלווה תמונה שלפיה אגרת רישיון הרכב בישראל גבוהה בהשוואה לעולם. אפשר לשאול על הקמפיין הזה כל מיני שאלות. למשל, לא ברור מי ערך את ההשוואה, ממתי ומאיפההמשךהמשך לקרוא "ההבדל בין רגולציה למיסים"

ניסיונות להחיל רגולציה על שיתוף דירות לפני כמה שבועות המפקחת על רישום מקרקעין דנה במחלוקת בין בעלי דירות בתל אביב. המפקחת פסקה שאסור לבעלי הדירות להשכיר דירות ב-Airbnb כי לפי תקנון הבית המשותף (שעליו הם חתמו) נקבע שהדירות ישמשו הן רק למטרות מגורים. זו החלטה מאוד נקודתית, אבל היא עוסקת בסוגיה אקטואלית. במקביל, התאחדות המלונותהמשךהמשך לקרוא "הקרב על Airbnb"

בפוסט הקודם ראינו שששיח ולחץ חד צדדי מעוותים את תפיסת התפקיד של הרגולטורים ודוחפים אותם לשנוא סיכון ולייצר עומס רגולציה. אם זה לא גרם מספיק נזק, באה פרשת רמדיה והחמירה את הבעיה עוד יותר. תמצית פרשת רמדיה חברת רמדיה ייבאה לישראל אבקת מזון לתינוקות של חברת הומנה הגרמנית. בשלב מסויים המוצר לא עמד בדרישות משרדהמשךהמשך לקרוא "הנזקים של פרשת רמדיה"

שני רגולטורים – תגובה אחת דמיינו רגולטור ממשלתי כלשהו. זה יכול להיות במשרד האנרגיה, תחבורה, בריאות, הגנת הסביבה או כל תחום אחר. נניח שמתרחשת תאונה בתחום סמכותו ואנשים נפגעים. למחרת התקשורת מבקרת את הרגולטור. כנראה שיהיה טור דעה שיכנה אותו "רשלן" או שהוא "מפקיר את הציבור". גם השיח הציבורי הרחב והרשתות החברתיות יסערו. סביר להניחהמשךהמשך לקרוא "הסיבה מספר 1 שרגולטורים לא מנהלים סיכונים"

החוק שאסר לרקוד בשנת 1926 עבר במדינת ניו יורק "חוק הקברט". החוק קבע שאסור לרקוד בשום מקום שפתוח לציבור ומוכר מזון או שתייה, אלא אם אותו מקום קיבל רישיון מיוחד. למי שאין רישיון קברט אסור היה לבצע בידור מוזיקלי, שירה, ריקוד או כל צורה אחרת של בילוי ("musical entertainment, singing, dancing or other form ofהמשךהמשך לקרוא "סוף סוף מותר לרקוד בניו יורק!"

מדד Doing Business של הבנק העולמי משמש כדי להעריך את איכות הסביבה העסקית של מדינות שונות. המדד בודק תחומים כמו: הקמת עסק חדש, היתרי בנייה, רישום זכויות במקרקעין, קבלת אשראי, מסחר בינ"ל ואכיפת חוזים. התחומים האלו נבחרו בגלל שיש להם השפעה קריטית על יזמים ועל עסקים קטנים ובינוניים. לקריאת הסיכום משנה שעברה של מדד Doingהמשךהמשך לקרוא "מדד Doing Business 2019"