ארכיון לפי מחברים:theregulator

בסופו של דבר, רגולציה היא כלי לעיצוב התנהגות של אנשים. הבעיה מתחילה כשמוסיפים אנשים למשוואה. אנשים הם יצורים מורכבים ולא צפויים, וניסיון לחזות מראש כיצד יגיבו לרגולציה ולמדיניות ציבורית מסתיים פעמים רבות בכישלון ובתוצאות לא רצויות. אחת הדרכים להתמודדות עם האתגר הזה היא לשלב את ״משתמשי הקצה״ (AKA – האזרחים) בתהליך עיצוב הרגולציה. הגישה הזוהמשךהמשך לקרוא "עיצוב מדיניות באמצעות כלים מעולם העיצוב"

מה גרם למשבר הדיור? המקום: עמק הסיליקון, סן פרנסיסקו קליפורניה. כמה כמה עשורים שבאזור יש ריכוז של חברות טכנולוגיה מובילות. העובדים באותן חברות מרוויחים שכר גבוה והם רוצים לגור באזור. אבל אין באזור מספיק דירות. אם תסתובבו באזור (אתם יכולים לעשות את זה בעזרת google street view – הנה דוגמה לרחוב רנדומלי) תראו בעיקר בתיםהמשךהמשך לקרוא "רגולציה בחצר האחורית – Nimby"

המשבר שאחרי המשבר הכלכלי בעקבות המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008, ממשל אובמה חוקק רפורמה ענקית שידועה כחוק "דוד-פרנק" (Dodd–Frank). החוק מתפרס על 2,323 עמודים. החוק הקים שורה של סוכנויות ממשלתיות חדשות שמפקחות על המערכת הבנקאית (היום פעילות 11 סוכנויות שונות), וגם הטיל חובות מוגברות על מוסדות פיננסיים. אותם מוסדות צריכים לציית ללא פחות מ-243 חוקיםהמשךהמשך לקרוא "שונוּת היא הכל בחיים: חוק דוד-פרנק"

עיקר הדיון סביב רגולציה עוסק בשאלה האם המדינה צריכה או לא להסדיר תחומים מסוימים. האם צריך להטיל פיקוח מחירים על גז? האם לאסור על פרסום סיגריות? האם לחייב נהגים להתקין מערכות התראה ברכבים? בשנים האחרונות למדתי שהעיצוב של הכללים לא פחות חשוב. יש כל מיני דרכים לקבוע כללים. הציבור הרחב ורבים מן הרגולטורים לא מכיריםהמשךהמשך לקרוא "איך לבנות רגולציה נכון? תקני תהליך ותקני ביצוע [חלק א']"

כשיש המון גופים שקובעים אלפי הוראות זה עניין של זמן עד שהם יתחילו לסתור את עצמם. בפוסט הזה נראה סיפורים על סתירות ברגולציה. יש הרבה סתירות והרבה סוגים של סתירות סתירה בין הרגולציה למציאות המקרה הקלאסי הוא רגולציה בלתי אפשרית – רגולציה שמתנגשת עם המציאות. למשל, שלט שקובע שחובה ללכת על המדרכה, אבל המדרכה כלהמשךהמשך לקרוא "סתירות ברגולציה"

מי קובע איך עיר תיראה? יש לא מעט ערים בישראל ובעולם שיש בהן שכונות מגורים ומקומות עבודה, אבל אנשים לא רוצים לגור בהן. מצד שני יש ערים ושכונות מבוקשות. לרגולציה יש השפעה מכריעה על ההצלחה והכישלון של עיר. בפוסט הזה אני מתכוון לרגולציה שמגבילה את המרחב העירוני: הגבלות על בנייה (גודל, גובה, מיקום), הגבלות עלהמשךהמשך לקרוא "הרגולציה שמעצבת את הערים שלנו – ומי משלם את המחיר?"

רגולציה חדשה מעצבת את התחבורה בעיר החל מאתמול חובה על רוכבי אופניים חשמליים בישראל לחבוש קסדה (הקנס הוא 250 ש"ח ובקרוב יעלה ל-1,000 ש"ח). זו הזדמנות טובה לדבר על הרגולציה בתחום. בשנים האחרונות עלו על הכבישים (ועל המדרכות) הרבה אופניים וקורקינטים חשמליים. מדובר על כלי רכב מנועײַם קלים, קטנים וזולים. כמו כל פעילות וכל כליהמשךהמשך לקרוא "עידן החשמל – דילמות ברגולציה על אופניים וקורקינטים חשמליים"

רגולציה וחדשנות יש מתח מובנה בין רגולציה לבין חדשנות. היסטורית, רגולציה נוצרה אחרי הפעילות המפוקחת. קודם א' שילם ל-ב' שכר עבור עבודה ורק אחר כך המציאו את דיני העבודה. קודם היו המצאות ואז המציאו את דיני הפטנטים. קודם היו בניינים ואז המציאו את דיני התכנון והבנייה. יובל נח הררי טוען שהיום האתגר הוא קצב השינויים.המשךהמשך לקרוא "כמה זמן לוקח לממשלה להגיב לטכנולוגיה חדשה?"

הגיע הזמן לסיכום חגיגי של שנת 2018! לפני 4 שנים מדינת ישראל אימצה תפיסה של מדיניות רגולציה ולקחה אחריות על הכללים שמנהלים את החיים שלנו. בתוך מספר שנים עשינו קפיצה גדולה קדימה. 2018 הייתה שנה מצויינת ואלו המהלכים המרכזיים שקרו במהלכה. כתבתי על כל אחד מהם ומי שרוצה לדעת יותר יכול ללחוץ על הלינקים בכותרות.המשךהמשך לקרוא "סיכום שנת 2018 במדיניות רגולציה"

חדשות טובות – מחזקים את מדיניות הרגולציה בישראל! ארבע שנים אחרי שישראל אימצה מדיניות רגולציה (בהחלטת ממשלה 2118), הממשלה העבירה הבוקר (23.12.2018) החלטת ממשלה נוספת (מס' 4398). ההחלטה החדשה מעבירה אותנו מהתנהלות של פרויקט למערכת מסודרת ועקבית. ההחלטה מחזקת את המנגנונים הקיימים. באופן טבעי, החלטת הממשלה בונה תשתית ומסתכלת על המערכת כולה. לכן לא תראוהמשךהמשך לקרוא "קפיצה חשובה קדימה: החלטת ממשלה מס' 4398 על רגולציה חכמה"

ישראל והעולם כמה אנשים בממשלת ישראל עוסקים ברישוי חיסונים לבעלי חיים? שלושה. כמה אנשים בממשלת ארה"ב עוסקים באותו תחום? יותר מ-100. שתי המדינות מתמודדות עם מחלות מסוכנות כמו שפעת העופות ופה וטלפיים. אוכלוסיית ארה"ב גדולה יותר, אבל זה לא ממש רלוונטי כי היקף העבודה הוא פונקציה של מגוון החיסונים ולא של מספר האזרחים. בארה"ב ובישראלהמשךהמשך לקרוא "הכרה ברגולציה זרה – קלף הזהב של מדינות קטנות"

לכולנו יש דעה על סוגיית החיסונים. כל הסיפור התחיל בעקבות הורים שהחליטו לא לחסן את הילדים שלהם. יש כאן מתח בין החלטה אינדבידואלית לסיכון שזה יוצר כלפי אחרים. חצבת היא מחלה מסוכנת אבל חיסונים כמעט הכחידו אותה. מחקרים רבים מצביעים על מספר גדל והולך של ילדים שאינם מחוסנים. תנועת ההתנגדות לחיסונים טוענת שיש קשר ביןהמשךהמשך לקרוא "חיסון נגד החלטות שגויות"

חברת אפל רצתה לקבל מה-FDA אישור לשווק את ה-apple watch 4, שמודד ומנתח שורה של תיפקודים בריאותיים. בתהליך הזה אפל התמודדה עם שתי בעיות של מערכת בירוקרטית: איך בנויה בירוקטיה ממשלתית? 1. סיווגים והגדרות מורכבות ה-FDA מסווג מכשור רפואי לשלוש קטגוריות (1, 2 ו-3) לפי מידת הצורך בבדיקה רגולטורית. הסיווג קובע אילו הגבלות חלות ואתהמשךהמשך לקרוא "המקרה המוזר של Apple מול הבירוקרטיה הרפואית"

ותיקי הקוראים בטח זוכרים את הפוסט על הרגולציה בתקופת היובש בארה"ב. האיסור על ייצור, יבוא, שיווק וצריכה של אלכוהול נועד להגן על הציבור, אבל בפועל הוא גרם להרבה יותר נזק ממה שהוא מנע. זה הסתיים בפריחה של ארגוני הפשע ובכך שהממשלה הרעילה אלכוהול שהרג אנשים. עיקרון העלות-תועלת כדי לא לעשות שטויות, אנחנו צריכים להבין מראשהמשךהמשך לקרוא "המהפכה של ניתוח עלות-תועלת"

שימוש ברגולציה למטרות אינטרסנקטיות הרגולציה בכוס התה תעשו לעצמכם כוס תה ושבו לקרוא סיפור קצר – בשנות ה-50 נקבע בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות מזון) שמזון לא יסגר באמצעות סיכות מתכת. המטרה הייתה למנוע בליעה של סיכות מתכת. למשל אם תיון נסגר ע"י סיכת מתכת, הסיכה עלולה להשתחרר כשהתיון בכוס. באותה רוח, בשנות ה-80המשךהמשך לקרוא "עיוותים ברגולציה וקבוצות אינטרס"

ב-1976 הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב (EPA) הורתה להיערך כדי למנוע ולטפל בדליפת חלב כמו בדליפת שמן. למה? כי טכנית חלב מכיל כ-3% אחוז שומן. ההוראה לגבי חלב הטילה עלויות עצומות על התעשייה, עד שהיא בוטלה ב-2011. הסיבה הרשמית לא הייתה שחלב שונה משמן, אלא שהוא כפוף לרגולציות אחרות שמטפלות בסיכון לדליפת חלב. הסיפור המלא מאחורי הרפורמההמשךהמשך לקרוא "לבכות על חלב שנשפך"

הגדרת המטרה של המדיניות אז הצעת חוק להעלאת קצבאות הזקנה נפלה בהצבעה בכנסת (28.11.2018). זאת לא רגולציה אבל הנה שני הסנט שלי על קבלת ההחלטות שמאחורי החוק. העלאת קצבאות הזקנה היא לא מטרה, אלא אמצעי. השאלה היא מה מנסים להשיג. בדרך כלל כשאנחנו מחלקים לאנשים כסף (זה הכסף של כולנו, כן?) אנחנו רוצים לקדם אחתהמשךהמשך לקרוא "קצבאות הזקנה וקבלת החלטות"

יושבים במסעדה, ביד כוס יין. המלצר מניח לפניכם צלחת עמוקה מלאה פסטה עם הרוטה האהוב עליכם. המלצר חוזר ומגלף מעל למנה שבבים דקיקים של גבינת פרמג'ן. הטעם והריח הם משהו בין מלוח למתקתק. איך הם עושים אותה כל כך טעימה? אני אמנם מאוד אוהב אוכל, אבל הפוסט הזה לא עוסק בביקורת מסעדות אלא ברגולציה שיצרההמשךהמשך לקרוא "הרגולציה של הפרמג׳ן"

האם להתיר שימוש בסיגריות אלקטרוניות? בעולם קיימת הסכמה שסיגריות מזיקות לבריאות (ראו למשל כאן וכאן). אבל סיגריות אלקטרוניות יוצרות דילמה קשה עבור רגולטורים בתחום הבריאות. מצד אחד, יכול להיות שכדאי להם לאפשר שימוש בסיגריות אלקטרוניות – כי הן יכולות להיות תחליף לסיגריות "אמיתיות" וכך להציל חיי אדם ולחסוך מיליונים בהוצאות בריאות. מצד שני, יש טענותהמשךהמשך לקרוא "דילמת הסיגריות האלקטרוניות"

הרשויות פועלות נגד חברות קריפטוהרשות לניירות ערך בארה"ב (SEC) הגיעה להישג תקדימי בפיקוח על מטבעות קריפטו (Cryptocurrency). ה-SEC חתמה על הסדר עם שני סטארטאפים שהנפיקו לציבור מטבעות קריפטו (מה שמכונה ICO – Initial Public Offering, קצת כמו IPO לניירות ערך).  לפי ההסדר החברות ישלמו עיצומים כספיים (civil penalties) ל-SEC ויחזירו את הכסף למשקיעים. זה המקרה הראשוןהמשךהמשך לקרוא "האם מטבעות קריפטו כפופים לרגולציה של ניירות ערך?"

יש חוקים טיפשיים ויש אכיפה טיפשית. אחד הלקחים של מדיניות רגולציה היא שאפילו אם החוק הוא מצויין, התוצאות שלו יהיו גרועות אם הוא יבוצע ויאכף בצורה לא טובה. היום נסתכל על כשלי אכיפה עם שני סיפורים על אכיפה טיפשית ופורמליסטית דוכן הלימונדה זהו סיפור על ג׳ניפר נואלס, שעזרה לבנה בן ה-6 להקים דוכן לימונדה. המטרההמשךהמשך לקרוא "כשלי אכיפה: דוכן הלימונדה"